חיס כתב:ראה ב"חתם סופר" (פרשת תזריע) דברים חמורים מאד נגד השתתפות האם היולדת בברית.
ואני מעתיק:
וביום השמיני ימול עיין בספר מנחה חדשה שכתב דפ"א נחבל א' ומכתו הוציאה דם
ולא הי' אפשר להרופא להשקיט זילת הדם עד שהרגיש שהי' סמוך לו אשה בשעת וסתה והוציאה לחוץ ושקט זילת הדם ע"ש.
להורות נתן שדם נדה מושך זילת הדם של החבלה.
וי"ל היינו דקאמר קרא וביום השמיני אחר ימי נדת דותה, וכמ"ש רמב"ן דאורחא דמלתא שהדם זב ממנה ז' ימים.
ע"כ כל זמן ימי נדת דותה לא ימול התינוק
שלא יסתכן בהתקרבו אל האם היושבת על דם נדתה
אך ביום השמיני שכבר פסק זיבת דמה אז ימול בשר ערלתו
ואע"ג דלדינא אין זה אמת שהרי כל דאין אמו טמאה לידה כגון בן שפחה גוי' נימול ביום שנולד ולא לשמונה
ועוד אפי' צמקה דדי' ונתנה התינוק למינקת או שמתה האם
ג"כ אינו נימול עד יום השמיני מ"מ מקרא אחד יוצא לכמה טעמים וה"ה שמרומז בו דבר זה.
חיס כתב:ראה ב"חתם סופר" (פרשת תזריע) דברים חמורים מאד נגד השתתפות האם היולדת בברית.
ואני מעתיק:
וביום השמיני ימול עיין בספר מנחה חדשה שכתב דפ"א נחבל א' ומכתו הוציאה דם
ולא הי' אפשר להרופא להשקיט זילת הדם עד שהרגיש שהי' סמוך לו אשה בשעת וסתה והוציאה לחוץ ושקט זילת הדם ע"ש.
להורות נתן שדם נדה מושך זילת הדם של החבלה.
וי"ל היינו דקאמר קרא וביום השמיני אחר ימי נדת דותה, וכמ"ש רמב"ן דאורחא דמלתא שהדם זב ממנה ז' ימים.
ע"כ כל זמן ימי נדת דותה לא ימול התינוק
שלא יסתכן בהתקרבו אל האם היושבת על דם נדתה
אך ביום השמיני שכבר פסק זיבת דמה אז ימול בשר ערלתו
ואע"ג דלדינא אין זה אמת שהרי כל דאין אמו טמאה לידה כגון בן שפחה גוי' נימול ביום שנולד ולא לשמונה
ועוד אפי' צמקה דדי' ונתנה התינוק למינקת או שמתה האם
ג"כ אינו נימול עד יום השמיני מ"מ מקרא אחד יוצא לכמה טעמים וה"ה שמרומז בו דבר זה.
בן האלקשי כתב:איפה אתה רואה דבר נגד השתתפות האם ?
אני רואה כאן להיפך
שכיון שהאם רגילה להשתתף
וסכנה היא לנימול אם תהא בזמן שפיעת דמה
ע"כ דחתה התורה המילה ליום השמיני
עזריאל ברגר כתב:בן האלקשי כתב:איפה אתה רואה דבר נגד השתתפות האם ?
אני רואה כאן להיפך
שכיון שהאם רגילה להשתתף
וסכנה היא לנימול אם תהא בזמן שפיעת דמה
ע"כ דחתה התורה המילה ליום השמיני
כמדומני שבימינו רוב-ככל היולדות עדיין שופעות דם ביום השמיני ללידתן.
בריה נמוכה כתב:האם המנהג כשהברית בבית התינוק היולדת יוצאת מהבית ?
דרומי כתב:כמדומני שיש באיזה מקום שהגאון בעל אשל אברהם מבוטאשטש היה נוהג בברית להיכנס לעזרת הנשים ולאחל מז"ט ליולדת.
עזר מקודש אבן העזר סימן כא סעיף ו
הנהוג לילך אחר מילה לומר להיולדת מז"ט. היינו מצד שאין זה בחינת סגנון שאלת שלום אשה שיש למנוע. רק הוא בקשת תפילה שיהי' למז"ט גם אל משפחת האם
בן האלקשי כתב:ולמה ששאלו על המנהג:
בברית של בני בכורי שהייתה בשבת עשינו את הברית בבית של סבא וסבתא של אשתי כדי שהיולדת לא תצטרך ללכת לאולם ולעלות מדרגות
וגם הרווחנו בזה שלא טילטלנו את התינוק בשבת (למרות שהיה מי שיקל בזה וייקח אותו, מ"מ העדפתי כך, וגם משום הסיבות האחרות)
אמנם בירושלים היה פעם מנהג שהאם עצמה היתה מביאה את התינוק לבית הכנסת כהקרבת קרבן למזבח ה וכן היו שנהגו בן בשאלוניקי ראה להלן בשם היוסף אומץ ועיין גם בנוהג כצאן יוסף עמ' קי ונ"ל המנהג שיש לאם הילד יותר שייכות משיש לאב מדמדמין הבנסה זו להכנסתו לתורה ולחופה ולמע"ט ואילו אצל ת"ת אמו מביאתו לבית הספר ועל קוטב זה אמר שלמה ואל תטוש תורת אמך וכן במעשים טובים האם מחוייבת יותר להדריך את התינוק בדרך הישר כי אז יהי' בן מביש ובן כסיל הוא תוגת אמו וע"כ נאמר אצל שלמה אשר יסרתו אמו משלי לא וכמו כן גם גבי מילה
באה לבית הכנסת חודש לאחר הלידה לאחר שנסתיימה תקופת משכב הלידה' והיולדת הבריאה ושבה לאיתנה היציאה הראשונה של הי ולדת היא לבית ה' להודות על הטובות שגמל לה כעין תחליף לברכת הגומל' שאינה יכולה לברך כנ"ל החזן מנגן לכבודה את הקטע שמחים בצאתם' בפיוט אל אדון' ואת הקדיש שאחרי תפילת מוסף החלק המרכזי של ההודאה הוא כשבעלה עולה לתורה בתור חיוב' ומכווי ן להוציאה באמירת ברכו את ה' המבורך' שזה נחשב לה כהודאה כמו ברכת הגומל' לאחר העליי ה עושים לה מי שבירך' מיוחד שבו בעלה נודר בשבילה סכום מסוים למאור בית הכנסת כתחליף לקרבן תודה שהיה עליה להביא כשבית המקדש היה קיים ולכבוד המאורע המשמח עורכת היולדת קידוש' קטן לחברותיה אחרי התפילה בין אם ילדה בן או בת בימינו נשאר מנהג הקידוש בהרבה מקומות רק בלידת בת וכנראה שזה נובע מכך שזו לה החגיגה היחידה לעומת בן זכר שיש סביבו הרבה יותר אירועים וסעודות מנהג יציאת היולדת לבית הכנסת היה נפוץ מאוד באשכנז פולין וליטא ובכל מקום שהיו בו אשכנזים והובא להלכה ברוב הפוסקים שער אפרים תורת חיים התעוררות תשובה לבוש מג"א חת"ס יעב"ץ ומשנה ברורה שריד למנהג זה קיים גם בעדות החסידים בימינו שהיולדת הולכת לשמוע ברכו של ערבית מהחזן
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 84 אורחים