שאלות מעשיות בהלכות סוכה

[שערי הנהרות.]

נסתפקתי בכמה שאלות מעשיות, ובינותי בספרים ואין להן דורש.

שאלה א
האם בדין ''ראשו ורובו בסוכה'' בעינן כל ראשו, או דלמא סגי ברוב ראשו? מחד, ניתן לומר שהצורך דווקא שראשו יהיה בסוכה הוא מפני היותו עיקר הגוף והנשמה תלויה בו, ולפיכך בעינן דווקא כל הראש, מאותה סיבה שלא סגי ברוב הגוף בלי הראש, הרי דלא מועיל דין רוב לגבי חיוב ראשו בסוכה, ו'ראשו' הוא דין בפ"ע. או דלמא כשם שלגוף מועיל רוב, כך גם לראשו.

שאלה ב
סוכה שיש לה ד' דפנות, ומצד אחד יש סכך פסול פחות מארבעה טפחים לאורך הדופן. האם ניתן לשבת תחתיו? סכך פסול פחות מארבעה יושבין תחתיו באמצע הסוכה, אך בכה"ג ניתן לומר לגבי אותה הדופן שמאחר ואין בה צורך הרי היא כמי שאינה, וממילא כל הסכך פסול הצמוד לה הוא נחשב כמחוץ לסוכה! הרי יש סוכה שלימה עם ג' דפנות וסכך כשר, וכל מה שמעבר לכך אינו מהכשר סוכה

שאלה ג
מי שאכל פחות מכביצה מחוץ לסוכה, ונמלך לאכול יותר - האם יש עניין מדינא/מידת חסידות שלא יאכל יותר אפילו בסוכה, שאם כן למפרע הרי שגם האכילת עראי שאכל הופכת לאכילת קבע, ונמצא שאכל חוץ לסוכה? וכמו בדיני קביעת סעודה, שאם נמלך לאכול יותר מצטרף מה שאכל כבר. או דלמא אינו נחשב קבע אלא מאז שנמלך לאכול יותר?

שאלה ד
מי שמתכוון לאכול פת בסוכה ולפני כן שותה מים, האם נחשבת שתיית המים כחלק מהסעודה, וכפי שהיא בדיני ברכות, למ"ד, שהמים נפטרים בברכת המזון? וא"כ יתחייב לשתות המים בסוכה כאילו היה באמצע הסעודה!

[איש_ספר]

נסתפקתי בכמה שאלות מעשיות, ובינותי בספרים ואין להן דורש.

שאלה א
האם בדין ''ראשו ורובו בסוכה'' בעינן כל ראשו, או דלמא סגי ברוב ראשו? מחד, ניתן לומר שהצורך דווקא שראשו יהיה בסוכה הוא מפני היותו עיקר הגוף והנשמה תלויה בו, ולפיכך בעינן דווקא כל הראש, מאותה סיבה שלא סגי ברוב הגוף בלי הראש, הרי דלא מועיל דין רוב לגבי חיוב ראשו בסוכה, ו'ראשו' הוא דין בפ"ע. או דלמא כשם שלגוף מועיל רוב, כך גם לראשו.

שאלה ב
סוכה שיש לה ד' דפנות, ומצד אחד יש סכך פסול פחות מארבעה טפחים לאורך הדופן. האם ניתן לשבת תחתיו? סכך פסול פחות מארבעה יושבין תחתיו באמצע הסוכה, אך בכה"ג ניתן לומר לגבי אותה הדופן שמאחר ואין בה צורך הרי היא כמי שאינה, וממילא כל הסכך פסול הצמוד לה הוא נחשב כמחוץ לסוכה! הרי יש סוכה שלימה עם ג' דפנות וסכך כשר, וכל מה שמעבר לכך אינו מהכשר סוכה

שאלה ג
מי שאכל פחות מכביצה מחוץ לסוכה, ונמלך לאכול יותר - האם יש עניין מדינא/מידת חסידות שלא יאכל יותר אפילו בסוכה, שאם כן למפרע הרי שגם האכילת עראי שאכל הופכת לאכילת קבע, ונמצא שאכל חוץ לסוכה? וכמו בדיני קביעת סעודה, שאם נמלך לאכול יותר מצטרף מה שאכל כבר. או דלמא אינו נחשב קבע אלא מאז שנמלך לאכול יותר?

שאלה ד
מי שמתכוון לאכול פת בסוכה ולפני כן שותה מים, האם נחשבת שתיית המים כחלק מהסעודה, וכפי שהיא בדיני ברכות, למ"ד, שהמים נפטרים בברכת המזון? וא"כ יתחייב לשתות המים בסוכה כאילו היה באמצע הסעודה!

א. יש באוצר תוצאות לא מעטות. רצ"ב תוצאה אחת.

ראשו ורובו.pdf

(2.16 MiB) הורד 30 פעמים

.
ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.
ג. גם בזה האריכו המחברים. הנה תוצאה אחת.

מפחות מכביצה ונמלך.pdf

(806.05 KiB) הורד 20 פעמים

ד. שאלה יפה. לא מצאתי.

[צאנזער]

ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.

כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.

[עזריאל ברגר]

ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.

כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.

לא הבנתי מה הקשר לפסל

[צאנזער]

ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.

כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.

לא הבנתי מה הקשר לפסל

עי' רש"י סוכה ד ע"א ד"ה הכשר.

[שערי הנהרות.]

נסתפקתי בכמה שאלות מעשיות, ובינותי בספרים ואין להן דורש.

שאלה א
האם בדין ''ראשו ורובו בסוכה'' בעינן כל ראשו, או דלמא סגי ברוב ראשו? מחד, ניתן לומר שהצורך דווקא שראשו יהיה בסוכה הוא מפני היותו עיקר הגוף והנשמה תלויה בו, ולפיכך בעינן דווקא כל הראש, מאותה סיבה שלא סגי ברוב הגוף בלי הראש, הרי דלא מועיל דין רוב לגבי חיוב ראשו בסוכה, ו'ראשו' הוא דין בפ"ע. או דלמא כשם שלגוף מועיל רוב, כך גם לראשו.

שאלה ב
סוכה שיש לה ד' דפנות, ומצד אחד יש סכך פסול פחות מארבעה טפחים לאורך הדופן. האם ניתן לשבת תחתיו? סכך פסול פחות מארבעה יושבין תחתיו באמצע הסוכה, אך בכה"ג ניתן לומר לגבי אותה הדופן שמאחר ואין בה צורך הרי היא כמי שאינה, וממילא כל הסכך פסול הצמוד לה הוא נחשב כמחוץ לסוכה! הרי יש סוכה שלימה עם ג' דפנות וסכך כשר, וכל מה שמעבר לכך אינו מהכשר סוכה

שאלה ג
מי שאכל פחות מכביצה מחוץ לסוכה, ונמלך לאכול יותר - האם יש עניין מדינא/מידת חסידות שלא יאכל יותר אפילו בסוכה, שאם כן למפרע הרי שגם האכילת עראי שאכל הופכת לאכילת קבע, ונמצא שאכל חוץ לסוכה? וכמו בדיני קביעת סעודה, שאם נמלך לאכול יותר מצטרף מה שאכל כבר. או דלמא אינו נחשב קבע אלא מאז שנמלך לאכול יותר?

שאלה ד
מי שמתכוון לאכול פת בסוכה ולפני כן שותה מים, האם נחשבת שתיית המים כחלק מהסעודה, וכפי שהיא בדיני ברכות, למ"ד, שהמים נפטרים בברכת המזון? וא"כ יתחייב לשתות המים בסוכה כאילו היה באמצע הסעודה!

א. יש באוצר תוצאות לא מעטות. רצ"ב תוצאה אחת.

ראשו ורובו.pdf

.
ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.
ג. גם בזה האריכו המחברים. הנה תוצאה אחת.

מפחות מכביצה ונמלך.pdf

ד. שאלה יפה. לא מצאתי.

ב, "אין מקום לשאלה" להיתר או לאיסור? ומדוע?
ג, בקובץ שצירפת לא ראיתי התייחסות ברורה לשאלה זו

[עזריאל ברגר]

ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.

כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.

