שאבעס היא מלזעוק

[בריושמא]

לכל המתעניינים במילים בלאדינו שהגיעו אל היידיש ואל העברית,
מאמר מצוין:

שורצולד שקיעי ספרדית יהודית.pdf

(806.28 KiB) הורד 77 פעמים

[איש_ספר]

שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.

[עזריאל ברגר]

יישר כח על איחוד האשכולות

[עזריאל ברגר]

שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.

מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.

אבל הרבה מילים בלה"ק - רגילים הלומדים לכאורה בטעות לבטא בהם את הקמץ כפתח, כגון: חזקת הבָתים, דָם, כלָל ופרָט.

[הוה אמינא]

שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.

מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.

אבל הרבה מילים בלה"ק - רגילים הלומדים לכאורה בטעות לבטא בהם את הקמץ כפתח, כגון: חזקת הבָתים, דָם, כלָל ופרָט.

לא זכיתי להבין הערת כת"ר "הול"ל מקארעוו-זיין", הוא מצטט מה שאמר לו. דהיינו מפה לאוזן. ולא בכתיבה. ומאן יימר שלא אמר באמת "מקארעוו-זיין"???

[בן מיכאל]

לכל המתעניינים במילים בלאדינו שהגיעו אל היידיש ואל העברית,
מאמר מצוין:

שורצולד שקיעי ספרדית יהודית.pdf

ישר כח!

[עזריאל ברגר]

שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.

מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.

אבל הרבה מילים בלה"ק - רגילים הלומדים לכאורה בטעות לבטא בהם את הקמץ כפתח, כגון: חזקת הבָתים, דָם, כלָל ופרָט.

לא זכיתי להבין הערת כת"ר "הול"ל מקארעוו-זיין", הוא מצטט מה שאמר לו. דהיינו מפה לאוזן. ולא בכתיבה. ומאן יימר שלא אמר באמת "מקארעוו-זיין"???

האם המילה "מקרב" שבביטוי "מקרב זיין" מקורה בלה"ק או בלע"ז?
אם מקורה בלה"ק - הק' קמוצה ותל"מ.
ואם מקורה בלעז - היו צריכים לאיית אותה כפי כללי הכתיב של מילות לעז ביידיש, דהיינו מקארעוו.
ופוק חזי מאי עמא דבר.

[כמהים_]

שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.

מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.

אבל הרבה מילים בלה"ק - רגילים הלומדים לכאורה בטעות לבטא בהם את הקמץ כפתח, כגון: חזקת הבָתים, דָם, כלָל ופרָט.

כידוע, החוקרים מביאים ממלים אלו וכיו"ב ראיה נוספת לסברא שבעבר גם האשכנזים השתמשו במבטא ה'ספרדי', לפחות בתחום התנועות ("ההגיה הקדם-אשכנזית").

[איש_ספר]

שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.

מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.

אבל הרבה מילים בלה"ק - רגילים הלומדים לכאורה בטעות לבטא בהם את הקמץ כפתח, כגון: חזקת הבָתים, דָם, כלָל ופרָט.

לא זכיתי להבין הערת כת"ר "הול"ל מקארעוו-זיין", הוא מצטט מה שאמר לו. דהיינו מפה לאוזן. ולא בכתיבה. ומאן יימר שלא אמר באמת "מקארעוו-זיין"???

האם המילה "מקרב" שבביטוי "מקרב זיין" מקורה בלה"ק או בלע"ז?
אם מקורה בלה"ק - הק' קמוצה ותל"מ.
ואם מקורה בלעז - היו צריכים לאיית אותה כפי כללי הכתיב של מילות לעז ביידיש, דהיינו מקארעוו.
ופוק חזי מאי עמא דבר.

שאל נא לדוברי יידיש דכאן. כפי הנשמע אומרים מקרב זיין בקו"ף פתוחה.

[מעט דבש]

מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.

שאל נא לדוברי יידיש דכאן. כפי הנשמע אומרים מקרב זיין בקו"ף פתוחה.

אכן, כך נהגה אצל רבים מדוברי היידיש.

[צופה_ומביט]

אם כבר מדברים:
יידיש או אידיש?
א ייד או א איד?

לתומי תמיד חשבתי יידיש, כי מקורו מ"יהודי" ע"ש יהודה.
אבל כמדומני שבעיתונות ופרסומים רשמיים וכן אצל דווקנים כותבים "אידיש".

[עזריאל ברגר]

שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.

מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.

אבל הרבה מילים בלה"ק - רגילים הלומדים לכאורה בטעות לבטא בהם את הקמץ כפתח, כגון: חזקת הבָתים, דָם, כלָל ופרָט.

לא זכיתי להבין הערת כת"ר "הול"ל מקארעוו-זיין", הוא מצטט מה שאמר לו. דהיינו מפה לאוזן. ולא בכתיבה. ומאן יימר שלא אמר באמת "מקארעוו-זיין"???

האם המילה "מקרב" שבביטוי "מקרב זיין" מקורה בלה"ק או בלע"ז?
אם מקורה בלה"ק - הק' קמוצה ותל"מ.
ואם מקורה בלעז - היו צריכים לאיית אותה כפי כללי הכתיב של מילות לעז ביידיש, דהיינו מקארעוו.
ופוק חזי מאי עמא דבר.

שאל נא לדוברי יידיש דכאן. כפי הנשמע אומרים מקרב זיין בקו"ף פתוחה.

לא חלקתי על ההגיה. חלקתי על הניקוד.

[עזריאל ברגר]

והעיקר: הפריע לי ה"תלי תניא בדלא תניא", או בל"א "ערבך ערבא צריך".

מקרב זיין, כמו קרב יום, וכמו ויקרב משיחיה - כולם נקודים בקמץ.
בדיוק כמו ב של חזקת הבתים.

[כדכד]

אני לא הבנתי מה רוצה מר מ"חזקת הבתים" - ע"פ כללי הניקוד הק' שם פתוחה!

[בן ראובן]

אם כבר מדברים:
יידיש או אידיש?
א ייד או א איד?

לתומי תמיד חשבתי יידיש, כי מקורו מ"יהודי" ע"ש יהודה.
אבל כמדומני שבעיתונות ופרסומים רשמיים וכן אצל דווקנים כותבים "אידיש".

כבר נזכר לעיל שהכתיב "איד" ו"אידיש" נועד למנוע כתיבת שתי יודי"ן רצופות (המשמשות באידיש כסימן לצירה או לפתח ויו"ד אחריו). אבל ההגייה היא כאילו נכתב "ייד" ו"יידיש".

[מעט דבש]

אני לא הבנתי מה רוצה מר מ"חזקת הבתים" - ע"פ כללי הניקוד הק' שם פתוחה!

הנידון הוא על האות ב', שרבים הוגים אותה בפת"ח.

[ונתנו ידידים]

שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.

מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.

אבל הרבה מילים בלה"ק - רגילים הלומדים לכאורה בטעות לבטא בהם את הקמץ כפתח, כגון: חזקת הבָתים, דָם, כלָל ופרָט.

יש עוד דוגמאות כאלו, כגון זב, זן, צב.
אמנם חלק גדול מהם הוגים בפתח רק פה בארץ, אבל בארה"ב כן הוגים אותם בקמץ, והיה לי ויכוח גדול עם מישהו איך הגו אותם באירופה.
ואני טענתי שאלו שיש הבדל בין אנשי ארה"ק לאנשי ארה"ב מגיע מההיגוי העברית, והוא טען שזה מגיע משנים קדומות שבאשכנז דיברו כמו הספרדים בפתח.
ועכשיו מי יכול להרים את הכפפה ולבאר ענין זה

[בן ראובן]

יש עוד דוגמאות כאלו, כגון זב, זן, צב.
אמנם חלק גדול מהם הוגים בפתח רק פה בארץ, אבל בארה"ב כן הוגים אותם בקמץ, והיה לי ויכוח גדול עם מישהו איך הגו אותם באירופה.
ואני טענתי שאלו שיש הבדל בין אנשי ארה"ק לאנשי ארה"ב מגיע מההיגוי העברית, והוא טען שזה מגיע משנים קדומות שבאשכנז דיברו כמו הספרדים בפתח.
ועכשיו מי יכול להרים את הכפפה ולבאר ענין זה

וכן ים, תם, סתם ועוד רבים.

ובדומה לזה: בן, לץ, מת ועוד רבים - נהגים בסגול במקום בצירה. יו"ט, כוס, יורשים, שומרים ועוד - בקמץ במקום בחולם.

לאידך: פסח, חדר ועוד - הסגול הראשון נהגה כצירה.

[עזריאל ברגר]

ומאידך - קמץ בהברה לא-מוטעמת בסוף מילה, הופך פעמים רבות לסגול, ועד שמשתבשים בכתיבת המילים היידישאיות וכותבים חלק מהן בע' במקום בא':
שבת, נחמן, פפא, פייגא/פייגע, שיינא/שיינע, ציפורה.
אבל לא ב"מרים".

[סגי נהור]

פייגא/פייגע, שיינא/שיינע

בשתי הדוגמאות ההגייה הנכונה היא סגול.

[כדכד]

נכונה כי היא נכונה
או נכונה כי כך אומרים?

[סגי נהור]

נכונה כי אלה מילים באידיש הנהגות בסגול (כבמקורן הגרמני).

[עזריאל ברגר]

פייגא/פייגע, שיינא/שיינע

בשתי הדוגמאות ההגייה הנכונה היא סגול.

אז הכתיבה בא' שגויה לדעתך?

[סגי נהור]

הכתיבה בא' היא ע"פ כללי שמות גיטין, לא ע"פ הכתיב הנוכחי של השפה.

[איש_ספר]

והעיקר: הפריע לי ה"תלי תניא בדלא תניא", או בל"א "ערבך ערבא צריך".

מקרב זיין, כמו קרב יום, וכמו ויקרב משיחיה - כולם נקודים בקמץ.
בדיוק כמו ב של חזקת הבתים.

למה כל דבר כ"כ מסובך?

מקרב-זיין הוגים דוברי יידיש בפתח, והניקוד לא רלוונטי לעניינו. כתוצאה מהיגוי זה, יתכן, שהושפעו מילים נוספות, גם כאלה שהיו אמורים להיות נהגים בדקדוק, כמו מילות התפילה. ותל"מ.

[הוה אמינא]

פייגא/פייגע, שיינא/שיינע

בשתי הדוגמאות ההגייה הנכונה היא סגול.

אז הכתיבה בא' שגויה לדעתך?

האות המסיימת א' אינה אות ניקוד אלא אות סיומת. כעין האות ה' במילים מלשה"ק שאינה ניקוד אלא אות סיום.
צפורה. משה. יהודה. צרעה. טבריה.

[מעיין]

עמוד רגילין לבטאות בקמץ ושוא וע"פ דקדוק בפתח ומלאפום
חדשים [צורת הרבים של חודש] רגילין לבטאות בפתח וע"פ דקדוק בקמץ

[בן ראובן]

ועדיין לא דיברנו על תוס' ישינים, לובשים לבינים ומתעטפים לבינים...