מנהג אשכנז בא"י - האם כתלמידי הגר"א?

[אשי ישראל]

עד כמה מבוסס מנהג אשכנז בא"י על מנהג תלמידי הגר"א בא"י? (הכוונה כמובן אינה לחסידים המתפללים בנוסח ספרד)
באלו נושאים כן ובאלו לא?
האם יש מי שבירר את הנושא, וכתב עליו?

[כמהים_]

בדרך כלל, הפרושים בא"י נהגו כהגר"א כאשר דעתו הייתה דומה או זהה עם מה שממילא היה נהוג בא"י בידי הספרדים או החסידים (מוריד הטל, אי אמירת ברוך ה' לעולם, ברכת כהנים בכל יום, ביטול שאותך לבדך ועושה השלום).

[בברכה המשולשת]

בדרך כלל, הפרושים בא"י נהגו כהגר"א כאשר דעתו הייתה דומה או זהה עם מה שממילא היה נהוג בא"י בידי הספרדים או החסידים (מוריד הטל, אי אמירת ברוך ה' לעולם, ברכת כהנים בכל יום, ביטול שאותך לבדך ועושה השלום).

מנין לנו שהתחשבו בזה במנהג החסידים?
למיטב ידיעתי בכל המקרים זה קשור למנהגי הספרדים, מלבד הדברים הרבים שנהגו על בסיס דברי אדוננו הגר"א מצד עצמם, והדברים הרבים יותר שנהגו כמנהג אשכנז הרגילים.
ויעויין בהרחבה כאן
viewtopic.php?f=7&t=2739&hilit=%D7%AA%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%9C+%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9A#p19756

וכאן
viewtopic.php?f=7&t=15504


וקצת כאן
viewtopic.php?f=30&t=62854&hilit=%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D#p303406

[אשי ישראל]

תודה למגיבים.
אבהיר את שאלתי באופן מדוייק יותר (בתקווה שהאשכול לא יסטה ממנה):

לצורך השאלה אני מדבר על שלשה מנהגים שונים (כמובן שאפשר לחלקם באופן שונה):
1 - מנהגו של הגר"א עצמו, או פסקיו.
2 - מנהגיהם של תלמידיו שעלו לא"י (שבאשכולות שצויינו כאן דנו עד כמה הם תואמים למנהג 1 של הגר"א עצמו, וכן דנו האם הם הושפעו מהספרדים והאם הם 'תמהיל' וכו'. אני משער שמנהג זה היה נהוג אצל כל מתפללי נוסח אשכנז בא"י לפני כמאתיים שנה. מ"מ כל הדיונים הללו להבנתי אינם קשורים לשאלתי, ולכן אני נמנע מהם).
3 - מנהג מתפללי נוסח אשכנז בא"י בדור האחרון ומעט לפניו (מעט לפני השואה, ומאז השואה והלאה), הנפוץ והמקובל (אינני מתכוון ליוצאי דופן מובהקים, כמו קהילת הרב המבורגר וכדו').

שאלתי היא: עד כמה יש התאמה בין מנהג 2 (של תלמידי הגר"א) לבין מנהג 3 (נוסח אשכנז הנהוג בימינו בא"י).

באשכולות הנ"ל ראיתי דוגמאות ספורות, מהם ניתן לדלות תשובה חלקית ביותר לשאלתי, אך לא ראיתי עיסוק ישיר בשאלתי. אשמח כמו"כ למאמרים שעסקו בה. ותודה גדולה מראש לידענים הגדולים הכותבים כאן, שחולקים לנו מחכמתם.

[יבנה]

רשימת מנהגי הפרושים של בצלאל לנדוי נמצא כאן https://tablet.otzar.org/#/book/162791/ ... /0/end/0/c
וכן בחלוקה לפרקים כאן:
https://daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/pru1.htm
https://daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/pru2.htm
https://daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/pru3.htm
https://daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/pru4.htm
https://daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/pru5.htm

צריך לבדוק איזה מהם מיוחדים לפרושים, ואיזה לבני א״י, ואיזה לאשכנזים באופן כללי.

[כמהים_]

תודה על ההבהרה.

