בדברי הגר"א שענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל וחזרו בט"ו תשרי

[תולעת ספרים07]

ידוע ומפורסם תירוץ הגר"א מדוע נקבע חג הסוכות בתשרי ולא בפסח וכך מתרץ הגר"א ז"ל שהרי משה ירד ביום כיפור ואז החל משה לצוותם על המשכן ובבניית המשכן לפי חשבון זה החל בט"ו בתשרי וביום שהחילו בבניית המשכן חזרו ענני הכבוד לישראל ושפיר מובן מדוע נקבע חג הסוכות בט"ו תשרי כיון שביום זה החלו בבניית המשכן וממילא ביום זה חזרו ענני הכבוד.
והנה לעת עתה לא מצאתי את דברי הגאון בפנים ורק שמעתי מפי השמועה.
ב. לפי החשבון שעשיתי אני הקטן יצא לי שביום הכיפורים ירד משה ולמחרת ציווה על המשכן יומיים הביאו העם את הזהב וכו' ולמחרת החלו בבניית המשכן ונמצא שהחלו בבניית המשכן בי"ד ולא בט"ו אם מישהו יכול להחכים אותי בדבר זה אשמח מאוד.

[אוצר החכמה]

לא כ"כ ברור לי מדבריך על מה בדיוק החשבון ומה בדיוק הויכוח בחשבון מ"מ רש"י בפרשת כי תשא כותב (לא יח)וביום הכיפורים נתרצה הקב"ה לישראל ולמחרת התחילו בנדבת המשכן.
כאמור לא ברורים לי שני הצדדים שלך כך שאיני יודע באיזה צד רש"י הזה תומך אם בכלל.

[תולעת ספרים07]

לא כ"כ ברור לי מדבריך על מה בדיוק החשבון ומה בדיוק הויכוח בחשבון מ"מ רש"י בפרשת כי תשא כותב (לא יח)וביום הכיפורים נתרצה הקב"ה לישראל ולמחרת התחילו בנדבת המשכן.
כאמור לא ברורים לי שני הצדדים שלך כך שאיני יודע באיזה צד רש"י הזה תומך אם בכלל.

אם כדבריך שלמחרת החלו בנדבת המשכן שזה נמשך יומיים כידוע אם כן הקושיא מתעצמת עוד יותר שהרי לאחר שתי הימיים שהתנדבו למשכן החלו תיכף בבניית המשכן כלומר שלושה ימים מאז יום הכיפורים וזה יוצא לפי החשבון ביום הי"ג בתשרי ואם כן קשיא ביותר מדוע כותב הגר"א שהחלו בבניית המשכן בט"ו.

אני כדי לתרץ את הגאון כבר לקחתי עוד יום וכפי שרש"י מפרש בתחילת הפרשה שלנו למחרת יום הכיפורים וכך הגעתי לארבע ימים מאז יום הכיפורים ותו לא.

[יאיר]

בי' בתשרי ירד משה מן ההר, ביא' ציוה להביא נדבות, ביב' ויג' הביאו נדבות, ביד' הכריזו שלא יביאו עוד ובטו' התחילו לבנות המשכן.

(עבודת הגרשוני על שה"ש ג,ד ,וראה פירוש הגר"א על שה"ש א,ד ["פנינים משלחן הגר"א" עמ' קנז]).

[תולעת ספרים07]

אם כבר אנו דנים בזה העניין מתי ציווה אותם משה על בניית המשכן מעניין לעניין שלא באותו עניין עלינו לברר מתי ציווה הקב"ה את משה על המשכן שהרי ביום הכיפורים נתרצה לו וכל המשכן לדעת רש"י היה חלק מהריצוי כך שרק ביום הכיפורים לימד הקב"ה את משה את כל פרשת תרומה תצווה וזה דבר מופלא שהרי כתב רש"י לעיל אצל העגל ויהי ככלותו לדבר איתו ופירש שם רש"י שלמד עם משה במשך הארבעים יום הראשונים את פרשת משפטים היוצא מזה שפרשת משפטים למד עם משה במשך ארבעים יום ואת פרשת תרומה תצווה למד עם משה בחצי יום, כלומר ביום הכיפורים נתתרצה לו וכבר ביום הכיפורים בישר לו על המשכן ולימדו פרשת תרומה תצווה ועוד באותו יום הלך לבשר לישראל שנצטוו לבנות משכן והוא הפלא.

וראה רש"י פרשת כי תשא לא, יח ד"ה ויתן אל משה ובשיר השירים פרק א' פסוק י"ג ד"ה צרור המור ובאריכות בכל זה ברמב"ן שלדעת רש"י לא נצטווה משה על המשכן בטרם שנאמר לו סלחתי כדבריך. והוא הפלא.

