אתרוג עם חגורה היה הנפוץ ביותר לפי התיאורים

[יהודהא]

יש המהדרין לקחת אתרוג עם חגורה \ גארטיל.
התקשיתי למצוא לכך מקור בפוסקים אולם מעיון בתיאורי האתרוגים מלפני 1500 2000 שנה אנו מוצאים אתרוגים רבים מאוד כאלו שנבחרו לקשט את המטבעות בפסיפסים ותבליטים בבתה''כ. בהנחה שהם מיצגים את ההדר שבאתרוגים.

המטבעות מימי מרד בר כוכבא. כולם מתוארכים ל 135 - 132 .
בסה''כ בחפירות בא''י נחשפו 34 פסיפסים בהם מופיע אתרוג בארץ :רובם בבתכ''נ, חלקם בבתי עשירים וגם של נכרים.
1.

צילום מסך 2024-10-19 224653.png (343.61 KiB) נצפה 478 פעמים

בתמונה אתרוג עם חגורה. נרתיק ללולב אחד. וכנראה הדס אחד וערבה אחת כפי שיטת ר עקיבא.

2.

צילום מסך 2024-10-19 223545.png (307.09 KiB) נצפה 478 פעמים

אתרוגים עם פיטם.נרתיק ובו לולב ערבות והדסים שלהם ענבים ירוקים \או מועטים ולכן כשרים.
או שלשם יופי הקישוט לא הקפידו לדייק.

3.

צילום מסך 2024-10-19 230145.png (220.69 KiB) נצפה 478 פעמים

דומה לראשון ,אלא שכאן האתרוג עם החגורה שלם. ומה שבולט ברור הוא הנרתיק האוגדם יחד.
וחשיבותם של צילומים 2. 3. בהפרכת הדעה שהדבר שמקיף את המינים הם הדסים מרובים
כנוהג היום במקומות מסויימים.

4.

צילום מסך 2024-10-19 231440.png (869.29 KiB) נצפה 478 פעמים

מבית הכנסת בציפורי, אתרוג עם חגורה.מימין הלולב. קטע זה נשאר שלם ואינו ממוחזר.
כמו''כ נראים עלים משולשים של ההדס ועלים מוארכים של הערבה. מה שאינו ניכר בתיאורים אחרים.
מתוארך למאה החמישית.

5.

צילום מסך 2024-10-19 231832.png (1.2 MiB) נצפה 478 פעמים

מביהכ''נ בית אלפא ,משני צידי ארון הקודש איור של ארבעת המינים וגם כאן אתרוג ברור עם חגורה.
מתוארך לתחילת המאה השישית.

6.

צילום מסך 2024-10-19 233449.png (184.92 KiB) נצפה 478 פעמים

ושוב שני אתרוגים חגורים מביהכ''נ מעון. המאה הרביעית.

7.

צילום מסך 2024-10-19 234234.png (290.5 KiB) נצפה 478 פעמים

עץ של אתרוגים חגורים בפסיפס ציפורים מקיסריה, מהמאה השישית.

8.

צילום מסך 2024-10-20 004714.png (357.2 KiB) נצפה 478 פעמים

תבליט על משקוף ביהכ''נ בכפר נחום. בפס למעלה אתרוגים רבים, ומשמאול לארון לולב\ ענף דקל.
מתוארך למאה השנייה.

9.

צילום מסך 2024-10-20 004612.png (244.17 KiB) נצפה 478 פעמים

תבליט מביהכ''נ בפקיעין, משמאל למנורה לולב ואתרוג. המאה ה 3.

[צופה_ומביט]

מסתבר שגם האיגוד בקוישאלע/קוישיקל הוא עתיק.

[יהודהא]

לעיל כתבנו שהתמונות מוכיחות שהשתמשו בקושיקלך ושזה לא ריבוי הדסים.
אפשר שקביעה זו נחרצת מידיי. ויש מקום לשער גם אחרת, והוויכוח על כך נמשך זה זמן רב.
כמו''כ יש תמונות בהם רואים בבירור איגוד ע''י טבעות. כגון בתמונה הבאה מסוסיא.

בהזדמנות זו אביא עוד תמונות בנושא.

1.

צילום מסך 2024-10-25 115410.png (820.11 KiB) נצפה 280 פעמים

פסיפס - מביהכ''נ בסוסיא.

2.

צילום מסך 2024-10-25 115617.png (431.61 KiB) נצפה 280 פעמים

גילוף באבן בזלת מאום אל קאנטיר שבגולן.
ממאמרה של נ,י, חכם.
3.
העתקת ממטבעות עתיקות שהובאו לעיל - למטבעות שטבעה מדינת ישראל.

