◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[עושה חדשות]

בסעודה שלישית בש"ק הנמשכת לתוך ביהש"מ, האם הזהירו שלא לפנות מהשולחן כלים ע"מ להגיש מנה נוספת, או שלא להדיח כלים כדי להגיש בהם עוד מנה, מחשש שעכשיו זה שבת והשימוש בכלי כבר יהיה בזמן הנחשב באמת ללילה?

[בשער המלך]

בסעודה שלישית בש"ק הנמשכת לתוך ביהש"מ, האם הזהירו שלא לפנות מהשולחן כלים ע"מ להגיש מנה נוספת, או שלא להדיח כלים כדי להגיש בהם עוד מנה, מחשש שעכשיו זה שבת והשימוש בכלי כבר יהיה בזמן הנחשב באמת ללילה?

אם לא ברכו ברכת המזון לכאורה ממשיכים שבת אפי' אחר הזמן

[דרומי]

נשאלתי: קניתי אתרוג מהודר בכמה מאות שקלים. האם מותר לי להריח בו ביום הכפורים (שחל בשבת) כדי לצאת ידי מאה ברכות ולברך 'הנותן ריח טוב בפירות'? או שהוא מוקצה מחמת ח"כ או טעם אחר?

[עזריאל ברגר]

לגבי מוקצה מחמת חסרון כיס:
א. שמעתי שאפילו בדבר העומד לסחורה - יש להקל במאכלים.
ב. אדה"ז מיקל בכלי שמלאכתו להיתר.

ועכ"פ אם תיחדנו מראש להריח בו - ודאי אינו מוקצה.

אלא שכעצה טובה - אולי באמת לא כדאי להתעסק בו שלא ייפסל...

ומלבד זאת יש לדון לגבי המחלוקת אם מברכים על ריח האתרוג בתוך חג הסוכות, ואיך היא משליכה על הימים שלפניו, ואינני מונח בסוגיא.

והעצה הכי טובה - היא לבקש ממוכר-אתרוגים שיביא לך אתרוג פסול. או לשמור אתרוג משנה לשנה...


אגב, על מה עוד אפשר לברך בלי-פקפוק "שנתן ריח טוב בפירות" מלבד אתרוג?
(לימון - כתב הגרא"ח נאה לברך עליו בורא מיני בשמים, מכיוון שאינו נאכל כמות שהוא אלא רק כתבלין).

[עזריאל ברגר]

בסעודה שלישית בש"ק הנמשכת לתוך ביהש"מ, האם הזהירו שלא לפנות מהשולחן כלים ע"מ להגיש מנה נוספת, או שלא להדיח כלים כדי להגיש בהם עוד מנה, מחשש שעכשיו זה שבת והשימוש בכלי כבר יהיה בזמן הנחשב באמת ללילה?

הכנה משבת לחול - שבות קל הוא, וקשה לומר שהחמירו בספקותיו, ובפרט בדלא אפשר, דאלת"ה יהיו ידיו אסורות כל בין השמשות ולא יוכל לפתוח ספר ולא להגיש כפית אל פיו וכו'.

[כדכד]

אני שאלתי אם מותר לחמם אוכל על הפלטה ולהגישו לאחר השקיעה מחשש שכבר לא שבת (כעין השאלה על הכנה רק חמורה יתר לענ"ד) והורו לי שמותר כי השבת נמשכת עד צאת הכוכבים.

[כדכד]

.....

ומלבד זאת יש לדון לגבי המחלוקת אם מברכים על ריח האתרוג בתוך חג הסוכות, ואיך היא משליכה על הימים שלפניו, ואינני מונח בסוגיא.
....

המחלוקת לפי הזכור לי היא רק בחג הזסוכות עצמו שי"א שהאתרוג מיועד למצוה ולא לריח למרות שמותר להריח בו
בימים שלפני החג עד כמה שזכור לי ליכא למ"ד שאין מברכים

[עזריאל ברגר]

אני שאלתי אם מותר לחמם אוכל על הפלטה ולהגישו לאחר השקיעה מחשש שכבר לא שבת (כעין השאלה על הכנה רק חמורה יתר לענ"ד) והורו לי שמותר כי השבת נמשכת עד צאת הכוכבים.

