הרחת הדסים לא משולשים

[איתן נוי]

האם יש מקור לעניין שאין לברך על הדסים שאינם משולשים?

[מה שנכון נכון]

ע"פ הקבלה ההדסים של ע"ש ושל הברכה במוצ"ש צריכים להיות משולשים.

[כמהים_]

חלק מן האחרונים הבינו את דברי רבנו אפרים בטוא"ח רצז שדוקא על הדס שאינו משולש אין לברך.

[בברכה המשולשת]

חלק מן האחרונים הבינו את דברי רבנו אפרים בטוא"ח רצז שדוקא על הדס שאינו משולש אין לברך.

פלא, כי בהקשר המקורי של דברי רבינו אפרים הביטוי "הדס שוטה" לא מכוון לכך.

[בברכה המשולשת]

ע"פ הקבלה ההדסים של ע"ש ושל הברכה במוצ"ש צריכים להיות משולשים.

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 212659
לכבוד הרב שלום רב
האם כשמברכים על ההדס בשבת ובהבדלה צריך לברך על הדס משולש בלבד (קשה להשיג)? ראיתי שלפי הארי זה אסור
תשובה
רבנו האר"י לא אמר זאת, אלא שהביא דברי הזוהר שיש לקחת דווקא הדס, גם אינו משולש.

[צופה_ומביט]

בברכה המשולשת כתב

[מה שנכון נכון]

ע"פ הקבלה ההדסים של ע"ש ושל הברכה במוצ"ש צריכים להיות משולשים.

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 212659
לכבוד הרב שלום רב
האם כשמברכים על ההדס בשבת ובהבדלה צריך לברך על הדס משולש בלבד (קשה להשיג)? ראיתי שלפי הארי זה אסור
תשובה
רבנו האר"י לא אמר זאת, אלא שהביא דברי הזוהר שיש לקחת דווקא הדס, גם אינו משולש.

בא נבדוק אם הוא אמר או לא. קל מאד.

כף החיים רצז.PNG (231.62 KiB) נצפה 713 פעמים

בן איש חי ש"ש ויצא ס"ט:

בענין עצי בשמים מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות, מאותם שתי אגודות הדס שיש לך מן שבת שהם משולשים, תקח מהם עתה בליל מ"ש שלשה הדסים כשרים, ותריח בהם בעת ברכת עצי בשמים.

כמובן אם אין לו הדס משולש לא 'אסור' לברך על הדס אחר, או אף על בשמים אחרים, ואי"צ לבונן אבנים.

[צופה_ומביט]

לגוף השאלה, אולי לא הבנתי נכון את הניסוח, אבל יש איזו הו"א שלא לברך על ריח טוב של הדס שאינו משולש? וכי בזה הפסיק להיות בושם ומותר ליהנות ממנו בלא ברכה? ומה גרע חלקו מכל שאר מיני/עשבי/עצי הבשמים?
לכאורה עיקר השאלה האם יש הנהגה על פי קבלה שאותו הדס שמברכים עליו בליל שבת והבדלה יהיה משולש. ואם אינו משולש אין בזה עניין [בליל שבת, ובהבדלה כבר שווה לשאר מינים]. אבל לא שאסור, ולא שפטור מברכה.

בזמר האר"י לליל שבת "ובתלתא שבשין", בשלושה ענפים, ואם כוונתו בזה [גם] על שלושה הדסים [ראה להלן, וראה כאן] לא אמר שהם עצמם יהיו משולשים. ואולי נדרוש כך את לשונו "תלתא" שרומז שיהיו בעצמם משולשים? וראה להלן שבאמת כתב שיהיו בתוך ב' חבילות ההדסים לשבת יהיו ג' הדסים כשרים.
בגמרא נזכר רק שני בדי/חבילות הדסים, כנגד זכור ושמור. תרי מדאני אסא [רש"י: חבילות של הדס להריח בשבת]. הנזכרים בהמשך הזמר: בחמרא גו כסא ומדאני אסא.

בפרי עץ חיים (שער השבת פרק כ"ד [דף ק"ה ע"ב]) כתב בשם האר"י:
"אבל ענין עצי בשמים, תכוין אל סוד הריח, כמבואר אצלינו בסוד ענין הריח ההדס לשבת. אמנם תקח מן הב' אגודות של הדס של ליל שבת, והזהר שיהיה בהם ג' הדסים משולשים כשרים, ויהיו קשורים באגוד אחד, ועתה במ"ש תקחם אחד משם בפ"ע, ותריח בהם. ותכוין, כי ג' הדסים הם סוד נר"נ, ותכוין כדי להאיר לך כח תוספת נשמה מחלק נר"נ, על ידי ג' הדסים אלו. אמנם כבר נתבאר, איך כל פעולות של ליל שבת הוא, כדי להשאיר מן קדושת שבת לימי החול, וענין ג' הדסים יהיו קשורים בקשר אחד אגודה א', וג' הדסים נגד נפש רוח נשמה". וראה בא"ח (ש"ש פרשת ויצא סעי' ט') וכה"ח (סי' רצ"ז ס"ק ב').

ובבא"ח שם:
בעניין עצי בשמים, מפורש בדברי רבנו האר"י ז"ל בשער-הכוונות: מאותם שתי אגודות הדס שיש לך מן שבת שהם משולשים, תיקח מהם עתה בליל מוצאי-שבת שלושה הדסים כשרים, ותריח בהם בעת ברכת "עצי בשמים"; וצריך שיהיו שלושה הדסים אלו קשורים קשר אחד ואגודה אחת; ותכוון להשאיר לך כוח מתוספת נפש רוח ונשמה שנתוספו לך בשבת, וזה נעשה לך עתה על-ידי שלושה הדסים אלו בהריחך מהם. וכבר נודע דכל פעולות ליל מוצאי-שבת הם כדי להשאיר חלק מתוספת קדושת שבת לימי החול הבאים, וכנזכר כל זה בשער-הכוונות. וכתב בספר "כתר-מלכות": כשיריח – ימשוך וישאב הריח בחטמו שלשה המשכות ושאיבות בזו אחר זו כנגד נפש רוח ונשמה, וגם עתה יכוון במחשבתו בארבע תיבות אלו שהם: "ריח ניחוח אשה לה'".

[כמהים_]

חלק מן האחרונים הבינו את דברי רבנו אפרים בטוא"ח רצז שדוקא על הדס שאינו משולש אין לברך.

פלא, כי בהקשר המקורי של דברי רבינו אפרים הביטוי "הדס שוטה" לא מכוון לכך.

מסברא גם אני חשבתי כמו מעכ"ת, שזו מטבע לשון כדי להביע את הבקורת שלו על הנוהגים כן, אבל עי' בב"י שם בשם מהרי"ק שהבינו את הביטוי באופן מילולי, שאילו היו מברכים על הדס כשר היה רבנו אפרים מודה.

[בברכה המשולשת]

חלק מן האחרונים הבינו את דברי רבנו אפרים בטוא"ח רצז שדוקא על הדס שאינו משולש אין לברך.

פלא, כי בהקשר המקורי של דברי רבינו אפרים הביטוי "הדס שוטה" לא מכוון לכך.

מסברא גם אני חשבתי כמו מעכ"ת, שזו מטבע לשון כדי להביע את הבקורת שלו על הנוהגים כן, אבל עי' בב"י שם בשם מהרי"ק שהבינו את הביטוי באופן מילולי, שאילו היו מברכים על הדס כשר היה רבנו אפרים מודה.

בתשובת רבינו אפרים המקורית מבואר שהבעיה הייתה שאין להדס ריח. וזה ביטוי מושאל לביקורתו.
ככה"נ רבותינו לא ראו את תשובתו במקורה.

[איתן נוי]

האם יש מקור לעניין שאין לברך על הדסים שאינם משולשים?

חזקים וברוכים. מקורות טובים הבאתם.
1. אז ראשית,אין כל איסור רק הידור/כדאיות. שהלוא לכאורה (אם ניתן לנו לומר) אף רבינו האר"י לא תיחם למשולשים ותו לא, אלא לכתחילה.
2. ברור הדבר שלא היתה הו"א למאן דהוא שיהיה מותר להנות בהרחה ללא ברכה. ומ"ש רבינו אפרים,לא כתב שניתן להריח בלא ברכה.
3. האם ידוע למישהו מקור להנ"ל במעם לועז?

[מה שנכון נכון]

האם ידוע למישהו מקור להנ"ל במעם לועז?

בבראשית ח"א עמ' קנג כתב שאם בירך על הדס שוטה הנשמה מצטערת ומקללת אותו, ואם אין לו הדס משולש יברך על מין אחר ולא על הדס שוטה. ומקורו ע"פ הציון שם בחסד לאברהם מעיין ב נהר מט (ע"ש שהעיקר הוא הזימון מע"ש ולא רק הברכה במוצ"ש).
[בשמות ח"ב עמ' תקצט הזכיר רק שיש ענין לברך על האתרוג וההדס שנשארו מסוכות].

[איתן נוי]

האם ידוע למישהו מקור להנ"ל במעם לועז?

בבראשית ח"א עמ' קנג כתב שאם בירך על הדס שוטה הנשמה מצטערת ומקללת אותו, ואם אין לו הדס משולש יברך על מין אחר ולא על הדס שוטה. ומקורו ע"פ הציון שם בחסד לאברהם מעיין ב נהר מט (ע"ש שהעיקר הוא הזימון מע"ש ולא רק הברכה במוצ"ש).
[בשמות ח"ב עמ' תקצט הזכיר רק שיש ענין לברך על האתרוג וההדס שנשארו מסוכות].

חזק וברוך. שימחת אותי מאוד.

[איתן נוי]

ע"פ הקבלה ההדסים של ע"ש ושל הברכה במוצ"ש צריכים להיות משולשים.

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 212659
לכבוד הרב שלום רב
האם כשמברכים על ההדס בשבת ובהבדלה צריך לברך על הדס משולש בלבד (קשה להשיג)? ראיתי שלפי הארי זה אסור
תשובה
רבנו האר"י לא אמר זאת, אלא שהביא דברי הזוהר שיש לקחת דווקא הדס, גם אינו משולש.

בא נבדוק אם הוא אמר או לא. קל מאד.

כף החיים רצז.PNG

בן איש חי ש"ש ויצא ס"ט:

בענין עצי בשמים מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות, מאותם שתי אגודות הדס שיש לך מן שבת שהם משולשים, תקח מהם עתה בליל מ"ש שלשה הדסים כשרים, ותריח בהם בעת ברכת עצי בשמים.

כמובן אם אין לו הדס משולש לא 'אסור' לברך על הדס אחר, או אף על בשמים אחרים, ואי"צ לבונן אבנים.

מה הראשי תיבות המודגש?
וכתב בספר כ"מ כשיריח ימשוך וישאב הריח בחוטמו שלשה המשכות ושאיבות בזא"ז כנגד נר"ן, וגם עתה יכוין במחשבתו בארבע תיבות אלו שהם ריח ניחוח אשה לה".

[איתן נוי]

חלק מן האחרונים הבינו את דברי רבנו אפרים בטוא"ח רצז שדוקא על הדס שאינו משולש אין לברך.

פלא, כי בהקשר המקורי של דברי רבינו אפרים הביטוי "הדס שוטה" לא מכוון לכך.

מסברא גם אני חשבתי כמו מעכ"ת, שזו מטבע לשון כדי להביע את הבקורת שלו על הנוהגים כן, אבל עי' בב"י שם בשם מהרי"ק שהבינו את הביטוי באופן מילולי, שאילו היו מברכים על הדס כשר היה רבנו אפרים מודה.

בתשובת רבינו אפרים המקורית מבואר שהבעיה הייתה שאין להדס ריח. וזה ביטוי מושאל לביקורתו.
ככה"נ רבותינו לא ראו את תשובתו במקורה.

כך כתב הטור בשמו.
טור אורח חיים הלכות שבת סימן רצז: "וכתב ה"ר אפרים אני איני מברך על הדס שוטה שלבו יבש ואין בו לחלוחית של ריח ויש לי זכוכית קטנה ובה מיני בשמים ועליה אני מברך עד כאן ומיהו נהגו בכל המקומות לברך על ההדס ומנהג אבותינו תורה".

[מה שנכון נכון]

מה הראשי תיבות המודגש?
וכתב בספר כ"מ כשיריח ימשוך וישאב הריח בחוטמו...

כתר מלכות (ספרו של הבא"ח עצמו).

[איתן נוי]

מה הראשי תיבות המודגש?
וכתב בספר כ"מ כשיריח ימשוך וישאב הריח בחוטמו...

כתר מלכות (ספרו של הבא"ח עצמו).

חזק וברוך.
כלומר בעטרת תפארת.
מעניין מדוע נקט בגוף שלישי או כתב "וכתבת". כנראה ענוה.