שמואל דוד כתב:קז: ת"ר י"ג דברים נאמרו בפת שחרית כו' ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת.
ולכאורה מבואר מזה שתשמיש מותר ביום.
ועיין רש"י דמיירי במי שיש לו הרהורים וצ"ע בזה
עיין אור יצחק חלק ב סימן צה
שמואל דוד כתב:קז: ת"ר י"ג דברים נאמרו בפת שחרית כו' ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת.
ולכאורה מבואר מזה שתשמיש מותר ביום.
ועיין רש"י דמיירי במי שיש לו הרהורים וצ"ע בזה
עזריאל ברגר כתב:ומסקנת הסוגיא בסנהדרין ש"נתעלמה ממנו הלכה ... מרעיבו שבע משביעו רעב"
והוא אשר דיברתי, שאתה מגדיל הקושיא
שמואל דוד כתב:ברוך אתה בשדה שיהו נכסיך משולשין שליש בתבואה שליש בזיתים ושליש בגפנים
וברש"י משולשין - שיש שנה שלוקה ב"גפנים ובזיתים" ואין לוקה "בתבואה" ויש שנה שלוקה בזו ולא בזו ותהי לו פליטה
ויש להעיר,
1)מדוע נקט הגמרא ג' אלו דוקא
משמע שאנסו בידו מידו ממש טפי מעושק דכתיב (שמואל ב כג) ויגזול את החנית מיד המצרי וכן (שופטים ט) בבעלי שכם ויגזלו את כל אשר יעבור עליהם בדרך:
עובר משום השב תשיבם. לא תגזול לא שייך אלא בשעת נטילה כמו ויגזול את החנית מיד המצרי (שמואל ב' כג) כדאמר בבבא קמא (עט:)
אבל משחק בקוביא מדאורייתא חזי. שלא פסלה תורה אלא עד חמס שנוטל בחזקה כמו (שופטים ט) ויגזלו את כל (העובר) דבעלי שכם
שמואל דוד כתב:לכאורה תמוה מדוע המתין ולא שאל אותו מיד ״לאו כהן מר״
שמואל דוד כתב:בבא מציעא קיד.
לכאורה תמוה מדוע המתין ולא שאל אותו מיד ״לאו כהן מר״
שמואל דוד כתב:בבא מציעא קיד.
אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של עובדי כוכבים א"ל מהו שיסדרו בב"ח א"ל גמר מיכה מיכה כו׳ אמר ליה לאו כהן הוא מר מאי טעמא קאי מר בבית הקברות כו׳
לכאורה תמוה מדוע המתין ולא שאל אותו מיד ״לאו כהן מר״
HaimL כתב:שמואל דוד כתב:בבא מציעא קיד.
לכאורה תמוה מדוע המתין ולא שאל אותו מיד ״לאו כהן מר״
נראה דנסתפק רבה בר אבוה אם אליהו הוא פנחס או אינו פנחס, ולכן שאלתו לאו כהן מר וכו' היא שתי שאלות, אם אליהו הוא פנחס, ואם כן, מ"ט קאי בביה"ק. ומאחר והיא שאלה ארוכה של שתי שאלות, נטר לה עד לסיפא. וקצת משמע דנסתפק, מלשון רש"י ז"ל שפירש,
לאו כהן מר - דאיכא למ"ד דאליהו הוא פינחס דכתיב ביה קנא קנאתי וכן בפינחס בקנאו את קנאתי:
---
ואי לאו דמספקא ליה, ה"ל לרש"י לכתוב דס"ל לרבה בר אבוה כמ"ד אליהו זה פנחס.
עובר ושב כתב:אינני רואה שם תירוץ על הקושיה. אם יש לכבודו תירוץ, או שראה מי שכתב בזה, נא לכתוב דברים ברורים.
שמואל דוד כתב:עובר ושב כתב:אינני רואה שם תירוץ על הקושיה. אם יש לכבודו תירוץ, או שראה מי שכתב בזה, נא לכתוב דברים ברורים.
עיין במראי מקום שציינתי שם.
עזריאל ברגר כתב:עשוי לידרס ברגלי חרש ושוטה וקטן ובהמה וכו'.
והם דורסים גם על אוכלין.עזריאל ברגר כתב:עשוי לידרס ברגלי חרש ושוטה וקטן ובהמה וכו'.
כדאי לעיין בגמ' לפני שמגיבים...
עושה חדשות כתב:ומשמע שאנשים יותר זהירים באיסור להעביר על האוכלין, מאשר באיסור להזיק ממונו של אחר. וזה צ"ע.
עזריאל ברגר כתב:במחשבה נוספת:
לפי המפרשים "אין מעבירין - אין דורסין" - צריכים לומר כדבריך.
אבל לפי הפירוש ש"אין מעבירין" הכוונה שאין הולכים הלאה אלא מרימים את האוכל מהרצפה - הקושיא פחות קשה, ויותר נוטה לכיוון שחש"ו ובהמה עלולים לדרוס על הסימן העשוי לידרס.
החסידים שאלו את אדמו"ר הזקן: איזה עבודה נעלית יותר, אהבת ה' או אהבת ישראל? ויען: אהבת ה' ואהבת ישראל שתיהן כאחת חקוקות בנשמתו רוחו ונפשו של כל אחד מישראל. ומקרא מלא דיבר הכתוב "אהבתי אתכם אמר ה'", הרי דגדולה אהבת ישראל, דאוהב מה שהאהוב אוהב.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים