איתן נוי כתב:למה צע"ג.
לבי במערב כתב:אמנם בלאה"כ צע"ג מנין המקור לברך בכה"ג, היפך הנפסק במג"א סי' רכב סק"א (וכ"ה בסדבה"נ פי"ב סוה"ח ובמשנ"ב סי' רכב שם).
כנ"ל, תחלה יש לוודא שאכן הבשורה אמתית היא.עזריאל ברגר כתב:אם מדברים על ברכת הטוב והמטיב - אכן הדעת נותנת שיש מקום לברך אותה, למי שיש לו שמחת הלב בבשורה זו
לבי במערב כתב:כנ"ל, תחלה יש לוודא שאכן הבשורה אמתית היא.עזריאל ברגר כתב:אם מדברים על ברכת הטוב והמטיב - אכן הדעת נותנת שיש מקום לברך אותה, למי שיש לו שמחת הלב בבשורה זו
איתן נוי כתב:אמש הסתפקתי מה הדין בכה"ג שהיה לו ספל מים חמים והחזיק בספל החם כדי לחמם את ידיו. האם מותר יהיה לו ליטול בהם את ידיו. שהלוא סו"ס לא נעשתה מלאכה במים גופייהו.
עזריאל ברגר כתב:ומדוע תדוננו לכף חובה ותקשה עליו קושיות?
לבי במערב כתב:עזריאל ברגר כתב:ומדוע תדוננו לכף חובה ותקשה עליו קושיות?
כי פוסקי הדורות האחרונים לא חבבו את הממהרים לברך ברכות אלו. ראה למשל במשנ"ב ר"ס רכב שם.
לבי במערב כתב:איתן נוי כתב:למה צע"ג.לבי במערב כתב:אמנם בלאה"כ צע"ג מנין המקור לברך בכה"ג, היפך הנפסק במג"א סי' רכב סק"א (וכ"ה בסדבה"נ פי"ב סוה"ח ובמשנ"ב סי' רכב שם).
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:אמש הסתפקתי מה הדין בכה"ג שהיה לו ספל מים חמים והחזיק בספל החם כדי לחמם את ידיו. האם מותר יהיה לו ליטול בהם את ידיו. שהלוא סו"ס לא נעשתה מלאכה במים גופייהו.
דעתי נוטה להתיר, ויש לעיין בדוגמאות שהביאו רבותינו ולראות איך נדמה מילתא למילתא.
לבי במערב כתב:כנ"ל, תחלה יש לוודא שאכן הבשורה אמתית היא.עזריאל ברגר כתב:אם מדברים על ברכת הטוב והמטיב - אכן הדעת נותנת שיש מקום לברך אותה, למי שיש לו שמחת הלב בבשורה זו
עזריאל ברגר כתב:לא יודע מדוע אתה מדבר במ"מ במקום בטענות ברורות.
א. לא זכיתי להבין מאי שיאטי' להכא.איתן נוי כתב:[א] הרב זילברשטיין מספיק נאמן עליך?! [ב] הדברים שנשלחו מאת הרב צורן שליט"א מהר' זילברשטין א' דחוה"מ:
לבי במערב כתב:א. לא זכיתי להבין מאי שיאטי' להכא.איתן נוי כתב:[א] הרב זילברשטיין מספיק נאמן עליך?! [ב] הדברים שנשלחו מאת הרב צורן שליט"א מהר' זילברשטין א' דחוה"מ:
ב. כמובן, הודעתו פורסמה ביום א' דחוה"מ (לאחר שהשמועה אכן אומתה כדי צרכה), והמעשה שבהודעת מר ארע במנחת יו"ט, כשמן הנמנע הי' לוודא את אמינותה.
איתן נוי כתב:א. ?
ב. תראה את התאריך.
כמדומה לי שהראיתי, אך למעלה מן הצורך:איתן נוי כתב:תראה מה ציטטת.
איתן נוי כתב:לבי במערב כתב:לכאורה היתה כוונתו לפתור הספק ע"י שאומר הברכה (כ)בדרך לימוד.
אמנם בלאה"כ צע"ג מנין המקור לברך בכה"ג, היפך הנפסק במג"א סי' רכב סק"א (וכ"ה בסדבה"נ פי"ב סוה"ח ובמשנ"ב סי' רכב שם).
לא.
כתבתי מה עשה.
ראשית קרא את ההלכה מהשו"ע כדי ללמד הלכה זו לציבור.
לאחר מכן בירכה.
לבי במערב כתב:א"כ בודאי צע"ג, כנ"ל (עפ"ד הפוסקים).