לצערי, איני מכיר מי שעסק בכך. התחושה האישית שלי תמיד היתה שמדובר במשהו מקרי למדי. נדמה לי שנכון גם להגדיר קבוצת ביניים בין 2 ל-3, ולראות אילו ממנהגי הפרושים ותלמידי הגר"א התקבלו במה שמכונה "מנהג הישיבות", ולאו דוקא במנהג האשכנזי הכללי בא"י (נדמה לי שכך הוא לגבי אי-אמירת ושמרו בליל שבת, למשל).

[ברשילא]

השאלה מתחילה הרבה קודם לכן, עוד קודם העליה לארץ ישראל:
עד כמה "תלמידי הגר"א" במובן הרחב שלהם, נהגו "במנהגי הגר"א".
ועד כמה תלמידיו בשקלוב למשל, שלא התפללו בקביעות בבית מדרשו, היו בכלל מודעים לפרטי מנהגיו ופסקיו.
החיבור "מעשה רב" למשל, נדפס לראשונה בשנת תקצ"ב - שנים לאחר עליית תלמידי הגר"א לארץ.
ואף כאשר היו מודעים, לא תמיד שינו מן המנהג המקובל - ראה למשל מתוך ארחות חיים - כתר ראש:

כתר ראש.JPG (69.25 KiB) נצפה 979 פעמים

[אשי ישראל]

יבנה - תודה. כשאמצע זמן וכוח אנסה לעבור על הרשימות ששלחת, ולבדוק. רציתי וקיוויתי שמישהו כבר עשה את העבודה...

כמהים - תודה.

ברשילא - תודה, אך אאל"ט דבריך נוגעים לדיונים אחרים, שרמזתי בהודעתי הקודמת שאני מעדיף מאוד לא לגלוש אליהם כאן [כמובן שזכותך לא להיענות לבקשה, או לא להבין את הרמז...].

[מטה עז]

תודה על ההבהרה.

לצערי, איני מכיר מי שעסק בכך. התחושה האישית שלי תמיד היתה שמדובר במשהו מקרי למדי. נדמה לי שנכון גם להגדיר קבוצת ביניים בין 2 ל-3, ולראות אילו ממנהגי הפרושים ותלמידי הגר"א התקבלו במה שמכונה "מנהג הישיבות", ולאו דוקא במנהג האשכנזי הכללי בא"י (נדמה לי שכך הוא לגבי אי-אמירת ושמרו בליל שבת, למשל).

רבי שריה דבליצקי זצ"ל מתיחס לכך בכמה מקומות.
למשל בהסכמתו לסידור 'אזור אליהו', שם הוא מתאר שאין שום מקום שבו נוהגים לגמרי במנהגי הגר"א, ואפילו בבית כנסת הגר"א בתל אביב שנוסד על ידי נינו, רבי אליהו לנדא, והיה המקום בו הקפידו הכי הרבה על מנהגי הגר"א, אפילו שם לא נהגו בהכל כמוהו.
כמו כן אומר רבי שריה שבקדיש דרבנן אומרים בארץ ישראל (רק האשכנזים) 'באתרא קדישא', ולמסקנתו המילה 'קדישא' נוספה כנראה על ידי חיבת הקודש של תלמידי הגר"א, לאחר שעלו לארץ.

[כמהים_]

רבי שריה דבליצקי זצ"ל מתיחס לכך בכמה מקומות.

שם הוא מתייחס ליחס בין מנהגי הגר"א עצמו למנהגי תלמידי הגר"א בא"י. הרב אשי ישראל שאל על היחס בין תלמידי הגר"א ובין כלל האשכנזים בא"י, הוא עוסק גם בזה?

[צאנזער]

חוקר התפילה המהולל דניאל גולדשמידט, בספרו מחקרי תפילה ופיוט, עמ' 420, טעה טעות מצחיקה כאשר ייחס לגר"א דברים מוזרים. בדיונו אודות מנהגים עצמאיים של רס"ג הוא מביא את הגר"א כדוגמא: "אינני חושב שדיון זה מוטעה, בפרט בהתחשב בפוסק מאוחר מאוד, עצמאי גם הוא כמוהו, שבנה את נוסח תפילתו לפי עקרונות דומים: הגר"א. אין ספק שיצא הוא ממנהג אשכנז של תקופתו, היינו של ימינו אנו. ובכל זאת הרכיב כמה עניינים מיוחדים לתלמידיו שעלו ארצה. לדוגמא: הוא מכניס אמירת י"ג מידות בשני וחמישי מנוסח ספרד; [...]הוא תופס בנוסח הארוך של 'יחדשהו הקב"ה' בשביל האשכנזים שבארץ ישראל כמו שהוא נהוג בנוסח ספרד וכו' [...]. עובדות אלו, הידועות לנו יותר, מאחר שהנהגותיו נתקבלו דוקא בחוגי האשכנזים שבארץ ישראל, מוכיחות שהפוסק עומד ברשות עצמו ואינו משתעבד למנהג המקובל בתקופתו".
אין ספק שטעות זו, כביכול הגר"א הוא שהנהיג את אמירת י"ג מידות בכל שני וחמישי, נבעה מתוך הסתמכות על נתון מבלי לבחון את שאר הנתונים ואת השתלשלות הנתון ההוא.