לא הבנתי מה הקשר לפסל

עי' רש"י סוכה ד ע"א ד"ה הכשר.

יישר כח

[שערי הנהרות.]

ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.

כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.

מה עניין זה לפסל? פסל הוא סכך כשר, כאן הנידון הוא על סכך פסול

[עזריאל ברגר]

ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.

כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.

מה עניין זה לפסל? פסל הוא סכך כשר, כאן הנידון הוא על סכך פסול

הוא אשר שאלתי, והוא אשר ענני לעיין ברש"י הנ"ל.

[איש_ספר]

אחה"מ, לא צריך להגיע לפסל ולא לשום משל אחר.
דל מהכא דופן רביעית, הדופן לא מעלה ולא מורידה.
יש לו סוכה של גק דפנות והיא גדולה משבע על שבע ושם (בחלק העולה על זע"ז) יש סכך פסול והוא יושב שם
והלא ע"ז אמרו שיעור של סכך פסול בסוכה גדולה.
וכי משום ששם שם דופן גרע?

[שערי הנהרות.]

אחה"מ, לא צריך להגיע לפסל ולא לשום משל אחר.
דל מהכא דופן רביעית, הדופן לא מעלה ולא מורידה.
יש לו סוכה של גק דפנות והיא גדולה משבע על שבע ושם (בחלק העולה על זע"ז) יש סכך פסול והוא יושב שם
והלא ע"ז אמרו שיעור של סכך פסול בסוכה גדולה.
וכי משום ששם שם דופן גרע?

לא משום הדופן גרע, אדרבה - ללא הדופן היה יותר סברה לפסול; שכן דין סכך פסול פחות מארבעה נאמר על תוך הסוכה, אך כאן ניתן לראותו כחוץ לסוכה. ואם כוונתך לדופן שכנגדה, אז אכן לולא היא היה הכרח לראות את הסכך פסול כבתוך הסוכה, אך מאחר והיא קיימת ייתכן שאכן גרע

[שערי הנהרות.]

ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.

כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.

מה עניין זה לפסל? פסל הוא סכך כשר, כאן הנידון הוא על סכך פסול

הוא אשר שאלתי, והוא אשר ענני לעיין ברש"י הנ"ל.

ל"מ דיבור המתחיל כך ב-ד ע''א

[איש_ספר]

אחה"מ, לא צריך להגיע לפסל ולא לשום משל אחר.
דל מהכא דופן רביעית, הדופן לא מעלה ולא מורידה.
יש לו סוכה של גק דפנות והיא גדולה משבע על שבע ושם (בחלק העולה על זע"ז) יש סכך פסול והוא יושב שם
והלא ע"ז אמרו שיעור של סכך פסול בסוכה גדולה.
וכי משום ששם שם דופן גרע?

לא משום הדופן גרע, אדרבה - ללא הדופן היה יותר סברה לפסול; שכן דין סכך פסול פחות מארבעה נאמר על תוך הסוכה, אך כאן ניתן לראותו כחוץ לסוכה. ואם כוונתך לדופן שכנגדה, אז אכן לולא היא היה הכרח לראות את הסכך פסול כבתוך הסוכה, אך מאחר והיא קיימת ייתכן שאכן גרע

עדין לא הבנתי. בצידה אין לה ד' טפחים אלא ג' טפחים. בסדר. ובכן אם יש לו סוכה ענקית כמין חי"ת. ובצד הפרוץ יש סכך פסול ג"ט, כמובן שנקרא מהצד. ועכשיו שסתמה בדופן רביעית, למה גרע ?

[דורשי יחודך]

אם אני מבין נכון כוונת הרב פותח האשכול שאכן יש לדון בסוכה גדולה כמין חי"ת שבצד הפרוץ יש פחות מד"ט סכך פסול, אולי באמת אסור לישב שם, דמי קבע שהוא חלק מהסוכה, אולי הסוכה מסתיימת היכן שמסתיים הסכך כשר.
ובשלמא אם יש שם דופן וצריך אותו להחשב סוכה, מובן, אבל כאן שאין דופן (או אם יש ואין צורך בו) אולי נאמר שזהו כבר חוץ לסוכה.
הגע עצמך, אויר פחות מג' אינו פוסל, אבל כמובן שאי אפשר לשבת באויר שבסוף הכסך כשר, שהרי אינו בסוכה כלל.

ענין פסל היוצא לכאורה לא שייך כאן כלל (אא"כ הכוונה לפסל דר' אושעיא בדף יט., אבל שם מיירי בפחות מג"ט).

[עזריאל ברגר]

ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.

כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.

מה עניין זה לפסל? פסל הוא סכך כשר, כאן הנידון הוא על סכך פסול

הוא אשר שאלתי, והוא אשר ענני לעיין ברש"י הנ"ל.

ל"מ דיבור המתחיל כך ב-ד ע''א

הכוונה לד"ה כשרה:

כשרה - כל הסוכה שיש לה ג' דפנות והאי הכשר סוכה אפי' מן האיצטבא והלאה דמנינן חללה מראש האיצטבא ומעלה ונמצא דופן אמצעי כולו כשר ודפנות הצדדים ברחב האיצטבא הוכשרו בה הרי כאן סוכה קטנה כשרה ואמרינן לקמן (דף יט.) פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה ומפרשינן ליה אם יש הכשר סוכה ביחד ועוד יש בסוכה משם והלאה פסל היינו סכך העשוי בפסולת גורן ויקב שזהו דרכן ליעשות ויוצא מהכשר סוכה שאין לו הכשר דפנות נידון כסוכה הלכך כל הסוכה כמות שהיא גדולה כשרה:

[שערי הנהרות.]

ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.

כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.

מה עניין זה לפסל? פסל הוא סכך כשר, כאן הנידון הוא על סכך פסול

הוא אשר שאלתי, והוא אשר ענני לעיין ברש"י הנ"ל.

ל"מ דיבור המתחיל כך ב-ד ע''א

הכוונה לד"ה כשרה:

כשרה - כל הסוכה שיש לה ג' דפנות והאי הכשר סוכה אפי' מן האיצטבא והלאה דמנינן חללה מראש האיצטבא ומעלה ונמצא דופן אמצעי כולו כשר ודפנות הצדדים ברחב האיצטבא הוכשרו בה הרי כאן סוכה קטנה כשרה ואמרינן לקמן (דף יט.) פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה ומפרשינן ליה אם יש הכשר סוכה ביחד ועוד יש בסוכה משם והלאה פסל היינו סכך העשוי בפסולת גורן ויקב שזהו דרכן ליעשות ויוצא מהכשר סוכה שאין לו הכשר דפנות נידון כסוכה הלכך כל הסוכה כמות שהיא גדולה כשרה:

אין לדמות סכך פסול לסכך מעל כ' אמה, שכידוע דעת רש"י ועוד ראשונים שסכך מעל כ' אמה אינו נחשב סכך פסול בעצם, אלא רק שאין בו יכולת להכשיר - כפי שמוכח מרש"י זה עצמו וגם בסוגיית סוכה תחת סוכה דקיימא עליונה מעל כ', ראה שם ובתוס' שם.

[שערי הנהרות.]

אם אני מבין נכון כוונת הרב פותח האשכול שאכן יש לדון בסוכה גדולה כמין חי"ת שבצד הפרוץ יש פחות מד"ט סכך פסול, אולי באמת אסור לישב שם, דמי קבע שהוא חלק מהסוכה, אולי הסוכה מסתיימת היכן שמסתיים הסכך כשר.
ובשלמא אם יש שם דופן וצריך אותו להחשב סוכה, מובן, אבל כאן שאין דופן (או אם יש ואין צורך בו) אולי נאמר שזהו כבר חוץ לסוכה.
הגע עצמך, אויר פחות מג' אינו פוסל, אבל כמובן שאי אפשר לשבת באויר שבסוף הכסך כשר, שהרי אינו בסוכה כלל.

ענין פסל היוצא לכאורה לא שייך כאן כלל (אא"כ הכוונה לפסל דר' אושעיא בדף יט., אבל שם מיירי בפחות מג"ט).

אכן היטבת לבאר כוונתי.

ואוסיף עוד, שגם אם נאמר כדברי הרב איש ספר בכה"ג, שכל משך הדפנות חשיב סוכה, יש להסתפק במקרה שברוח הרביעית יש בליטה כעין חצר קטנה שנפרצה לגדולה, ברוחב פחות מד' טפחים ושם יש סכך פסול. במקרה זה, מאחר והחלל שתחת הסכך הפסול אינו המשך ישיר של דפנות הסוכה כשרה, יש לומר שאינו נחשב חלק מהסוכה. מאידך, אם לא היתה דופן כנגדה הרי שהיתה הסוכה מתכשרות בהכרח ע"י הדופן ברוח זו של סכך פסול וממילא הסכך פסול היה נחשב חלק מהסוכה, וא"כ י"ל דלא גרע כשהוסיף דופן כנגדה.

[אליהו בעסער]

אם אני מבין נכון כוונת הרב פותח האשכול שאכן יש לדון בסוכה גדולה כמין חי"ת שבצד הפרוץ יש פחות מד"ט סכך פסול, אולי באמת אסור לישב שם, דמי קבע שהוא חלק מהסוכה, אולי הסוכה מסתיימת היכן שמסתיים הסכך כשר.
ובשלמא אם יש שם דופן וצריך אותו להחשב סוכה, מובן, אבל כאן שאין דופן (או אם יש ואין צורך בו) אולי נאמר שזהו כבר חוץ לסוכה.
הגע עצמך, אויר פחות מג' אינו פוסל, אבל כמובן שאי אפשר לשבת באויר שבסוף הכסך כשר, שהרי אינו בסוכה כלל.

ענין פסל היוצא לכאורה לא שייך כאן כלל (אא"כ הכוונה לפסל דר' אושעיא בדף יט., אבל שם מיירי בפחות מג"ט).

לי נראה מסברא, לכה''פ במקרה שיש כותל רביעי ליד הסכך הפסול, וודאי שנחשב חלק מהסוכה, כי כמו שאפשר לומר שאין צורך בכותל זה, באותו מדה אפשר לומר שאין צורך בכותל שכנגדו.

[איש_ספר]

אם אני מבין נכון כוונת הרב פותח האשכול שאכן יש לדון בסוכה גדולה כמין חי"ת שבצד הפרוץ יש פחות מד"ט סכך פסול, אולי באמת אסור לישב שם, דמי קבע שהוא חלק מהסוכה, אולי הסוכה מסתיימת היכן שמסתיים הסכך כשר.
ובשלמא אם יש שם דופן וצריך אותו להחשב סוכה, מובן, אבל כאן שאין דופן (או אם יש ואין צורך בו) אולי נאמר שזהו כבר חוץ לסוכה.
הגע עצמך, אויר פחות מג' אינו פוסל, אבל כמובן שאי אפשר לשבת באויר שבסוף הכסך כשר, שהרי אינו בסוכה כלל.

עדין לא רואה מקום לספק. (והדוגמא מאויר אינה מוצלחת, שכן אויר לא מתכשר בלי לבוד, ולכן אויר בסוף הסוכה אינו כלום). אני לא חושב שצריך מקור לזה, אבל אם בכ"ז מבקשים ראיה, הרי שיש למצוא כן מסוגיא דנסר ארבע שהניחו אפומא דמטללתא, שלשה טפחים בפנים ואחד בחוץ,ואם מיירי בסוכה גדולה, הרי שמשמע שאם היה הנסר של ב טפחים, לית לן בה. (ואמנם עי' בריטב"א אבל אחרים חולקים). והנה סכך פסול בסוף סוכה גדולה ויושבים תחתיו.

[דורשי יחודך]

עדין לא רואה מקום לספק. (והדוגמא מאויר אינה מוצלחת, שכן אויר לא מתכשר בלי לבוד, ולכן אויר בסוף הסוכה אינו כלום). אני לא חושב שצריך מקור לזה, אבל אם בכ"ז מבקשים ראיה, הרי שיש למצוא כן מסוגיא דנסר ארבע שהניחו אפומא דמטללתא, שלשה טפחים בפנים ואחד בחוץ,ואם מיירי בסוכה גדולה, הרי שמשמע שאם היה הנסר של ב טפחים, לית לן בה. (ואמנם עי' בריטב"א אבל אחרים חולקים). והנה סכך פסול בסוף סוכה גדולה ויושבים תחתיו.

