איתן נוי כתב:בבית יוסף סימן קלד: "כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל בשם הגאונים שתקנו לומר והוא רחום בקול רם ומעומד ואמרו הכין קבלנו עלינו ועל בנינו לעולם וכל העובר על התקנות פורץ גדר ולפי זה יש ליזהר לומר אותו מעומד עכ"ל וכן נהגו".
ויל"ע מדוע מחד גיסא כתב: " שתקנו לומר והוא רחום בקול רם ומעומד". וכשסיים כתב: " ליזהר לומר אותו מעומד". ולא כתב גם "בקול".
יבנה כתב:נהגו מעומד ולא בקול.
איתן נוי כתב:יבנה כתב:איתן נוי כתב:בבית יוסף סימן קלד: "כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל בשם הגאונים שתקנו לומר והוא רחום בקול רם ומעומד ואמרו הכין קבלנו עלינו ועל בנינו לעולם וכל העובר על התקנות פורץ גדר ולפי זה יש ליזהר לומר אותו מעומד עכ"ל וכן נהגו".
ויל"ע מדוע מחד גיסא כתב: " שתקנו לומר והוא רחום בקול רם ומעומד". וכשסיים כתב: " ליזהר לומר אותו מעומד". ולא כתב גם "בקול".
נהגו מעומד ולא בקול.
מה זה עונה על השאלה?
צופה_ומביט כתב:אלא שחידשו בזה שמספיק "רוב ציבור" ולכן די בשישה.
[ולכאורה לפי החשבון הנ"ל היה די בששה כולל החזן, דהיינו חמישה עונים, בדיוק מהטעם של תשעה עונים שעם החזן הוי עשרה, אבל כנראה היות שבלא"ה להקל בפחות מתשעה עונים הוא חידוש, העמידו אותו ברוב עשרה שעונים בפועל, דהיינו ששה].
עזריאל ברגר כתב:א. ויש חולקים ואומרים שבחזרת הש"ץ צריכים דווקא תשעה עונים, משא"כ בקדיש ושאר דבר שבקדושה.
ב. מה המקור לכך שצריכים ששה עונים ולא חמשה? האם יש מי שכתב כן בפירוש?
צופה_ומביט כתב:אמן גרידא לא יציל מברכה לבטלה, בדיוק כמו שיעמוד מישהו ויברך שהכל נהיה בדברו בלי לאכול או לשתות דהוי ברכה לבטלה ולא יעזור שיענו אמן, [ולכאורה גם אסור לענות אמן], כי השאלה קודם כל היא האם יש או אין חיוב ברכה, וזה יסוד כל הדין כאן: על סמך מה החזן מברך בכלל.
והתשובה היא כי תקנו חזרה.
ומה שתיקנו חזרה הוא בציבור. [לא "עבור ציבור [=10]" אלא "בציבור"].
וציבור הוי י', דהיינו כולל החזן. הוא בפירוש לא מחוץ להם, אלא כלל המניין/עשרה הוי ציבור, ובציבור תיקנו חזרה.
ורק סדר הדברים בפועל [איך מתבצעת החזרה] הוא שכשיש עשרה [=ציבור] - ותיקנו חזרה בעשרה [כולל החזן כנ"ל] - אחד מברך [והוא הנקרא חזן] וכולם עונים, והיות שאותם "כולם" היינו עשרה פחות החזן [שמברך], א"כ הוי תשעה עונים.
ובלי זה ברכותיו לבטלה כי אמנם יש/נמצא כאן ציבור, אבל עבור מי הוא מברך. הרי הוא עצמו התפלל כבר, וכל העניין הוא שתהיה חזרה "בציבור", וציבור כנ"ל הוי עשרה = אחד מברך ותשעה עונים אמן. ואם ה"ציבור" [שמבחינת עונים היינו תשעה עונים כנ"ל] לא משתתף בחזרה, א"כ הוי כאחד שמברך לעצמו, והוא כבר התפלל, א"כ ברכותיו לבטלה.
זו כל צורת ה"ציבור" כאן עבור "חזרה בציבור", ולכן אם אין תשעה עונים הוי ברכותיו לבטלה. כי הגם שבפועל עומדים כאן בחדר עשרה אנשים, אבל החזרה לא נעשית "בציבור", דוק.
אלא שחידשו בזה שמספיק "רוב ציבור" ולכן די בשישה.
[ולכאורה לפי החשבון הנ"ל היה די בששה כולל החזן, דהיינו חמישה עונים, בדיוק מהטעם של תשעה עונים שעם החזן הוי עשרה, אבל כנראה היות שבלא"ה להקל בפחות מתשעה עונים הוא חידוש, העמידו אותו ברוב עשרה שעונים בפועל, דהיינו ששה].
איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:צופה_ומביט כתב:אלא שחידשו בזה שמספיק "רוב ציבור" ולכן די בשישה.
[ולכאורה לפי החשבון הנ"ל היה די בששה כולל החזן, דהיינו חמישה עונים, בדיוק מהטעם של תשעה עונים שעם החזן הוי עשרה, אבל כנראה היות שבלא"ה להקל בפחות מתשעה עונים הוא חידוש, העמידו אותו ברוב עשרה שעונים בפועל, דהיינו ששה].
א. ויש חולקים ואומרים שבחזרת הש"ץ צריכים דווקא תשעה עונים, משא"כ בקדיש ושאר דבר שבקדושה.
ב. מה המקור לכך שצריכים ששה עונים ולא חמשה? האם יש מי שכתב כן בפירוש?
א. מה הסברא ב"תשעה"?
ב. במשנ"ב סי' סט ס"ק ח : "וקדושה וכו' -...וכתב המ"א מיהו נ"ל דאם אין שם ששה שלא התפללו לא יתפלל הש"ץ בלחש רק יתחיל מיד בקול רם דהא עיקר הכונה בהחזרה בזה הוא רק משום קדושה ויאמר הג' ראשונות בקול רם והשאר בלחש אבל כשיש רוב מנין הם כמו צבור גמור ועיין בבה"ל".
והוא רמב"ם מפורש: רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פ"ח ה"ד: "וכיצד היא תפלת הציבור יהיה אחד מתפלל בקול רם והכל שומעים, ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין, ושליח ציבור אחד מהם, ואפילו היו מקצתן שכבר התפללו ויצאו ידי חובתן משלימין להם לעשרה והוא שיהיו רוב העשרה שלא התפללו...".
איתן נוי כתב:תקרא היטב מה כתבתי.
דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן מברכים ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין וברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין
עזריאל ברגר כתב:קראתי שוב, ולא הבנתי מה רצונך להוכיח מהדברים שהבאת.
כשאני קורא ברמב"ם "עשרה" אני מבין "עשרה והש"ץ מתוכם", וכשאני קורא בפוסקים "ששה" אני מבין "ששה והש"ץ מתוכם".
וברמב"ם כמדומני כלל לא הוזכר מנין העונים אלא רק מנין המתפללים.
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:קראתי שוב, ולא הבנתי מה רצונך להוכיח מהדברים שהבאת.
כשאני קורא ברמב"ם "עשרה" אני מבין "עשרה והש"ץ מתוכם", וכשאני קורא בפוסקים "ששה" אני מבין "ששה והש"ץ מתוכם".
וברמב"ם כמדומני כלל לא הוזכר מנין העונים אלא רק מנין המתפללים.
גם הרמב"ם וגם השו"ע ציטטתי שעונין אמן:
(הל' תפילה ונשיאת כפים פ"ט ה"ג) "ואחר שיפסיע שליח ציבור שלש פסיעות לאחוריו ויעמוד מתחיל ומתפלל בקול רם מתחילת הברכות להוציא את מי שלא התפלל, והכל עומדים ושומעים ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה, בין אלו שלא יצאו ידי חובתן בין אלו שכבר יצאו ידי חובתן".
כמו"כ בשו"ע: סי' קכד ס"ד: "כשש"צ חוזר התפלה, הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן".
ומה ראית להביא זאת?
הרמב"ם כותב במפורש שעונין אמן גם אלו שכבר יצאו ידי חובתן...
איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:ועל זה לכאורה קיבלת תשובה ברורה:
מכיוון שהחזן נספר מכלל העשרה - אז העונים הם תשעה.
בקשה כבודו יעיין בשאלתי!
הוה אמינא כתב:אולי השורה הבאה תעזור להסבר לרב איתן:
ההנחה הבסיסית המקובלת שברכה ואמן הם דבר אחד. האמן חלק מהברכה / התפילה, וע"י עניית האמן מצורפים כל העונים לתפילה ולברכה כאילו אמרו יחד. והצורה של התפילה / החזרה היא שיהיו 10 יחד בתפילה. כיצד זה מבוצע? שאחד מהם אומר בקול והשאר מצורפים עמו ע"י עניית האמן. ומכאן שאמן אינו דבר שבקדושה בפני עצמו שצריך 10 בפנ"ע, אלא זה חלק מהתפילה שמתפלל המתפלל. ואכן כך הם 10 יחד.
