מקור הסיפור על ר' יצחק אלחנן זצ"ל

[מתפעל]

קראתי ושכחתי היכן, על הגאון רי"א ספקטור מקובנא שכאשר היה נער קטן לא הצליח בלימודו ושמע את אביו אומר לאמו שאולי ישלחו אותו להיות שוליא לאופה או לחייט וכך ילמד מקצוע.
כאשר שמע את התכנית של הוריו, התמרמר מאד והחליט לקחת את הלימודים ביתר רצינות והפך למתמיד גדול.

כעת כשאני כותב זאת, אני מתחיל לחשוב שאולי סיפור זה קראתי על הרידב"ז ולא רי"א.

יש למישהו מידע?

[עשוי לנחת]

קראתי ושכחתי היכן, על הגאון רי"א ספקטור מקובנא שכאשר היה נער קטן לא הצליח בלימודו ושמע את אביו אומר לאמו שאולי ישלחו אותו להיות שוליא לאופה או לחייט וכך ילמד מקצוע.
כאשר שמע את התכנית של הוריו, התמרמר מאד והחליט לקחת את הלימודים ביתר רצינות והפך למתמיד גדול.

כעת כשאני כותב זאת, אני מתחיל לחשוב שאולי סיפור זה קראתי על הרידב"ז ולא רי"א.

יש למישהו מידע?

שבוע שעבר יצא ספר על ר' יצחק אלחנן, ושם ניפץ את מהימנות הסיפור, בעיקר משום סתירות לסיפור זה.
נמצא בחנויות הספרים.

[על הנצי"ב גם היה משהו כזה שסיפר כשסיים את השאילתות, לא?!]

[ישראל הר כסף]

יש מי שלא מכיר את הסיפור כמו שמספר אותו הגרב"מ שליט"א?

http://www.kolhalashon.com/New/Media/MP ... RavID=2021

[עשוי לנחת]

יש מי שלא מכיר את הסיפור כמו שמספר אותו הגרב"מ שליט"א?

אכן מיד כשראיתי שם שסותר את הסיפור, עלה בראשי ה"מצב" של הסיפור של הגרב"מ וכו'
ואכן חבל, אבל אולי בשביל לקרב אפשר כידוע מרבי שלום שבדרון זצ"ל

[ישראל הר כסף]

במה הוא סותר את הסיפור?
תוכל לכתוב בערך?

[בברכה המשולשת]

אני מכיר את הסיפור על מרן הנצי"ב, וכפי שהעירו לעיל. אף פעם לא שמעתי אותו על מרן רשכבנה"ג הגריא"ס.

[עשוי לנחת]

במה הוא סותר את הסיפור?
תוכל לכתוב בערך?

הוא לא לפני כעת, כמדומה שבעיקר היו לו מקורות על שקידתו המופלאה כילד, ובעיקר על עידוד אביו.
אני לא זוכר כעת, כדאי שתעיין בספר, יש בכל חנויות הספרים המובחרות.

[לייטנר]

יש מי שלא מכיר את הסיפור כמו שמספר אותו הגרב"מ שליט"א?

http://www.kolhalashon.com/New/Media/MP ... RavID=2021

אכן, רש"י משלי יב יט.

[אויצר_ניק]

הגרב''מ בעצמו אומר שזה משל שסיפר להם המשגיח בישיבת חברון

[אדג]

אכן מיד כשראיתי שם שסותר את הסיפור, עלה בראשי ה"מצב" של הסיפור של הגרב"מ וכו'
ואכן חבל, אבל אולי בשביל לקרב אפשר כידוע מרבי שלום שבדרון זצ"ל

וזה עצמו - שכך הורה רש"ש - הוא מטעם זה, וד"ל.

[עשוי לנחת]

אכן מיד כשראיתי שם שסותר את הסיפור, עלה בראשי ה"מצב" של הסיפור של הגרב"מ וכו'
ואכן חבל, אבל אולי בשביל לקרב אפשר כידוע מרבי שלום שבדרון זצ"ל

וזה עצמו - שכך הורה רש"ש - הוא מטעם זה, וד"ל.

ליתר דיוק הסיפור מהחזו"א שהביא רש"ש כסמך לדבריו הוא מטעם זה.

[רב פעלים]

אני מכיר את הסיפור על מרן הנצי"ב, וכפי שהעירו לעיל. אף פעם לא שמעתי אותו על מרן רשכבנה"ג הגריא"ס.

אכן קרוב לוודאי החליפו בטעות בין מרן הגאון הנצי"ב זצוק"ל למרן הגאון ריא"ס זצוק"ל. מובא במקורות על תולדות הנצי"ב וכן במקורות סיפוריים שונים שלאחר שיצא לאור לאור חיבורו הראשון של הנצי"ב, הוא ערך סעודת הודיה על כך וסיפר את הסיפור הידוע עליו בעניין ואמר שאם לא היית מגיע ללימוד תורה, היה בוודאי בעל בית ירא שמים, אך בשמים היו מראים לו לאחר שהיה נפטר מן העולם שהוא היה צריך להיות מחכמי הדור והיה אמור לחבר את הספרים האלו והאלו, ולכן אחרי שהוציא את הספר לאור עורך סעודת הודיה על כך שהגיע לעולמה של תורה.

אגב, מקובל לכתוב 'רשכבה"ג' (ללא נ' בראשי התבות) ולא רשכבנה"ג.

[מתפעל]

כמדומני שהסיפור על הנצי"ב מובא בשרי המאה.
אבל ידוע שבשרי המאה מוחלפים בטעות בהרבה סיפורים שמות הרבנים.

מי יכול לתמצת בכמה משפטים תורף הסיפור של הגאון רבמ"א שליט"א?

[אוצר החכמה]

תמצית הסיפור הנקרא בשם יצחק אלחנן שמאלה, הוא שרי"א החליט לצאת למסחר והפך גביר גדול ובעל חסד ואהב צדקות, אבל אחר מותו בבואו לשמים הכריזו יצחק אלחנן שמאלה, וכשהתפלא הלא כל ימיו היה רודף צדקה וחסד, השיבוהו שנשלח שמאלה משום שהוא רוצח. את מי רצחתי שאל והשיבוהו רצחת את ר' יצחק אלחנן!

אבל כמובן שבתמצית כזאת אתה מפסיד את כל הדרמה שבעניין.

[התפעלות]

הגרא"י סאלאוויציק מספר הסיפור על זקנו הנצי"ב, שבילדותו הובילו הוריו אותו על כתפיו לחפש אומנות להיות סנדלר מפאת שהיה חלש בלימודיו
מיד תפס חיזוק והתחיל ללמוד בשקידה עצומה מרוב פחד שיגדל להיות עם הארץ
שזה היה הפחד הכי גדול בדורות של פעם בליטא ח"ו "בן עם הארץ"
וכשהוציא לאור השאילתות חגג על זה שלולי שקידתו היה מגיע לשמים לאחר מאה ועשרים כסנדלר, והיו שואלים אותו איפה השאילתות? איפה ההעמק דבר? איפה ההעמק שאלה? שהייתה צריך להו"ל במקום כל הסנדלים שיצרת!
ופה מוסיף הגרא"י בדרכו המאפיין "כיום כל המחברי ספרים למיניהם שיגיעו לשמים ישאל אותם הקב"ה איפה הסנדלים!!"

[עשוי לנחת]

ופה מוסיף הגרא"י בדרכו המאפיין "כיום כל המחברי ספרים למיניהם שיגיעו לשמים ישאל אותם הקב"ה איפה הסנדלים!!"

טוב עשית שלא כתבת על איזה גדול אמר זאת רא"י שיהיה בריא.

[ישיבה מאן דהו]

ופה מוסיף הגרא"י בדרכו המאפיין "כיום כל המחברי ספרים למיניהם שיגיעו לשמים ישאל אותם הקב"ה איפה הסנדלים!!"

טוב עשית שלא כתבת על איזה גדול אמר זאת רא"י שיהיה בריא.

יש כאלה שלא מחברים ספרים ולא תופרים מנעלים...

[מתפעל]

ומדעסקינן בגאון ר' יצחק אלחנן זצ"ל, יש סיפור מעניין שמספר הרב יצחק ניסנבוים בספרו 'הדת והתחיה הלאומית', (מצוטט בקשת גיבורים) בגרי"א והגאון ר' שמואל מוהליבר שהיו ידידים טובים. פעם ביקר הגרש"מ בקובנה וביקש מהגרי"א לעשות בביתו אסיפה של חובבי ציון. הגרי"א הסכים וקבעו זמן. הגרי"א היה בתחילת בדרך תומך נלהב של חובבי ציון. אולם התערב "השטן לחובבי ציון" המזכיר ר' יעקב ליפשיץ וביאר לגרי"א כי סכנה צפויה לו מאסיפה שכזו. הגרי"א נמלך ושלח לגרש"מ פתק קטן שמבטל את ההזמנה. לאחר מכן בש"ק הזמין הגרי"א את הגרש"מ שיסעד בביתו והגרש"מ עקץ אותו ואמר, אני חושש שיבוא לאחר מכן פתק קטן שמבטל את ההזמנה ולא יהיה לי זמן להספיק להכין סעודת שבת.


