גנזאי כתב:חבר עיר כתב:והיו שכנראה אהדו אותה במידה מסוימת, כמו החשק שלמה מוולינא ורבי יוסף זכריה שטערן, ואולי האור שמח, והיו אף רבנים מעטים שאחזו בדגל הציוני בפרסום כמו רבי שמואל מוהליבר והרב ריינעס.
ברשותך אזכיר כמה מ"רבנים מעטים" אלו שתמכו בציונות ובמזרחי.
בשנים 1914-1897 אני יכול למנות כעת מאיזור ליטא גידוליה וסביבותיה, וכן מפולין שהיו בעלי השפעה, מלבד ר"ש מוהליבר, רי"י ריינס ור' יהונתן אליאשברג, את החשק שלמה (וכן חתניו, ובנו וממלא מקומו ר' אברהם יעקב הכהן מווילנא). האור שמח. ר' אורי שרגא פייבל שרייער אב"ד בראטשין. ר' יחיאל משה סגלוביץ בעל "קטרת סמים". ר' פנחס רוזובסקי משווינציאן. ר' חיים פסחוביץ תלמיד הגר"ח מבריסק. ר' יהודה לייב דון-יחיא אב"ד שקלוב (חתן החשק שלמה). ר' פינחס הכהן לינטופ. ר' אבא יעקב הכהן בורוכוב אב"ד וולקוביסק. ר' יצחק אייזיק איש שלום-פרידמן אב"ד טעבריג. ר' ברוך הלוי אפשטיין בעל תורה תמימה. ר' יצחק ניסנבוים. ר' גדליה שמעלקיש אב"ד פשעמישל. ר' יצחק פייגנבוים אב"ד ורשא. כולם רבנים וגאונים מפורסמים בדורם.
לאחר מלחה"ע הראשונה התרבו עוד יותר התומכים בציונות. רח"ה אייגעש בעל ה"מרחשת" עם עוד 14 מגדולי ליטא הקימו הסתדרות ציונית בווילנא. והיו עוד ר' מנחם זעמבא, ר' צבי יחזקאל מיכלזון אב"ד פלונסק, ר' ראובן הורוביץ אב"ד אוליקה, ר' ישראל ניסן קרק מגדולי קובנא, ר' ישראל אבא ציטרון חתן הרוגאטשובער, ר' דב בער הכהן קוק מדווינסק, ר' נחום אש אב"ד טשענסטוחוב, ר' תנחום גרשון ביליצקי אב"ד יאשינאווקא, ר' ראובן כץ, ר' אריה לייב הכהן פופקא מראדין (בנו בכורו ויד-ימינו של מרנא החפץ חיים), ר' יהודה ליב צירלסון אב"ד קישינב, ר' אליעזר דון-יחיא אב"ד לוצין, ר' אהרן משה קיסילוב אב"ד חארבין, ר' יצחק רובינשטיין מווילנא, ר' אליעזר סג"ל מישל אב"ד טורקא, ר' יהודה לייב קובאלסקי מוולאצלוואק, ר' משולם ראטה אב"ד טשערנוביץ, ר' יוחנן זופוביץ (זרחי) אב"ד ראדווילישוק, ר' יצחק יהודה טרונק אב"ד קוטנא, ועוד.
ולא מניתי כל האדמו"רים שתמכו בכך.
היה משקל כבד של רבנים שתמכו בריש גלי במוסדות הציוניים. נוסף על כך הייתה שכבה רחבה מאוד שהראו אהדה בסתר או בפומבי. והיו גם רבים שהתנגדו. אבל מעטים לא היו בשום צד, ודאי לא בליטא (אולי בהונגריה).
חביבי, אתה עשית כאן סלט לתפארת....