הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' אוקטובר 14, 2024 12:13 am
מן הסתם מעלתו שואל לשיטת הרמב"ם, ששם המפורש בכ"מ הוא שם של ארבע, ושהגמרא בקידושין עא, א [וליתר דיוק הירושלמי ביומא ג, ז] עוסקת בעבודת הכה"ג ביוכ"פ.
כי לשיטת רש"י הסוגיא בקידושין עוסקת בברכת כהנים, ובשם של י"ב. ו"שם המפורש" לרש"י הוא שם של ע"ב [כשיטת רב האי גאון], כמבואר בדבריו בסוכה מה, א ד"ה אני והו. ובו בירכו ברכת כהנים עד שמת שמעון הצדיק [יומא לט, ב ורש"י שם], ואז עברו לברך ברכת כהנים בשם של י"ב. ומשרבו הפריצים הפסיקו גם את זה, וכל הכהנים בירכו בשם של ארבע, וכהן מהצנועים היה מברך בשם של י"ב ומבליעו בנעימת אחיו הכהנים [רש"י בקידושין עא, א].
ואילו הכה"ג ביוכ"פ המשיך תמיד לומר את השם המפורש, שם של ע"ב, ובקול. בזה אין לנו מקור שנמנעו ממות שמעון הצדיק או שחששו לפריצים, כך לשיטת רש"י.
לשיטת רש"י מיושבת שאלת הראשונים [תוספות רי"ד] כיצד נמנעו הכהנים לברך בשם, הרי זהו חיוב מדאורייתא כמובא בסוטה מז, ב. ולרש"י התירוץ שמעולם לא הפסיקו לברך בשם של ארבע, שזהו חיובם, כמבואר בסוטה שם. אלא שמתחילה הידרו לברך בשם של ע"ב, ולאחר מכן של י"ב, ולאחר מכן חזרו לעיקר חיובם.
נערך לאחרונה על ידי
צופה_ומביט ב ב' אוקטובר 14, 2024 12:15 am, נערך פעם 1 בסך הכל.