א. יש באוצר תוצאות לא מעטות. רצ"ב תוצאה אחת. .שערי הנהרות. כתב:נסתפקתי בכמה שאלות מעשיות, ובינותי בספרים ואין להן דורש.
שאלה א
האם בדין ''ראשו ורובו בסוכה'' בעינן כל ראשו, או דלמא סגי ברוב ראשו? מחד, ניתן לומר שהצורך דווקא שראשו יהיה בסוכה הוא מפני היותו עיקר הגוף והנשמה תלויה בו, ולפיכך בעינן דווקא כל הראש, מאותה סיבה שלא סגי ברוב הגוף בלי הראש, הרי דלא מועיל דין רוב לגבי חיוב ראשו בסוכה, ו'ראשו' הוא דין בפ"ע. או דלמא כשם שלגוף מועיל רוב, כך גם לראשו.
שאלה ב
סוכה שיש לה ד' דפנות, ומצד אחד יש סכך פסול פחות מארבעה טפחים לאורך הדופן. האם ניתן לשבת תחתיו? סכך פסול פחות מארבעה יושבין תחתיו באמצע הסוכה, אך בכה"ג ניתן לומר לגבי אותה הדופן שמאחר ואין בה צורך הרי היא כמי שאינה, וממילא כל הסכך פסול הצמוד לה הוא נחשב כמחוץ לסוכה! הרי יש סוכה שלימה עם ג' דפנות וסכך כשר, וכל מה שמעבר לכך אינו מהכשר סוכה
שאלה ג
מי שאכל פחות מכביצה מחוץ לסוכה, ונמלך לאכול יותר - האם יש עניין מדינא/מידת חסידות שלא יאכל יותר אפילו בסוכה, שאם כן למפרע הרי שגם האכילת עראי שאכל הופכת לאכילת קבע, ונמצא שאכל חוץ לסוכה? וכמו בדיני קביעת סעודה, שאם נמלך לאכול יותר מצטרף מה שאכל כבר. או דלמא אינו נחשב קבע אלא מאז שנמלך לאכול יותר?
שאלה ד
מי שמתכוון לאכול פת בסוכה ולפני כן שותה מים, האם נחשבת שתיית המים כחלק מהסעודה, וכפי שהיא בדיני ברכות, למ"ד, שהמים נפטרים בברכת המזון? וא"כ יתחייב לשתות המים בסוכה כאילו היה באמצע הסעודה!
איש_ספר כתב:ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.
צאנזער כתב:איש_ספר כתב:ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.
כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.
עזריאל ברגר כתב:צאנזער כתב:איש_ספר כתב:ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.
כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.
לא הבנתי מה הקשר לפסל
איש_ספר כתב:א. יש באוצר תוצאות לא מעטות. רצ"ב תוצאה אחת. .שערי הנהרות. כתב:נסתפקתי בכמה שאלות מעשיות, ובינותי בספרים ואין להן דורש.
שאלה א
האם בדין ''ראשו ורובו בסוכה'' בעינן כל ראשו, או דלמא סגי ברוב ראשו? מחד, ניתן לומר שהצורך דווקא שראשו יהיה בסוכה הוא מפני היותו עיקר הגוף והנשמה תלויה בו, ולפיכך בעינן דווקא כל הראש, מאותה סיבה שלא סגי ברוב הגוף בלי הראש, הרי דלא מועיל דין רוב לגבי חיוב ראשו בסוכה, ו'ראשו' הוא דין בפ"ע. או דלמא כשם שלגוף מועיל רוב, כך גם לראשו.
שאלה ב
סוכה שיש לה ד' דפנות, ומצד אחד יש סכך פסול פחות מארבעה טפחים לאורך הדופן. האם ניתן לשבת תחתיו? סכך פסול פחות מארבעה יושבין תחתיו באמצע הסוכה, אך בכה"ג ניתן לומר לגבי אותה הדופן שמאחר ואין בה צורך הרי היא כמי שאינה, וממילא כל הסכך פסול הצמוד לה הוא נחשב כמחוץ לסוכה! הרי יש סוכה שלימה עם ג' דפנות וסכך כשר, וכל מה שמעבר לכך אינו מהכשר סוכה
שאלה ג
מי שאכל פחות מכביצה מחוץ לסוכה, ונמלך לאכול יותר - האם יש עניין מדינא/מידת חסידות שלא יאכל יותר אפילו בסוכה, שאם כן למפרע הרי שגם האכילת עראי שאכל הופכת לאכילת קבע, ונמצא שאכל חוץ לסוכה? וכמו בדיני קביעת סעודה, שאם נמלך לאכול יותר מצטרף מה שאכל כבר. או דלמא אינו נחשב קבע אלא מאז שנמלך לאכול יותר?
שאלה ד
מי שמתכוון לאכול פת בסוכה ולפני כן שותה מים, האם נחשבת שתיית המים כחלק מהסעודה, וכפי שהיא בדיני ברכות, למ"ד, שהמים נפטרים בברכת המזון? וא"כ יתחייב לשתות המים בסוכה כאילו היה באמצע הסעודה!
ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.
ג. גם בזה האריכו המחברים. הנה תוצאה אחת.
ד. שאלה יפה. לא מצאתי.
צאנזער כתב:עזריאל ברגר כתב:צאנזער כתב:איש_ספר כתב:ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.
כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.
לא הבנתי מה הקשר לפסל
עי' רש"י סוכה ד ע"א ד"ה הכשר.
צאנזער כתב:איש_ספר כתב:ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.
כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.
שערי הנהרות. כתב:צאנזער כתב:איש_ספר כתב:ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.
כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.
מה עניין זה לפסל? פסל הוא סכך כשר, כאן הנידון הוא על סכך פסול
איש_ספר כתב:אחה"מ, לא צריך להגיע לפסל ולא לשום משל אחר.
דל מהכא דופן רביעית, הדופן לא מעלה ולא מורידה.
יש לו סוכה של גק דפנות והיא גדולה משבע על שבע ושם (בחלק העולה על זע"ז) יש סכך פסול והוא יושב שם
והלא ע"ז אמרו שיעור של סכך פסול בסוכה גדולה.
וכי משום ששם שם דופן גרע?
עזריאל ברגר כתב:שערי הנהרות. כתב:צאנזער כתב:איש_ספר כתב:ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.
כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.
מה עניין זה לפסל? פסל הוא סכך כשר, כאן הנידון הוא על סכך פסול
הוא אשר שאלתי, והוא אשר ענני לעיין ברש"י הנ"ל.
שערי הנהרות. כתב:איש_ספר כתב:אחה"מ, לא צריך להגיע לפסל ולא לשום משל אחר.
דל מהכא דופן רביעית, הדופן לא מעלה ולא מורידה.
יש לו סוכה של גק דפנות והיא גדולה משבע על שבע ושם (בחלק העולה על זע"ז) יש סכך פסול והוא יושב שם
והלא ע"ז אמרו שיעור של סכך פסול בסוכה גדולה.
וכי משום ששם שם דופן גרע?
לא משום הדופן גרע, אדרבה - ללא הדופן היה יותר סברה לפסול; שכן דין סכך פסול פחות מארבעה נאמר על תוך הסוכה, אך כאן ניתן לראותו כחוץ לסוכה. ואם כוונתך לדופן שכנגדה, אז אכן לולא היא היה הכרח לראות את הסכך פסול כבתוך הסוכה, אך מאחר והיא קיימת ייתכן שאכן גרע
שערי הנהרות. כתב:עזריאל ברגר כתב:שערי הנהרות. כתב:צאנזער כתב:איש_ספר כתב:ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.
כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.
מה עניין זה לפסל? פסל הוא סכך כשר, כאן הנידון הוא על סכך פסול
הוא אשר שאלתי, והוא אשר ענני לעיין ברש"י הנ"ל.
ל"מ דיבור המתחיל כך ב-ד ע''א
כשרה - כל הסוכה שיש לה ג' דפנות והאי הכשר סוכה אפי' מן האיצטבא והלאה דמנינן חללה מראש האיצטבא ומעלה ונמצא דופן אמצעי כולו כשר ודפנות הצדדים ברחב האיצטבא הוכשרו בה הרי כאן סוכה קטנה כשרה ואמרינן לקמן (דף יט.) פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה ומפרשינן ליה אם יש הכשר סוכה ביחד ועוד יש בסוכה משם והלאה פסל היינו סכך העשוי בפסולת גורן ויקב שזהו דרכן ליעשות ויוצא מהכשר סוכה שאין לו הכשר דפנות נידון כסוכה הלכך כל הסוכה כמות שהיא גדולה כשרה:
עזריאל ברגר כתב:שערי הנהרות. כתב:עזריאל ברגר כתב:שערי הנהרות. כתב:צאנזער כתב:איש_ספר כתב:ב. לענ"ד אין מקום לשאלה. ואין בזה לבין סוכה גדולה ולא כלום.
כדבריך, פשוט שהוא כפסל היוצא. אך לעצם העניין עי' משנ"ב תרלב ס"ק ג.
מה עניין זה לפסל? פסל הוא סכך כשר, כאן הנידון הוא על סכך פסול
הוא אשר שאלתי, והוא אשר ענני לעיין ברש"י הנ"ל.