[הקיק]

הרב מטה עוז, כתבת: המילה 'קדישא' נוספה כנראה על ידי חיבת הקודש של תלמידי הגר"א, לאחר שעלו לארץ.
יש להשלים את דבריך שהעולים תלמידי הגר"א כבר מצאו מוכנה את המילה 'קדישא' (או בדומה לה) בנוסח הספרדים סמוך לכך - אחרי התיבה 'אורייתא', והם מחיבת הארץ כמו שכתבת פשוט 'אימצו' אותה ל'אתרא' במקום ל'אורייתא'. זה באמת נראה תמוה לשחק מין משחק 'כיסאות מוזיקליים' עם תיבה בקדיש, אבל נראה סביר שכך, או בדומה לכך, אכן אירע. כנלענ"ד. הק' יואל

[אשי ישראל]

אחת הדוגמאות לשאלה שהנחתי כאן היא בענין חתימת "שאותך לבדך ביראה נעבוד" בימים הנוראים.
הגר"א התנגד לכך, וכך נהגו תלמידיו בא"י. האם אכן כך מנהג האשכנזים בא"י? האם יש מישהו שבדק זאת? [ההתרשמות שלי היא שאכן כך נהוג בהרבה מקומות, אם כי לא בכולם, אבל התרשמותי מבוססת רק על 10-14 בתי כנסת בהם התפללתי בחיי בימים הנוראים]

בדקתי במהירות באוצר בכמה מחזורים לראש השנה ומצאתי ארבעה מחזורים שכתבו שבא"י נמנעים מלחתום 'שאותך' והם: מחזור גולדשמידט לר"ה, ירושלים תש"ל, שהוא בנוסח אשכנז, מחזור שיח בשדה לרב ישראל מובשוביץ הוצאת מה"ק תשע"ח, שהוא בנוסח אשכנז, מחזור ניב שפתים, נוסח אשכנז, ירושלים תשע"ד, ומחזור שי"ח שפתותינו, נוסח אשכנז, ב"ב תשע"ה. במחזורי רינת ישראל, בנוסח ספרד וגם בנוסח אשכנז, החתימה היא 'ותחזינה'.

לעומת זה, בכמה מחזורים החתימה היא 'שאותך', למרות שהם נדפסו בא"י: מחזור מקראי קודש, נוסח ספרד, ירושלים תשס"ג, וכן במחזור כלבו, נוסח ספרד, הוצאת סיני ת"א תשי"ז, וכן במחזור שער התפילה נוסח ספרד ב"ב תשס"ח [אך בנוסח אשכנז 'המחזיר'], ובמחזור אוצר הראשונים נוסח אשכנז ביתר עילית תשע"ו, ובמחזור קדושת היום נוסח ספרד ב"ב תשע"ב, מחזור עת רצון נוסח ספרד של ברסלב ירושלים תשנ"ו, מחזור מועדי ה' נוסח ספרד ירושלים תשס"ב, מחזור רב פנינים נוסח ספרד ירושלים תשכ"ד, וכך גם במחזורים ליוה"כ: מחזור כמנהג אשכנז המובהק ב"ב תשע"ו, מחזור כל בו נוסח ספרד ירושלים תשכ"ג. [התחושה שעולה מרשימה זו היא שהנוטים משיטת הגר"א הם כמעט תמיד מחזורים בנוסח ספרד-חסידים, אולם כאמור הרשימה כאן היא חלקית].

[כמהים_]

בסידורי ספרד באופן כללי הותירו את 'שאותך לבדך', וכמדומה שכך מנהג רוב החסידים.
רינת ישראל חריג בכך שהחליף גם בספרד ל'המחזיר' (אולם אין לכחד שבשל ההשפעה הרבה שהיתה לו בציבור הרחב מסתבר שהרבה נוהגים כמותו). אגב, גם בדברים נוספים ר' שלמה טל אימץ שינויים ותיקונים שעד ימיו רווחו רק בסידורי אשכנז והחיל אותם גם בספרד (לדוגמא: ניקוד 'ותערב').

[מעיינות תורה]

שמעתי שיש חיבור שלא הודפס עדיין מאת הגאון רבי שריה דבילצקי זצ"ל על מנהגי הפרושים בירושלים,
מעניין לבדוק שם אם יש שם שינויים בין מנהג הגר"א למנהג א"י.

[שיג ושיח]

שמעתי שיש חיבור שלא הודפס עדיין מאת הגאון רבי שריה דבילצקי זצ"ל על מנהגי הפרושים בירושלים,
מעניין לבדוק שם אם יש שם שינויים בין מנהג הגר"א למנהג א"י.

נדפס חלקו בישורון מא, וכולו אח"כ בחוברת בפ"ע. איני יודע אם הופץ בחנויות וכמה ידוע לציבור. לא נמצא באוצה"ח.

[ברשילא]

שמעתי שיש חיבור שלא הודפס עדיין מאת הגאון רבי שריה דבילצקי זצ"ל על מנהגי הפרושים בירושלים,
מעניין לבדוק שם אם יש שם שינויים בין מנהג הגר"א למנהג א"י.

נדפס חלקו בישורון מא, וכולו אח"כ בחוברת בפ"ע. איני יודע אם הופץ בחנויות וכמה ידוע לציבור. לא נמצא באוצה"ח.

החוברת יצאה לאור כמהדורת ביקורת בלבד.
מצו"ב שער ו2 עמודים אקראיים.

מנהגי2.jpg (68.39 KiB) נצפה 484 פעמים

מנהגי1.jpg (21.93 KiB) נצפה 484 פעמים

[אשי ישראל]

כאמור, בשביל לבחון עד כמה נוסח 'אשכנז' בא"י מבוסס על מנהגי תלמידי הגר"א בא"י, נצטרך לבחון באופן מקיף את מנהגיהם וכו' [בעזרת רשימת הגר"ש דבליצקי וכדו'], ולא די בבחינת מנהגים בודדים בלבד.
מ"מ, מכיון שאחד מחשובי חברי הפורום ציין [בפרטי] למאמרו של הרב מרדכי הלפרין (אורייתא כרך יד, עמ' קמח) המצורף כאן, אכתוב את שעלה על ליבי עם קריאת המאמר [אני כותב על סמך קריאת המאמר בלבד, מבלי שעיינתי במקורות בעצמי. בנוסף, קראתי את המאמר די מהר, ובוודאי נפלו אצלי טעויות, אלא שמסתבר שהן אינם מהותיות לנידון דידן].

המאמר של הרב הלפרין עוסק בנושא קרוב לנידוננו [אך לא זהה], ומביא כמה דוגמאות:

1. ברוך ה' לעולם ויראו עינינו – רוב האשכנזים בחו"ל אמרו. הספרדים בא"י לא אמרו, והגר"א התנגד לאמירה זו, וכך נוהגים כולם (גם האשכנזים) בא"י, על סמך מנהג הספרדים, או על סמך מנהג תלמידי הגר"א. עכ"ד הרב הלפרין.

2. פסוקי 'ושמרו' או 'וידבר משה' אחרי השכיבנו – הגר"א התנגד לכך, וכך בלוח א"י של הגרימ"ט, אולם נוהגים בא"י כן לאומרם, בודאי בנוסח ספרד [חסידים], ורק בקהילות הפרושים ובישיבות הליטאיות נוהגים כגר"א וכתלמידיו. עכ"ד הרב הלפרין. בדוגמא זו מנהג תלמידי הגר"א לא התקבל אצל כל האשכנזים בא"י.

3. ברכת כהנים – בחו"ל נשאו כפיים רק במועדים, הב"י שיבח את "בני א"י וכל מלכות מצרים אשר נושאים כפיהם בכל יום". הגר"א סבר שראוי לישא בכל יום. בזמן הגרימ"ט נהגו ברוב ערי הארץ לשאת בכל יום [עקב מנהג א"י הקדום, או עקב דברי הב"י, או עקב דברי הגר"א – ש. י.] ובגליל נשאו רק בשבת. עכ"ד הרב הלפרין. כיום יש מקומות רבים בגליל שנושאים כפים בכל יום, דהיינו ששינו מהנהוג, בגלל שלדעתם כך ראוי וכו', ולפי"ז אולי גם לגבי 'שאותך לבדך' ניתן לשנות ממנהג תלמידי הגר"א, למי שישתכנע שהחתימה הראויה יותר היא 'שאותך'].

