עליה להר הבית

[אליסף]

עיתון אנטישמי!

לא הבנתי

[בן מיכאל]

עיתון אנטישמי!

לא הבנתי

תיארתי את כעסי על יתד שהוא כביכול עיתון אנטישמי.

[בריה נמוכה]

יתד בעצם אומר אין לנו חלק ונחלה עם הלאומנות וחזון ארץ ישראל השלימה של הימין היהדות התורנית אין לה כל עיסוק לשטחים כאלו או אחרים.
זה כואב מאוד להרבה שנסחפו לשם.

טורו של ישראל אייכלר בהמחנה החרדי בעבר

"בשאון הבחירות המתדפקות בשער אנו עלולים לשכוח שהג'יאהד המוסלמי אינו יוצא להפסקה בגלל הבחירות. דם קרבנות הטבח בבית הכנסת בהר נוף הי"ד עדיין לא יבש וזעקת הכאב שעברה מסוף העולם היהודי ועד סופו לא נמוג. גדולי ישראל והרבנים שליט"א, כבר הורו לכולנו מה לתקן ואין אנו באים להוסיף עליהם. אבל יש דבר אחד שלא רק בתחום הרוחני אלא הפיזי ביותר. העלייה להר הבית של אריאל שרון בערב ראש השנה תשס"א, פתחה את האינתיפאדה השניה וגבתה אלפיים הרוגים הי"ד ואלפי פצועים ומיליוני יהודים כואבים. גם אז עלתה הטענה: וכי יאסר ערפאת היה זקוק לשרון בהר הבית, כדי לפתוח במלחמה העממית הזאת? הרי הוא כבר הכין חביות חומר נפץ, וחומרי הסתה בכל אזורי יש"ע. אריק הטיל רק גפרור קטן עם קמצוץ של אבק שריפה, בבואו להר הבית "לחלל את אל אקצה". אבל מי שמכיר את ההיסטוריה הישמעאלית וכולנו מכירים אותה כשכנים ותיקים, יודע כי "אל אקצה" כבר הציתה אש גדולה לפני שמונים ושש שנים בפרעות תרפ"ט. גם אז יצא חאג' אמין אל חוסייני בזעקה גדולה ומרה שהיהודים באים להחריב את "אל אקצה", בתשעה באב, בעקבות "פרשת הכותל". כל הארץ בערה באש השנאה נגד היהודים והשיא היה בפוגרום בחברון בה נטבחו יותר משישים יהודים ביום אחד רח"ל.

"גם היום אנו יודעים כי הערבים אינם רוצים את היהודים בארץ הזאת. הלוואי וכל הישראלים ירצו יהודים חרדים בארצנו הק'. אבל יש הבדל אם חביות אבק שריפה של שנאה פזורות בכל הארץ והן רדומות כל זמן שאין גפרור שמצית אותן, לבין עלייה להר הבית שהיא סגולה בדוקה ומנוסה לשפיכות דמים ולא בכדי. ראשית, חומר העניין ההלכתי כפסקם של כל גדולי ישראל בעבר ובהווה שאסור באיסור חמור לעלות ולהעפיל את ההר הקדוש. לא ניכנס כאן במילה אחת לצד ההלכתי של האיסור, כי אין זה מדור לבירור הלכות. אבל עצם העובדה שגדולי ישראל ופוסקי הדורות קבעו שזה אסור - זה אסור. יהודי חרדי אינו עובר על איסורים, גם אם אין בהם סכנה פיזית.