אפשר לשאול יותר מזה: האם מותר לבשל ביו"ט על מנת להגיש לאחר השקיעה? וכמדומני שמורים לאסור (ואפילו בעירוב תבשילין - דורשים שיהיה ראוי לאכילה לפני השקיעה).
ועפ"ז נמצא שבין השמשות של יו"ט אסור לבשל כלל, שמא עתה יום ועוד מעט יחשיך וכו', ונמצא חמור יותר מיו"ט עצמו!
ואפילו הדלקת הנר, או הכנסה והוצאה מרשות לרשות ייאסרו.
וזה קצת דוחק, אבל מכיוון שמדובר בספקות דאורייתא - הדעת נותנת שיש להחמיר בזה.

[עזריאל ברגר]

.....

ומלבד זאת יש לדון לגבי המחלוקת אם מברכים על ריח האתרוג בתוך חג הסוכות, ואיך היא משליכה על הימים שלפניו, ואינני מונח בסוגיא.
....

המחלוקת לפי הזכור לי היא רק בחג הזסוכות עצמו שי"א שהאתרוג מיועד למצוה ולא לריח למרות שמותר להריח בו
בימים שלפני החג עד כמה שזכור לי ליכא למ"ד שאין מברכים

גם עכשיו (בימי תחילת תשרי) הוא מיועד רק לקראת מצוותו בחג הסוכות, וכפי שהזכירו לעיל - שעכשיו נזהרים בו מאוד שלא ייפסל. וצ"ע.

[כדכד]

זה שנזהרים בו שלא יפסל אינו מן הענין
הוא מיועד למצוה בחג ולחד מ"ד יעודו למצוה בזמן המצוה גורם שאינו עשוי לריח ואין מברכים עליו
זה שכעת הוא נקנה בשביל מצוה שתבוא אינו מפקיע את יעודו לריח לאף מ"ד אם זכור לי נכון

[כדכד]

אני שאלתי אם מותר לחמם אוכל על הפלטה ולהגישו לאחר השקיעה מחשש שכבר לא שבת (כעין השאלה על הכנה רק חמורה יתר לענ"ד) והורו לי שמותר כי השבת נמשכת עד צאת הכוכבים.

אפשר לשאול יותר מזה: האם מותר לבשל ביו"ט על מנת להגיש לאחר השקיעה? וכמדומני שמורים לאסור (ואפילו בעירוב תבשילין - דורשים שיהיה ראוי לאכילה לפני השקיעה).
ועפ"ז נמצא שבין השמשות של יו"ט אסור לבשל כלל, שמא עתה יום ועוד מעט יחשיך וכו', ונמצא חמור יותר מיו"ט עצמו!
ואפילו הדלקת הנר, או הכנסה והוצאה מרשות לרשות ייאסרו.
וזה קצת דוחק, אבל מכיוון שמדובר בספקות דאורייתא - הדעת נותנת שיש להחמיר בזה.

עירוב תבשילין איו מן הענין
מה שמחמירים הוא משום שאחד ההיתרים של העירוב הוא שיהיה ראוי לאורחים שיבואו בחג לפני השקיעה.

[עזריאל ברגר]

אני שאלתי אם מותר לחמם אוכל על הפלטה ולהגישו לאחר השקיעה מחשש שכבר לא שבת (כעין השאלה על הכנה רק חמורה יתר לענ"ד) והורו לי שמותר כי השבת נמשכת עד צאת הכוכבים.

אפשר לשאול יותר מזה: האם מותר לבשל ביו"ט על מנת להגיש לאחר השקיעה? וכמדומני שמורים לאסור (ואפילו בעירוב תבשילין - דורשים שיהיה ראוי לאכילה לפני השקיעה).
ועפ"ז נמצא שבין השמשות של יו"ט אסור לבשל כלל, שמא עתה יום ועוד מעט יחשיך וכו', ונמצא חמור יותר מיו"ט עצמו!
ואפילו הדלקת הנר, או הכנסה והוצאה מרשות לרשות ייאסרו.
וזה קצת דוחק, אבל מכיוון שמדובר בספקות דאורייתא - הדעת נותנת שיש להחמיר בזה.

עירוב תבשילין איו מן הענין
מה שמחמירים הוא משום שאחד ההיתרים של העירוב הוא שיהיה ראוי לאורחים שיבואו בחג לפני השקיעה.

ואם יבואו אורחים אחרי השקיעה?
(וכגון קטנים - שמותר להאכילם לפני קידוש)

[לבי במערב]

וצ"ע.

ראה סדר ברה"נ פי"א ה"ח, שלא הזהירו בזה אלא בז' ימי החג. וכ"פ בנו"כ השו"ע סי' תרנג וסי' רטז [והרי כל עיקרו אינו אלא משום ספק ברכה].

[עזריאל ברגר]

וצ"ע.

ראה סדר ברה"נ פי"א ה"ח, שלא הזהירו בזה אלא בז' ימי החג. וכ"פ בנו"כ השו"ע סי' תרנג וסי' רטז [והרי כל עיקרו אינו אלא משום ספק ברכה].

א. אמת.
ב. המוסגר - אינו ראיה, כי אם המחלוקת היא גם לפני החג - קיים אותו הספק.

[לבי במערב]

אין כוונתי להביא ראי', אלא רק לומר שאין מקום לחדש חומרות בזה יתר על המדה...

[עזריאל ברגר]

אין כוונתי להביא ראי', אלא רק לומר שאין מקום לחדש חומרות בזה יתר על המדה...

יש דעה שאומרת שבשבעת ימי הסוכות מותר לכתחילה להריח באתרוג בלא ברכה, כיוון שהוא אינו עומד לריח. ורוב-ככל הפוסקים כתבו לחוש לדעה זו ולא לברך עליו, ומאידך לחוש לכתחילה לדעה השניה ולא להריח בלא ברכה.
והשאלה שבאתי לדון בה היא אך ורק: האם לפי הדעה הראשונה הוא-הדין גם לימי תחילת תשרי.
אם כן - אז כמדומני שכולם יסכימו עמי שכדינו בשבעת ימי החג דינו בתחילת תשרי.
ואם לא - אז אין שום ספק שהמריח באתרוג לפני סוכות חייב לברך עליו.
(ואם ספק - נכנסנו לשאלה הידועה של ספק-ספקא בברכות)

איפה אתה רואה כאן "חומרות יתר על המידה"?

[לבי במערב]

אין הכוונה כלפי מש"כ כת"ר לעיל, אלא הערה כללית בנושא. עכ"פ, כמדומה שכבר יצא הדיון משורתו...

[דרומי]

מאי תיהוי עלה? האם אין במלקטים משהו על הרחה באתרוג ביום הכפורים?

[עזריאל ברגר]

מאי תיהוי עלה? האם אין במלקטים משהו על הרחה באתרוג ביום הכפורים?

מה השאלה?
אם אתה מכין אותו מראש להריח בו - יצאת מכל השאלות!

[דרומי]

מה הכוונה להכין מראש - להריח בו פעם אחת קודם לכן?

[דרומי]

פניתי להגאון המפורסם, כל רז לא אניס ליה, הרה"ג האמיתי שליט"א וזה אשר מצאתי בו בשאלת הרחת האתרוג ביוהכ"פ:

[עזריאל ברגר]

מה הכוונה להכין מראש - להריח בו פעם אחת קודם לכן?

יש לעיין בדיני הכנת מוקצה מה כתוב שם.
ולכאורה הרחה אחת ביחד עם כך שתשים אותו במקום המתאים לך למצוא אותו ולהריח בו וכו' - זה אמור להספיק.

[דרומי]

תכל'ס, הרחתי את האתרוג עכשיו בברכה ולדאבוני הוא כמעט ולא מפיק ריח...

[עזריאל ברגר]

תכל'ס, הרחתי את האתרוג עכשיו בברכה ולדאבוני הוא כמעט ולא מפיק ריח...

בשביל שפירות הדר יפיקו ריח - צריכים לפצוע אותם...

[עובדיה חן]

אדם שנצמד לנוסח של המחזור ביו"כ ולא מוסיף מעצמו ,האם יו"ח כל מעשה תשובה של חרטה קבלה לעתיד ?

[עזריאל ברגר]

אדם שנצמד לנוסח של המחזור ביו"כ ולא מוסיף מעצמו ,האם יו"ח כל מעשה תשובה של חרטה קבלה לעתיד ?

מהיכי תיתי לומר שלא?

[עובדיה חן]

היכן יש בנוסח של הוידוי חרטה על העבר וקבלה על העתיד?

[עזריאל ברגר]

היכן יש בנוסח של הוידוי חרטה על העבר וקבלה על העתיד?

לדוגמא:
"שלא אחטא עוד".
מי שמתכוון למה שהוא אומר - יש בזה את שניהם.

[עושה חדשות]

האם אפשר לכתוב את ספר יונה לבד על קלף?
בחיפוש באוצר מצאתי רק את תש' הגר"א נבנצל, מקורות נוספים יועילו לי.

ירושלים במועדיה.jpg (21.09 KiB) נצפה 1420 פעמים

[יבנה]

האם אפשר לכתוב את ספר יונה לבד על קלף?
בחיפוש באוצר מצאתי רק את תש' הגר"א נבנצל, מקורות נוספים יועילו לי.

ירושלים במועדיה.jpg

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=38728

[איתן נוי]

החג ביקרתי אצל הורי, לאחר תפילת מנחה כשנודע על מותו של סינוואר ימ"ש שר"י.
הרב פתח שו"ע,הקריא את ברכת הטוב והמטיב על שמועות טובות. ומיד בירך בשם ה'. האם נכון הדבר?

[יבנה]

החג ביקרתי אצל הורי, לאחר תפילת מנחה כשנודע על מותו של סינוואר ימ"ש שר"י.
הרב פתח שו"ע,הקריא את ברכת הטוב והמטיב על שמועות טובות. ומיד בירך בשם ה'. האם נכון הדבר?

מסתמא סבור שיש בדבר תועלת גשמית וממונית, דאל״כ היה צריך לברך שהחיינו אף שיש הרבה ששמחים בכך.

[איתן נוי]

החג ביקרתי אצל הורי, לאחר תפילת מנחה כשנודע על מותו של סינוואר ימ"ש שר"י.
הרב פתח שו"ע,הקריא את ברכת הטוב והמטיב על שמועות טובות. ומיד בירך בשם ה'. האם נכון הדבר?

מסתמא סבור שיש בדבר תועלת גשמית וממונית, דאל״כ היה צריך לברך שהחיינו אף שיש הרבה ששמחים בכך.

לא זה הנידון.
הנידון האם בכלל לברך או שמא עדיין זה לא בגדר שמועה טובה וכפי שכתב לי אחד הפוסקים שמאחר וזה מהול בצער גדול וכמו"כ שעדיין יש דרך למחיית עוד בכירים נוספים א"כ אין עדיין לברך.
שלחתי לר' זילברשטיין. נראה מה יענה ע"כ.

[לבי במערב]

לכאורה היתה כוונתו לפתור הספק ע"י שאומר הברכה (כ)בדרך לימוד.
אמנם בלאה"כ צע"ג מנין המקור לברך בכה"ג, היפך הנפסק במג"א סי' רכב סק"א (וכ"ה בסדבה"נ פי"ב סוה"ח ובמשנ"ב סי' רכב שם).

[איתן נוי]

לכאורה היתה כוונתו לפתור הספק ע"י שאומר הברכה (כ)בדרך לימוד.
אמנם בלאה"כ צע"ג מנין המקור לברך בכה"ג, היפך הנפסק במג"א סי' רכב סק"א (וכ"ה בסדבה"נ פי"ב סוה"ח ובמשנ"ב סי' רכב שם).

לא.
כתבתי מה עשה.
ראשית קרא את ההלכה מהשו"ע כדי ללמד הלכה זו לציבור.
לאחר מכן בירכה.

[לבי במערב]

א"כ בודאי צע"ג, כנ"ל (עפ"ד הפוסקים).

[יעקל]

האם יש היתר לכבס באמצע המועד ולשימוש מיידי בגדי/מדי עבודה שנתלכלכו ?

[עזריאל ברגר]

האם יש היתר לכבס באמצע המועד ולשימוש מיידי בגדי/מדי עבודה שנתלכלכו ?

לפעמים זה שייך לגדר של "אין לו אלא חלוק אחד".
תלוי במציאות וכו'.

מומלץ לעיין בספר המונומנטלי "חול המועד כהלכתו".

[איתן נוי]

א"כ בודאי צע"ג, כנ"ל (עפ"ד הפוסקים).

למה צע"ג.
לדעתי כך צריך לעשות.
וכ"כ כתב לי היום המו"ץ ר' יוחנן בורגר שליט"א.

[עזריאל ברגר]

אם מדברים על ברכת הטוב והמטיב - אכן הדעת נותנת שיש מקום לברך אותה, למי שיש לו שמחת הלב בבשורה זו (וע"ד מ"ש אדה"ז שיש לברך דין האמת בשם ומלכות על פטירת מי שיש לו צער בפטירתו, אף שאיננו מהשבעה-קרובים).
ומי שמסתפק בחיובו - שישתה שני סוגי יין, או עכ"פ יברך ברכת המזון, ויכוון בברכת הטוב והמטיב לפטור גם בשורה טובה זו.

ואם מדובר על "הרב את ריבנו" - צע"ג מה המקור לברך אותה שלא כתקנת חז"ל.