[חנבין]

אם כבר אנו דנים בזה העניין מתי ציווה אותם משה על בניית המשכן מעניין לעניין שלא באותו עניין עלינו לברר מתי ציווה הקב"ה את משה על המשכן שהרי ביום הכיפורים נתרצה לו וכל המשכן לדעת רש"י היה חלק מהריצוי כך שרק ביום הכיפורים לימד הקב"ה את משה את כל פרשת תרומה תצווה וזה דבר מופלא שהרי כתב רש"י לעיל אצל העגל ויהי ככלותו לדבר איתו ופירש שם רש"י שלמד עם משה במשך הארבעים יום הראשונים את פרשת משפטים היוצא מזה שפרשת משפטים למד עם משה במשך ארבעים יום ואת פרשת תרומה תצווה למד עם משה בחצי יום, כלומר ביום הכיפורים נתתרצה לו וכבר ביום הכיפורים בישר לו על המשכן ולימדו פרשת תרומה תצווה ועוד באותו יום הלך לבשר לישראל שנצטוו לבנות משכן והוא הפלא.

אולי יש ליישב, שהרי הקב"ה למד עם משה כל מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש, ובפרשת משפטים יש דיני ממונות שהן כמעין הנובע (ראה ברכות סג:) מה שאין כן בענייני תרומה ותצוה, פוק חזי כמה ספרים יש על המשכן ומה גודלם של ספרים אלו, וכמה יש על דיני שומרים ונזיקין ועל יתר הדברים הנזכרים בפ' משפטים כבשר וחלב שמיטה ועוד ועוד.

[מיללער]

שאלו פה על המראה מקום בדברי הגר"א שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל וחזרו בנדבת ומלאכת המשכן ולזה אנו עושים בסוכות זכר לענני הכבוד.

המשך חכמה מביא את הגר"א הזה בפר' ואתחנן עה"כ וזכרת כי עבד היית, וכותב 'כדברי הגר"א בשיר השירים' והוא בביאורו על שה"ש א' ד' עה"כ נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך.

והחשבון כתב שם הגר"א, משה ירד ביוה"כ, בי"א ציוה על מלאכת המשכן, בי"ב וי"ג הביאו אליו נדבה בבקר בבקר, בי"ד נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי.

[מיללער]

האם חידושו של הגר"א הוא בעיקר שהענני הכבוד חזרו ביום שהתחילו מלאכת המשכן (שהוא ט"ו בתשרי) ולא ביום השמיני למילואים - יום הקמת המשכן - כמו שנאמר וירא כבוד ה' עליכם. או שאף זה שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל הוא חידושו של הגר"א?

שאלתי אם יש מקור קדום לזה שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד

[שלמה בן חיים]

מדרש לא ראיתי אך קדום להגר"א יש בספר לבנת הספיר הביאו המהר"ם חביב בדרשה המודפסת ממנו בספר הזכרון גנזי מועדים עמוד רנא

[מיללער]

מדרש לא ראיתי אך קדום להגר"א יש בספר לבנת הספיר הביאו המהר"ם חביב בדרשה המודפסת ממנו בספר הזכרון גנזי מועדים עמוד רנא

תודה

[צביב]

ומה מתרצים על קושית הגאון רבי עובדיה יוסף זצ''ל מהפסוק בנחמיה פרק ט' פסוק י''ט?

[אב בבינה]

ומה מתרצים על קושית הגאון רבי עובדיה יוסף זצ''ל מהפסוק בנחמיה פרק ט' פסוק י''ט?

זו קושיא ישנה, וכמדו' בציץ אליעזר הביא רשימה שכבר הקשו אותו. ויש הרבה דרכים בהרבה ספרים [לדוגמא עי' זמן שמחותינו לרב דוד כהן ועוד], אף שלענ"ד עם כל האמור הוא צע"ג.

[מוישי]

שאלתי אם יש מקור קדום לזה שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד

עיין בספר הנפלא זמן שמחתינו להגאון הגדול ר' דוד כהן שליט"א

[שלמה בן חיים]

ומה מתרצים על קושית הגאון רבי עובדיה יוסף זצ''ל מהפסוק בנחמיה פרק ט' פסוק י''ט?

זו קושיא ישנה, וכמדו' בציץ אליעזר הביא רשימה שכבר הקשו אותו. ויש הרבה דרכים בהרבה ספרים [לדוגמא עי' זמן שמחותינו לרב דוד כהן ועוד], אף שלענ"ד עם כל האמור הוא צע"ג.

ראה במהר"ם חביב שהבאתי לעיל שכבר הקשה קושיא זו.

[גבאי האוצר]

ראה עוד כאן
viewtopic.php?f=17&t=15223

[מוישי]

יש להקשות ע"ד הגר"א שלפי"ד נמצא שהתחילו בעבודת המשכן ביו"ט ראשון של סוכות. והרי אין עבודת המשכן דחוה שבת וכ"ש יו"ט

[איש לוי]

ומה מתרצים על קושית הגאון רבי עובדיה יוסף זצ''ל מהפסוק בנחמיה פרק ט' פסוק י''ט?

