דקדוקים בתפילה

[כן מסתבר]

היכי משכחת לה?
כהן "ע"ה" שבקי בנוסח יה"ר שלפני (ואחרי) נ"כ, אבל אינו בקי בנוסח י"ח ברכאן?

תירוץ נפלא!

להעיר כי מהלך זה מסתדר לפי דעת מהרי”ל שאין חיוב גמור להקשיב לחזרת הש”ץ
ועדיין זה לא מסתדר לי עם שיטת הרא”ש שמחייב בחיוב גמור מנין שומעים ועונים

[עזריאל ברגר]

היכי משכחת לה?
כהן "ע"ה" שבקי בנוסח יה"ר שלפני (ואחרי) נ"כ, אבל אינו בקי בנוסח י"ח ברכאן?

צא השוקה ושאל כהנים, כמה מהם יודעים על פה את התפילות שלפני ואחרי ברכת כהנים, וכמה מהם יודעים על פה את תפילת שמונה עשרה (דהיינו שאם אין להם סידור - הם "עמי הארץ" שיכולים לצאת ידי חובה מהש"ץ).

תזכורת: בימי חז"ל - התפללו בלי סידורים...

[לבי במערב]

תזכורת: בימי חז"ל - התפללו בלי סידורים...

כמובן.

לא בדקתי באופן סטטיסטי, ולכן הותרתי הדבר בסימן־שאלה כמשתמע לתרי אפי.

[כן מסתבר]

להעיר כי מהלך זה מסתדר לפי דעת מהרי”ל שאין חיוב גמור להקשיב לחזרת הש”ץ
ועדיין זה לא מסתדר לי עם שיטת הרא”ש שמחייב בחיוב גמור מנין שומעים ועונים

כלומר

לשיטת הרא”ש והשו”ע אם אין ט’ שומעים ועונים לברכות הש”ץ ברכותיו קרובות להיות ברכה לבטלה, ומעתה, אם יהיה במנין מצומצם כהן שבקי ביה”ר, יהיה עליו לוותר עליו, כדי שיוכל לשמוע ברכת מודים ולענות עליה אמן, כדי שלא תהיה הברכה של הש”ץ לבטלה, וצ”ע

משא”כ לשיטת מהרי”ל שישן מצטרף למנין לחזרת הש”ץ, וא”כ י”ל דה”ה כהן בקי

[עושה חדשות]

בברכה שאחרי ההפטרה בשבת,
"על התורה ועל העבודה ועל הנביאים, ועל יום השבת הזה שנתת וכו' לקדושה ולמנוחה..."
להדגיש שהתורה והעבודה והנביאים לא ניתנו למנוחה.

וצ"ע איך לפסק את הברכה הזו;
עַל הַתּורָה וְעַל הָעֲבודָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יום הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְעַל יום חַג הַסֻּכּות הַזֶּה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה לְששון וּלְשמְחָה לְכָבוד וּלְתִפְאָרֶת...

טען חכ"א שבאמת מוכח שבאופן שיש רשימה מול רשימה אין צורך להדגיש ולפסק מה הולך על מה, וכמו ביעלה ויבוא "ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו" ועוד כיו"ב, וא"כ לטענתו גם ההערה הראשונה אינה נכונה כי אפילו אם יהיה פסיק אחרי יום השבת הזה, מאליו עולה שהרשימה השניה מתייחסת רק לפרט האחרון ברשימה הראשונה. האם צדקו דבריו?

[עושה חדשות]

טען חכ"א שבאמת מוכח שבאופן שיש רשימה מול רשימה אין צורך להדגיש ולפסק מה הולך על מה, וכמו ביעלה ויבוא "ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו" ועוד כיו"ב, וא"כ לטענתו גם ההערה הראשונה אינה נכונה כי אפילו אם יהיה פסיק אחרי יום השבת הזה, מאליו עולה שהרשימה השניה מתייחסת רק לפרט האחרון ברשימה הראשונה. האם צדקו דבריו?

האם יש למישהו ראיות בעד או נגד הטענה הנ"ל?

[עזריאל ברגר]

שאלה שנשאלה:
מדוע ברכת שהחיינו נאמרת בלשון רבים?

[עזריאל ברגר]

הרחבה: ובפרט שברכת הודאת הרבים היא (במקרים מסוימים) "הטוב והמטיב", ושהחיינו יותר נוטה להיות ברכת הודאת היחיד!

[בברכה המשולשת]

היכן מצאנו ברכה בכה"ג בלשון יחיד?
(מלבד זה שלשון הרבים מוכרחת היא בברכה זו ע"פ סש"ד).

[עזריאל ברגר]

היכן מצאנו ברכה בכה"ג בלשון יחיד?

הגומל לחיים טובות שגמלני טוב.
שעשה לי נס במקום הזה.

וכמה מברכות השחר נאמרות בלשון יחיד - שעשה לי כל צרכי, שלא עשני גוי/עבד/אשה, המעביר שינה מעיני (שממשיכה אח"כ ב"ויהי רצון" בלשון רבים!), וכן המפיל חבלי שינה על עיני (ולרבי יהודה: ברוך שעטני מעיל).

לשון הרבים מוכרחת היא בברכה זו ע"פ סש"ד.

אשמח למ"מ.

[בברכה המשולשת]

היכן מצאנו ברכה בכה"ג בלשון יחיד?

הגומל לחיים טובות שגמלני טוב.
שעשה לי נס במקום הזה.

וכמה מברכות השחר נאמרות בלשון יחיד - שעשה לי כל צרכי, שלא עשני גוי/עבד/אשה, המעביר שינה מעיני (שממשיכה אח"כ ב"ויהי רצון" בלשון רבים!), וכן המפיל חבלי שינה על עיני (ולרבי יהודה: ברוך שעטני מעיל).

לשון הרבים מוכרחת היא בברכה זו ע"פ סש"ד.

אשמח למ"מ.

א. ברכת הפעולות שונה בזה, כמובן. אבל הראיה מברכת הגומל היא ראיה מצויינת. (ובשהחיינו עצמה יש הבדל בין שהחיינו על מועד או על מצווה לשהחיינו על פרי חדש וכה"ג).
ב. לגבי סש"ד- יעויין בכוונות הברכה בסידור הרש"ש.