מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אוקטובר 29, 2023 7:47 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:יש כמה יסודות מהחזו"א, חלקם מפיו וחלקם מפי כתבו, והגרח"ק זצ"ל נקט דהדברים שייכים זל"ז.
א. מבטלין ת"ת למקרא מגילה, וצ"ע למה מגילה ל"ה בכלל תורה, וי"ל דאתי שֵם מקרא מגילה ומפקע שֵם ת"ת.
ב. הח"ח כתב דבדיבור לשה"ר יש גם עבירת ביטול תורה, והחזו"א ס"ל דשֵם עוון לשה"ר מפקיע שֵם ביטול תורה.
ג. מלאכות שבת מפקיעים זה את שמו של זה. ולכן כל מכה בפטיש אינו בונה, וכיו"ב.
ד. אבות נזיקין מפקיעים כנ"ל, ואם יש מזיק שהוא גם שור וגם בור, אז שמו העיקרי מפקיע את שמו המישני.
ה. בקיום מצוות השבת העבוט, לא נכלל קיום של שאר מצוות באדל"ח.
ו. הגרח"ק העיר בזה למה שֵם שבועת העדות אינו מפקיע מזה שֵם שבועת ביטוי.
לעיל בהמשך האשכול הובאו עוד דברים בזה, עי'.

וכעת מצאתי ענין דומה משמיה דהחזו"א בס' מנחת יהודה להגרמי"ל זצ"ל גיטין דמ"א, ז"ל - כשיצא לי לדבר בענין זה עם מרן בעל חזו"א זללה"ה וכו' והצעתי למרן ז"ל להסתפק לפי שי' התוס' דליהנות הנאה של כילוי הוא איסור דאורייתא, והרי בכל אכילת תרומה לזר יש כילוי התרומה, האם הוא עובר על שני עבירות אכילת תרומה וכילוי התרומה, וענה לי דכיון דהתורה קבעה איסור מיוחד על זר שלא לאכול תרומה נכלל בזה גם מה שהוא מכלה באכילתו את התרומה ול"ש שיהי' איסור בפ"ע של הנאת כילוי, רק במקום שהשימוש הוא שלא בדרך אכילה בזה חדשה תורה דאסור לזר ליהנות הנאה כזו שהוא דרך כילוי התרומה עכ"ל.


בליקוטי גליונות מתורת החזו"א כתבו ללקט את הענין הנ"ל, מצו"ב
מבית מדרש חזון איש.pdf
(184.79 KiB) הורד 79 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' דצמבר 03, 2023 7:59 pm

ראיתי בחכמת אדם ובבינת אדם כמה השוואות בין דיני כתמים לנגעים, וצ"ע.

שאלה כתם שנמצא על בית יד נשים שנוהגין שמקצתו מקמטין אותו ותופרין הקמטים ומקצת ממנו הוא מקומט ואינו תפור ונמצא כתם על הקמטים אם זה כטיפין טיפין או נאמר שמצטרף: תשובה הנה הרמב"ם בפרק י"ג מהלכות טומאת צרעת הלכה ז' כתב סדין המקומט מפשיטין את קמטיו ורואין את נגעו... אך אם אינו מצטרף אלא רק על גב הקמטים אם אינו תפור נראה לי פשוט דאין מצטרף כי כל קמט עומד לעצמו ואפילו אם תפורים צריך לעיין דעל כל פנים יש אויר ביניהם ואפשר יש לדמותו לשתי העומד בנגעים פרק י"א משנה ט' דמצטרף.
כתם שנמצא על בגד מנומר בגוונים לבנים וגם שאר צבעים... ואם שתיו צבוע ועירבו לבן או להיפך הכל הולך אחר הנראה (כדאיתא בנגעים פרק י"א) ועורות הצבועות בידי שמים מטמאין בנגעים והוא הדין בכתמים ובידי אדם אינן מטמאין אבל בבגדים אין חילוק בין צבועין בידי אדם או בידי שמים.

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' דצמבר 12, 2023 11:37 pm

ב'גן המלך' סי' נב כתב:כיון דעיקר חיוב נר חנוכה הוי נר איש וביתו בכל לילה רק שהמהדרין מוסיפין בכל לילה נר אחת א"כ קס"ד לו' שאין איסור להשתמש בנר חנוכה רק בנר שמדליקין בה בראשונה שבאה למצות נ"ח אבל כל הנך דמוספי לית בהו איסורא מ"מ נראה להחמיר דכל מאי דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ודכותה אשכחן בבכורים שאין אסור משום בכורים אלא פירות שביכרו בלבד ואעפ"כ התוספת שמוסיפין עליהם אע"פי שניכרין ומופרשין לעצמן הן נתפסין בקדושת הבכורים כיון שהוסיפום להידור מצוה וא"כ ה"נ דכותה ואין זה דומה למ"ש שאין למדים לד"ס מד"ת דהכא לא הוי אלא גילוי מלתא בעלמא ומסתמא הכי תקון רבנן.

תורת המן
הודעות: 525
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: השוואות...

הודעהעל ידי תורת המן » ו' דצמבר 15, 2023 2:12 am

עושה חדשות כתב:ראיתי בחכמת אדם ובבינת אדם כמה השוואות בין דיני כתמים לנגעים, וצ"ע.

שאלה כתם שנמצא על בית יד נשים שנוהגין שמקצתו מקמטין אותו ותופרין הקמטים ומקצת ממנו הוא מקומט ואינו תפור ונמצא כתם על הקמטים אם זה כטיפין טיפין או נאמר שמצטרף: תשובה הנה הרמב"ם בפרק י"ג מהלכות טומאת צרעת הלכה ז' כתב סדין המקומט מפשיטין את קמטיו ורואין את נגעו... אך אם אינו מצטרף אלא רק על גב הקמטים אם אינו תפור נראה לי פשוט דאין מצטרף כי כל קמט עומד לעצמו ואפילו אם תפורים צריך לעיין דעל כל פנים יש אויר ביניהם ואפשר יש לדמותו לשתי העומד בנגעים פרק י"א משנה ט' דמצטרף.
כתם שנמצא על בגד מנומר בגוונים לבנים וגם שאר צבעים... ואם שתיו צבוע ועירבו לבן או להיפך הכל הולך אחר הנראה (כדאיתא בנגעים פרק י"א) ועורות הצבועות בידי שמים מטמאין בנגעים והוא הדין בכתמים ובידי אדם אינן מטמאין אבל בבגדים אין חילוק בין צבועין בידי אדם או בידי שמים.

איני מבין קושיית מעכ"ת. הלא כך מפורש בתוס נדה [נח. ד"ה כרבי נחמיה], דדבר שאינו מקבל טומאה סתם עדיין טמא בכתמים כיון שמקבל טומאת נגעים. ומביאו הש"ך ק"צ ס"ק ט"ז. ועי' בפלתי שם סק"ט.

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' דצמבר 15, 2023 7:41 am

תורת המן כתב:איני מבין קושיית מעכ"ת. הלא כך מפורש בתוס נדה [נח. ד"ה כרבי נחמיה], דדבר שאינו מקבל טומאה סתם עדיין טמא בכתמים כיון שמקבל טומאת נגעים. ומביאו הש"ך ק"צ ס"ק ט"ז. ועי' בפלתי שם סק"ט.
אין קשר בין הדברים. כתם הוא לא 'נגע', אלא שחז"ל טימאו כתם רק אם הוא נמצא על דבר המקב"ט, וע"ז כ' התוס' דה"ה כשאינו מקבל טומאה אלא בנגעים. אמנם החכמ"א איירי בענינים אחרים, א] מתי נחשב שהכתם נמצא במקום אחד לגבי שיעור גריס ב] מה שקבעו חז"ל דאין טומאת כתמים בצבעונין, ולזה השווה החכמ"א את דיני כתמים לנגעים. וצ"ע.