בישוב קו' זו, עיין בהקדמה לספר 'חזון למועד' (הרב שפירא) ישוב מהגה"צ רבי ישראל אלה וינטרויב זיע"א

[איש טלז]

בעיקר הקושיה כבר עמד בזה בתשובת הריב"ש [שמעתי מהרב ברעוודה שהאריך בזה]

[מנדעל]

ומה מתרצים על קושית הגאון רבי עובדיה יוסף זצ''ל מהפסוק בנחמיה פרק ט' פסוק י''ט?

בישוב קו' זו, עיין בהקדמה לספר 'חזון למועד' (הרב שפירא) ישוב מהגה"צ רבי ישראל אלה וינטרויב זיע"א

אולי תעלהו בבקשה?
חג שמח ונעלה

[אTKH]

הקו' מהפסוק איננו מובן לי,
שהרי שם קאי על עמוד הענן,
ומנלן דזה שייך לענני הכבוד?

ודברי המשך חכמה נמצאים גם במשפטים (שמות כג,טז) עה"פ חג האסיף.

[עושה חדשות]

בעיקר הקושיה כבר עמד בזה בתשובת הריב"ש [שמעתי מהרב ברעוודה שהאריך בזה]

באיזו קושיא עמד הריב"ש? והיכן?

[איש לוי]

ומה מתרצים על קושית הגאון רבי עובדיה יוסף זצ''ל מהפסוק בנחמיה פרק ט' פסוק י''ט?

בישוב קו' זו, עיין בהקדמה לספר 'חזון למועד' (הרב שפירא) ישוב מהגה"צ רבי ישראל אלה וינטרויב זיע"א

אולי תעלהו בבקשה?
חג שמח ונעלה

בבקשה צירפתי זאת

[איש טלז]

בעיקר הקושיה כבר עמד בזה בתשובת הריב"ש [שמעתי מהרב ברעוודה שהאריך בזה]

באיזו קושיא עמד הריב"ש? והיכן?

על הקושיה איך היה מותר לבנות בשבת

[מוישי]

הקו' מהפסוק איננו מובן לי,
שהרי שם קאי על עמוד הענן,
ומנלן דזה שייך לענני הכבוד?

ודברי המשך חכמה נמצאים גם במשפטים (שמות כג,טז) עה"פ חג האסיף.

שישו בני מעיך שכיונת לדעת גדולים. שלכאו' זו כונת הגרי"א שהביא איש לוי שליט"א

[עושה חדשות]

ומה מתרצים על קושית הגאון רבי עובדיה יוסף זצ''ל מהפסוק בנחמיה פרק ט' פסוק י''ט?

זו קושיא ישנה, וכמדו' בציץ אליעזר הביא רשימה שכבר הקשו אותו. ויש הרבה דרכים בהרבה ספרים [לדוגמא עי' זמן שמחותינו לרב דוד כהן ועוד], אף שלענ"ד עם כל האמור הוא צע"ג.

נתקלתי בזה כעת, והנחתי כאן למשמרת מועד.

רד''כ.png (130.34 KiB) נצפה 14527 פעמים

[צופה_ומביט]

שאלתי אם יש מקור קדום לזה שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד

אני יודע שני מקורות:

תרגום שיר השירים ב, יז ושם ג, א:
וּבִזְעֵירוּת יוֹמַיָּא עֲבַדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָת עֶגְלָא דְּדַהְבָא וְאִסְתַּלַּקוּ עֲנָנֵי יְקָרָא דִי מְטַלְלִין עִלָּוֵיהוֹן וְאִשְׁתְּאַרוּ מְפוּרְסְמִין.
וְכַד חֲזוֹ עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל דְּאִסְתַּלַּקוּ עֲנָנֵי יְקָרָא מֵעִלָּוֵיהוֹן וּכְלִילָא דְּקוּדְשָׁא דְּאִתְיְהֵיב לְהוֹן בְּסִינַי אִתְנְטֵיל מִנְּהוֹן וְאִשְׁתְּאַרוּ חַשִּׁיכִין כְּלֵילְיָא

קרובה לשחרית יו"ט א' דסוכות:
רְבָבוֹת סָע סֻכּוֹתָה, בְּלוּד צְקוֹנָם הִסְכֵּתָה, בְּנֶשֶק לְרֹאשָׁם סַכּוֹתָה, וּמֵאֶנֶף לַהֲקָם חָשַׂכְתָּ:
שִׁבְעָה עֲנַנֵי מֶשִׁי סִכַּכְתָּם, בַּעֲנִינַת פָּרֵשֹ סִבַּבְתָּם, תָּעוּ כְּחֶדֶק מִמְּסוּכָתָם, וּבְכֵן רֻשָּׁפָה סֻכָּתָם:

[גיורא בשמי שמיא]

עי' גם רבינו יואל עה"ת (חסר באוצר? מצאתי הדברים באוצר מלוקט בתוך חומש אוצר הראשונים (ויקרא ע' 248 בדפי האוצר).
ומדבריו גם מבואר שהענן שהגין מהשמש והשרב הוא שנסתלק, ודלא ככל הני תירוצים הנ"ל.