4. צאת הכוכבים – הב"י פסק כשיטת ר"ת, והגר"א פסק כגאונים, וכך נהגו בא"י. אולם יש מקורות לכך שההנהגה בא"י כגאונים היא מנהג עתיק, עוד לפני עליית תלמידי הגר"א (הערה 52). עכ"ד הרב הלפרין.

5. חישוב שעות היום – בסוף זמן ק"ש וכדו' נחלקו המג"א והגר"א. תלמידי הגר"א נהגו כדעתו, אולם בלוח א"י לגרימ"ט נזכר גם זמן המג"א, ולכן בציבור לא ידוע שדעת הגר"א היא העיקר בא"י. עכ"ד הרב הלפרין.

6. תפילין בחוה"מ - בגרסא מאוחרת של מאמרו העיר הרב הלפרין בשולי מאמרו לענין הנחת תפילין בחוה"מ, שבו יש מח' כבר מתקופת הגאונים ועד לאחרונים. לאחר פרסום הזוהר, שהתנגד מאוד להנחתם, התפשט אצל הספרדים המנהג להימנע מהנחתן, ולעומתם האשכנזים כן היו מניחים. הבעש"ט והחסידים לא היו מניחים. הגר"א הורה לא להניח, וכך נהגו תלמידיו. כך נהוג כיום בא"י [אולי בעקבות תלמידי הגר"א, ואולי בעקבות האחרים שסברו כך – הספרדים, החסידים, וכו']. עכ"ד הרב הלפרין.

7. בפתיחת המאמר מביא הרב הלפרין את דברי הגרימ"ט (א"י מהד' תשט"ו סי' א, א, עמ' יז): "בירושלים ובארץ יהודה (הכוונה לארץ יהודה ההלכתית, מהנגב עד עמק יזרעאל, כלומר א"י המערבית כולה פרט לגליל, וכמובן פרט לעבר הירדן המזרחי – הערת הרב הלפרין) רוב האשכנזים נוהגים מנהגי הפרושים". עכ"ד הרב הלפרין. לענ"ד בפשטות לפי"ז מנהג האשכנזים ברוב א"י, לכה"פ עד לשנת תשט"ו, היה כמנהג תלמידי הגר"א. אולם, ייתכן מאוד שכוונת הגרימ"ט היא רק לציין היכן נהגו כמנהגי החסידים והיכן כמנהגי המתנגדים, והוא אינו עוסק בשאלה הנידונת כאן. זאת משום שכך היא לשונו שם: "בא"י... רבים הם השינויים ומנהגים ובנוסחי התפלות. הספרדים נותנים על פי רוב מנהגי מרן הבית יוסף ועל פי רבנו האריז"ל, והאשכנזים הפרושים על פי רוב כפי שהנהיגו תלמידי רבנו הגר"א זלל"ה מיסדי הישוב האשכנזי (ראה פאת השולחן סימן ג יד), והחסידים על פי רבותיהם שהיו גם הם ממיסדי הישוב בירושלם. ובארץ יהודה רוב האשכנזים נוהגים מנהגי הפרושים, ובגליל התחתון והעליון רובם נוהגים מנהגי החסידים לפלגותיהם השונות, וכל קהלה אין לה לשנות". [אגב, אם לא נפרש כך את דברי הגרימ"ט, מעניין האם ניתן למצוא מקור דומה שנכתב ע"י אשכנזי שלא התגורר בירושלים ולא היה מקהילת הפרושים. הגרימ"ט הרי היה מקהילת הפרושים בירושלים, תלמידי הגר"א].

[כמהים_]

לגבי הסיפא, וכמה מנהגי הפרושים בירושלים מחייבים את שאר הארץ יצוין לתשובת הגרצ"פ פרנק (הר צבי ח"א קנג) בענין קידוש בבית הכנסת, שנקט שמנהג הפרושים מחייב רק בירושלים, ובשאר הארץ (ביהודה) רשאים לקדש בבית הכנסת כמנהג אשכנז בחו"ל, ומאידך לצי"א (חי"ד כו) שחלק עליו וסבר שאין לנהוג כן בכל הארץ. (וכן דנו בזה בשו"ת בית מרדכי (ח"א כה ובהערת הגר"ש ישראלי שם.)

