יהודה בן יעקב כתב:כתב באור שמח תפילין ומזוזה וספר תורה ה, יהאם ידוע למה כוונתו?ומחנכים את הקטנים. נ"ב. יעוין מש"כ בסוף הלכות נחלות בזה.
(י) האפטרופין עושין לקטנים סוכה ולולב וציצית ושופר וספר תורה תפילין ומזוזה ומגילה. כללו של דבר, כל מצות עשה שיש לה קצבה, בין שהיא מדברי תורה בין מדברי סופרים, עושין להן, אף על פי שאינן חייבין במצוה מכל המצוות, אלא כדי לחנכן, אבל אין פוסקין עליהן צדקה ואפילו לפדיון שבויין, מפני שמצוות אלו אין להן קצבה.
מיללער כתב:הגהות חשק שלמה עמ"ס תמורה כ"ט: שמעתי בזה דבר נחמד מפי כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם וכו' מהר"א אליעזר נ"י אחד מיוחד מגדולי רבני המו"ץ דפ"ק שהעיר וכו'
במי המדובר?
שבענו מטובך כתב:מיללער כתב:הגהות חשק שלמה עמ"ס תמורה כ"ט: שמעתי בזה דבר נחמד מפי כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם וכו' מהר"א אליעזר נ"י אחד מיוחד מגדולי רבני המו"ץ דפ"ק שהעיר וכו'
במי המדובר?
בפשטות רבי אליהו אליעזר חתנו של רבי ישראל סאלאנטר, וחותנו של רבי חיים עוזר.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%A7%D7%99
טור תלגא כתב:ערכין י: תוספות ד"ה אמרו מלאכי השרת מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכיפורים - אבל לא קאמר מפני מה אין אנו אומרים שירה משמע שמלאכי השרת אומרים שירה ולכך אומר ר"י דבר"ה וביום הכיפורים אין לדלג והחיות ישוררו וכרובים יפארו.
ובהגהות יעב"ץ שם - נ"ב במ"כ אינו דיוק של כלום כמ"ש בלח"ש מ"ו פ"ד דר"ה:
לא מצאתי בלחם שמים ראש השנה פ"ד מ"ו
איש_ספר כתב:שאלוני ולא ידעתי. מי הוא בעל ש"י הנזכר בפי' ידי משה על המדרש בכ"מ
שבענו מטובך כתב:אולי זה יקדם מעט:
נראה שכל מה שמביא הידי משה על שם 'בעל ש"י' מובא ביפה מראה על ירושלמי. אבל ליפה מראה עצמו קורא 'בעל י"מ' או בשמו המפורש 'יפה מראה'.
גם מה שהביא בקטע הנ"ל נמצא ביפה מראה ברכות פ"א ה"א (דפוס ונציה ש"נ דף ו ע"ב).
אם כן, מהו 'ש"י'? איני יודע כעת.
ר_חיים_הקטן כתב:שמואל יפה
שבענו מטובך כתב:אולי זה יקדם מעט:
נראה שכל מה שמביא הידי משה על שם 'בעל ש"י' מובא ביפה מראה על ירושלמי. אבל ליפה מראה עצמו קורא 'בעל י"מ' או בשמו המפורש 'יפה מראה'.
גם מה שהביא בקטע הנ"ל נמצא ביפה מראה ברכות פ"א ה"א (דפוס ונציה ש"נ דף ו ע"ב).
אם כן, מהו 'ש"י'? איני יודע כעת.
היה נראה בעליל שנתחלף לו יפה מראה על אגדות הירושלמי בשדה יהושע על הלכות הירושלמי (הידי משה נדפס בשנת תס"ה, וחלק אחד משדה יהושע כבר נדפס בתכ"ב). אבל זה אינו, שהרי בבמדב"ר סו"פ בלק הביא "והקשה ביפה מראה... וכן הקשה בעל ש"י".
במקרים אלה, היו רגילים לצרף ולכרוך דברים שחסרו בחדש מן הישן.שדה יהושע, ביאור על חלק ממסכתות ירושלמי סדר זרעים [עם הפנים], מאת רבי יהושע [רפאל] בנבנשת. דפוס אברהם גבאי, קושטא, תכ"ב [1662]. מהדורה ראשונה. נדיר... וללא [6] דפי לוח הטעויות והתנצלות המחבר בסוף הספר...
בספר זה לא הובאו דברי האגדה בירושלמי ואין עליהם ביאור, כפי שהסביר המחבר, היות וקדמו בעל 'יפה מראה' בביאור עניינים אלו.
שמואל דוד כתב:בספר אברהם את עיניו הביא בשם ספר ש״ח. מי יודע במה מדובר?
שבענו מטובך כתב:שמואל דוד כתב:בספר אברהם את עיניו הביא בשם ספר ש״ח. מי יודע במה מדובר?
שיחת חולין של תלמידי חכמים של ר' צבי הירש שלעז.
ברוך ברמ-ד כתב:בשו"ת תורת משה חו"מ סי' יח דף כו ע"ד מצטט ספר "מנח' שמו' סי' כד", בקשר לדיני מחילה בטעות.
לאיזה ספר הוא מתכוון?
לא מצאתי את הדברים בשום ספר מספרי "מנחת שמואל" שבאוצר החכמה.
בפרויקט השו"ת נפתח הקיצור ל"מנחם שמואל", משום מה, אבל אין ספר כזה בנמצא.
כדכד כתב:הספר "שימושא רבה" על תפלין.
אפשר להשיגו לבדו?
ישנו באוצר?
אשמח לעזרה לאיזה ספר מכווןבפסקי מהר"י דלמ"ד זכוכית שיע ולא בלע כ"ש אי מעורב בדברים אחרים.
חיס כתב:הוא כותב זאת בספרו "מצפה אריה" בהתחלת מס' ר"ה עיין כאן
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 5565352775
ראה באוצר "רבי אריה ליב יעלין" עמוד 37
https://tablet.otzar.org/#/b/167495/p/3 ... /0/end/0/c
האם ידוע למה הכוונה?הנה איתא בפיוט שביום הכפורים נולד יצחק
יהודה בן יעקב כתב:שאלוני
בספר עבודת יששכר פר' וירא אות ה כתב:האם ידוע למה הכוונה?הנה איתא בפיוט שביום הכפורים נולד יצחק
אשמח לדעת למי הכוונהובטרם נבוא לעצם הדיון מקודם עלינו לקבוע באיסור הייחוד עם ערוה האם הוא מה"ת או שאינו אלא מדרבנן היא, והנה מפשטות הסוגיות דסנהדרין כ"א וע"ז ל"ו נראה שהאי' מה"ת דפריך הש"ס ייחוד דבת ישראל דאורייתא היא ייחוד דאורייתא באשת איש ודוד גזר אפי' אייחוד דפנוי' וכו', וכן דעת הטור בסי' כ"ב "אסור להתייחד עם הערוה" וכ"ה דעת הסמ"ג כמ"ש הב"ח שם, ולדעת האמר"כ גם הב"י סובר כן בשיטת הרמב"ם שהאי' מה"ת שהרי כ' הב"י ע"ד הרמב"ם "שאיסור ייחוד עריות מפי הקבלה, וטעמא שאע"פ שאמרו ייחוד דאורייתא לאו למימרא שהאי' כתוב בתורה שהרי אמר רמז לייחוד ולשון רמז מוכיח שאינו מפורש אלא רמז בעלמא" אבל הוא דאורייתא מפי קבלה הללמ"מ.
יהודה בן יעקב כתב:קובץ תשובות הרב אלישיב חלק ב סימן עהאשמח לדעת למי הכוונהובטרם נבוא לעצם הדיון מקודם עלינו לקבוע באיסור הייחוד עם ערוה האם הוא מה"ת או שאינו אלא מדרבנן היא, והנה מפשטות הסוגיות דסנהדרין כ"א וע"ז ל"ו נראה שהאי' מה"ת דפריך הש"ס ייחוד דבת ישראל דאורייתא היא ייחוד דאורייתא באשת איש ודוד גזר אפי' אייחוד דפנוי' וכו', וכן דעת הטור בסי' כ"ב "אסור להתייחד עם הערוה" וכ"ה דעת הסמ"ג כמ"ש הב"ח שם, ולדעת האמר"כ גם הב"י סובר כן בשיטת הרמב"ם שהאי' מה"ת שהרי כ' הב"י ע"ד הרמב"ם "שאיסור ייחוד עריות מפי הקבלה, וטעמא שאע"פ שאמרו ייחוד דאורייתא לאו למימרא שהאי' כתוב בתורה שהרי אמר רמז לייחוד ולשון רמז מוכיח שאינו מפורש אלא רמז בעלמא" אבל הוא דאורייתא מפי קבלה הללמ"מ.
יהודה בן יעקב כתב:מספר סוגה בשושנים: https://tablet.otzar.org/#/book/633209/ ... /end/210/c
היכן הם דברי הח"ח בנדחי ישראל?
מה שנכון נכון כתב:יהודה בן יעקב כתב:מספר סוגה בשושנים: https://tablet.otzar.org/#/book/633209/ ... /end/210/c
היכן הם דברי הח"ח בנדחי ישראל?
ראה בסוף פמ"א ובריש פמ"ב.
איתן נוי כתב:בקטע המסומן באדום בקובץ המצורף.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 280 אורחים
