עזריאל ברגר כתב:שתי שאלות לי אליך, לפי שני הצדדים:
א. לפי הצד של "נס בתוך נס" (וברור שיש מקומות שבהם הנביאים עשו ניסים גדולים כאלו, כמו אלישע שהשליך עץ להציף הברזל), ובהנחה שהדבר היה דורש שיתוף-פעולה של אנשים נוספים: מה דעתך על מישהו שהיה אומר ש"הוא לא מחויב לרב של חזקיהו"?
ב. לפי הצד שאתה מנסה לטעון שבאמת היה זה בדרך הטבע, אלא שהרפואה טרם הכירה בזה - שמא גם רבנים בדורנו שמציעים לאנשים לעשות טיפולים מסוימים, זה באמת דברים שמועילים אלא שהרופאים (בגאוותם?) לא מכירים בזה?
איני יודע מה אתה רוצה להוכיח ומה אתה רוצה ממני. כבר עניתי לך בארוכה בכמה וכמה הודעות ושאלתי האם העובדה שאספירין מועיל לכאבי ראש ומיחושים אחרים גם הוא נס? מדובר כאן בשימת דבילה על שחין, והבאתי לך מקורות שזה היה דבר ידוע מימים קדמונים, הנס הוא שהקב"ה הטביע בתאנה את האפשרות לרפאות ואנשים ידעו שדברים מסוימים מועילים לרפאות כמו שאר רפואות התלמוד ומן הסתם אלו היו מעשים שבכל יום, ואין זה קשור כלל וכלל להשלכת עץ להציף הברזל שזה דבר שנגד הטבע, אך בנוגע לתאנה אמנם אם היית אומר לאדם שמכיר את טבע התאנה שזה מועיל לשחין היה אומר שזה לא יתכן וכפי שרש"י מפרש, אך ללא ספק היה באותם ימים ידע שזה מרפא, ולא משנה כעת מנין היה להם הידע, אך עד כמה שמובן מהפסוקים לא נראה שהיה כאן איזה ענין נבואי. ושוב בקצרה, אם ריפוי התאנה זה נס, אז כל רפואה זה נס ולא רק שימת דבלת תאנים על שחין, ואכן במצודת ציון וברלב"ג מובא שזה ענין רפואי למרות הנס שבדבר.
ואני לא מנסה לטעון דבר אלא אתה מנסה בכח להכריח שאני מנסה לטעון, כל מה שאני אומר הוא שהיה ידוע שמריחת תאנים על שחין הועילה לרפאות אותו, וזה לא היה איזה נס חד פעמי, אלא דבר רפואי מקובל, אז שאלתי אותך ולא ענית, האם חיסונים זה נס, זה פועל לפי אותו עקרון שרש"י מסביר (אלא שרוב הציבור לא מודע לכך).
ובקשר למשפט האחרון, ראשית אומר שוב, לרופאים ניתנה רשות לרפאות ולא לרבנים, וזה שיש שהולכים לרבנים ושאותם רבנים מציעים טיפולים, מה זה קשור להיותם רבנים, יש הרבה הדיוטים שאף הם מציעים טיפולים שכן כל אחד יכול לקחת ספרי רפואה ולחשוב שהוא רופא וצ"ע גדול על אותם אנשים שמוכנים לסכן את עצמם לקבל טיפול ממי שלא מורשה לכך ושאין לו רשיון, זה שאדם רב לא נותן לו גושפנקא ורשות לרפאות. הוא אמנם יכול ליעץ ומי שרוצה יכול להקשיב ליעוץ שלו, אך גם לסבתא שלי היו כל מיני עצות רפואיות. יבוא אדם אלי ויאמר לי שיש לו כאב ראש ואומר לו לקחת אספירין, זאת אומרת שאני חכם בחכמת הרפואה?
ואתן דוגמא נוספת, זה שיש רבנים שלוקחים על עצמם לתת עצות רפואיות דומה לבעל הבית שפוסק הלכות למי ששואל אותו, הלא הוא ראה בספר פלוני אלמוני שהגרש"ז פוסק כך וכך אז הוא כבר נהיה פוסק. ומדוע אתה מכניס את גאוות הרופאים לנושא? האם אין רבנים בעלי גאווה שאינם מוכנים להודות כשטועים בדבר מה? כמו שיש רבנים בדרגות שונות כך יש רופאים בדרגות שונות, וכמו שאם יש שאלה צריכים לברר מי הרב היותר ידוע בכח התורה שלו לפסוק, אותו דבר כשיש בעיה רפואית רצינית צריך לחפש את הרופא היותר מומחה, אפילו אם הוא בעל גאווה, ושוב תלוי מה הבעיה, יש תחומים רבים ברפואה ודרגות סיכון, כשצריך ניתוח בפרט ניתוח מסובך אתה רוצה את הרופא הכי טוב שיש, אך אם זה סתם טיפול שגרתי אז אפשר להתפשר, וכל רופא הוא אדם לעצמו, יש הרבה רופאים ענווים ולעומתם גאוותנים ושחצנים, אך אינך יכול לשימם כולם כבעלי גאווה.
אך כעת אסביר, נניח יש איזה בעיה רפואית ואתה הולך לרב שלך (במקום לרופא ולא משנה כעת מדוע) והרב שיש לו ידע רפואי (ולא משנה מנין הידע) שואל כמה שאלות ומיעץ לעשות טיפול מסויים (ואיני רוצה כלל להכנס לנושא שיש רבנים שנותנים תרופות בלי רשיון שזה עבירה על החוק בכל מדינה מתוקנת) והחולה לא מתרפא אלא נהיה יותר גרוע. מה עושים כעת? מאשימים את הרב? חס וחלילה הלא הוא לא רופא וסתם נתן עצות שאיש אינו יודע מנין לו, וכעת רצים לרופא, אך כעת המצב הדרדר ולטפל בבעיה צריך כפליים מאמץ, מה שלו היו באים לרופא בתחילת הבעיה היתה יכולה להפטר בקלות יותר (ויש להעיר שרפואה זה לא מדע מדויק ולא תמיד מצליחם לרפאות וזה לאו דווקא באשמת הרופא). אך הסכת ושמע: לרופא יש את כל הזכות לומר לפציינט, מדוע אתה בא אלי כעת, לך לרב שיטפל בך!
(וזה מה שאומרת רעייתי למי שאומר שהרב שלהם מורה לא להתחסן, איני מוכנה להיות הרופאה שלכם, לכו לרב שירפא אתכם, איני מוכנה לקחת אחריות על אנשים שחושבים שיודעים יותר טוב מהרופאים).ולסיום אתה מנסה להכריח שצריך להאמין בכחם של רבנים לרפאות ולחולל נסים ונפלאות, ואם אתה רוצה להאמין ברב שלך שהוא כל יכול ומחולל נסים ונפלאות ומרפא כל מי שבא אליו וכל העקרות שמתברכות ממנו מולידות וכו' וכו', זכותך המלאה, אך אל תכריח אחרים בכך.