בקיצור של“ה (הנהגת החזנים בהג“ה) כתב
ולעולם מחשבין היום לשנים עשר שעות זמניות, אם הימים ארוכים המה י“ב שעות ארוכים, ובימים קצרות המה י“ב שעות קצרות, וזמן קריאת שמע עד ג' שעות זמניות וזמן תפלה עד ד' שעות זמניות. ואם כן הוא אפילו בתקופות תמוז שהימים בתכלית האריכות שהנץ החמה הוא בבקר בארבע שקורין פי“ר אוה“ר ושקיעתה היא בערב בשמונה שקורין אכ“ט אוה“ר שהמה לשעות דידן ט“ז שעות, ונחלקין לי“ב שעות זמניות, וממילא בבוקר עד שמונה שקורין אכ“ט אוה“ר הוא זמן קריאת שמע, וזמן תפלה היא עד תשעה שקורין אוה“ר ושליש, ומכל שכן אם הימים אינן באריכות כזה שהנץ החמה בחצי חמשה או בחמשה שקורין פינף אוה“ר או אחר כך, כשמקצרין הימים כך מקצרין השעות זמניות, ולפעמים בשבעה שקורין זיבן אוה“ר כבר עבר זמן קריאת שמע.
למה כשהימים קצרים, הזמן קריאת שמע הוא מוקדם יותר מכשהימים ארוכים?