'פסקי הרא"ש' במהדורה חדשה

[חד ברנש]

בשנת תשנ"ט הדפיס הרב מ"מ רוזנר את פסקי הרא"ש למסכת מגילה, ע"פ כתבי יד, עם הערות, מבוא וכו'.
זה נראה עבודה משובחת.
האם היה המשך לעבודה חשובה זו? האם הרב רוזנר ההדיר כרכים נוספים או שבאמתחתו קיימים כרכים נוספים ברמות שנות של שלימות? מישהו יודע פרטים?

[לעומקו של דבר]

אולי יש בספר זה איזה תוספת ביאור בבעיה שהעליתי פה?
viewtopic.php?t=24881#p271155

[חד ברנש]

במבוא שם לא ראיתי התייחסות לשאלתך.
הספר מצוי בה"ב (ואולי גם באוצר, לא בדקתי). תוכל לעיין בעצמך.

[לעומקו של דבר]

במבוא שם לא ראיתי התייחסות לשאלתך.
הספר מצוי בה"ב

אם אפשר קישור, לא מצאתי

[חד ברנש]

http://beta.hebrewbooks.org/46156

[לעומקו של דבר]

באמת ספר נפלא לפי מה שנראה.

[גם זו לטובה]

בשנת תשנ"ט הדפיס הרב מ"מ רוזנר את פסקי הרא"ש למסכת מגילה, ע"פ כתבי יד, עם הערות, מבוא וכו'.
זה נראה עבודה משובחת.
האם היה המשך לעבודה חשובה זו? האם הרב רוזנר ההדיר כרכים נוספים או שבאמתחתו קיימים כרכים נוספים ברמות שנות של שלימות? מישהו יודע פרטים?

הרב רוזנר עסק הרבה בבירור מקחו של הרא"ש, אולם היה זקוק לשותף כלכלי, ושנים כתביו הרקיבו במחסן, לאחרונה הגיע ה"גואל" בדמותו של המשתדל ר' ביטון, והרב רוזנר "ערך" את כל פסקי הרא"ש בש"ס החדש שבהוצאת ה"מאור".

[לעומקו של דבר]

בשנת תשנ"ט הדפיס הרב מ"מ רוזנר את פסקי הרא"ש למסכת מגילה, ע"פ כתבי יד, עם הערות, מבוא וכו'.
זה נראה עבודה משובחת.
האם היה המשך לעבודה חשובה זו? האם הרב רוזנר ההדיר כרכים נוספים או שבאמתחתו קיימים כרכים נוספים ברמות שנות של שלימות? מישהו יודע פרטים?

הרב רוזנר עסק הרבה בבירור מקחו של הרא"ש, אולם היה זקוק לשותף כלכלי, ושנים כתביו הרקיבו במחסן, אולם לאחרונה הגיע ה"גואל" בדמותו של המשתדל ר' ביטון, והרב רוזנר "ערך" את כל פסקי הרא"ש בש"ס החדש שבהוצאת ה"מאור".

אבל בטח בלי ההערות.

[מבקש חכמה]

במהדורת ווגשל החדשה ראיתי שכתבו שפסקי הרא"ש שלהם ערוכים ומתוקנים על פי כתבי יד.

[הסרפד]

במהדורת ווגשל החדשה ראיתי שכתבו שפסקי הרא"ש שלהם ערוכים ומתוקנים על פי כתבי יד.

רק במספר מסכתות. (עי' בכל מסכתא לבדה, תראה באיזו מהן מובאים תיקונים מכ"י. כמדומ' רוב סדר נשים מוגה מכ"י, לא כן סדר מועד.)

[הוגה]

כיצד עדיין אין מהדורה חדשה של פסקי הרא"ש, על פי מקורותיו בתוספות ובפסקי הראשונים.

(א) שיהיה אפשר לראות בכל מקום מה לשון הגמרא, ומה לשון הרי"ף, ומה לשון הרא"ש. (כגון ע"י פונט שונה או תוספת מ"מ בקטן בתוך הרא"ש).

(ב) שיוכל הקורא לראות מתי הרא"ש כותב את לשון התוספות, ומתי הרא"ש כותב את דברי עצמו בתוספות הרא"ש. (כגון ע"י תוספת מ"מ בסוף כל פיסקה).

(ג) כשמביא דברי הראשונים הקדמונים, כגון ר"ת או הגאונים, האם זה מהתוספות או ראבי"ה או ממקור אחר.

(ד) לידע את אותן מקומות שמיוסד על חידושי הרשב"א ושאר הראשונים.

(ה) לצד כל סימן של רא"ש, מראה מקום היכן הוא בדברי בנו הטור ובית יוסף שנושא ונותן ומבאר דבריו. ועוד אפשר להוסיף. הצד השווה לענ"ד הספר עדיין מרגיש חתום מחוסר עריכה חדשה.

[צאנזער]

קיימת מהדורה למסכת שבועות:
https://tablet.otzar.org/#/b/172199/p/1 ... /0/end/0/c

[הוגה]

תודה! לא הכרתי
אבל צריך מהדורה חדשה מאירת עיניים שגוף החיבור ערוך מחדש כשכל הציוני מ"מ בגוף החיבור. הכתבי יד זה תמיד טוב לצחצח הלשון, אך פסקי הרא"ש שלפנינו הנוסח שלו טוב.

[צאנזער]

הכתבי יד זה תמיד טוב לצחצח הלשון, אך פסקי הרא"ש שלפנינו הנוסח שלו טוב.

על סמך מה מר קובע זאת?

[יוצא פוניבז']

יש מהדורה חדשה מוגהת בש"ס הוצאת המאור.

[הוגה]

הכתבי יד זה תמיד טוב לצחצח הלשון, אך פסקי הרא"ש שלפנינו הנוסח שלו טוב.

על סמך מה מר קובע זאת?

א. על פי הטור שמביא בכל מקום את דברי א"א הרא"ש ז"ל, והבית יוסף מביא עליו את דברי הרא"ש לבאר דברי הטור, ונדיר שמעירים על שינויי נוסח משמעותיים.
ב. על פי השוואות שעשיתי כמה עמודים בכמה פרקים, בין נוסח הרא"ש הנדפס לבין נוסח הרא"ש שבכת"י. (ולא דומה כלל לחיבורים אחרים שמרובים בהם חילופי נוסח משמעותיים בהרבה מקומות, כגון ספר חבירו המרדכי שעשו לו עריכות שונות לגוף החיבור, בהשמטת פסקים או תוספת, עד שנשנתה צורתו כמה פעמים).

תמיד טוב להגיה מכ"י לתקן במקומות הצורך, ובמקומות שהמפרשים מעירים שצריך להגיה, אבל זה לא מה שחסר במיוחד בפסקי הרא"ש - אלא כנ"ל המקורות שלו על הסדר, מהתוספות? או מתוספות רא"ש? או משאר ראשונים, על מנת שיהיה פרוש לפנינו עם מקורותיו ויהיה לנו התעוררות לקרוא בו, וכדי שנוכל להבינו נכון.

[הוגה]

במסכת יומא ידוע ששבעת פרקים ראשונים עוסקים בסדר עבודת כהן גדול ביום הכפורים, ופרק שמיני עוסק בהלכה לשעה ולדורות, ועל כן יש "הלכות הרי"ף" רק על פרק שמיני, וכך גם "פסקי הרא"ש" רק על פרק שמיני.

אבל הרא"ש הוסיף וחיבר את "סדר עבודת יום הכפורים", ההולך מתחילת העבודה עד גמירא, ולקראת הסוף כותב הרא"ש שיש מחלוקת גדולה בין ר' אליעזר לר' עקיבא בסדר הקרבת המוספין שבפרשת פנחס, ולאחר מכן סיים הרא"ש: הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש במקומה במהרה בימינו, יראו עינינו וישמח לבנו, ובתורתו יאיר עינינו ויברר כל ספקותנו.

על זה הניף הרא"ש את ידו וחיבר גם את "סדר העבודה בקיצור", שורות מספר של הסימנים בלבד, כפי שנדפס בפסקי הרא"ש בגמ' מסכת יומא, בכותרת "סדר עבודה בקצור מלשון הרא"ש זצ"ל".

אלא שיש שינויי עריכה קלים בלשון הכותרת, בכתב יד פרמא (שהוא כ"י מאשכנז משנת קי"ג עם הגהות אשרי) הכותרת היא: סדר עבודה בקוצר מלשון המחבר זצ"ל.

בכתב יד לונדון (שהוא כ"י מספרד משנת קנ"ו בלי הגהות אשרי) הכותרת היא: סדר עבודה בקוצר מלשון א"א ז"ל.

הרי שפסקי הרא"ש נעתק ויצא לאור בתחילה על ידי אחד מבניו של הרא"ש, ואח"כ שינו קצת כל אחד את לשון הכותרת.

2 פסקי הראש מסכת יומא כתב יד פרמא 1267.png (176.87 KiB) נצפה 407 פעמים

1 פסקי הראש מסכת יומא.png (61.62 KiB) נצפה 407 פעמים

3 פסקי הראש מסכת יומא כתב יד לונדון הספריה הבריטית 27293.png (120.47 KiB) נצפה 407 פעמים

[מתעמק]

נראה פשוט שסימנים אלו היו במקור בקיצור פסקי הרא"ש, אותם חיבר בנו רבי יעקב בעל הטורים כנודע. אלא שהטור הוסיף לציין לפניה שאינה משלו אלא משל אביו הרא"ש. ומשום כך חזרו המסדרים וספחוהו בפנים לפסקי הרא"ש. וסימנך, שאין כלום בקיצור פסקי הרא"ש על סדר עבודת יוהכ"פ.

[הוגה]

תודה! אלא שלא הבנתי מה שייך לכאן קיצור פסקי הרא"ש. לכאורה היה נראה שבנו של הרא"ש הוא סידר והעתיק את הפסקים של הרא"ש מכתב ידו, וכאן הוסיף לציין שהרא"ש חיבר גם את הקיצור הזה.

[הוגה]

באשכולות אחרים מופיע כמה דוגמאות למקורות חסרים לפני הלומדים בפסקי הרא"ש, שכמוהם כנראה חסר למאות בכל פסקי הרא"ש.

1 - כאן נאמר לגבי דברי הרא"ש בראש השנה (פ"א סי' י) שכתב בסתמא בשם ר"ת, ומקורו מראבי"ה שכותב ששמע בשם ר"ת. והמשך דבריו שם (סי' יא) דברי הרא"ש בסתמא, נראה המקור מהלכות ר' יצחק בן גיאת, כיעו"ש.

2- וכן כאן נאמר לגבי דברי הרא"ש במסכת סוכה (פ"א סי' יב) שכתב בסתמא בשם ר"ת, וגם שם מתברר מקורו מראבי"ה, כיעו"ש.

בדפוסים הרגילים של פסקי הרא"ש, וכן במהדורות החדשות, עדיין לא השלימו כנראה את כל אותן מאות מקורות החסרים, וחע"ד.

[בן מיכאל]

הוגה, כלל זה יהא מסור בידך, כל פירוש המודפס בתוך הש"ס, יקשה מאד מאד לההדירו בפני עצמו באופן מקצועי, לכן רש"י על הש"ס מעולם לא ההודר כראוי, הרי"ף, וכן הרא"ש שהטבת להסביר כמה הוא צריך ההדרה. צא ולמד כמה הזעת על המרדכי...

[צאנזער]

לפירוש רש"י בתלמוד יצאו מהדורות למסכתות שונות ע"י ארנד ומלחי. לרי"ף יש מהדורה של שבט. אמנם החיבור הבעייתי ביותר הוא דווקא פירוש התוספות, והפליא לתארו הרב יצחק ישעיהו וייס במאמרו בחצי גבורים.

[מתעמק]

תודה! אלא שלא הבנתי מה שייך לכאן קיצור פסקי הרא"ש. לכאורה היה נראה שבנו של הרא"ש הוא סידר והעתיק את הפסקים של הרא"ש מכתב ידו, וכאן הוסיף לציין שהרא"ש חיבר גם את הקיצור הזה.

למה שיציין על הקיצור שזה מכתב יד הרא"ש. למה יחשוב הקורא שאינו מכתב יד הרא"ש כשזה נדפס ברצף אחד עם דבר הרא"ש שלפני זה? אם ראה לנכון לציין, יותר היה לו לציין על עצם סדר העבודה שהיא מכתב יד הרא"ש מאחר שהרא"ש שינה כאן מדרכו וביאר הלכות שאינם נוהגים בזמן הזה. כך שפשוט שזה הועתק ממקום אחר בה הוצרך לציין את זה. הוי אומר שזה היה במקור בקיצור פסקי הרא"ש תחילת מסכת יומא, מאחר ששייכת לשם לפי אופיה. ומשום כך הוצרך הטור לציין שקטע זו אינה משלו אלא משל אביו.