"שנית, על אחת כמה וכמה שיש כאן התגרות בישמעאלים בצורה מוכחת ומדממת קרוב למאה שנים רצופות, שזו סכנת נפשות. גם מי שרוצה להקריב קרבנות בזמן שאין בית המקדש קיים, לא יכול להקריב קרבנות אדם רח"ל למען הטירוף הזה. הישמעאלים הבאים להרוג ברציחה אכזרית וליהרג כ"שאהידים", אינם עושים זאת בלי לב בוער ומוח מורעל ומוסת. אי אפשר לתאר לבני עמים אחרים, עד כמה "מסגד אל אקצה" הוא חומר בעירה שבוערת בלבם, עד כדי נכונות לומר "תמות נפשי עם היאהוד". המקום הזה מסיר מהם את כל המחסומים האנושיים הגורמים לאדם לפחד מן המוות ולרצות לחיות. ולכן כל המתקרב לשם, מעבר לכל עניין הלכתי, גורם במישרין ובעקיפין למעבר הנפשי של המחבל מרצון להרוג לשאיפה להיהרג ולמות בקריאות "אללה הוא אכבר" כ"שאהיד" ולזכות בכל ההבטחות שלהם, ה' ירחם ויציל אותנו מחרב זעמם.

"לכן יש למחות נגד ההפקרות להפר את פקודתם של גדולי ישראל שליט"א לבל יהין איש לעלות להר הבית. חובתנו אף לדרוש שאף אחד לא יעיז לסכן את חיי אחרים. אמנם כבר נאמר "על חייו לא חס על חיי אחרים לא כל שכן". אבל אפשר להתריע ולהרתיע מפני עליה להר הבית, בכל חומר הדין, עדי יבוא שילה ויבנה לנו בית מקדשנו ותפארתנו בב"א".

[הוגה]

,

[הרואה]

פעם היה יהודי שערבי נכנס לבית שלו ואנס את אשתו ואז הוא זכר שבכלל היא נדה ואסורה עליו. ומיד הוא סיפר לערבי בערבית ״לא לדאוג לדעת כל הפוסקים היא אסורה עלי באיסור חמור של כרת״
(העתקתי מחכ"א)

[יבנה]

אם כ״כ חשוב להודיע לערבים את הידיעות החשובות הללו, למה שלא יפרסמו מודעה בעמוד הראשון של העיתונות הערבית? ולא צריך להסתפק בעיתונות הערבית הישראלית, צריך להודיע להם בכל מקום שהם. ואולי יצטרפו באותה הזדמנות לביקורי הנטורי קרתא באירן.
ואם הכוונה ליהודים שעולים להר הבית, פשוט שהדברים הרדודים והלא מדויקים לא ישכנעו אף אחד. הרי יש פוסקים שמתירים לעלות להר הבית שעליהם סומכים העולים. ואף הרמב״ם ועוד ראשונים עלו להר הבית, ופעם היה בית כנסת בהר הבית. ופשוט שלהלכה יש אפשרות לעלות להר הבית בתנאים מסוימים, אך חששו שלא ישמרו על הכללים וגם שירגיזו את הערבים.
ואם קדושת המקום מעניין אותם, הרי יש איסור לאפשר לגוים ליכנס לשם, ובפרט שמחללים את המקום ומבזים אותו והורסים אותו.

[בן מיכאל]

פעם היה יהודי שערבי נכנס לבית שלו ואנס את אשתו ואז הוא זכר שבכלל היא נדה ואסורה עליו. ומיד הוא סיפר לערבי בערבית ״לא לדאוג לדעת כל הפוסקים היא אסורה עלי באיסור חמור של כרת״
(העתקתי מחכ"א)

אדיר.

[אליסף]

מה הסיבה לתכסיס היתדי? דרכי שלום, או מניעת יהודים מעלות בהר?

[יבנה]

מה הסיבה לתכסיס היתדי? דרכי שלום, או מניעת יהודים מעלות בהר?

שיקולים פוליטיים קואליציוניים מעורב עם חובת המחאה ובפרט שציבור החרדים שעולה כל הזמן גדל.

[אליסף]

מה הסיבה לתכסיס היתדי? דרכי שלום, או מניעת יהודים מעלות בהר?

שיקולים פוליטיים קואליציוניים מעורב עם חובת המחאה ובפרט שציבור החרדים שעולה כל הזמן גדל.

כלומר הכל חוץ מהסבה המוצהרת שלשמה כתבו בערבית דהיינו דרכי שלום..

[איש_ספר]

אני חושב שיש כאן נקודה נוספת.

הציבור החרדי שאינו קנאי, יש לחלקו איזה רצון כמוס להיות 'נושא בנטל', כתף אל כתף וכו'. המקום המבודל אליו הגענו, לא נח לכל אחד. ומה נעשה שרובצים עלינו כל מיני איסורים של רבנן קשישאי, שלא לילך לצבא וכו' וכו', וכך נדחקנו לעיסוק בסוגיות שבעיני בלתי חרדי, הן שוליות שבשוליות, כן ממ"ח לא ממ"ח וכו'. ואפילו כדה-האן לא היינו, דיפלומט מלומד שלפני מלכים יתייצב עם תזכירים מפורטים על תכניות חובקות זרועות עולם.
והנה הזדמנות נקרתה לפנינו להיות מצילי המזרח התיכון, סוף סוף יש לנו משמעות בעלת ערך כללי, לא עוד שופר של סוגיות חרדיות מקומיות, הזדמנות כזו באה לידנו, לא נחמיצנה.

[הרואה]

מה הסיבה לתכסיס היתדי? דרכי שלום, או מניעת יהודים מעלות בהר?

כמו שאחד הח"כים אמר על בן גביר שהוא לא יכול לשבת בממשלה עם מי שעובר על איסורי כרת.
חילול שבת ומשכב זכר לא מספיק חמורים בעיניו, רק ספק ספיקא של איסור דרבנן של ביאת טמא מת לחיל - אי אפשר לשבת בממשלה עם אדם כזה.
הסיבה כמובן כמובן שאמיר אוחנה לא 'גונב' מנדטים לג' מה שאין כן בן גביר.
צביעות שמלמדת שוב שאין שם אפילו ריח של דעת תורה רק פוליטיקה.
הרי כידוע השתברו קולמוסים על מה זה בדיוק דעת תורה והאם יש שו"ע החמישי וכו'... מה שבטוח כן יש זה תורה ושו"ע הרביעי...

[בן ראובן]

שאלת תם: לשיטת יתד, ההלכה מתירה עליית גויים להר הבית?

[צופה_ומביט]

ואם קדושת המקום מעניין אותם, הרי יש איסור לאפשר לגוים ליכנס לשם, ובפרט שמחללים את המקום ומבזים אותו והורסים אותו.

כבר הקשו כן כאן.

[מעט דבש]

הגרי"ח זוננפלד
https://archive.jdn.co.il/archive/favorite/581642/

הגרי''ח זוננפלד על הר הבית - קול ישראל.png (123.17 KiB) נצפה 1658 פעמים

[מעט דבש]

מכתב-הגריח-זוננפלד - הר הבית.jpg (507.41 KiB) נצפה 1657 פעמים

[הוגה]

.

[בריה נמוכה]

בגישה הזאת של יתד יש סילוף ועקירת ההלכה וחוסר כבוד בסיסי להר הבית ובמקום חילול ה' אין חולקין כבוד ללבלרי עיתון
שקוף שעושים זאת ממטרות פולטיות צבועה באיצטלא של שומרי הסף
תישא הרוח את דבריהם שמהבל ימעטו

והפיכת הר הבית למקום שבו אפשר לממש את הריבונות ואת הלאומנות,
פוק חזי רוב העולים הם אנשי ארץ ישראל השלימה
ששקועים בחזון דמיוני זה ומיטב כוחותיהם משקיעים בזה
אין לך חילול קדושת הר הבית גדול מזה

אם זה היה שטח שכולו יהודי ללא קשר לסכסכוך ישראלי פלסטיני לא היינו רואים אותם מגיעים להר הבית

[הוגה]

.