מדהים כמה סדנא דארעא חד הוא, גם כיום יש רבים המתאוננים על מזכירים שמנסים לאכוף דברים בבית גדולי ישראל.

[רב פעלים]

כמדומני שהסיפור על הנצי"ב מובא בשרי המאה. אבל ידוע שבשרי המאה מוחלפים בטעות בהרבה סיפורים שמות הרבנים.

1. את המעשה על הנצי"ב ראיתי לא רק בשרי המאה.

2. "שרי המאה" בנוי על איך שסיפרו יהודי קהילות ישראל לרב מיימון על גדולי ישראל, ואם ישנם טעויות בגיבור הסיפור, לרוב מדובר בטעות של המספרים ולא של המחבר. אמנם כל אדם יכול לטעות, וגם לרב מיימון יכול לקרות שיכתוב בטעות על רב אחר ממה שסיפרו לו. ובמקרה אחד הוא בעצמו כתב על כך, כשב'תולדות הגר"א' הוא כתב שמעשה מסוים שהובא ב"שרי המאה" על מרן הגאון "הנודע ביהודה" זצוק"ל התרחש למעשה עם מרן הגר"א זצוק"ל זיע"א. בכל מקרה, רובם ככולם של הסיפורים ב"שרי המאה" כתובים כפי שסיפרו לו בקהילות ישראל, והטעויות שישנן ביחס למה שהיה בפועל הם מהמספרים ולא מהמחבר.

[הוגה]

לא עליו אמרו ע"ד הלצה שישב עם שני שקים, שק סיפורים ושק רבנים, ובאקראי הדביק רבנים לסיפורים ?

[עושה חדשות]

יצחק אלחנן שמאלה???

אולי באמת ראוי לברר הדבר מדברי חז"ל וכו', האם יש טענה כזו - רצחת את רי"א,
או דאינו כן, וכל שקיים מצוות ונמנע מעבירות יורש גן עדן ואינו נענש כלל.
(מלבד הכווייה מחופת חבירו, וכן מחופת עצמו מה שיכל להגיע, וכנודע מהגר"א בענין כף הקלע).

[תבא]

יתכן שהסיפור היה בכלל עם רבי שלמה תמצות....
viewtopic.php?f=19&t=7470&hilit=%D7%AA%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA&start=80

[מה שנכון נכון]

יצחק אלחנן שמאלה???

אולי באמת ראוי לברר הדבר מדברי חז"ל וכו', האם יש טענה כזו - רצחת את רי"א,
או דאינו כן, וכל שקיים מצוות ונמנע מעבירות יורש גן עדן ואינו נענש כלל.
(מלבד הכווייה מחופת חבירו, וכן מחופת עצמו מה שיכל להגיע, וכנודע מהגר"א בענין כף הקלע).

ראה במדרש משלי אמר ר' ישמעאל בא וראה כמה קשה יום הדין וכו'. [מועתק בבה"ל סימן קנה].

[קו ירוק]

הסיפור על מי שאביו לא היה שבע רצון ממנו היה על הנצי"ב (לא ב'מקור ברוך' של אחיינו ? שם גם מסופר על חוסר שביעות רצון ממנו בתקופה מעט מאוחרת יותר.. כשבתקופה ההיא עלה ונתעלה לרב רבנן), ואילו על רי"א לא סופר סיפורים כאלו. אלו משלים - כפי שהעירו באשכול.

יש למחות על מי שלעיל באשכול, זלזל במזכירו האישי של מרן רי"א, ר' יעקב ליפשיץ, כי הוא האדם היותר נאמן שרי"א סמך עליו, ובו הוא נעזר בהנהגת 3 מליון יהודי רוסיה ויהודי כל הגולה כולה. בהחלט התאים לאנשי המזרחי כמו ניסנבוים לומר כך (כי אילו הגרי"א דחאהו לבסוף לר"ש מוהליבר הרי שהוא נדחה..)

ישנו סיפור מזויע אחר על מרן רי"א, שלא פחד יהודי אחד, להתחצף מול קברו של ר"יא. כולי זעזוע מחדש כל אימת שאני נזכר במאורע מחפיר זה.
המאורע התרחש כאשר כמה רבנים הלכו להשתטח על קברו של רי"א בקובנא. ואותו פלוני דרש בפני כולם 'דברי חיזוק' שרי"א מחייב את החלשים, כי בצעירותו היה בער, ורק מחמת עמלו זכה למה שזכה... אין ספק שאותו פלוני מימיו לא קרא בספר זכרון יעקב (כנראה תמיד למד רק מוסר..) ולא התוודע ששני בעלי כשרונות נוראיים היו באותו דור ידידים מנוער, הגרי"א ספקטור והגרי"ל דיסקין, ולמדו שניהם בימי חורפם תקופה כשלהיא אצל אבי ריל"ד ר' בנימין דיסקין מהורדנא. הסיפורים של מזכירו, מכלי ראשון, על כשרונותיו של רי"א בכל ימי חייו - בלתי נתפסים בכלל.. העיקר שהיה נער נבער מדעת בצעירותו..
(מעשה דומה נכתב על החזון איש שהיה 'בינוני' בכשרונותיו. צ. יברוב מספר שכשהגרח"ק קרא את זה, מתח קו ורשם לצידו שקר וטיפשות).
תיקון: השמתטי מקורות ושיניתי מעט הלשון מפני הכבוד, כפי שהעירו לי בהערה הבאה באשכול.

[מה שנכון נכון]

תולדות ר' יצחק אלחנן בנעוריו אינן כתובות בספר זכרון יעקב, אלא בספר אחר שכתב ר"י ליפשיץ בשם תולדות יצחק [ועוד ספר באידיש בשם גאון יצחק].
והרוצה לראות דברים על דיוקם יעיין שם.

על החזו"א - מובא בארחות רבנו שבעל הקה"י כתב על גליון ספר בנין עולם שכ' בשם ר' מאיר קרליץ שהחזו"א היה 'בינוני' ונתעלה רק ע"י יגיעה ועמל נפלאים: "זה שקר ולשה"ר". [וצ"ב]. (בבנין עולם הכניס את המשפט הנ"ל בסוגריים, וראה בפאר הדור ח"א עמ' רפז).

[תבא]

.

[קו ירוק]

ישנו סיפור מזויע אחר על מרן רי"א, שלא פחד אחד מ'גדולי המשגיחים' שבדור, להתחצף מול קברו של ר"יא. כולי זעזוע מחדש כל אימת שאני נזכר במאורע מחפיר זה (פורסם לכל העולם ביתד נאמן דאז)

כמדומה שאינך יכול לבוא בטענות לאותו משגיח אלא לכל היותר על טעות היסטורית.- וגם היא אינה פוגעת בכבודו כלל.
אבל הביטויים החמורים שבהודעתך- כאשר עביד לגלויי על מי דיברת- חמורים פי כמה וכמה.

אתקנם באופן שלא ידעו, בתוך הודעתי הקודמת. תודה
החוצפה היא שאם הוא בינוני הוא משקל פסקיו והנהגתו אינם של רי"א.. לכן הבאתי את הסיפור עם החזו"א מהגרח"ק. ומי שלא יודע 'היסטוריה' שלא יספר סיפורים שאינם אמת - ועוד על קברו.. נראה לי שגם לא עיין מימיו בספרי התשובות של רי"א.

הרב משנכ"נ, תודה על העמדת המקורות (גם לי מותר לטעות בהיסטוריה.. את תולד"י קראתי לפני שנים כשיצא לאור ע"י ר' יהודה ליבוביץ ז"ל ספריית ב"ת).
גם בזכרון יעקב שזורים סיפורים מדהימים, כמדומני על האיש בעל לשון הקודש שמספר ר"י ליפשיץ עצמו.
הוא ישב בחדרו של מרן רי"א לעת זקנותו ונשמעו דפיקות בדלת, ורי"א פלט הנה בעל לשון הקודש.. וכך הווה. ורי"א סיפר שבתחילת רבנותו בנובהרדוק והוא היה עול ימים, הוא נפש בעיירת מרפא והגיע שם אדם ששוחח רק בלשה"ק.. ואותו אדם בא אליו לקובנא אחרי יובל שנים, ולפי הדפיקות בדלת הוא פלט שזה אותו אדם! לא נתפס בשכל אנושי

[מה שנכון נכון]

חפשתי בספרי יברוב מה שהבאת בשם הרח"ק ולא מצאתי. [מ"מ הבאתי זאת לעיל בשם אביו].

