אבל בפיוט נאמר בפתיחת קטע זה:
ובשופר גדול יתקע
והוא להדיא לשון הכתוב על השופר גדול דלעתיד לבוא: "ביום ההוא יתקע בשופר גדול".
כיצד נכנסת כאן תקיעה בשופר גדול שנאמרת על יום הדין הגדול והנורא דלעתיד?
ואולי כי תקיעת השופר שלנו מערבבת את השטן כמו שהביאו הראשונים בשם הירושלמי שהשטן חושב שזו התקיעה דלעתיד שהגיע זמנו להתבטל.
אבל לא שמענו כן על כלל המלאכים במרום.
א"כ על מה מדובר כאן בפיוט, על ראש השנה בכל שנה או על יום הדין העתיד?
[אגב, אותו לשון הנדרש בזוה"ק פינחס על ראש השנה "היום", נאמר על "היום ההוא" בהרבה כתובים, "הנה היום בא בוער כתנור" ועוד. כי משמעות "היום" היא היום המיוחד, המסוים, הידוע. והבינו בפשטות דהיינו יום הדין. ויש יום דין בכל שנה, ויש יום דין לעתיד, והם קשורים זה לזה, כמו שהסמיכה אותם הגמרא בר"ה טז, ב]