נחלקו ריב"נ ור"ע אם אומרים מלכויות בקדושת השם [=אתה קדוש] או בקדושת היום. וקי"ל כר"ע.
והנה בתפילת ותמלוך מצינו שאומרים בו בפסוק, ככתוב ימלוך וגו', ויש שרצו לומר, שאף שקי"ל כר"ע, מ"מ לפי העקרון הידוע של 'הלכך ניימרינהו לתרוויהו', אמרו גם בקדושת השם, איזה דבר מעניני מלכויות. במשך השנים הראו שבנוסח תימן נמצאים שם ג' פסוקים, מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים! ימלוך ה' וגו', בושה הלבנה וחפרה החמה כי מלך ה', ה' ימלוך לעולם ועד! ולדעת ריב"נ באמת די בג' פסוקים בלבד.
והרי זה חיזוק של ממש להשערה נפלאה זו!
מאמר יפה וברור ע"כ פרסם חוקר התפילה והפיוט, החכם הגדול ר' נתן פריד שיח' (בהנחה שהוא עדין בין החיים). והוא מצ"ב
-----------------
ועל של עתה באתי, בדברי ר' נתן פריד נראה שהראשון שעלה על 'תגלית' זו הוא ר' זאב יעבץ בסידורו מקור הברכות (המצוי באוצר) ברלין תרע"ב. אך מסתבר שארבעים וחמש שנה קודם לכן כבר נדפס דבר זה ע"י הגאון ר' בצלאל הכהן בעל ראשית ביכורים!
בסוף קונטרס קטן העוסק בתפילות ר"ה, הנקרא זבחי תרועה, ווילנא תרכ"ז, נדפס בחתימתו מכתב מהגאון ר' בצלאל , המכבד את המחבר בכמה ביאורים לתפילות ר"ה, ובראש דבריו כותב רעיון זה:
- ללא שם.JPG (54.48 KiB) נצפה 7311 פעמים
ר' בצלאל הכהן מוסיף נקודה אחת חשובה שלא מובהרת שם, ואולי היא נזכרה במקורות הרבים שציין פריד שם:שיש לצרף לכאן את שיטתו של בעל המאור בסוף ר"ה, הסובר שמלכוית זכרונות ושופרות אינם תלוים בתקיעת שופר כלל, אלא הם נוסח תפילה של ר"ה, ומעיקר הדין אמרו (או היו צריכים לומר) אותם גם בשחרית מנחה וערבית ! ולפי"ז מבואר יותר אמירת ותן פחדך בכל התפילות.