אבל זאת מצאתי שם בשם החזו"א על רי"א. [ובהקדמה שם הוא כותב שרח"ק עבר על כל הספר].
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=33

כמובן שההוספה שם בסוגריים שכן מסופר באריכות בתולדות יצחק אינה נכונה, [כפי שגם מה שכתבת בשם רי"ל אינו מדויק].

[לעומקו של דבר]

למי שלא הספיק לשמוע את הרב אזרחי, הוא חוזר ומדגיש שמי שרואה את התשובות של ר' יצחק אלחנן רואים שם גאונות עצומה, אבל בכל אופן כך סיפר המשגיח של סלבודקא 'הבינונית' (בין ישי"ק לישיב"ג)

[שנדע אשר לא נדע]

הגרב"מ עצמו אמר באחד הפעמים שסיפר את הסיפור, כי מי שמכיר את ספרי מרן הגרי"א, אינו יכול להעלות על דעתו אפשרות שהוא לא היה עילוי וגאון.
ולכן כמו שנכתב כאן, הסיפור הוא אלגוריה מוסרית, ומוטב היה אם לא היו מדביקים את זה על גאון הגאונים.
גם על מרן הגרח"ק יש שמספרים את מה שאמרו על ר' יצחק אלחנן, ואני בעצמי שמעתי מתלמיד של הגר"ד לנדו, שהגר"ד אמר לו שהוא זוכר את הגרח"ק בצעירותו שהיה לו זיכרון פנומנלי.
ואגב, האם זה כ"כ ברור שבחור חלש בכישרונות יכול להפוך לרעק"א? וכל אחד יכול להיות מתמיד כמו הרב אלישיב?

[תבא]

ואגב, האם זה כ"כ ברור שבחור חלש בכישרונות יכול להפוך לרעק"א? וכל אחד יכול להיות מתמיד כמו הרב אלישיב?
לי זה נראה תיאוריה של משגיחים בישיבות קטנות שמשום מה גם הם לא הפכו לגדולי ישראל למרות השאיפות.

הניסוח לא ראוי בסיום.
ובכל זאת:
רש"י סנהדרין צט: נפש עמל עמלה לו. מפני שעמל בתורה תורה עומלת לו... שמחזרת עליו ומבקשת מאת קונה למסור לו טעמי תורה וסדריה...

[קו ירוק]

מתי יגיעו.. אבל אפשר להיות כמו האבות ממש ?
גם בחז"ל מוצאים שזה סיני וזה עוקר הרים, זה שר לפני המלך וזה עבד לפני המלך.

וברוח ימי האלול, בזכרוני שמרן הנצי"ב מפרש עה"פ ועתה ישראל מה ה' אלוקיך גו' ונמנו שם ה' דברים, והוא מפרש שלא כל אחד זוכה לכולם אלא כ"א יקח עבודה כפי נטיית ליבו.
והרהרתי האם המס"י בהקדמתו חולק ע"ז לפום ריהטא, או אפשר רק בדורותינו

[גם זו לטובה]

הגרב"מ עצמו אמר באחד הפעמים שסיפר את הסיפור, כי מי שמכיר את ספרי מרן הגרי"א, אינו יכול להעלות על דעתו אפשרות שהוא לא היה עילוי וגאון.
ולכן כמו שנכתב כאן, הסיפור הוא אלגוריה מוסרית, ומוטב היה אם לא היו מדביקים את זה על גאון הגאונים.
גם על מרן הגרח"ק יש שמספרים את מה שאמרו על ר' יצחק אלחנן, ואני בעצמי שמעתי מתלמיד של הגר"ד לנדו, שהגר"ד אמר לו שהוא זוכר את הגרח"ק בצעירותו שהיה לו זיכרון פנומנלי.
ואגב, האם זה כ"כ ברור שבחור חלש בכישרונות יכול להפוך לרעק"א? וכל אחד יכול להיות מתמיד כמו הרב אלישיב?
לי זה נראה תיאוריה של משגיחים בישיבות קטנות שמשום מה גם הם לא הפכו לגדולי ישראל למרות השאיפות.

יש הרבה סוגי כישורים, הגרי"ש היה מתמיד מילדותו, הגרח"ק היה מתמיד וזכרן וכו' וידעו כולם שיהיה בקיא, אבל לא ציפו שיצא "דרך אמונה", ואכן שמעתי מזקן חכם שהכיר היטב את הגרח"ק מילדותו, ואמר שלדעתו המופת הגדול ביותר הוא הגרח"ק בעצמו, וכידוע שאף הגרח"ג התפעל והופתע כשראה את הדרך אמונה.

[וונדרבר]

כמדומני שהסיפור על הנצי"ב מובא בשרי המאה.
אבל ידוע שבשרי המאה מוחלפים בטעות בהרבה סיפורים שמות הרבנים.

לא עליו אמרו ע"ד הלצה שישב עם שני שקים, שק סיפורים ושק רבנים, ובאקראי הדביק רבנים לסיפורים ?

כמדומני שראיתי פעם שרי"א קוסובסקי שחור (בן הדבר שאול), מצאצאי אבי הנצי"ב, מכחיש בתוקף את הסיפור על הנצי"ב.

[מה שנכון נכון]

כמדומני שהסיפור על הנצי"ב מובא בשרי המאה.
אבל ידוע שבשרי המאה מוחלפים בטעות בהרבה סיפורים שמות הרבנים.

לא עליו אמרו ע"ד הלצה שישב עם שני שקים, שק סיפורים ושק רבנים, ובאקראי הדביק רבנים לסיפורים ?

כמדומני שראיתי פעם שרי"א קוסובסקי שחור (בן הדבר שאול), מצאצאי אבי הנצי"ב, מכחיש בתוקף את הסיפור על הנצי"ב.

המקור לסיפור זה על הנצי"ב אינו מימון, אלא שאל אביך ויגדך ריש ח"ב.

[טוב לי]

מדהים איך שלמרות שכל שנה מחדש לפני תחילת הסיפור, הגרב"מ מדגיש וחוזר ומדגיש שזה רק משל אותו המשיל לתלמידיו המשגיח של הישיבה האמצעית בסלבודקא, שמכיון שרי"א היה גדול אותו הדור ומפורסם כגאון הגאונים הסיפור 'הולבש' עליו על מנת להעצים את המסר, אעפ"כ יש אנשים שחוזרים על זה כעובדה.

מה שאיני מבין מה גנות היא לומר על אחד מגדולי הדור שידוע כענק בתורה שאין מי שדומה לו בזה, שהיה בעל כשרונות חלשים בילדותו. מדוע כשמספרים את זה על גדולים בדורות קודמים כמהר"מ שיק או רבי פסח פרוסקין או הנצי"ב [למרות שזה שנוי במחלוקת] זה בסדר, ואילו על גאון דורנו זה פשע?

[שש ושמח]

ולמה על ריש לקיש מותר לומר שהיה ליסטים בצעירותו ועל גדולי דורינו אסור לומר זאת?

[בברכה המשולשת]

ולמה על ריש לקיש מותר לומר שהיה ליסטים בצעירותו ועל גדולי דורינו אסור לומר זאת?

כי על ריש לקיש זה היה נכון

[שש ושמח]

ברור. ולכן מי שבאמת היה בעל כשרונות חלשים מותר לומר עליו כך [אם הדבר מפורסם בלא"ה] ומי שלא היה כך אסור לומר עליו זאת [אם המציאות היא שזה נתפס לגנאי, וכך המציאות היום]. וזאת התשובה לשאלת הרב טוב לי.

[וונדרבר]

כמדומני שראיתי פעם שרי"א קוסובסקי שחור (בן הדבר שאול), מצאצאי אבי הנצי"ב, מכחיש בתוקף את הסיפור על הנצי"ב.

ראה קובץ "צפונות" גליון י"ב עמ' ק"ט, מכתב הרב יעקב (ב"ר שאול) קוסובסקי שחור, תחת הכותרת "לכבודה של תורה", בו התייחס לסיפור הידוע על הנצי"ב, אך בגירסה קצת שונה, שנדפס בתוך "עת מלחמה", שממנה נראה כאילו אבי הנצי"ב לא הראה כל כך חשיבות לענין לימוד התורה, וביקש שבנו יעזור לו בעבודה.
וע"ז כותב ר"י קוסובסקי בתוקף שהסיפור לא יתכן, משום שאבי הנצי"ב (שעלה אח"כ לירושלים) היה תלמיד חכם חשוב, ראה שם.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 09&hilite=

יש עוד פירכה על הסיפור על הנצי"ב, שידוע שבהיותו בן שלש עשרה וחצי לקחו הג"ר יצחק ב"ר חיים מוואלוז'ין כחתן לבתו. ומסתבר שכבר אז ראו עליו שיהיה גברא רבה. ועוד שכמדומה שהנצי"ב למד בוואלוז'ין מגיל י"א. וא"כ תמוה מתי הספיק אביו להתייאש מלימודו.