[אשי ישראל]

אחת הדוגמאות לשאלה שהנחתי כאן היא בענין חתימת "שאותך לבדך ביראה נעבוד" בימים הנוראים.
הגר"א התנגד לכך, וכך נהגו תלמידיו בא"י. האם אכן כך מנהג האשכנזים בא"י? האם יש מישהו שבדק זאת? [ההתרשמות שלי היא שאכן כך נהוג בהרבה מקומות, אם כי לא בכולם, אבל התרשמותי מבוססת רק על 10-14 בתי כנסת בהם התפללתי בחיי בימים הנוראים]

בדקתי במהירות באוצר בכמה מחזורים לראש השנה ומצאתי ארבעה מחזורים שכתבו שבא"י נמנעים מלחתום 'שאותך' והם: מחזור גולדשמידט לר"ה, ירושלים תש"ל, שהוא בנוסח אשכנז, מחזור שיח בשדה לרב ישראל מובשוביץ הוצאת מה"ק תשע"ח, שהוא בנוסח אשכנז, מחזור ניב שפתים, נוסח אשכנז, ירושלים תשע"ד, ומחזור שי"ח שפתותינו, נוסח אשכנז, ב"ב תשע"ה. במחזורי רינת ישראל, בנוסח ספרד וגם בנוסח אשכנז, החתימה היא 'ותחזינה'.

לעומת זה, בכמה מחזורים החתימה היא 'שאותך', למרות שהם נדפסו בא"י: מחזור מקראי קודש, נוסח ספרד, ירושלים תשס"ג, וכן במחזור כלבו, נוסח ספרד, הוצאת סיני ת"א תשי"ז, וכן במחזור שער התפילה נוסח ספרד ב"ב תשס"ח [אך בנוסח אשכנז 'המחזיר'], ובמחזור אוצר הראשונים נוסח אשכנז ביתר עילית תשע"ו, ובמחזור קדושת היום נוסח ספרד ב"ב תשע"ב, מחזור עת רצון נוסח ספרד של ברסלב ירושלים תשנ"ו, מחזור מועדי ה' נוסח ספרד ירושלים תשס"ב, מחזור רב פנינים נוסח ספרד ירושלים תשכ"ד, וכך גם במחזורים ליוה"כ: מחזור כמנהג אשכנז המובהק ב"ב תשע"ו, מחזור כל בו נוסח ספרד ירושלים תשכ"ג. [התחושה שעולה מרשימה זו היא שהנוטים משיטת הגר"א הם כמעט תמיד מחזורים בנוסח ספרד-חסידים, אולם כאמור הרשימה כאן היא חלקית].

אשמח לשמוע מחברי הפורום, האם אתם מכירים מחזורים אשכנזיים נוספים [שנדפסו בא"י] בהם החתימה היא 'שאותך לבדך', ובנוסף - האם אתם מכירים בתי כנסת אשכנזיים בהם נוהגים לחתום כך? [בשני המקרים אשמח אם תציינו האם מדובר במחזור/מנין נוסח אשכנז, או נוסח ספרד-חסידים]

[גביר]

כתב הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב חלק ז סיימן עה [תל אביב תשמו עמ שנד] -

'פסק הלכה אין לפסוק מהרמב"ם, ואפילו לא מהשולחן ערוך ... אלא מגדולי הפוסקים האחרונים, שנתבררה ונתלבנה ההלכה בבית מדרשם. והספרדים נוהגים על פי הרוב לפסוק כמרן החיד"א, והאשכנזים כהגר"א, ולאחרונה רבו הפוסקים בחלק אורח חיים כמשנה ברורה'.

ולכאורה כוונתו לאשכנזים ה'פרושים' בא"י [שכיליד ירושלים כנראה אותם הכיר יותר. מעוניינת גם הערתו 'ולאחרונה רבו הפוסקים .. כמשנה ברורה', בייחוד שהתשובה נכתבה בשנת תשמ"ו, אפשר שגם בזה כוונתו בעיקר ל'פרושים' שאותם, כאמור כנראה, הכיר יותר].

בשורות טובות ישועות ונחמות, גמח"ט בסשצ"ג.