פולסברג
הודעות: 1787
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי פולסברג » ו' דצמבר 22, 2023 1:43 am

או''ש מאכל''א יד יד
שמעתי בשם חכ"א שחקר בחולה שאמדוהו לאכול כזית, אבל בכל מה דיאכל מאיסורים, והוי מצי לאכול בשר כחוש ואכל בשר שמן, או ביוהכ"פ שהיה לו לאכל לחם ואכל בשר שמן מי חייב ע"ז, ופשיט לה מהא דפ"ב דשבועות אמר אביי לעולם א"ל משמש מת בעריות חייב והכא פטור משום דאנוס הוא על הפרישה כו' והא דאמרת כי פריש מיד אמאי חייב שהיה לו לפרוש בהנאה מועטת ופירש בהנאה מרובה, א"כ חזינן דעל ריבוי ההנאה חייב כן הכא חייב על ריבוי ההנאה שע"ז לא הוי אנוס עכ"ד.

ולדעתי ברור דפטור ואין כאן שום חיוב עליו, והעיקר דשאני ושאני היכי דהאיסורים המה בני שיעורא כמו איסורי אכילה, א"כ צריך שיהא בכמות הדבר נתוסף ענין לא בהאיכות, וכיון שכאן שכזית הוי אנוס למיכל באיסורא רק דהאיכות הוי מועט ואכל באופן שבאיכותו הוא רב, האיכות כשתפשוט אותה בלא נושא האיכות זה עצם הכמותי אינו חשיב כשיעורא, וכיון שלשיעור האכילה ביוהכ"פ שוה ככותבת מלחם יבש לבשר שמן ואין האיכות מקטנת השיעור, איך תוכל לחשוב כשהיה צריך לאכול כזית או ככותבת ורק דהוי מצי לאכול מידי דהנאתו מעטה ואכל מידי דהנאתו מרובה, איך תחשבו לשיעור כזית לחייבו. פוק חזי בפרק יוהכ"פ דף פ' מתקיף לה ר"ז בשר שמן בכותבת ולולבי גפנים בככותבת א"ל אביי קים להו לרבנן כו', הרי דבכל האיסורים דאכילה כתיב בהו ושיעורן כזית הוי פסיקא ליה דלא שנא בין לולבי גפנים לדבר שהנאתו מרובה דחסר עצם הכמותי להחשב אכילה, רק יוהכ"פ דלא כתיב ביה אכילה ותליא בלא תעונה, הוי סליק אדעתיה דרבוי ההנאה מחשב כמו השיעור לאפוקי נפשיה מתעניתא ומשני דל"ש. הרי לך בברור גמור דעל ריבוי ההנאה לא אשגחינן לאשלומי שיעור הכמותי החסר, כן הוא הדין אם היה צריך באונס לאכול השיעור הכמותי באיסור וזה כזית או ככותבת, רק דאכלו בהנאה מרובה לא מתחייב מידי שאין זה שיעור ואין דבר זה נכנס בסוג השיעורי כלל ולא הוי אף כחצי שיעור דלא שייך ביה חזי לאצטרופי, ובפירש מיד חייב, דתמן מידי דאין החיוב בסוג שיעור כלל לכן חייב על ריבוי ההנאה. ואפילו תמן נ"ל דדוקא ממשמש מת למשמש באבר חי דאף למ"ד דמחייב במשמש מת, זהו דוקא בעריות דאף העראה חייב, אבל בשפחה חרופה דאינו חייב רק בגמר ביאה דשכבת זרע כתיב ומפיק לה מקראי, ברור דמשמש מת לא הוי גמר ביאתו רק כמו העראה, לכן אמר משמש מת בעריות חייב, דייק בעריות לא בשפחה חרופה, וכן לענין יבום ודאי ליתא במשמש מת דלאו בר הקמת זרע הוא לכו"ע, וכן כתבו תוספות דף נ"ג בריש הבא ע"י, וכיון שכן דאשכחינן דרחמנא ע"ז חייבו וע"ז פטרו תו חשבינן להך מילתא דהוא משמש באבר חי לחייבו ע"ז, אף דעל גוף התשמיש אנוס הוא, אבל כאן דלא אשכחינן כלל שיהא חייב על האיכות בלא צירוף הכמות, ומקום שיהא פטור על הכמות בלא האיכות וכשינשא עליו האיכות יתחייב יותר

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' דצמבר 22, 2023 2:16 pm

מור וקציעה סי' ט
ונ"ל טעם כעיקר בספקו של בת"ה והיינו טעמא דמספקא ליה, משום דהוי ליה כמחיצה ה' וגידוד ה' דאיכא למ"ד לא מצטרפין, והכא נמי להא דמיא דלמא איכא קפידא במילתא דלהוו או כלן במינן או כלן בצמר ופשתן ולא לחצאין, כי היכי דחזינן דאיכא קפידא במחיצות ודכוותה, כדאיתא בהמביא תניין [גיטין טו, ב]. ומהתם לא תפשוט דאע"ג דקיי"ל גידוד ומחיצה מצטרפין דיעבד מ"מ הא סלקא התם בתיקו בעיא דחציה בטבילה וחציו בנתינה, ואף על גב דטבילה ודאי עדיפא שיש לה עיקר מן התורה אפ"ה מידי ספיקא לא נפקא אי בעינן דווקא כולו בדבר אחד (ומהא אזדא לה נמי הך סברא דבמ"א דלמה יגרע כשמטיל בו קצת ציצית דאורייתא דודאי גרע וגרע) ה"ה הכא נמי איכא לספוקי דלא למעבד הכי לכתחלה, ובין בתרי גווני דאורייתא למר או בתרי גווני דרבנן למר, ואפילו בחד דאורייתא וחד דרבנן איתיה להך ספיקא כדאמרן. דכוותה לקמן (סימן י"א) אליבא דרבב"ח בעינן או כולו גדיל או כולו פתיל. ועיין לקמן סימן פ"ח בב"י דמשמע משום דמידי דרבנן הוא נקטינן לקולא, וש"מ תרתי, ש"מ דס"ל להרב"י נמי כדאמרן דאע"ג דאפסיקא הילכתא בגדוד ומחיצה, הנך בעיי כדקיימי קיימי. וש"מ דדוקא בדרבנן נקטינן לקולא אבל במידי דאורייתא אזלינן לחומרא בספקא כה"ג דנ"ד דבשל תורה הוא, ולא דמי למחיצות דהלכה למשה מסיני נינהו (ודילמא הכי אגמריה רחמנא למשה) ושפיר עבד הרב"י בש"ע דחייש לה אף לשטתיה. וזה ברור בעיני בס"ד.

ובשו"ת הר צבי או"ח ס' - ע"ד השאלה שבאחד מבתי הכנסת נוהגים שהחזן עושה הבדלה ומוציא את הקהל, והחזן אומר בא"י אמ"ה וכל הקהל עונים ביחד בורא מאורי האש וכן בשאר הברכות, האם יש למחות בידם, ואם אפשר לצאת בברכה חציה באמירה וחציה בשמיעה מטעם שומע כעונה, ואם יש לדמות דבר זה להא דגדוד חמשה ומחיצה חמשה, בגיטין (דף טו ע"ב)...

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' דצמבר 30, 2023 11:18 pm

הגמ"י ציצית פ"ג - נשאל לרבינו שמחה על קוטא בת ארבע כנפים אמאי אינו מתחייב בציצית ומורי אמר משום דקתני פרק התכלת היא של עור וכנפיה של בגד פטורה היא של בגד וכנפיה של עור חייבת בציצית אלמא דלא אזלינן אלא בתר הגוף ה"נ קוטא שלנו כיון דגופה סתום אזלינן בתר הגוף לפטור.
רעק"א - מקור הדין בהג' מיי' ובמהרי"ק ולמדו זה מדין רובה של עור דפטור דאזלינן בתר רוב בגד. ואני עני בדעת לא זכיתי להבין הדמיון דהתם רוב הבגד הוא מין פטור מציצית אבל רוב סתום דהבגד כולו ממין חיוב שחייב בציצית ויש להבגד ד' כנפות מה בכך דרובו סתום הא גם בפתוח אין למקום של הבגד כנפות רק בסופו וצע"ג.

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ינואר 06, 2024 11:42 pm

ב"ח יו"ד סי' קכ - ואין צריך טבילה אלא לכלי מתכות והן צרכי סעודה וכו' עד אבל שאר כלים כגון מספרים וכו'. שם מתקיף לה רב ששת אי הכי אפילו זוזא דסרבלא נמי א"ל כלי סעודה אמורים בפרשה ופירש רש"י זוזא דסרבלא מספרים שגוזזין בהן בגדי צמר וכו' וכן פירש רש"י סוף המקבל (ב"מ קטז א ד"ה זוגא דכרבלא) אבל מספרים שגוזזין בו ירק אי נמי שגוזזין בו בית השחיטה וכיוצא בו הוי ליה צרכי סעודה כי היכי דלגבי דין חבלה מיקרי דברים שעושין בהן אוכל נפש כדכתב הרא"ש סוף המקבל (סי' מח) ורבינו בחושן משפט סימן צ"ז (ס"כ):
ובש"ך שם פליג - לא נהירא דהא א"א לשמשו למאכל אחר אלא נראה כמ"ש בפרישה דמספרים של ירק א"צ טבילה ול"ד לגבי חבלה דהתם אפילו דברים שאינם צרכי סעודה מניחין לו כל שהן כלי אומנתו דהא מחזירין לו כלי מחרישתו ומעצדים ומגרות שלו וכן סכין של שחיטה כתבו הט"ו שם ס"ח דהוי אוכל נפש וכאן כתב דאין צריך טבילה.

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' פברואר 04, 2024 12:22 am

בשו"ת מהרי"ל סי' עו כתב:מנשים באוהל תבורך אנת היקרה מרת לאה.
מה זה העתרת עלי דבריך, ומדינא לא היה לי להשיב ליכי כ"א לדייני', אלא עגמה נפשי עליך, ומשום כבוד אביך אשר הוא צורבא מרבנן אעבור על מדותי ואשיבך ואת אוהבך עמך, אף כי אין צורך, כי לכל דבריכם יש תשובות מפורשות באגרתי הראשונה למדקדק בה, ומ"מ אפרש וזיל גמור, ואענה פן תהיה חכ' בעיניך.
ראשית דבריך הבאת ממנה שלישי דריש ב"מ דחשיב מוחזקים תמהתי תמהונות, ופלאי פלאות חזינן הכא, דקמדמית ההיא מוחזקות למוחזקות דכתובה וירושה. התם תלי טעמא דחלוק' במוחזקות כדפי' הרא"ש כיון דמוחזק בו מוטל על ב"ד למחות ביד כל הבא לגזולו הילכך פסקינן להו דין חלוקה אבל מידי דאין אנו יודעי' של מי הוא אין מוטל על בית דין [למחות] כו', והכא נדון דידן או כל מילי דחשיב ראוי לגבי ירושה וכתובה אטו אם בא אדם לגוזלו מן הבעל או האב, מי לא הוה מוטל על בית דין למחות. אפילו הלואתו [או ראוי] הגדול שיכול להיות, כיון שידוע לנו שהוא שלו או שהוא חייב לו, הלא אפי' לתפוש כולו משלו ולא מפקינן מיניה. תדע דשטר חשוב נמי מוחזק ריש ב"מ אפי' על חוב, והא ודאי ראוי הוא לכל מילי בר מכתובה וב"ח מטעמא דמפרשי רבוותא כמו שכתוב בא"ז הלכך אין הנדון דומה לראיה כלל.

כנראה שהיקרה מרת לאה ע"ה אכן סברה לדמות ולהשוות את דיני מוחזק דספיקות לדין מוחזק וראוי בירושה.

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 19, 2024 6:30 pm

ירושלמי ערלה פ"ב
התרומה ותרומת מעשר של דמאי החלה והביכורין עולין באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים... מאן תנא תרומת מעשר של דמאי רבי מאיר. דרבי מאיר מחמיר בדבריהן כדברי תורה. והא אשכחן דר"מ מחמיר בדבריהן כדברי תורה. אמר רבי חנינה ההיא דתנינן תמן הרואה כתם הרי זו מקולקלת וחוששת משום זוב דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אין בכתמים משום זוב.