[בברכה המשולשת]

בגישה הזאת של יתד יש סילוף ועקירת ההלכה וחוסר כבוד בסיסי להר הבית ובמקום חילול ה' אין חולקין כבוד ללבלרי עיתון
שקוף שעושים זאת ממטרות פולטיות צבועה באיצטלא של שומרי הסף
תישא הרוח את דבריהם שמהבל ימעטו

והפיכת הר הבית למקום שבו אפשר לממש את הריבונות ואת הלאומנות,
פוק חזי רוב העולים הם אנשי ארץ ישראל השלימה
ששקועים בחזון דמיוני זה ומיטב כוחותיהם משקיעים בזה
אין לך חילול קדושת הר הבית גדול מזה

אם זה היה שטח שכולו יהודי ללא קשר לסכסכוך ישראלי פלסטיני לא היינו רואים אותם מגיעים להר הבית

השתדלתי מאוד לא להתערב באשכול זה ודומיו, אך לא אוכל לשתוק מול דברים אלו.
העולים (או ליתר דיוק, רבים מאוד מהעולים, ולמיטב ידיעתי רובם הגדול) סבורים, על-פי דברי רבותיהם, כי "לממש את הריבונות" היא גופא גופי תורה ממש.
וכנ"ל לשיטתם מה שכת"ר קורא לו "לאומנות" - תורה היא ממש.
ולהיות "אנשי ארץ ישראל השלמה" זה להיות שותפים בשלמות התורה, כנ"ל.
ואין זה "חזון דמיוני" אלא מימוש ציווי תורה רבים, כנ"ל.

ואכן, אם לא היה להר הבית קשר לסכסוך של הגויים ימש"ו מול עמ"י (הערה: אין שטח כזה בשום מקום בא"י), אז הם לא היו מגיעים לשם. אבל זו גופא המצווה, לשיטתם.

[בן האלקשי]

פעם היה יהודי שערבי נכנס לבית שלו ואנס את אשתו ואז הוא זכר שבכלל היא נדה ואסורה עליו. ומיד הוא סיפר לערבי בערבית ״לא לדאוג לדעת כל הפוסקים היא אסורה עלי באיסור חמור של כרת״
(העתקתי מחכ"א)

ג"א שמעתי שמועה זו
ועל פיה כתבתי במקו"א

וכבר היה מעשה
בישראל מיודענו שנכנס לביתו ורואה בחדר השינה פועל ערבי מהבניין הסמוך
והלה במיטתו מאנס את אשתו

קם ישראל בקול זעקה גדולה ומרה
לפתע נזכר
הן נידה היא אשתי עתה, וא"כ הלא היא אסורה עלי באיסור כרת החמור א"כ מה לי כי אלין על הנכרי הלז

ישב ישראל והירהר
מאיד"ג הלא כבר תמו שבעת ימי נידתה ואין היא אלא בימי ליבונה אשר אינם איסור תורה כלל ואינם אלא מדברי רבותינו
ואף אמנם אם תטבול ותהא מותרת מדאו' מ"מ הלא כל גדו"י אסרוה באיסור חמור

וכך ישב ישראל וחישב שכר מצווה כנגד הפסדה
עד שקרא אל הערבי (בערבית כמובן) קח נא ועשה בה כרצונך
שכן אסורה היא עלי באיסור חמור

וכך חילל הפוחז הלז את אשתו
וקרא לכל חבריו עמו

ואני לעומתו אומר - לא עכברא גנב ולא ערבי אנס
אלא חורא גנב
~~~~~
אמת הוא הדבר
כל גדו"י וכל הפוסקים אסרו את העליה להר הבית בזה"ז
ואפי' בטהרת טומאה היוצאת מגופו
ואפי' למקומות שנטען עליהם שמותרים ודאי (ואכמ"ל)
אך חרפה זאת לא תיעשה במקומינו
וכי מפאת קדושת המקום עלינו לבוז כי זקנה אמנו
ולתת מקום חמדת עינינו וליבנו למשיסה לבוזים ובוזזים

משנאינו בני השפחה עולים ברגל גסה למקום מקדשנו
שועלים הילכו בו
ואנו לעומתם עונים יישר
טלו לכם חלקכם
אין חלק ה' עמנו
שלכם היא ירושה לכם מאבותיכם

ח"ו לא תהיה כזאת בישראל

[צופה_ומביט]

במה העליה לשם [נושא האשכול] מועילה/קשורה לזה?
אל מה תדמה אותה במשל? לאיזה מעשה של הבעל האומלל?

הם שם, ואי אפשר להוציא אותם משם.
את ההסכמה הפוליטית לתת להם כרצונם ולא לצעוק חמס שגזול הוא בידם - כבר קבעו הדור שעבר ואיננו.
כל תפילותינו ותקוותינו לחזור לשם ושהם יכלו כעשן - מעידות על תחושתנו האמיתית, ושאנו לא מרוצים באונס הזה. אנחנו זועקים חמס בכל כוחנו - לכתובת הנכונה, שיש בידה להושיע.
העליה לשם - אסורה עלינו בפסק רבותינו.
זה המצב, לא פחות ולא יותר.

וכל עוד לא נמצא במשל מה שיכול/רוצה הבעל לעשות שנדמה אותו לעליית יהודים להר - הרי שהמשל הזה הוא לצערי דמגוגיה.

לגבי הפרסום ביתד, שפנה לערבים:
הפרסום הידוע ביתד לא אמר שהמקום של הערבים, שאין לו הסיטוריה יהודית, שלא כל תקוותינו לחזור לשם. אמר רק את העובדא שכל רבותינו אסרו על יהודים לעלות לשם בזה"ז. הא ותו לא. = אנחנו לא שותפים למעשים האלה. אלא מדובר בקומץ [כולל רבנים] שפועל על דעת עצמו. שלא יחשבו שכל/מיינסטרים היהדות הדתית-חרדית [אולי אפילו: ציונית] אוחז כך ותומך בזה = רוב העם / חצי מהעם / העם היהודי-דתי תומך בזה.
כמובן שהערבים וכל העולם יעשו מזה צימעס, וייקחו את זה לאן שהם רוצים [וקל וחומר מנושאים אחרים, כאן באמת לא מצופה מהם להבין את הסיבות ההלכתיות והם יפרשו זאת כהוראת בעלות], אבל כנגד זה אין לנו מה לעשות [גם כשהורגים עשרות מחבלים "מדווח" משרד הבריאות הפלסטיני ימ"ש = חמאס - שנהרגו בעזה עשרות "פלסטינים". ימח שמם וזכרם. האם לכן לא נהרוג אותם?]. הרוצה לטעות ולהטעות עצמו - גם כך יטעה.
והעיקר: אנחנו לא אחראים על זה / לא על זה אנחנו אחראים. לא בידינו, ולא באחריותינו. אנחנו כרבנים אחראים להבעת עמדת ההלכה על עליה להר בזה"ז.
והפניה לערבים בערבית היא כנראה מתוך שיקול שאומר: לא להגיב, ולהעמיד עצמנו בתומכים בזה באי-המחאה - הוא חמור עוד יותר [מהצימעס שיעשו], שותפות להתגרות באומות וכיו"ב. כי כרגע נפיצות המצב הפוליטי-מדיני היא הסכנה החמורה ביותר, לא "מראין העין של הסכמה בדיעבד לבעלות ערבית בהר הבית".

[לבי במערב]