[האויצרניק]

יש להקשות ע"ד הגר"א שלפי"ד נמצא שהתחילו בעבודת המשכן ביו"ט ראשון של סוכות. והרי אין עבודת המשכן דחוה שבת וכ"ש יו"ט

https://tablet.otzar.org/#/b/644933/p/8 ... 5567066164

[גביר]

יעוין בזה גם ערוך השולחן או"ח תרכה ה -

ועוד יש לומר טעם נכון על מה שהמצוה בתשרי ולא בניסן, לפי שרצה הוא יתברך להראות שאף על פי שחוטאים אנחנו – מכל מקום לא סרה השגחתו מעלינו, ובצלו אנחנו יושבים, ובמחסה כנפיו נתלונן. וכמו שאחר מתן תורה עשו את העגל, ועם כל זה נתרצה להם הקדוש ברוך הוא בלוחות אחרונות, והיה זה ביום הכיפורים; ולאחר יום הכיפורים צונו לעשות המשכן, ששכינתו תשכון בינינו, כדכתיב: "ושכנתי בתוך בני ישראל"; ולא הסיר מעליהם ענני הכבוד, כדכתיב בנחמיה שהבאנו בסעיף ב – כמו כן עשה לנו הקדוש ברוך הוא במצוה זו דוגמתה לדורות, שאף על פי שאנו חוטאים כל השנה, מכל מקום ביום הכיפורים מכפר עונותינו, כשאנו שבים בתשובה.

וסימן לדבר: שתיכף אחר יום הכיפורים צוה עלינו לעשות סוכה, שנשב בצלו של הקדוש ברוך הוא, כדכתיב: "בצלו חמדתי וישבתי" – זו מצות סוכה, "ופריו מתוק לחכי" – זו מצות אתרוג, כמו שאמרו חכמינו ז"ל במדרש חזית. ולהורות שאחר כל החטאים – הוא יתברך באהבה עמנו, ומשגיח עלינו להצילנו מכל צרה ופגע, והושיב אותנו בצלו הקדוש והטהור, והוא יתברך סוכך עלינו (ולכן "סוכה" בגימטריה = הויה ואדנות).

[מיללער]

עפ"י דבריו של הגר"א חשבתי טעם נוסף על מה שבכל יום מימי חג הסוכות גומרין את ההלל ולא כמו בפסח שרק ביו"ט ראשון גומרים ההלל.

שאולי ג' המזמורים הראשונים שבהלל מרמזים על השלש רגלים, הללו עבדי ה' - ולא עבדי פרעה - זה חג המצות, ההרים רקדו כאילים - מרמזת על חג השבועות ומתן תורה, והמזמור של לא לנו, עצביהם כסף וזהב - זהו חטא העגל, ולמה יאמרו הגוים זה תפלת משה רבינו שהתפלל עלינו, ונתרצה לו הקב"ה להיות עזרם "ומגנם" בענני הכבוד שחזרו לנו ביום חג הסוכות. ולכן דוקא בכל יום מימי הסוכות גומרים את ההלל לומר גם את מזמור של לא לנו.

[ר_חיים_הקטן]

מצו"ב מאמר שכתבתי בענין סוכות זכר לחזרת ענני הכבוד (שנדפס בקובץ המאור בארה"ב לפני כמה שנים).

סוכות זכר לחזרת ענני הכבוד.pdf

(7.94 MiB) הורד 135 פעמים

[מיללער]

שאלו פה על המראה מקום בדברי הגר"א שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל וחזרו בנדבת ומלאכת המשכן ולזה אנו עושים בסוכות זכר לענני הכבוד.

המשך חכמה מביא את הגר"א הזה בפר' ואתחנן עה"כ וזכרת כי עבד היית, וכותב 'כדברי הגר"א בשיר השירים' והוא בביאורו על שה"ש א' ד' עה"כ נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך.

והחשבון כתב שם הגר"א, משה ירד ביוה"כ, בי"א ציוה על מלאכת המשכן, בי"ב וי"ג הביאו אליו נדבה בבקר בבקר, בי"ד נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי.

בדרשות חתם סופר לשבת שובה (שנת תקצ"ה - דף כט. בדפו"ר) כיון החת"ס כמעט לחשבונו וחידושו של הגר"א (אלא שבמקום שנסתלקו ענני הכבוד בחטא העגל, כתב מרן החת"ס 'כי החוטאים בעגל פלטם ענני הכבוד' וכשנגמרה נדבת המשכן נגמרה סליחת יוה"כ 'וקלט הענן אותן שכבר פלט') אבל לפי חשבונו של החת"ס הביאו נדבת המשכן למשך של ד' ימים, שהרי אמרו חז"ל שהעברת קול במחנה אל יצא איש ממקומו היה משום איסור הוצאת שבת, והתוס' כתבו בב"ק (פב. ד"ה כדי) שממחרת יוה"כ בההיא שתא היתה ביום ב' בשבת, נמצא שליל שבת היה ליל ט"ו בתשרי.