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 24, 2024 2:50 pm

שנות אליהו פאה ד ג.png
שנות אליהו פאה ד ג.png (24.64 KiB) נצפה 3508 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אפריל 06, 2024 8:46 pm

משנ"ב סי' נו - ובביאור הגר"א כתב שלא לומר רק עד תיבת עלמיא בלבד כי כאן הוא סיום השבח של אמן יהא שמיה רבא ומיתברך ולהלן מתחיל פרק אחר ואין לערבם בבת אחת ונראה שאם יאמרם בשתי נשימות גם להגר"א שרי.
ובשעה"צ - דומיא דתקיעות לקמן בסימן תק"צ דלכולי עלמא תקיעה ותרועה הוא שני דברים, ומכל מקום אינו אסור שם בסעיף ה רק בנשימה אחת.

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 14, 2024 2:26 pm

שו"ת רמ"ע מפאנו סי' קיב
שאלה, יחיד הנכנס לב"ה ומצא צבור שכבר התחילו לענות קדושה או איש"ר אם מותר לו לענות עמהם.
תשובה, מסתברא דכל כה"ג בצרוף כל דהו סגי, מדאמר רבא בפרק לולב הגזול ל"ט ע"א לא לימא איניש יש"ר והדר מברך אלא ישר"מ בהדדי א"ל רב ספרא משה שפיר קאמרת אלא אסוקי מלתא הוא ולית לן בה ורבא קבלה מניה ואסיק כותיה בפרק מצות חליצה, אף כאן כל שלא השלימו הצבור לענות היחיד מצטרף עמהם דאסוקי מלתא הוא וצבור נמי במלתא קמייתא קיימי ואיהו עני בהדייהו.

איש טלז
הודעות: 589
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ש' אפריל 20, 2024 11:03 pm

לבוש חו"מ כג' אחד שהלך ברצון טוב לפני הגויים בין תובע בין נתבע ונתחייב בדיניהם ואח"כ חוזר ותובעו לפני דייני ישראל אע"פ שבדינינו היה זוכה אין נזקקין לו ואסמכוה אקרא כדי רשעתו רשעה אחת אתה מחייבו וא"א מחייבו שתי רשעיות עכ"ד ודוק היטב

איש טלז
הודעות: 589
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ש' אפריל 20, 2024 11:09 pm

נחלקו בגמ' בב"מ מט ע"ב אי שתות מקח או שתות מעות ובשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן מז' דשיטת רב דאזלינן בתר שתות מקח ולא שתות מעות משום דס"ל משיכה קונה ולא כסף
ואכ"מ בביאור הענין דתלוי מהו צורת העיסקה ומימלא לדון היכן היא הטעות אם בכסף או בחפץ ועיין.

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אפריל 22, 2024 12:10 am

מנחת שבת סימן עב.png
מנחת שבת סימן עב.png (67.33 KiB) נצפה 1551 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 05, 2024 2:18 pm

ט"ז יו"ד קיז,ד
נשאלתי על דבר התיישים הגדולים שבגליל זה דרכן של הבעלי מלאכות שלא לקנות העורות אלא כשנוחרים אותם אבל לא שחוטין מפני שמתקלקלים קצת ע"כ יש להסתפק אם יכול ישראל לנחור התיישים בשביל זה או לא: נראה לי דהיתר גמור הוא וכו'... ואי משום שאין עושין סחורה בנבלות וטריפות ג"כ אינו שייך כאן כיון דבהיתר עושין אותה נבלה ה"ל אח"כ כאלו נזדמנה לו נבלה בתוך ביתו דכיון שהוא עושה תחלה בהיתר בשביל הנאה שלו אין אח"כ שום איסור דלא אסרו חכמים אלא במכוון לעשות מעיקרא באיסור כגון לצוד מינים טמאים משא"כ כאן וכיוצא בזה בפ' היה קורא (דף י"ד) אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר אמר אביי אנן מתחילין כיון דקא מתחלי במערבא וכיון דאתחלינן מגמר נמי גמרינן והיינו כיון שהתחיל בהיתר אף על גב דבשעת התחלה יודע שיגמור וה"נ כן הוא.