צודק שהדוגמא מאויר לא מוצלחת.

הראיה מנסר ד' לא הבנתי, האם הכוונה שהיה מכניס רק ב' טפחים מנסר של ד' טפחים? לפי הצד בריטב"א שלא פוסל הטעם הוא הרי משום שלא נקרא שיש כאן סכך פסול כלל.

בכל אופן נראה דמפחות מג' טפחים אין ראיה לניד"ד דחשיב כמאן דליתא כמ"ש המ"ב תרל"ב סק"ט. משא"כ מג' ועד ד'.

כעת חשבתי ראיה להתיר לישון עכ"פ כשיש שם דופן, דמבואר בתרל"ב ס"א שד' טפחים מן הצד כשר ואין ישנים תחתיו ומבואר במ"ב דוקא כשהוא ד"ט הלא"ה מתבטל לסוכה, הרי שלא אמרי' דהסכך פסול הוא לא חלק מהסוכה, ולא התנה שדוקא אם צריך את הדופן ההוא. אלא שאולי יש לחלק בין יש דופן לאין דופן כמ"ש הרא"ב בתגובה למעלה.

[דורשי יחודך]

ואולי באמת יש לומר על פי אותה סוגיא דנסר, שהרי מבואר שם שכל שאילו היה סכך כשר היה מתכשר מדין פסל, נחשב כאילו הוא חלק מהסוכה אפילו לפסול, וממילא ה"ה כאן כיון שאילו היה סכך כשר היה כשר שם ונחשב מהסוכה ה"ה דהסכך פסול חשיב כבתוך הסוכה.
וזוהי כנראה סברת הראי"ס שנוקט כמילתא דפשיטא להכשיר.

[החושב]

נסתפקתי בכמה שאלות מעשיות, ובינותי בספרים ואין להן דורש.

שאלה ג
מי שאכל פחות מכביצה מחוץ לסוכה, ונמלך לאכול יותר - האם יש עניין מדינא/מידת חסידות שלא יאכל יותר אפילו בסוכה, שאם כן למפרע הרי שגם האכילת עראי שאכל הופכת לאכילת קבע, ונמצא שאכל חוץ לסוכה? וכמו בדיני קביעת סעודה, שאם נמלך לאכול יותר מצטרף מה שאכל כבר. או דלמא אינו נחשב קבע אלא מאז שנמלך לאכול יותר?

שאלה יפה. גם הסתפקתי בזה.
אם נצמד להגדרות טכניות, לכאורה אתה צודק - יוצא שהייתה כאן אכילת קבע שמחייבת בסוכה, אשר חלקה הייתה מחוץ לסוכה, ונמצא שביטל מצווה. ולכאורה אסור מדינא להכניס את עצמו למצב כזה. [אפשר ללמוד מזה מחיוב לעשות תשובה. כלומר, אם אדם חייב לעשות תשובה ו"למחוק" את העבירות שהיו, הוא הדין שהוא חייב לדאוג לכך שלא תווצר איזו עבירה או פגם למפרע].

אבל למעשה אני חושב שאין בזה בעיה כלל.
עוד לא הגדרתי לעצמי מספיק ברור. אבל הכיוון הוא כדלהלן: אכילת קבע אינה מחייבת מצד עצמה, אלא מצד כך שזהו מימוש הכלל של תשבו כעין תדורו - אכילת קבע אדם עושה בבית, ולכן הוא צריך לאכול אכילת קבע בסוכה. מסתבר שזה שייך דווקא באופן שבדעתו של אדם לקבוע עצמו לאכילה חשובה. כמו שבכל השנה באופן זה הוא נכנס לבית, כך בסוכות הוא צריך להיכנס לסוכה. ובאותה מידה, כמו שבכל שנה אדם מתחיל לאכול אכילת ארעי בחוץ, ואם ירצה להמשיך ולהפוך אותה לקבע - רק אז ייכנס לביתו, הוא הדין בסוכות.