איתן נוי כתב:הוה אמינא כתב:איתן נוי כתב:הוה אמינא כתב:אולי השורה הבאה תעזור להסבר לרב איתן:
ההנחה הבסיסית המקובלת שברכה ואמן הם דבר אחד. האמן חלק מהברכה / התפילה, וע"י עניית האמן מצורפים כל העונים לתפילה ולברכה כאילו אמרו יחד. והצורה של התפילה / החזרה היא שיהיו 10 יחד בתפילה. כיצד זה מבוצע? שאחד מהם אומר בקול והשאר מצורפים עמו ע"י עניית האמן. ומכאן שאמן אינו דבר שבקדושה בפני עצמו שצריך 10 בפנ"ע, אלא זה חלק מהתפילה שמתפלל המתפלל. ואכן כך הם 10 יחד.
הו רעיון מצויין הצעת. נאה ומתקבל על הדעת בהחלט. מעניין אם יש מי שיסביר כך בפוסקים.
וכעת השאלה נשאלת מדוע כדי שלא יהיו (קרובות) ברכותיו להיות לבטלה, צריך תשעה ולא סגי באחד שיענה,ובלבד שהברכה לא תהיה לריק?
כאמור, החזרה צריכה להיות של 10. היא לא רק של ש"ץ, היא מוכרחת להיות מפי 10, באופן של עונים שמצטרפים למנין כאילו הם ג"כ אומרים את החזרה. ואם רק אחד עונה נחשב שהוא והש"ץ לבדם מתפללים ולא מנין של י' יחד.
לא הבנתי.
מה הקשר בין עצם כך שצריך שהתפלה תהיה בעשרה לבין שהברכה לא תהיה לבטלה?
והיכן כתוב שהתפילה צריכה להיות מפי עשרה?
וכיצד היא תפילת הציבור? יהיה אחד מתפלל בקול רם, והכול שומעין. ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין, ושליח ציבור אחד מהם.
הוה אמינא כתב:אני חלש בהסברה.
אם לא הובנתי לא נורא.
עזריאל ברגר כתב:א. אם הש"ץ מברך שלא כפי שתיקנו חכמים - ברכותיו לבטלה. ואם אין לו מנין (דהיינו עשרה שעסוקים ביחד בתפילה - הוא אומר והם עונים לו) - ה"ז שלא כתיקון חכמים וכו'.
ב. לדוגמא ברמב"ם (פ"ח מהלכות תפילה הלכה ד) שמגדיר:וכיצד היא תפילת הציבור? יהיה אחד מתפלל בקול רם, והכול שומעין. ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין, ושליח ציבור אחד מהם.
עובדיה חן כתב:בעשרת ימי תשובה כתוב שיחמיר יותר מכל השנה,כמו פת פלטר וכו וא"כ צ"ב לגבי עישון ביו"ט שהרבה מקילים לעשן בר"ה ולכאורה רוב פוסקים אוסרים את העישון והאיך ניתן בר"ה לא לקיים הלכה. אני מחפש סנגוריה בעשי"ת אודה למי שיעזור בעניין.
איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:ענ'י לעצמי כתב:איתן נוי כתב:נהג אמבולנס שמסיע חולה/יולדת,האם מותר לומר לו "נסיעה טובה"?
ר"י זילברשטיין שליט"א סובר שכן (וע"ש לגבי אמירת 'בתיאבון' ליולדת ביוה"כ):
חשוקי חמד (שביעית ד, ג עמוד קעא):
יישר כח.
ולכאורה נראה שיש לסייג את ההיתר שלו לחולה וליולדת עצמם וכיו"ב, שיש תועלת באיחול "נסיעה טובה" לרפואתם ובריאותם.
אבל לחובש או רופא היוצא להציל - אין צורך בכזה איחול, ולכן יש בו משום "ממצוא חפצך ודבר דבר". אלא יש לאחל לו "בהצלחה", "לך לשלום ויהי ה' בעזרך" וכדו', שאין בדבריו איזכור מלאכה.
והכל לפי הענין.
וכפי שמצינו בענין זה של "ממצוא חפצך ודבר דבר", שהותר רק דיבור שיש בו תועלת למצוה כגון "אם לא מצאת במנה קח במאתיים", אבל אסור לומר דיבור של "אל תקח ביותר ממאתים".
וצ"ע.
לא ברור.
איזו תועלת יש ברפואה ובבריאות בכך שמאחל נסיעה טובה.
אם איתא,אה"נ שיאחל באותה העת (ומסתמא אומר) רפו"ש וכה"ג.
יבנה כתב:עובדיה חן כתב:בעשרת ימי תשובה כתוב שיחמיר יותר מכל השנה,כמו פת פלטר וכו וא"כ צ"ב לגבי עישון ביו"ט שהרבה מקילים לעשן בר"ה ולכאורה רוב פוסקים אוסרים את העישון והאיך ניתן בר"ה לא לקיים הלכה. אני מחפש סנגוריה בעשי"ת אודה למי שיעזור בעניין.
הם מכורים ולא מסוגלים להפסיק.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים