יבנה כתב:הנה הדברים שאמר בעצמו כאן https://www.yelonmoreh.co.il/index2.php ... 6&lang=HEB:ד. שינה במיטה אחת
השינה במיטה אחת או על מזרון אחד ("מיטה זוגית") אסורה בזמני האיסור[10], ועל בני הזוג לישון במיטות נפרדות שאינן נוגעות זו בזו.
מעיקר הדין, די בהפרדה כלשהי בין המיטות[11], אך כדאי ליצור הפרדה משמעותית יותר, כך שלא יגעו זה בזו בהושטת יד גם במהלך השינה[12].
הרחקת המיטות צריכה להיות בשעה ששני בני הזוג שוכבים על מיטותיהם. אם רק אחד מבני הזוג שוכב על מיטתו, אין צורך בהפרדת המיטות.
ובהערות:
[10] שולחן ערוך ורמ"א, סימן קצה, סעיף ו. מקור הדברים במסכת שבת (דף יג, עמוד א): "מעשה בתלמיד אחד... כי אתא רב דימי אמר: מיטה חדא הואי [רחבה, ולא קירוב בשר הואי, וסבר דשרי בהכי]".
[11] פתחי תשובה, סימן קצה, ס"ק יא. בשעת הדחק די בהפרדה כלשהי בין המיטות, וראוי להוסיף הפרדה או מחיצה כלשהי שתחצוץ בין המיטות בפועל. במקרים מיוחדים ניתן להקל בשינה על מזרון רחב מאוד כשמניחים הפרדה בין בני הזוג של כרים וכסתות (עיין טהרת הבית, סימן יב, ס"ק כג, משמרת הטהרה, ס"ק כג, ד"ה "ומה שכתבנו שאפילו במיטה רחבה").
[12] לשם כך, די במרווח של כמה עשרות ס"מ בין המיטות. יש פוסקים (שבט הלוי, סימן קצה, סעיף ו, אות ב) שהצריכו שיעור של אמה (כחצי מטר), אך ודאי שמעיקר הדין די גם בפחות מכך.
ככלל, ראוי שינהג אדם בצניעות גם בתוך ביתו וישתדל שלא לפרסם את מצבם של בני הזוג: אפשר להשאיר את המיטות מחוברות באופן תמידי ולהפרידן רק בימי האיסור כשהולכים לישון. לחלופין, אפשר להשאיר את המיטות נפרדות האחת מן השניה, ורק בשעת הצורך לקרבן זו לזו. כהדרכה חינוכית, על מנת להימנע משאלות של הילדים שיבחינו בשינויים בחדר ההורים, מומלץ להפריד את המיטות זו מזו בדרך קבע, כפי שנהגו בדורות עברו.
משמעות הדברים שזה לא היתר כללי אלא מקרה מיוחד [וגם זה נמצא רק בהערות], ומדובר במזרון רחב מאד עם הפרדת כרים וכסתות, וגם שזה לא חידוש שלו אלא של ר׳ עובדיה. אז כנראה שגם ר׳ עובדיה צריך רב מובהק שילמד אותו איך לפסוק...
או אולי אפשר לומר שיש דרכי פסק שונים, ולא כל מי שיש לו מסורת פסק אחרת ממך הוא רשע או לא הגיע להוראה.
אין בידי את הספרים שלום אהלך או טהרת הבית בכדי שאוכל לראות בהם את הנימוקים.
אבל מסתמא מצאו כמה ראשונים ופוסקים שהתירו. והיינו תוס׳ שבת יג: ד״ה מטה וכן הב״י סי׳ קצ״ה ו׳ הביא מרי״ו בשם רשב״ש דסברו דמטה רחבה מאד אינו בכלל מטה א׳. ומהסוגיא בשבת יג. מבואר שהשוו הרחקת נדה לבב״ח ושם הותר בשו״ע פ״ח ב׳ לאכול ביחד על שלחן א׳ ע״י היכר, וכן נפסק בנדה ג״כ לענין אכילה על שלחן א׳ בסי׳ קצ״ה ס׳ ג׳.
ושמא סברו לסמוך ע״ז ועל כיוצ״ב במקרים מיוחדים.
בדקתי את הספרים הנ"ל, ושם איירי דלמקצת דעות היכא דאיכא מיטה רחבה ביותר שאין חשש שיגעו זה בזה, וגם במיטה קבועה בקיר שלא זזה כששוכבים עליו, וגם הוא בבגדו והיא בבגדה, ויש מוסיפים שכל אחד במצע שלו, אז בכה"ג יש מעט פוסקים שמתירים, משום דהוי כשתי מיטות, ועדיין ההלכה הרווחת דגם בכה"ג אסור. ולשיטת ראשונים אלו שהתירו לא איירי במקרים מיוחדים, ולדבריהם אין זה קולא, אלא מעיקר הדין, דחשיב שתי מיטות.
וכל זה ההיפך הגמור ממה שהתיר הר' לבנון, דמשמעות דבריו דבמקרים מיוחדים (מה זה? יום הולדת? או אולי שהיא רוצה קצת שקט?) אפשר להקל בהרחקות, כי זה יקל על האשה. אבל זה בדיוק ההיפך מדברי הראשונים הללו, שהם התירו דוקא באופן שאין שום חשש קירוב וחימום, ודוקא משום זה מותר לישון במיטה רחבה ביותר, ומצב כזה אינו מועיל כלום ל'מקרים מיוחדים', כי הרי זה ממש כמו שתי מיטות אז מה יוצא לאשה מכל הדבר הזה, וברגע שאין זה כמו ב' מיטות, אז זה אסור, וכל הני ראשונים שהתירו לא הזכירו כלל שיש כאן קולא כל שהוא. עד כאן מן הצד ההלכתי.
ויש עוד בעיות בפסק הזה מהצד הפרקטי, שהרי הר' לבנון התיר ב'מזרון רחב מאד', בלי לפרט, א' שזה לא יזוז כשאחד מבני הזוג זז, וב' לא פירט שאין שום חשש שיגעו זה בזה. ואדרבה משמעות דבריו שיש חשש שיגעו זה בזה, ועל כן צריך לשים כרים וכסתות להפריד ביניהם, וזה מגוחך, שהרי אין זה פירוד כלל, ותוך חמש דקות של שינה הכרים והכסתות כבר לא מפרידים. ומה שכתבו הראשונים שאפשר לישון במיטה רחבה בהפסק סדין, היינו דוקא היכא דאין חשש שיגעו זה בזה, דהסדין אינו משמש אלא להיכר. מה עוד, דבימינו אין מזרונים כאלו רחבים כל כך שאין חשש שיגעו זה בזה, כי הרי זה מטרת כל מזרון זוגי, שהם כן יגעו זה בזה. אז למי בדיוק כתב הלכה זו?
סוף דבר, פסקו של הר' לבנון תמוה ביותר, ואין לו על מה לסמוך.