[מטה עז]

האם חידושו של הגר"א הוא בעיקר שהענני הכבוד חזרו ביום שהתחילו מלאכת המשכן (שהוא ט"ו בתשרי) ולא ביום השמיני למילואים - יום הקמת המשכן - כמו שנאמר וירא כבוד ה' עליכם. או שאף זה שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל הוא חידושו של הגר"א?

שאלתי אם יש מקור קדום לזה שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד

לא רק שאין מקור, אלא שמבואר שלא כדבריו.
עיין בדברי ה'לשם שבו ואחלמה' (דרושי עולם התוהו ח"ב דרוש ה, ענף ד, סי' א) שהוכיח מחז"ל ומהתרגום יונתן שלא כדברי הגר"א, *ומברך בדבריו את מי שיזכה ליישב את דברי הגר"א הללו*.
ומצאתי בדברי רבי אליהו ציון סופר זצ"ל שנלב"ע השנה, שעמד בכתביו על הדברים, ואם כי לא זכיתי להבין את דבריו לאשורם, אזכיר מה שהוא מיישב: "ומה שהיה נראה קצת לישב את דברי רבנו הגר"א ז"ל, דיש לומר דשני עניינים יש בעניין העננים. האחד הוא להנחותם בדרך, והם אותם העננים שבאו בט"ו ניסן [...] והשני, עיקר גלוי כבוד ה' בכלל ישראל, והם הנקראים ענני הכבוד. ולפי זה יש לומר שכל מה שמדבר רבנו הגר"א ז"ל הוא רק מעניין ענני הכבוד שבהם מתגלה כבודו יתברך בכלל ישראל והוא גלויי השכינה, ומה שמבואר בפסוקים בנחמיה מדבר מהבחינה הראשונה, וכלשון הפסוק 'את עמוד הענן לא סר מעליהם להנחותם הדרך' [...] הבחינה הראשונה העננים להנחותם הדרך [...] ולא פסקו כלל, ואין אלו ענני הכבוד. הבחינה השניה ענני הכבוד שהיו מיד בצאתם ממצרים, והיתה בחינה זו גלויה רק לנביאים שבהם, אמנם היו עננים אלו בקביעות. הבחינה השלישית ענני הכבוד שהיו אחר כך עד מעשה העגל, שהם עננים לעיני הנביאים אבל לא בקביעות ובמעשה העגל נסתלקו, ונשארו רק העננים להנחותם הדרך, והיינו הבחינה הראשונה. הבחינה הרביעית ענני הכבוד שחזרו בסוכות, שהיו בקביעות בכלל ישראל לעיני כל" ('תחזו בשולמית' סי' ז עמ' נא).
ברם לא כ"כ מובן כוונת דבריו, כי צריך להבין האם למעשה היו או לא היו עננים לאחר חטא העגל? ונראה שכוונתו לומר, שהיתה בחינה רוחנית מסוימת בעננים והיא זו שהסתלקה, ויל"ע (ולפי דבריו נמצא, שלפי המ"ד שסוכות החג הן זכר לענני הכבוד, הלא אין ברור כלל לדבריו לאלו ענני כבוד אנו מתכוונים. שהרי לדבריו היו ארבע בחינות שונות בעננים שהיו במדבר, וכעת נכנסנו למבוכה הלכתית, לאיזו בחינה מאותן ארבע בחינות, עלינו לכוון בקיום המצווה, כי לפי דבריו בביאור הגר"א, היו עננים שהראו את הדרך והיו ענני כבוד שנראו בתחילה רק לנביאים ואף לא שכנו עליהם בקביעות, ורק לאחר יום הכיפורים: "חזרו ענני הכבוד בשלמות, דהיינו בקביעות, ולעין כל, ואף לעיני אומות העולם, וכל זה בבחינה של ענני הכבוד שעניינם הוא השראת השכינה בכלל ישראל. אבל בחינת העננים שבאו בט"ו ניסן, שהוא הבחינה של 'לנחותם הדרך', הנה הם לא נסתלקו כלל אף במעשה העגל").

[מטה עז]

שאלו פה על המראה מקום בדברי הגר"א שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל וחזרו בנדבת ומלאכת המשכן ולזה אנו עושים בסוכות זכר לענני הכבוד.

המשך חכמה מביא את הגר"א הזה בפר' ואתחנן עה"כ וזכרת כי עבד היית, וכותב 'כדברי הגר"א בשיר השירים' והוא בביאורו על שה"ש א' ד' עה"כ נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך.

והחשבון כתב שם הגר"א, משה ירד ביוה"כ, בי"א ציוה על מלאכת המשכן, בי"ב וי"ג הביאו אליו נדבה בבקר בבקר, בי"ד נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי.

בדרשות חתם סופר לשבת שובה (שנת תקצ"ה - דף כט. בדפו"ר) כיון החת"ס כמעט לחשבונו וחידושו של הגר"א (אלא שבמקום שנסתלקו ענני הכבוד בחטא העגל, כתב מרן החת"ס 'כי החוטאים בעגל פלטם ענני הכבוד' וכשנגמרה נדבת המשכן נגמרה סליחת יוה"כ 'וקלט הענן אותן שכבר פלט') אבל לפי חשבונו של החת"ס הביאו נדבת המשכן למשך של ד' ימים, שהרי אמרו חז"ל שהעברת קול במחנה אל יצא איש ממקומו היה משום איסור הוצאת שבת, והתוס' כתבו בב"ק (פב. ד"ה כדי) שממחרת יוה"כ בההיא שתא היתה ביום ב' בשבת, נמצא שליל שבת היה ליל ט"ו בתשרי.

לדבריו: הנשים אף הן חטאו בחטא העגל, אך הענן לא פלט אותן, כי אינן קשות עורף אלא קלות דעת... ולכן למרות שהן היו באותו הנס, הן פטורות מסוכה, כי העננים לא פלטו אותן מלכתחילה, גם לאחר חטא העגל.

[עזריאל ברגר]

שאלו פה על המראה מקום בדברי הגר"א שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל וחזרו בנדבת ומלאכת המשכן ולזה אנו עושים בסוכות זכר לענני הכבוד.

המשך חכמה מביא את הגר"א הזה בפר' ואתחנן עה"כ וזכרת כי עבד היית, וכותב 'כדברי הגר"א בשיר השירים' והוא בביאורו על שה"ש א' ד' עה"כ נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך.

והחשבון כתב שם הגר"א, משה ירד ביוה"כ, בי"א ציוה על מלאכת המשכן, בי"ב וי"ג הביאו אליו נדבה בבקר בבקר, בי"ד נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי.

בדרשות חתם סופר לשבת שובה (שנת תקצ"ה - דף כט. בדפו"ר) כיון החת"ס כמעט לחשבונו וחידושו של הגר"א (אלא שבמקום שנסתלקו ענני הכבוד בחטא העגל, כתב מרן החת"ס 'כי החוטאים בעגל פלטם ענני הכבוד' וכשנגמרה נדבת המשכן נגמרה סליחת יוה"כ 'וקלט הענן אותן שכבר פלט') אבל לפי חשבונו של החת"ס הביאו נדבת המשכן למשך של ד' ימים, שהרי אמרו חז"ל שהעברת קול במחנה אל יצא איש ממקומו היה משום איסור הוצאת שבת, והתוס' כתבו בב"ק (פב. ד"ה כדי) שממחרת יוה"כ בההיא שתא היתה ביום ב' בשבת, נמצא שליל שבת היה ליל ט"ו בתשרי.

לדבריו: הנשים אף הן חטאו בחטא העגל, אך הענן לא פלט אותן, כי אינן קשות עורף אלא קלות דעת... ולכן למרות שהן היו באותו הנס, הן פטורות מסוכה, כי העננים לא פלטו אותן מלכתחילה, גם לאחר חטא העגל.

מדוע לא תאמר להיפך- שהנשים לא חטאו כלל (וכידוע שבשכר זה קיבלו את היו"ט של ראש חודש)?

[עזריאל ברגר]

האם חידושו של הגר"א הוא בעיקר שהענני הכבוד חזרו ביום שהתחילו מלאכת המשכן (שהוא ט"ו בתשרי) ולא ביום השמיני למילואים - יום הקמת המשכן - כמו שנאמר וירא כבוד ה' עליכם. או שאף זה שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל הוא חידושו של הגר"א?

שאלתי אם יש מקור קדום לזה שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד

לא רק שאין מקור, אלא שמבואר שלא כדבריו.
עיין בדברי ה'לשם שבו ואחלמה' (דרושי עולם התוהו ח"ב דרוש ה, ענף ד, סי' א) שהוכיח מחז"ל ומהתרגום יונתן שלא כדברי הגר"א, ומברך בדבריו את מי שיזכה ליישב את דברי הגר"א הללו.
ומצאתי בדברי רבי אליהו ציון סופר זצ"ל שנלב"ע השנה, שעמד בכתביו על הדברים, ואם כי לא זכיתי להבין את דבריו לאשורם, אזכיר מה שהוא מיישב: "ומה שהיה נראה קצת לישב את דברי רבנו הגר"א ז"ל, דיש לומר דשני עניינים יש בעניין העננים. האחד הוא להנחותם בדרך, והם אותם העננים שבאו בט"ו ניסן [...] והשני, עיקר גלוי כבוד ה' בכלל ישראל, והם הנקראים ענני הכבוד. ולפי זה יש לומר שכל מה שמדבר רבנו הגר"א ז"ל הוא רק מעניין ענני הכבוד שבהם מתגלה כבודו יתברך בכלל ישראל והוא גלויי השכינה, ומה שמבואר בפסוקים בנחמיה מדבר מהבחינה הראשונה, וכלשון הפסוק 'את עמוד הענן לא סר מעליהם להנחותם הדרך' [...] הבחינה הראשונה העננים להנחותם הדרך [...] ולא פסקו כלל, ואין אלו ענני הכבוד. הבחינה השניה ענני הכבוד שהיו מיד בצאתם ממצרים, והיתה בחינה זו גלויה רק לנביאים שבהם, אמנם היו עננים אלו בקביעות. הבחינה השלישית ענני הכבוד שהיו אחר כך עד מעשה העגל, שהם עננים לעיני הנביאים אבל לא בקביעות ובמעשה העגל נסתלקו, ונשארו רק העננים להנחותם הדרך, והיינו הבחינה הראשונה. הבחינה הרביעית ענני הכבוד שחזרו בסוכות, שהיו בקביעות בכלל ישראל לעיני כל" ('תחזו בשולמית' סי' ז עמ' נא).
ברם לא כ"כ מובן כוונת דבריו, כי צריך להבין האם למעשה היו או לא היו עננים לאחר חטא העגל? ונראה שכוונתו לומר, שהיתה בחינה רוחנית מסוימת בעננים והיא זו שהסתלקה, ויל"ע (ולפי דבריו נמצא, שלפי המ"ד שסוכות החג הן זכר לענני הכבוד, הלא אין ברור כלל לדבריו לאלו ענני כבוד אנו מתכוונים. שהרי לדבריו היו ארבע בחינות שונות בעננים שהיו במדבר, וכעת נכנסנו למבוכה הלכתית, לאיזו בחינה מאותן ארבע בחינות, עלינו לכוון בקיום המצווה, כי לפי דבריו בביאור הגר"א, היו עננים שהראו את הדרך והיו ענני כבוד שנראו בתחילה רק לנביאים ואף לא שכנו עליהם בקביעות, ורק לאחר יום הכיפורים: "חזרו ענני הכבוד בשלמות, דהיינו בקביעות, ולעין כל, ואף לעיני אומות העולם, וכל זה בבחינה של ענני הכבוד שעניינם הוא השראת השכינה בכלל ישראל. אבל בחינת העננים שבאו בט"ו ניסן, שהוא הבחינה של 'לנחותם הדרך', הנה הם לא נסתלקו כלל אף במעשה העגל").

בענין שני סוגי עננים - זכורני שכך ביאר גם הרבי מליובאוויטש על מה שבמקום אחד משמע שנסתלקו ענני הכבוד בפטירת אהרן ולא חזרו, ובמקום אחר כתוב שחזרו בזכות משה, ותירץ דתרי גווני ענני הוו.

[עזריאל ברגר]

יש להקשות ע"ד הגר"א שלפי"ד נמצא שהתחילו בעבודת המשכן ביו"ט ראשון של סוכות. והרי אין עבודת המשכן דחוה שבת וכ"ש יו"ט

https://tablet.otzar.org/#/b/644933/p/8 ... 5567066164

"ספר לא קיים"

[עזריאל ברגר]

האם חידושו של הגר"א הוא בעיקר שהענני הכבוד חזרו ביום שהתחילו מלאכת המשכן (שהוא ט"ו בתשרי) ולא ביום השמיני למילואים - יום הקמת המשכן - כמו שנאמר וירא כבוד ה' עליכם. או שאף זה שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל הוא חידושו של הגר"א?

שאלתי אם יש מקור קדום לזה שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד

לא רק שאין מקור...

הובאו לעיל שני מקורות.

[מטה עז]

האם חידושו של הגר"א הוא בעיקר שהענני הכבוד חזרו ביום שהתחילו מלאכת המשכן (שהוא ט"ו בתשרי) ולא ביום השמיני למילואים - יום הקמת המשכן - כמו שנאמר וירא כבוד ה' עליכם. או שאף זה שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל הוא חידושו של הגר"א?

שאלתי אם יש מקור קדום לזה שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד

לא רק שאין מקור, אלא שמבואר שלא כדבריו.
עיין בדברי ה'לשם שבו ואחלמה' (דרושי עולם התוהו ח"ב דרוש ה, ענף ד, סי' א) שהוכיח מחז"ל ומהתרגום יונתן שלא כדברי הגר"א, ומברך בדבריו את מי שיזכה ליישב את דברי הגר"א הללו.
ומצאתי בדברי רבי אליהו ציון סופר זצ"ל שנלב"ע השנה, שעמד בכתביו על הדברים, ואם כי לא זכיתי להבין את דבריו לאשורם, אזכיר מה שהוא מיישב: "ומה שהיה נראה קצת לישב את דברי רבנו הגר"א ז"ל, דיש לומר דשני עניינים יש בעניין העננים. האחד הוא להנחותם בדרך, והם אותם העננים שבאו בט"ו ניסן [...] והשני, עיקר גלוי כבוד ה' בכלל ישראל, והם הנקראים ענני הכבוד. ולפי זה יש לומר שכל מה שמדבר רבנו הגר"א ז"ל הוא רק מעניין ענני הכבוד שבהם מתגלה כבודו יתברך בכלל ישראל והוא גלויי השכינה, ומה שמבואר בפסוקים בנחמיה מדבר מהבחינה הראשונה, וכלשון הפסוק 'את עמוד הענן לא סר מעליהם להנחותם הדרך' [...] הבחינה הראשונה העננים להנחותם הדרך [...] ולא פסקו כלל, ואין אלו ענני הכבוד. הבחינה השניה ענני הכבוד שהיו מיד בצאתם ממצרים, והיתה בחינה זו גלויה רק לנביאים שבהם, אמנם היו עננים אלו בקביעות. הבחינה השלישית ענני הכבוד שהיו אחר כך עד מעשה העגל, שהם עננים לעיני הנביאים אבל לא בקביעות ובמעשה העגל נסתלקו, ונשארו רק העננים להנחותם הדרך, והיינו הבחינה הראשונה. הבחינה הרביעית ענני הכבוד שחזרו בסוכות, שהיו בקביעות בכלל ישראל לעיני כל" ('תחזו בשולמית' סי' ז עמ' נא).
ברם לא כ"כ מובן כוונת דבריו, כי צריך להבין האם למעשה היו או לא היו עננים לאחר חטא העגל? ונראה שכוונתו לומר, שהיתה בחינה רוחנית מסוימת בעננים והיא זו שהסתלקה, ויל"ע (ולפי דבריו נמצא, שלפי המ"ד שסוכות החג הן זכר לענני הכבוד, הלא אין ברור כלל לדבריו לאלו ענני כבוד אנו מתכוונים. שהרי לדבריו היו ארבע בחינות שונות בעננים שהיו במדבר, וכעת נכנסנו למבוכה הלכתית, לאיזו בחינה מאותן ארבע בחינות, עלינו לכוון בקיום המצווה, כי לפי דבריו בביאור הגר"א, היו עננים שהראו את הדרך והיו ענני כבוד שנראו בתחילה רק לנביאים ואף לא שכנו עליהם בקביעות, ורק לאחר יום הכיפורים: "חזרו ענני הכבוד בשלמות, דהיינו בקביעות, ולעין כל, ואף לעיני אומות העולם, וכל זה בבחינה של ענני הכבוד שעניינם הוא השראת השכינה בכלל ישראל. אבל בחינת העננים שבאו בט"ו ניסן, שהוא הבחינה של 'לנחותם הדרך', הנה הם לא נסתלקו כלל אף במעשה העגל").

בענין שני סוגי עננים - זכורני שכך ביאר גם הרבי מליובאוויטש על מה שבמקום אחד משמע שנסתלקו ענני הכבוד בפטירת אהרן ולא חזרו, ובמקום אחר כתוב שחזרו בזכות משה, ותירץ דתרי גווני ענני הוו.

הוא אומר שהיו ארבעה סוגים, לא שניים.
וכאמור צריך עיון הלכה למעשה לפי דברי הב"ח הידועים שמפרש בשיטת הטור, שהכוונה בטעם המצווה בסוכה היא לעיכובא, לאלו עננים בדיוק יש לכוון...

[מטה עז]

שאלו פה על המראה מקום בדברי הגר"א שהענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל וחזרו בנדבת ומלאכת המשכן ולזה אנו עושים בסוכות זכר לענני הכבוד.

המשך חכמה מביא את הגר"א הזה בפר' ואתחנן עה"כ וזכרת כי עבד היית, וכותב 'כדברי הגר"א בשיר השירים' והוא בביאורו על שה"ש א' ד' עה"כ נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך.

והחשבון כתב שם הגר"א, משה ירד ביוה"כ, בי"א ציוה על מלאכת המשכן, בי"ב וי"ג הביאו אליו נדבה בבקר בבקר, בי"ד נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי.

בדרשות חתם סופר לשבת שובה (שנת תקצ"ה - דף כט. בדפו"ר) כיון החת"ס כמעט לחשבונו וחידושו של הגר"א (אלא שבמקום שנסתלקו ענני הכבוד בחטא העגל, כתב מרן החת"ס 'כי החוטאים בעגל פלטם ענני הכבוד' וכשנגמרה נדבת המשכן נגמרה סליחת יוה"כ 'וקלט הענן אותן שכבר פלט') אבל לפי חשבונו של החת"ס הביאו נדבת המשכן למשך של ד' ימים, שהרי אמרו חז"ל שהעברת קול במחנה אל יצא איש ממקומו היה משום איסור הוצאת שבת, והתוס' כתבו בב"ק (פב. ד"ה כדי) שממחרת יוה"כ בההיא שתא היתה ביום ב' בשבת, נמצא שליל שבת היה ליל ט"ו בתשרי.

לדבריו: הנשים אף הן חטאו בחטא העגל, אך הענן לא פלט אותן, כי אינן קשות עורף אלא קלות דעת... ולכן למרות שהן היו באותו הנס, הן פטורות מסוכה, כי העננים לא פלטו אותן מלכתחילה, גם לאחר חטא העגל.

מדוע לא תאמר להיפך- שהנשים לא חטאו כלל (וכידוע שבשכר זה קיבלו את היו"ט של ראש חודש)?

אתה שואל אותי או את החתם סופר?
כי זה חלק ממה שהוא כותב בדרשה הנ"ל, לא המצאה שלי