כדכד

[איקטורין]

פעמיים מצאנו בתנ"ך את המילה: "כדכד".
”וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ.“ (ישעיהו נד, פסוק יב)
”אֲרָם סֹחַרְתֵּךְ, מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ; בְּנֹפֶךְ אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ, וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד, נָתְנוּ, בְּעִזְבוֹנָיִךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק טז)
מדוע הכ"ף השנייה פעם בדגש ופעם רפויה?
גמח"ט

[כדכד]

כלפעם כ' אחת דגושה ואחת רפויה

[עזריאל ברגר]

כלפעם כ' אחת דגושה ואחת רפויה

לא מובן ע"פ כללי הדקדוק.

[מטה עז]

מספר סיפורים ירושלמיים ח"ג

[כדכד]

כלפעם כ' אחת דגושה ואחת רפויה

לא מובן ע"פ כללי הדקדוק.

נכון
זה לא ע"פ כללי הדקדוק
זה ע"פ נוחות הקריאה.
לא נוח לקרוא שתי כ"פין באותו מבטא במרחק כה קטן
בפסוק בישעיהו הכ' הראשונה בראש מלה ולכן היא דגושה והכ' שאחריה לא דגושה מטעם שכתבתי
ובפסוק ביחזקאל הכ' הראשונה לא בראש מלה ולכן חזר הדין
אפשר לעיין בהפטרות הרלונטיות בדברי הרב אחד מעיר