צילום מסך 2024-10-25 115916.png (395.95 KiB) נצפה 280 פעמים

ממאמרו של נ, אלשיך.
וההבדלים: המטבע הגדולה ערכה היה 50 שקל ישן משנת תשד'מ.
והקטנה ערכה היה 5 אגורות חדשות משנת תשמ'ה.
כל זאת בעקבות הפיחות הגדול והחלפת \ הקטנת המטבע ל 10\1 וה 50 הפך ל 5.
ההמרה נעשתה ע''י ש, ארליך ב 1985 עקב המלחמה באינפלצייה.

[יהודהא]

שלחו לי קישור למאמר נאה בעניין ריבוי הדסים של ר'י, סטל .
במאמר הוא מסיק על הנוהג דאז ממטבעות ופסיפסים.

יש בו כמה הבחנות מעניינות ובהמשך בעזהי אציין אותם.
ולהלן הקישור למתעניינים בכך.
https://www.academia.edu/52844818/%D7%A ... 7%99%D7%9D

[חד ברנש]

המאמר הנ"ל הוא 'טעימה' על קוצו של מזלג ממחקר רחב יותר שעדיין לא יצא לאור.
בינתיים תוכל גם לעיין בספרו של סטל, נהגו ישראל - סוכות, שהובאו שם תמונות אתרוגים ממגון מקורות קדומים (שלא בהקשר לדיון באתרוג-גרטל).
כמו כן, בעבודתה של רבקה בן ששון, מוטיבים צמחיים באמנות הפסיפסים הארץ ישראלית בתקופה הרומית ועד שלהי התקופה הביזנטית, נידון האתרוג בהרחבה וגם הובאו תמונות לא מעטות. יעויין שם.

[יהודהא]

א, המאמר הנ"ל הוא 'טעימה' על קוצו של מזלג ממחקר רחב יותר שעדיין לא יצא לאור.
בינתיים תוכל גם לעיין בספרו של סטל, נהגו ישראל - סוכות, שהובאו שם תמונות אתרוגים ממגון מקורות קדומים (שלא בהקשר לדיון באתרוג-גרטל).

ב. כמו כן, בעבודתה של רבקה בן ששון, מוטיבים צמחיים באמנות הפסיפסים הארץ ישראלית בתקופה הרומית ועד שלהי התקופה הביזנטית, נידון האתרוג בהרחבה וגם הובאו תמונות לא מעטות. יעויין שם.

------------------------------------
א.
תודה על ההפנייה. נראה שהספר אינו באוצר.את ספרה של ר.ב.ש. ראיתי.
לעצם המאמר: העניין במטבע מספר 2 ההסברים נאים והגיוניים. אך להביא מהציור ראייה לדברים, אינו הכרח.

ולמה ?
כי אפשר לתת להם גם פירוש שונה, למשל :

מטבע 2.
* האגד נתון ומוקף בשתי טבעות -ולא בסל.
* ברגלי האגד רואים רק 5 גבעולים ולא יותר. [2+3 ערבות והדסים] ומצופה היה לראות יותר.
* מספר הענבים אינו רב מידיי לשלולשה הדסים. זה תלוי במקום ובשלב הצמיחה. ראיתי כבר 3 הדסים ובהם ענבים רבים מאוד. הרבה מעבר למופיע בתיאור.

מטבע 3.
* לא מוכח שאלה הדסים .אין עלים [כמו בציפורי. ת, 5] ואין ענבים בדומה למטבע 2]. אבל מה שכן ישנו:
* גביע . כלי בצורת גביע , בדומה ללולב הנתון בגביע בפסיפס מציפורי בציור 4 בכתבה הפותחת.

פסיפס טבריה. 4.
* נראין הדברים. ואכן ניכר גודש צמחי, אך התמונה אינה חדה מספיק כדי לומר זאת במאה אחוז.
אגב יש שם שני ציורים ובימני האגד דליל יותר.

פסיפס ציפורי 5.
לדברי המאמר יש בתיאור 8\9 הדסים.
* בחנתי שוב את התמונה ולאור זאת שכאן האמן דייק במראה עלי הערבות וההדסים. ולמראה מספר העלים בתיאור איני רואה שום הכרח לומר שיש בו יותר משלושת ההדסים הנדרשים.
וקרוב לוואי שאין בו 5\6\7\8\9 הדסים שאז התיאור היה צפוף ומרובה עם ציורי עלי ההדסים.

ושוב- יש מקום לפירושים נוספים, ואיני בא לומר שדברי הם התיאור הנכון.
אולם יש מקום להטיל ספק בנחרצות הקביעות במאמר הנל.

מספרי התמונות לפי המאמר של הר' י, סטל.

וכמובן תודה על מאמריך וספריך רבי העניין והמקורות.