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 12, 2024 8:31 pm

ביאור הלכה סי' סד
אם קרא פסוק והיו הדברים וגו' קודם ואהבת יחזור ויקרא רק פסוק והיו הדברים ולא ואהבת אף דבעת הקריאה קראה אחר והיו הדברים מ"מ עכשיו הוא כסדרן וראיה מיומא דף ס"ב במשנה הקדים דם השעיר לדם הפר וכו' עי"ש

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מאי 15, 2024 2:14 pm

ב"י או"ח סה - ובתרומת הדשן סימן ג' כתוב שאם הוא עומד בברכות של ק"ש כשהצבור קורין את שמע אין לו להפסיק כלל דמשמע דלא הוי קפידא אלא שלא יהא יושב ובטל ומי שעוסק בברכות ק"ש עצמה פשיטא דלאו בטל הוא אלא אפילו אם עוסק בשאר דברי שיר ושבח לא מיקרי בטל וכדכתבו הגאונים אהא דאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה.

פולסברג
הודעות: 1787
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי פולסברג » א' מאי 26, 2024 6:48 am

טעמא דקרא ירמיה
קבצים מצורפים
IMG_20240525_223527039.jpg
IMG_20240525_223527039.jpg (2.43 MiB) נצפה 925 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 22, 2024 1:05 am

קצוה"ח סי' רסב
מצא כלי ולפניו פירות, הפירות שלו והכלי נוטל ומכריז, שאני אומר הכלי של אחד והפירות של אחר, והרי אין בהם סימן. ואם מראים הדברים שהם של אדם אחד, חייב להכריז --- בגמ' (ב"מ כה, א) וברמב"ם (פט"ו מגזילה הי"ג - י"ד) ופוסקים סתמו הדברים, ולא ידעינן שיעור הקורבה כמה עד שיהיה נראה שהוא מן הכלי. ונראה מהא דאמרינן בע"ז ריש פרק ר' ישמעאל (נ, א) גבי אבנים שנמצאו בצד מרקוליס ואמרו שם במקורבות כ"ע לא פליגי דאסור כו', ובמסקנא שם בש"ס אמרו דמודה ר"ע בנמצא אבנים תוך התפיסה של המרקוליס שהוא תוך ד' אמות ע"ש פירוש רש"י (ד"ה והתניא), וא"כ נראה דה"ה הכא עד ד' אמות הו"ל מן הכלי, יותר מד' אמות לא הוי מן הכלי.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 16049
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' ספטמבר 24, 2024 2:50 pm

נשימה אחת בתקיעות - עשרת בני המן, לעג או מקור?



ראבי"ה חלק ב - מסכת ראש השנה סימן תקמב

ובירושלמי ראיתי שיעור תקיעה כשלש תרועות שיעור תרועה כשלש יבבות אמרן בנשימה אחת יצא תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת, רבי זעירא בשם רבי אבא בר עולא צריך להריע מתוך פשוטה רבי בא בשם רבי אבא בר רב הונא אמר אין צריך להריע. ובירושלמי דמגילה גרסינן עשרת בני המן נמי צריך לאמרן בנשימה אחת. ולאו למימר דווקא בדיעבד יצא, אלא הכי פירושא אם הם בנפיחה אחת יצא, ואם לאו אין כאן מצוה מן המובחר, וכן בתקיעה וכן בעשרת בני המן. אבל [אי] צריך להריע בין פשוטה ותרועה איפליגי בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן. כך נראה לי לפרש הירושלמי:

ספר מגן אבות (למאירי) ענין ב

מנהג קדום אצלנו ג"כ בכל ארצות אלו מימי הרבנים הגדולים כשתוקעין קשר"ק אנו מפסיקין הפסק נשימה בין שבר לשבר, וכן בין השברים לתרועה, אלא שאין אנו מפסיקין ביניהם בשהיה, וכשבאו הנה אותם התלמידים שהזכרנו הראו עצמם כמתמיהים על מנהגנו לומר שהשברים שבקש"ק והשברים והתרועה שבקשר"ק ג"כ ראוים להיות כולם בנשימה אחת, ושעשעתי עמהם לומר וכי עשרת בני המן הם? וחזרו וצווחו שכך המנהג בכל ארץ קטלוניא עפ"י הרב רמב"ן, ובכל ארץ צרפת עפ"י חכמי התוספות.

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 08, 2024 11:31 pm

חי' רבי מאיר שמחה ב"מ כו.
...דכונת רבינו שפיר השתא אם נאבדה לים אמרת דרחמנא שריה ולאו מטעם יאוש, רק כיון שנאבדה ממנו ומכל אדם יצאתה מרשות בעלים, דאם תאמר מטעם יאוש, א"כ באתי לידיה קודם יאוש יהא חייב להחזיר ולהכריז, וע"כ דרחמנא אפקה מרשותו, ועיין חולין (קל"ט) ובתוספות ור"ן שם, וא"כ שפיר עביד קו"ח הכא דשל אמוריים קדמונים דאין אדם מחפש אחריהן ולא נודע לשום אחד, כ"ש וכ"ש דלא מעייל לרשותיה אף דיש כאן חצר שתקנה לו, והשתא דנפקע מרשותיה בכה"ג כ"ש דלא נכנס לרשות אדם בכה"ג, וכמו דאמר הגמרא ומה מכורה כבר יוצאה כו' אינו דין שלא תמכר, ועיין נדרים (ע"ה: ע"ו א) ודוק.

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 07, 2024 10:23 pm

יחוסי תנאים ואמוראים ערך הלל.png
יחוסי תנאים ואמוראים ערך הלל.png (56.13 KiB) נצפה 106 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12953
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' נובמבר 09, 2024 9:47 pm

תורת חיים ב"מ דכ"ח -
ונראה דלהכי תיקנו להכריז שלש רגלים דכיון דלא ברירא מילתא שיהא נשמע הדבר לבעלים אלא משום דחברא חברא אית ליה לכך תיקנו שיכריז שלשה פעמים דמסתמא בשלשה פעמים יגיע הדבר לבעלים דבשאר דברים נמי אשכחן תקנת חכמים בשלשה פעמים כדאמרינן בקצירת העומר מגל זו מגל זו מגל זו קופה זו קופה זו קופה זו ובתלת זימנין הוי חזקה וגבי הפרת נדרים צריך שיאמר ג' פעמים מופר לך.

חיים שאול
הודעות: 1150
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי חיים שאול » ב' נובמבר 11, 2024 1:04 pm

עושה חדשות כתב:אליה רבה סי' מב
שמעתי בשם זקני הגאון זצ"ל דמותר להפך רצועה של תפילין וליתן הקצה שלמטה למעלה בבתים, והביא ראיה מפרש"י פרשת ויצא [בראשית כח, יא] זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת, והא עדיין הקנאה לאיזה צד יונח האבן, אלא שאין קפידא בזה.

יש תוספות בשבת שאת קרשי המשכן הניחו גם במסעות שלא יהיה חלק תחתון ליד עליון

חיס
הודעות: 1505
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי חיס » ב' נובמבר 11, 2024 1:47 pm

חיים שאול כתב:
עושה חדשות כתב:אליה רבה סי' מב
שמעתי בשם זקני הגאון זצ"ל דמותר להפך רצועה של תפילין וליתן הקצה שלמטה למעלה בבתים, והביא ראיה מפרש"י פרשת ויצא [בראשית כח, יא] זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת, והא עדיין הקנאה לאיזה צד יונח האבן, אלא שאין קפידא בזה.

יש תוספות בשבת שאת קרשי המשכן הניחו גם במסעות שלא יהיה חלק תחתון ליד עליון


שבת דף צח ע"א ד"ה הניחא

"דגנאי הוא להשים צד העב העומד סמוך לקרקע אצל הקצר שהיה למעלה מקום היריעות פרוסות עליהן ודמי להא דמעלין בקודש ואין מורידין"


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 224 אורחים