איש_ספר כתב:שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.
עזריאל ברגר כתב:איש_ספר כתב:שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.
מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.
אבל הרבה מילים בלה"ק - רגילים הלומדים לכאורה בטעות לבטא בהם את הקמץ כפתח, כגון: חזקת הבָתים, דָם, כלָל ופרָט.
בריושמא כתב:לכל המתעניינים במילים בלאדינו שהגיעו אל היידיש ואל העברית,
מאמר מצוין:
הוה אמינא כתב:עזריאל ברגר כתב:איש_ספר כתב:שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.
מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.
אבל הרבה מילים בלה"ק - רגילים הלומדים לכאורה בטעות לבטא בהם את הקמץ כפתח, כגון: חזקת הבָתים, דָם, כלָל ופרָט.
לא זכיתי להבין הערת כת"ר "הול"ל מקארעוו-זיין", הוא מצטט מה שאמר לו. דהיינו מפה לאוזן. ולא בכתיבה. ומאן יימר שלא אמר באמת "מקארעוו-זיין"???
עזריאל ברגר כתב:איש_ספר כתב:שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.
מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.
אבל הרבה מילים בלה"ק - רגילים הלומדים לכאורה בטעות לבטא בהם את הקמץ כפתח, כגון: חזקת הבָתים, דָם, כלָל ופרָט.
עזריאל ברגר כתב:הוה אמינא כתב:עזריאל ברגר כתב:איש_ספר כתב:שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.
מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.
אבל הרבה מילים בלה"ק - רגילים הלומדים לכאורה בטעות לבטא בהם את הקמץ כפתח, כגון: חזקת הבָתים, דָם, כלָל ופרָט.
לא זכיתי להבין הערת כת"ר "הול"ל מקארעוו-זיין", הוא מצטט מה שאמר לו. דהיינו מפה לאוזן. ולא בכתיבה. ומאן יימר שלא אמר באמת "מקארעוו-זיין"???
האם המילה "מקרב" שבביטוי "מקרב זיין" מקורה בלה"ק או בלע"ז?
אם מקורה בלה"ק - הק' קמוצה ותל"מ.
ואם מקורה בלעז - היו צריכים לאיית אותה כפי כללי הכתיב של מילות לעז ביידיש, דהיינו מקארעוו.
ופוק חזי מאי עמא דבר.
כמהים_ כתב:מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.
איש_ספר כתב:שאל נא לדוברי יידיש דכאן. כפי הנשמע אומרים מקרב זיין בקו"ף פתוחה.
איש_ספר כתב:עזריאל ברגר כתב:הוה אמינא כתב:עזריאל ברגר כתב:איש_ספר כתב:שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.
מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.
אבל הרבה מילים בלה"ק - רגילים הלומדים לכאורה בטעות לבטא בהם את הקמץ כפתח, כגון: חזקת הבָתים, דָם, כלָל ופרָט.
לא זכיתי להבין הערת כת"ר "הול"ל מקארעוו-זיין", הוא מצטט מה שאמר לו. דהיינו מפה לאוזן. ולא בכתיבה. ומאן יימר שלא אמר באמת "מקארעוו-זיין"???
האם המילה "מקרב" שבביטוי "מקרב זיין" מקורה בלה"ק או בלע"ז?
אם מקורה בלה"ק - הק' קמוצה ותל"מ.
ואם מקורה בלעז - היו צריכים לאיית אותה כפי כללי הכתיב של מילות לעז ביידיש, דהיינו מקארעוו.
ופוק חזי מאי עמא דבר.
שאל נא לדוברי יידיש דכאן. כפי הנשמע אומרים מקרב זיין בקו"ף פתוחה.
צופה_ומביט כתב:אם כבר מדברים:
יידיש או אידיש?
א ייד או א איד?
לתומי תמיד חשבתי יידיש, כי מקורו מ"יהודי" ע"ש יהודה.
אבל כמדומני שבעיתונות ופרסומים רשמיים וכן אצל דווקנים כותבים "אידיש".
כדכד כתב:אני לא הבנתי מה רוצה מר מ"חזקת הבתים" - ע"פ כללי הניקוד הק' שם פתוחה!
עזריאל ברגר כתב:איש_ספר כתב:שמעתי פעם מרד"צ ע"ה טעם האומרים, ויקרב משיחיה או קרב יום, והקו"ף פתוחה, שהוא שבהשפעת מקרב-זיין שביידיש.
מקרב-זיין שביידיש - הק' קמוצה!
דאלת"ה הול"ל מקארעוו-זיין וכיו"ב.
אבל הרבה מילים בלה"ק - רגילים הלומדים לכאורה בטעות לבטא בהם את הקמץ כפתח, כגון: חזקת הבָתים, דָם, כלָל ופרָט.
ונתנו ידידים כתב:יש עוד דוגמאות כאלו, כגון זב, זן, צב.
אמנם חלק גדול מהם הוגים בפתח רק פה בארץ, אבל בארה"ב כן הוגים אותם בקמץ, והיה לי ויכוח גדול עם מישהו איך הגו אותם באירופה.
ואני טענתי שאלו שיש הבדל בין אנשי ארה"ק לאנשי ארה"ב מגיע מההיגוי העברית, והוא טען שזה מגיע משנים קדומות שבאשכנז דיברו כמו הספרדים בפתח.
ועכשיו מי יכול להרים את הכפפה ולבאר ענין זה
עזריאל ברגר כתב:פייגא/פייגע, שיינא/שיינע
סגי נהור כתב:עזריאל ברגר כתב:פייגא/פייגע, שיינא/שיינע
בשתי הדוגמאות ההגייה הנכונה היא סגול.
עזריאל ברגר כתב:והעיקר: הפריע לי ה"תלי תניא בדלא תניא", או בל"א "ערבך ערבא צריך".
מקרב זיין, כמו קרב יום, וכמו ויקרב משיחיה - כולם נקודים בקמץ.
בדיוק כמו ב של חזקת הבתים.
עזריאל ברגר כתב:סגי נהור כתב:עזריאל ברגר כתב:פייגא/פייגע, שיינא/שיינע
בשתי הדוגמאות ההגייה הנכונה היא סגול.
אז הכתיבה בא' שגויה לדעתך?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 95 אורחים