שבטיישראל כתב:רים הם הנוהגים גם בימינו לצום חצי היום (להתענות ולא להשלים את התענית) בערב ר"ה
יצויין שבק"ק וורמיישא נהגו להשלים התענית כדעת ר"א הרוקח נ"ע שמנו"כ בוורמיישא ומש"ה נהגו לומר פיוטי מערבית מיסודו של הרוקח ובניגוד למנהג המאוחר ברוב קהילות אשכנז ואושטרייך
איש_ספר כתב:ומה עם א' דסליחות שהפוסקים מעידים שמנהג רוב הקהל להתענות? מתי ירדה החולשה בענין זה?
אגב כולם (כולל המ"ב)מביאים דין זה בשם מג"א בשם הטור, ולא בכדי כי בטור לא מצינו חילוק בין א' דסליחות לשאר ימי הסליחות. לכאורה.
איש הגבעה כתב:לא נהגו לפטור בסיום מסכת תענית זו, וצ"ע מה שראיתי בעלון דברי שי"ח ממרן הגרח"ק שליט"א
כמדומני שכבר מובא כן מאביו מרן בעל הקה"י זי"ע.איש הגבעה כתב:לא נהגו לפטור בסיום מסכת תענית זו, וצ"ע מה שראיתי בעלון דברי שי"ח ממרן הגרח"ק שליט"א
איש_ספר כתב: ולא בכדי כי בטור לא מצינו חילוק בין א' דסליחות לשאר ימי הסליחות. לכאורה.
שיר ורננים כתב:איש הגבעה כתב:לא נהגו לפטור בסיום מסכת תענית זו, וצ"ע מה שראיתי בעלון דברי שי"ח ממרן הגרח"ק שליט"א
בישיבה קטנה בה למדתי היה סיום כל ער"ה אחר שחרית וחילקו מזונות ושתיה.
כמו כן! בישיבת מיר היה סיום בחדר האוכל קבוע ע"י הרב ל. שליט"א (ראש כולל נכבד)במעמד מרן רה"י הגרנ"צ זצוק"ל.
לענין כתב:הגר''ש פישר שליט''א תמה על העושים סיום בערב ראש השנה בכדי לפטור מהתענית, באומרו 'הרי זה תענית של תשובה, תרצה תצום, לא תרצה אל תצום, אבל סיום למה'?
לענין כתב:הגר''ש פישר שליט''א תמה על העושים סיום בערב ראש השנה בכדי לפטור מהתענית, באומרו 'הרי זה תענית של תשובה, תרצה תצום, לא תרצה אל תצום, אבל סיום למה'?
נוטר הכרמים כתב:יעוי' בספר פתחי אברהם מועדים מהגרא"ד זצוק"ל מטבריה סימן שלם.
איש הגבעה כתב:לא נהגו לפטור בסיום מסכת תענית זו, וצ"ע מה שראיתי בעלון דברי שי"ח ממרן הגרח"ק שליט"א
שמואל דוד כתב:אפשר לשלוח ?
שמואל דוד כתב:לענין כתב:הגר''ש פישר שליט''א תמה על העושים סיום בערב ראש השנה בכדי לפטור מהתענית, באומרו 'הרי זה תענית של תשובה, תרצה תצום, לא תרצה אל תצום, אבל סיום למה'?
עיין חכמת שלמה על שו״ע
מי אנוכי כתב:שמואל דוד כתב:לענין כתב:הגר''ש פישר שליט''א תמה על העושים סיום בערב ראש השנה בכדי לפטור מהתענית, באומרו 'הרי זה תענית של תשובה, תרצה תצום, לא תרצה אל תצום, אבל סיום למה'?
עיין חכמת שלמה על שו״ע
היכן נמצא החכמת שלמה?
בקשתיהו ולא מצאתהו...
דרומי כתב:יש להעיר שיש מנהג שבערב ראש השנה הולכים לקברי צדיקים, ויש המקפידים שלא ללכת לקברים בתענית (משום חשש 'דורש אל המתים' כו' ואכמ"ל), ואולי גם משום כך פחות מתענים
למה יוצאין לבית הקברות? [=בתעניות] פליגי בה רבי לוי בר חמא ורבי חנינא. חד אמר: הרי אנו חשובין לפניך כמתים, וחד אמר: כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים. מאי בינייהו? איכא בינייהו קברי נכרים.
שבע תעניות האלו, אחר שמתפללים, יוצאים כל העם לבית הקברות ובוכים ומתחננים שם, כלומר: הרי אתם מתים כאלו, אם לא תשובו מדרככם ( ולפי זה אם אין קברי ישראל הולכים על קברי כותים) (גמרא).
אמר מהר"י סג"ל מה שרגילין ללכת לבית הקברות בתעניות, יש כמה טעמים בגמ', לומר שאם אין אתה מרחם עלינו לראות בעינוי תעניתנו הרינו מתים ח"ו. ואמר דנראה לו טעם אחר משום דבבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה ביותר על אדמת קדש.
מי אנוכי כתב:שמואל דוד כתב:לענין כתב:הגר''ש פישר שליט''א תמה על העושים סיום בערב ראש השנה בכדי לפטור מהתענית, באומרו 'הרי זה תענית של תשובה, תרצה תצום, לא תרצה אל תצום, אבל סיום למה'?
עיין חכמת שלמה על שו״ע
היכן נמצא החכמת שלמה?
בקשתיהו ולא מצאתהו...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים