חכם באשי כתב:אם זכרוני אינו בכזיב, הרעיון לברך ברכה 'במחשבה' נזכר באחד מספרי בעל 'בני יששכר', במקרה שאדם מסתפק אם אמר את הברכה.
יהושע מונדשיין כתב:העצה של ברכה במחשבה (במקרה של ספק וכיו"ב) מצוי ביותר בכתביו של בעל ה'אשל אברהם' מבוטשאטש.
אם לדעתו לא יצא י"ח במחשבה וסומך על הפעם השניה, הרי שקשה גם מדינא דשו"ע שאם לא בירך על הפעם הראשונה צריך אח"כ לברך פעמיים!
שיבר כתב:לכאו' צ"ע מה שאמירת תהלים בלי הפסק (שלכאורה עניינו על דרך הסגולה בלבד) דוחה ברכת 'אשר יצר', מה שאפילו פסוקי דזמרה שיש ברכה לפניהם ולאחריהם אינם דוחים.
יהושע מונדשיין כתב:חסידי בית טשרנוביל מחמירים מאד שלא להפסיק באמצע אמירת התהלים. ושאלו לאחד מרבותיהם אם מותר לענות איש"ר באמצע אמירת תהלים, ואמר שאינו יודע, כי אינו דומה לענייה באמצע פסוד"ז, כי שם הם אמרו והם אמרו, אבל באמצע התהלים הם אמרו שלא להפסיק, ולא שמענו אם הם אמרו שמותר לענות איש"ר.
על מנת להטפיח כתב:כמדומה שיש מר' חיים ברלין שכל דיני ההפסקות בתפילה והמקומות שהתירו בהם להפסיק לדברים שבקדושה אינו אלא היתר אבל באמת רשאי שלא להפסיק שהרי הוא עוסק במצוה, וא"כ יש לקרב אל השכל גם היתר שלא להפסיק בתהילים וא"ש את"ם.
על מנת להטפיח כתב:כמדומה שיש מר' חיים ברלין שכל דיני ההפסקות בתפילה והמקומות שהתירו בהם להפסיק לדברים שבקדושה אינו אלא היתר אבל באמת רשאי שלא להפסיק שהרי הוא עוסק במצוה, וא"כ יש לקרב אל השכל גם היתר שלא להפסיק בתהילים וא"ש את"ם.
מורה צדק כתב:אוי לו למי שלא יברך אשר יצר בגלל שהוא באמצע התהלים. ואם הוא מברך במחשבה יותר גרוע, כי אין זה מועיל כלל.
קריאת תהלים, מעלתה גדולה מאוד, אבל עד כדי לא לברך אשר יצר באמצע?
מורה צדק כתב:אוי לו למי שלא יברך אשר יצר בגלל שהוא באמצע התהלים. ואם הוא מברך במחשבה יותר גרוע, כי אין זה מועיל כלל.
קריאת תהלים, מעלתה גדולה מאוד, אבל עד כדי לא לברך אשר יצר באמצע?
מורה צדק כתב:ראיתי, אבל יש למחות. ובמחילה יש גבול.
זקן ששכח כתב:יהושע מונדשיין כתב:חסידי בית טשרנוביל מחמירים מאד שלא להפסיק באמצע אמירת התהלים. ושאלו לאחד מרבותיהם אם מותר לענות איש"ר באמצע אמירת תהלים, ואמר שאינו יודע, כי אינו דומה לענייה באמצע פסוד"ז, כי שם הם אמרו והם אמרו, אבל באמצע התהלים הם אמרו שלא להפסיק, ולא שמענו אם הם אמרו שמותר לענות איש"ר.
תודה למקור הנוסף. אבל אשמח אם תואיל להסביר מה כוונת 'הם אמרו' שלא להפסיק. וכי היכן נאמר דבר זה?
אוצר החכמה כתב:אם יש בזה נימוק הלכתי ניחא אבל אם אינו כדין אין אליהו הנביא יכול להורות שלא כדין כמפורש בש"ס ופוסקים.
שבטיישראל כתב:אוצר החכמה כתב:אם יש בזה נימוק הלכתי ניחא אבל אם אינו כדין אין אליהו הנביא יכול להורות שלא כדין כמפורש בש"ס ופוסקים.
ובהקבלה האחרת שקיבל המאור עניים זיע"א מאליהו זל"ט לומר הלל שלם בברכה לפניה ולאחריה בשעת אפיית המצות בערב פסח אחה"צ כן יש נימוק הלכתי ?
ככה מקובל בטשערנאביל וככה נוהגים
למדן כתב:בענין אשר יצר(צ"ע האם הוא גם בגדר של כל הנהנה בע"והז בלא ברכה) הרי יכול לומר אחרי תהילים כל זמן שלא עבר השיעור
וראיתי להעתיק מה ששמעתי מאיש אחד ששמע מפי הרב הקדוש הר"מ ז"ל מסאווראן - מה שיש קבלה מצדיקים לומר כל מזמורי תהלים בלי הפסק והוא סגלה לכל דבר - אמר על זה הרה"ק הנ"ל שההמון סוברים שהפי' בלי הפסק היינו שלא יפסיק בינתים באיזה דבור, אבל אני אומר הפירוש בלי הפסק שלא יהיה שום הפסק מלבו לפיו ויהיו פיו ולבו שוים בעת אמירתו כל מזמורי תהלים וזה סגלה נפלאה לכל דבר.
נאשער כתב: [ראיתי פעם בביהמ"ד סקווירא בי-ם (א) שכידוע בשב"ק לפני התפילה הם אומרים כל התהילים, שמי שלא מספיק לגמור עד תחילת התפילה מיד כשהחזן מתחיל ברכות הם רצים החוצה, ומישהו סיפר לי שאפי' ברכת אשר יצר הם לא אומרים באמצע רק ממתינים לאח"כ, האם זהו ראוי גם מצד ההלכה, מה יהא אם יצטרך אח"כ עוד פעם לצאת לנקביו שבכה"ג (ב) אינו יכול לפטור את שלפניו ג"כ] (?)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 348 אורחים