איתן נוי כתב:למה צע"ג.
לדעתי כך צריך לעשות.
וכ"כ כתב לי היום המו"ץ ר' יוחנן בורגר שליט"א.
לבי במערב כתב:איתן נוי כתב:למה צע"ג.לבי במערב כתב:אמנם בלאה"כ צע"ג מנין המקור לברך בכה"ג, היפך הנפסק במג"א סי' רכב סק"א (וכ"ה בסדבה"נ פי"ב סוה"ח ובמשנ"ב סי' רכב שם).
עזריאל ברגר כתב:פשיטא:
ראובן שקיבל כסף ונותנו לשמעון במתנה - צריך הכסף הזה להתעשר פעמיים, פעם אצל ראובן ופעם אצל שמעון.
ומכאן יש להסתפק:
בתוכנית "חיסכון לכל ילד", מי שבוחר להכפיל את הסכום ונותן לבנו 50₪ נוספים - האם צריך להפריש כנגדם מעשר כספים?
יבנה כתב:עזריאל ברגר כתב:פשיטא:
ראובן שקיבל כסף ונותנו לשמעון במתנה - צריך הכסף הזה להתעשר פעמיים, פעם אצל ראובן ופעם אצל שמעון.
ומכאן יש להסתפק:
בתוכנית "חיסכון לכל ילד", מי שבוחר להכפיל את הסכום ונותן לבנו 50₪ נוספים - האם צריך להפריש כנגדם מעשר כספים?
אם הכסף הולך ישר לבנו ולא עובר דרכו, לכאורה פשוט שא״צ לשלם מעשר עליהם.
איתן נוי כתב:לפי מ"ש הגרע"י זצ"ל לגבי פילוי ומלילת כינים בשבת מראשי הבנות דלל"ב מאחר והכינים אינם פרים ורבים אלא מתהוים מהזיעה.
א"כ מי שאכל כינה האם חייב כאוכל תולעת הפרה ורבה?
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:לפי מ"ש הגרע"י זצ"ל לגבי פילוי ומלילת כינים בשבת מראשי הבנות דלל"ב מאחר והכינים אינם פרים ורבים אלא מתהוים מהזיעה.
א"כ מי שאכל כינה האם חייב כאוכל תולעת הפרה ורבה?
זה ודאי שאסור לאכול כינה, כי היא פירשה לאויר, וגם היא דבר מאוס ויש בה משום "בל תשקצו".
ולשאלת כמה מלקויות לוקים עליה - כשתבוא הסנהדרין יצטרכו להכריע בכמה דיונים בהלכה זו...
(כגון המחלוקת הידועה האם ריבוי לאוים גורם לריבוי מלקויות, שהאריך בו הרמב"ם בסוגיא זו של שרצים, ורש"י על התורה (ומסתמא גם על הש"ס) כתב להיפך ממנו)
כדכד כתב:לא נתמעטה כינה מאיסורי אכילה
רק מאיסור נטילת נשמה בשבת משום שלא היה במשכן נטילת נשמה כזו מבע"ח שאינו פרה ורבה
איתן נוי כתב:לבי במערב כתב:א"כ בודאי צע"ג, כנ"ל (עפ"ד הפוסקים).
למה צע"ג.
לדעתי כך צריך לעשות.
וכ"כ כתב לי היום המו"ץ ר' יוחנן בורגר שליט"א.
לבי במערב כתב:לא מצאתי שם שום התייחסות לשאלת נאמנות מודיע הבשורה.
כדכד כתב:שיזיז את המיטה
כדכד כתב:פשוט מאד
את השמיכה אסור לו להזיז (הבנתי שהשאלה בכגון שהאשה כבר ישנה ואז אסור לו לגעת בשמיכה גם אם ברור לו שלא יגע באשה) אבל אם יזיז את המיטה הרי שהשמיכה תיפול מאליה בלי שתיגע במיטתו ואת זה מותר לעשות כרי אינו נוגע באופן ישיר בשמיכה
איתן נוי כתב:כדכד כתב:פשוט מאד
את השמיכה אסור לו להזיז (הבנתי שהשאלה בכגון שהאשה כבר ישנה ואז אסור לו לגעת בשמיכה גם אם ברור לו שלא יגע באשה) אבל אם יזיז את המיטה הרי שהשמיכה תיפול מאליה בלי שתיגע במיטתו ואת זה מותר לעשות כרי אינו נוגע באופן ישיר בשמיכה
וכי זה כטלטול מהצד?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 42 אורחים