ל"מ דיבור המתחיל כך ב-ד ע''א
הכוונה לד"ה כשרה:כשרה - כל הסוכה שיש לה ג' דפנות והאי הכשר סוכה אפי' מן האיצטבא והלאה דמנינן חללה מראש האיצטבא ומעלה ונמצא דופן אמצעי כולו כשר ודפנות הצדדים ברחב האיצטבא הוכשרו בה הרי כאן סוכה קטנה כשרה ואמרינן לקמן (דף יט.) פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה ומפרשינן ליה אם יש הכשר סוכה ביחד ועוד יש בסוכה משם והלאה פסל היינו סכך העשוי בפסולת גורן ויקב שזהו דרכן ליעשות ויוצא מהכשר סוכה שאין לו הכשר דפנות נידון כסוכה הלכך כל הסוכה כמות שהיא גדולה כשרה:
דורשי יחודך כתב:אם אני מבין נכון כוונת הרב פותח האשכול שאכן יש לדון בסוכה גדולה כמין חי"ת שבצד הפרוץ יש פחות מד"ט סכך פסול, אולי באמת אסור לישב שם, דמי קבע שהוא חלק מהסוכה, אולי הסוכה מסתיימת היכן שמסתיים הסכך כשר.
ובשלמא אם יש שם דופן וצריך אותו להחשב סוכה, מובן, אבל כאן שאין דופן (או אם יש ואין צורך בו) אולי נאמר שזהו כבר חוץ לסוכה.
הגע עצמך, אויר פחות מג' אינו פוסל, אבל כמובן שאי אפשר לשבת באויר שבסוף הכסך כשר, שהרי אינו בסוכה כלל.
ענין פסל היוצא לכאורה לא שייך כאן כלל (אא"כ הכוונה לפסל דר' אושעיא בדף יט., אבל שם מיירי בפחות מג"ט).
דורשי יחודך כתב:אם אני מבין נכון כוונת הרב פותח האשכול שאכן יש לדון בסוכה גדולה כמין חי"ת שבצד הפרוץ יש פחות מד"ט סכך פסול, אולי באמת אסור לישב שם, דמי קבע שהוא חלק מהסוכה, אולי הסוכה מסתיימת היכן שמסתיים הסכך כשר.
ובשלמא אם יש שם דופן וצריך אותו להחשב סוכה, מובן, אבל כאן שאין דופן (או אם יש ואין צורך בו) אולי נאמר שזהו כבר חוץ לסוכה.
הגע עצמך, אויר פחות מג' אינו פוסל, אבל כמובן שאי אפשר לשבת באויר שבסוף הכסך כשר, שהרי אינו בסוכה כלל.
ענין פסל היוצא לכאורה לא שייך כאן כלל (אא"כ הכוונה לפסל דר' אושעיא בדף יט., אבל שם מיירי בפחות מג"ט).
דורשי יחודך כתב:אם אני מבין נכון כוונת הרב פותח האשכול שאכן יש לדון בסוכה גדולה כמין חי"ת שבצד הפרוץ יש פחות מד"ט סכך פסול, אולי באמת אסור לישב שם, דמי קבע שהוא חלק מהסוכה, אולי הסוכה מסתיימת היכן שמסתיים הסכך כשר.
ובשלמא אם יש שם דופן וצריך אותו להחשב סוכה, מובן, אבל כאן שאין דופן (או אם יש ואין צורך בו) אולי נאמר שזהו כבר חוץ לסוכה.
הגע עצמך, אויר פחות מג' אינו פוסל, אבל כמובן שאי אפשר לשבת באויר שבסוף הכסך כשר, שהרי אינו בסוכה כלל.
איש_ספר כתב:עדין לא רואה מקום לספק. (והדוגמא מאויר אינה מוצלחת, שכן אויר לא מתכשר בלי לבוד, ולכן אויר בסוף הסוכה אינו כלום). אני לא חושב שצריך מקור לזה, אבל אם בכ"ז מבקשים ראיה, הרי שיש למצוא כן מסוגיא דנסר ארבע שהניחו אפומא דמטללתא, שלשה טפחים בפנים ואחד בחוץ,ואם מיירי בסוכה גדולה, הרי שמשמע שאם היה הנסר של ב טפחים, לית לן בה. (ואמנם עי' בריטב"א אבל אחרים חולקים). והנה סכך פסול בסוף סוכה גדולה ויושבים תחתיו.
שערי הנהרות. כתב:נסתפקתי בכמה שאלות מעשיות, ובינותי בספרים ואין להן דורש.
שאלה ג
מי שאכל פחות מכביצה מחוץ לסוכה, ונמלך לאכול יותר - האם יש עניין מדינא/מידת חסידות שלא יאכל יותר אפילו בסוכה, שאם כן למפרע הרי שגם האכילת עראי שאכל הופכת לאכילת קבע, ונמצא שאכל חוץ לסוכה? וכמו בדיני קביעת סעודה, שאם נמלך לאכול יותר מצטרף מה שאכל כבר. או דלמא אינו נחשב קבע אלא מאז שנמלך לאכול יותר?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים