בסליחות לצום גדליה
"שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּחֵץ, אַנְשֵׁי עִיר הַגְּדוֹלָה. שִׁגְיוֹנָם וּזְדוֹנָם רָבּוּ עַד־לְמַעְלָה"
הדברים אמורים על נינוה העיר הגדולה, מהו א"כ "שננו לשונם כחץ" אשר כידוע מורה על לשון הרע, היכן נרמז עוון זה אצל בני נינוה?.
ויתכסו שקים האדם והבהמה מאי הוו עבדי אסרא הבהמות לחוד ואת הוולדות לחוד אמרו לפניו רבונו של עולם אם אין אתה מרחם עלינו אין אנו מרחמים על אלו (יונה ג, ח) ויקראו אל אלהים בחזקה מאי אמור אמרו לפניו רבונו של עולם עלוב ושאינו עלוב צדיק ורשע מי נדחה מפני מי (יונה ג, ח) וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם
מאי אמור - אנשי נינוה דכתיב בחזקה דמשמע בכח וניצוח דין:
מי נדחה מפני מי - הוי אומר צדיק מפני רשע:
אם אין אתה מרחם כו' - כלומר כשם שאתה אומר לרחם על אלו דכתיב (תהלים קמה) ורחמיו על כל מעשיו כן תרחם עלינו:
יבנה כתב:אולי הכוונה לאיך שחזרו בתשובה בחזקה כתענית טז.ויתכסו שקים האדם והבהמה מאי הוו עבדי אסרא הבהמות לחוד ואת הוולדות לחוד אמרו לפניו רבונו של עולם אם אין אתה מרחם עלינו אין אנו מרחמים על אלו (יונה ג, ח) ויקראו אל אלהים בחזקה מאי אמור אמרו לפניו רבונו של עולם עלוב ושאינו עלוב צדיק ורשע מי נדחה מפני מי (יונה ג, ח) וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם
רש״י:מאי אמור - אנשי נינוה דכתיב בחזקה דמשמע בכח וניצוח דין:
מי נדחה מפני מי - הוי אומר צדיק מפני רשע:
אם אין אתה מרחם כו' - כלומר כשם שאתה אומר לרחם על אלו דכתיב (תהלים קמה) ורחמיו על כל מעשיו כן תרחם עלינו:
חד ברנש כתב:"שננו לשונם כחץ" אינו בדווקא לשון הרע, ויכול להיות שכוונת הפייטן לכל סוגי דיבורים אסורים.
חד ברנש כתב:אתה מניח, שהם עברו על כל התורה כולה ורק שמרו על איסורי הדיבור?
שמר כתב:חד ברנש כתב:אתה מניח, שהם עברו על כל התורה כולה ורק שמרו על איסורי הדיבור?
לא.
אך מדוע ראה הפייטן להדגיש את חטא הלשון במיוחד.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 148 אורחים