י. אברהם כתב:אני הק' לא הבנתי מה כבודו שואל. אולי תוכל להסביר יותר?
י. אברהם כתב:נראה לכבודו שיש תשובה א' לכל המהדורות? או לכולם יש ערך או כולם שווים כקליפת השום?
צאנזער כתב:מן הסתם הרב הדיין יתייחס גם להיבטים אלה.
חד ברנש כתב:מסופקני אם ההוא יודע ומכיר את המהדורות המדעיות והוא בכלל ראוי לדבר על כך. וד"ל.
ברנרכרמיאל1 כתב:וכי הוא לא העורך האחראי של האו"ז ושל המרדכי של מכון ירושלים? לכאורה אמור לדעת ולהכיר ועוד איך.
אבל אולי אני קטונתי מלהבין...
יוצא פוניבז' כתב:או שזו ראיה להיפך...
חד ברנש כתב:מסופקני אם ההוא יודע ומכיר את המהדורות המדעיות והוא בכלל ראוי לדבר על כך. וד"ל.
יהודה בן יעקב כתב: אך המרדכי זו ראיה אלימתא
ברנרכרמיאל1 כתב:י. אברהם כתב:אני הק' לא הבנתי מה כבודו שואל. אולי תוכל להסביר יותר?
בפשטות, השאלה שלי היא: האם למהדורות המדוברות יש ערך תורני כלשהו או שהן אינן שוות יותר מקליפת השום ועדיף להתעלם מהן, כי הן מלאות תוכן שרוח חכמים אינה נוחה הימנו?
גביר כתב:קצת על ההבדלים בין סוגי ההוצאות יש ברשימה שהעלתי כאן:
דומה שיש לנו כאן דוגמא נאה להבדל שבין מהדורה מחקרית למהדורה תורנית. עניינו של החוקר הוא בעבר ומטרתו לשחזר, ככל הניתן, את הנוסח המקורי. עבור הלומד בבית המדרש, התופש את עצמו כחלק משרשרת של מסירת התורה, מקומו של הספר הוא בהווה והוא מקבל אותו כפי שמסרו לו אותו דורות הלומדים שקדמו לו. במהדורה מדעית אין מקום לסוגריים כאשר ברור שהקטע היה בנוסח המקורי והושמט ממנו לאחר מכן, לעומת זאת עבור הלומד ישנה משמעות לכך שהלומדים שלפניו לא הכירו את הקטע שהושמט, גם אם הצנזורה היא זו שהשמיטה אותו, ולכן מן הראוי לציין זאת.
חד ברנש כתב:אבל האמת, קשה לדבר על "מהדורות מדעיות" ככלל וכחטיבה אחת, שלא ראי מהדיר כזה כראי מהדיר כזה.
לוצאטי כתב:מצוי שמהדורה מדעית מכוונת לקידום הקריירה האקדמית של המחבר, וזה גורם מרכזי לחלק מן הבעיות.
אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא. משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין לעלייה, הלך והעלה לו, א"ל עירבת לי בהן קב חומטון, א"ל לאו, א"ל מוטב אם לא העליתה.
צופה_ומביט כתב:כמובן דיברתי על אלה שלא.
זה ברור מתוכו.
לוצאטי כתב:בעיות מצויות אצל מו"לים תורניים:
אי דיוק בהעתקה; חוסר הבנה בההדרת חיבורים מכ"י; חוסר ידע במושגים שאינם מצויים בבתי מדרשות (כגון מונחים פילוסופיים ולעזים); אי הכרת חיבורים תורניים שלא רגילים להשתמש בהם בבתי מדרשות (כגון ראבי"ה); פירוש מקורות על פי ההלכה הפסוקה או ההשקפות המקובלות - שלא על דעת המחבר; ידע היסטורי לקוי; ניסוח עילג.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 337 אורחים