'ואתה קדוש יושב תהלות ישראל', שהקב"ה יושב ומצפה לתפילתן של ישראל.
(דרשות חת"ס, דף קכט ע"ב, בשינוי קל)
ומצאתי דרשה זו כבר בראשוני האחרונים ובראשונים.
אבל לא מצאתיה בדברי חז"ל.
מהדירים ומו"לים שונים רגילים לציין כמקור למדרש זה את פסיקתא דר"כ, ה ח: "כל קילוס וקילוס שישראל מקלסין להקב"ה, כבודו יושב ביניהם. ומה טעמא, 'ואתה קדוש יושב תהילות ישראל'". אבל לדעתי, אין שום קשר בין שתי הדרשות.
אשמח ואודה למי שיש בידו לסייעני באיתור מקור המאמר במדרשים.