אף שאינני מבין מהו הצורך (והטעם) בפרסום שכזה (ובפרט בתרגומו לשפת ישמעאל), אך ברור שהמשל גם הוא מעוות, וצ"ל: בייאושו המר סבר הבעל פן ואולי אם יודיעם (מן השפה ולחוץ) שכביכול אין קשר בינו לענין זה - עכ"פ יחוסו על נפשו־הוא להצילה (למרות שבפשטות נראה כי אי"ז אלא חשיבה מייחלת גרידא), ובודאי שאין כל מקום לטעון כביכול בכך נותן הוא 'היתר' רח"ל למעשי־תועבותיהם הנאלחים. ומסיימין בטוב.

[חברא]

אריה זיסמן
בשפה הערבית: הכותרת האמיצה והדרמטית שקבעה סדר יום אידיאולוגי בנושא הר הבית
הכותרת התקדימית והדרמטית בשפה הערבית, שפורסמה ביום ג' השבוע ב"יתד נאמן" בעיתון רב התפוצה, עוררה סערה תקשורתית רחבת היקף. לא היה ולו כלי תקשורת אחד בארץ, שלא ציטט את הכותרת בה הובעה עמדתם הנחרצת של מרנן ורבנן שליט"א בעניין האיסור החמור לעלות להר הבית.

"העיתון הגדול והחזק ביותר בציבור החרדי מבהיר את עמדת הנהגת הציבור החרדי בעניין הר הבית", נכתב בחלק מהכתבות שסיקרו את הכותרת הדרמטית והבלתי שגרתית. עד מהרה הפכה הכותרת האמיצה והדרמטית, שקבעה סדר יום אידיאולוגי בנושא הר הבית, לנושא ארצי ועולמי. התגובות שהגיעו מכל רחבי העולם ובעיקר ממדינות ערביות, ציטטו את הכותרת ביתד נאמן בכותרות הראשיות שלהם.

בד בבד פנו רבנים ומנהיגי קהילות יהודיות רבות בעולם למערכת בעקבות הסערה התקשורתית, וביקשו לשלוח להם העתקי עיתונים ולא רק את צילומי הכותרת, כדי שיוכלו להציגם בפועל בפני גורמים איסלאמיים בארצותיהם. לדבריהם, הפרסום הבולט בעיתון ועוד בשפה הערבית, יסייע להם בארצותיהם לדו קיום ולאי איום במטרה לשכך את האנטישמיות המוסלמית האפשרית.

במסגרת זו הונח העיתון על שולחנותיהם של מנהיגי מדינות איסלאמיות, אימאמים ואיגודים מוסלמים, כולל אפילו במכה. הרצון היה להבהיר את עמדתה הנחרצת של הנהגת הציבור החרדי האוסרת התגרות באומות כדי למנוע אנטישמיות מוסלמית במדינות הנחשבות למתונות וידידותיות.

הרצון העיקרי היה למנוע מצב בו הסכסוך המדיני-פוליטי סביב הר הבית יהפוך לסכסוך בין-דתי בעקבות המעשים החמורים וההתבטאויות הבעייתיות, שמדברות על ריבונות בהר הבית באיצטלה של תפילה, ובפרט האמירה הלא אחראית והשערורייתית של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר על "בניית בית כנסת על הר הבית". מדובר בקריאת תיגר והתגרות מיותרת הנחשבת לפיגוע מילולי שסופו מי ישורנו.

לפיכך מטרת מרנן ורבנן שליט"א באמצעות ביטאונם "יתד נאמן", הייתה להבהיר את עמדתם, לפיה, אין להפוך את הסכסוך המדיני לסכסוך בין דתות. הסיבה: אם סוגיית "אל אקצא" על הפרק, אין עוד מדינות ערביות "מתונות וידידותיות", אין עוד "מוסלמי מתון" ואין שליטה על התוצאות. הדבר עלול להצית עוד יותר את המתיחות הקיימת באזור, ולהביא חלילה לפרץ מהומות ולשפיכות דמים תוך סיכון רב ליושבי ארה"ק ולקהילות ישראל בעולם.

"ההסברה הכי טובה"
תרגום הכותרת לשפה הערבית נעשה ברמה אוניברסיטאית גבוהה במטרה להעביר את המסר

בעוד הציבור החרדי מדגיש את חשיבות שמירת ההלכה ומניעת פרובוקציות בהר הבית, ממשיכים גורמים פוליטיים חסרי אחריות וערבות יהודית לקדם יוזמות המערערות את הסטטוס-קוו הרגיש בהר בחוסר אחריות משווע. הדבר עלול כאמור להוביל להסלמה מהירה ומסוכנת. בדיוק משום כך נוצר הצורך להבהרה חד משמעית של ההנהגה החרדית, כפי שאכן ביטאה הכותרת לעיל.

כאמור הכותרת בערבית זכתה להדים רבים בארץ ובעולם, אך הייתה חפה משיקולי "רייטינג". השיקול היחיד היה, שמדובר בשליחות של הצלה ואחריות בימים מתוחים אלו. ואכן התגובות שהגיעו מגורמים דיפלומטיים בעולם וממנהיגים איסלאמיים בעולם הערבי היו בהתאם. כולם ציטטו, צילמו ועסקו בעמדתה האחראית של ההנהגה החרדית.

חלק מערוצי החדשות אף ציינו כי מדובר ב"הסברה הכי טובה של מדינת ישראל", בעיקר לנוכח הכישלון ההסברתי הכולל מאז תחילת המלחמה. בדבריהם ציינו כי העובדה שהדברים נכתבו ב"יתד נאמן", עיתון שהוא בר סמכא לבטא את עמדת ההנהגה החרדית, זו ההסברה הכי חזקה של מדינת ישראל, כדי להפריך את ההסתה סביב העלייה הפרובוקטיבית והאסורה להר הבית.

בהקשר זה אי אפשר שלא להתייחס גם לתרגום המדויק ביותר בשפה הערבית של הנוסח המקורי בעברית. כל מילה שהגיעה משולחנם של גדולי ישראל נשקלה בקפידה, מתוך ידיעה שזה יגיע לכל מקום בעולם. תחילה הייתה מחשבה לכתוב שאסור לעלות "בזמן הזה", כאשר הכוונה עד ביאת המשיח במהרה בימינו, כשנוכל להיטהר כדין ונעלה לבית המקדש. אולם החשש היה שזה ישמע כאילו היום אסור, ומחר יתכן ותשונה הפסיקה כאילו מותר, דבר שהרי אינו נכון.

בסופו של דבר לאחר שהתקבל הנוסח הסופי בעברית מגדולי ישראל, הושקע מאמץ רב לתרגום הנוסח בערבית ברמה הגבוהה ביותר. "ערביסטים" בכלי התקשורת הכללית שעברו על הטקסט בערבית אישרו כי אכן מדובר בניסוח ברמה אוניברסיטאית. זאת משום שהמסר כוון בין השאר אל ההנהגה האיסלאמית המשכילה והאינטליגנטית ואל הפרופסורים באוניברסיטאות במדינות ערב ובאוניברסיטאות המובילות בארה"ב, "הראוורד", "קולומביה", "ניו יורק", "ייל", ג'ורג'יה ועוד, שם נוצרות עלילות הדם נגד ישראל והיהודים בין השאר בנושא הר הבית.

סיכום: הכותרת עשתה את שלה, פעלה את פעולתה, הגיעה לכל מקום בעולם, ועתה יש להתפלל ולייחל שאותם גורמים בלתי אחראיים, יימנעו מפרובוקציות נוספות ואסורות המסכנות את הציבור היהודי בארץ ובעולם.
https://hm-news.co.il/500953/

[יבנה]

לאור הביקוש האדיר בעולם הערבי לשמוע את דבר מרנן ורבנן שביתד נאמן, מתבקש להוציא מהדורה בינלאומית בשפה הערבית. הדעת תורה הצרופה והברורה ודאי ישפיע עליהם לטוב, ויתחילו לאהוב את היהודים ובא לציון גואל.

[סדיגוראי]

תגובה נפלאה, מבית המדרש אדרת אליהו...