יום אחד נשמעה שמועה בווארשי שנפטר ר' עקיבא איגר ז"ל. נתאבלה כל ווארשי אבל כבד. אותו היום נזדמן בעל אפיקי יהודה לווארשי. ביקשו ממנו גדולי ווארשי וחכמיה להספיד את הגאון, שבעל אפיקי יהודה דרשן גדול היה, ממש יחיד בדורו. נתכנסה כל ווארשי לבית הכנסת הגדול להספדו של אותו גאון. עם שהספדן עולה להספיד באה בשורה טובה שרבי עקיבא חי. עמד הספדן כשעה קטנה ומחה בטליתו דמעה בעיניו, אחר כך פתח ואמר, הפכת מספדי למחול לי. והיה דורש והולך עד שנתאזרה כל ווארשי שמחה.
האם יש מקור נוסף למעשה זה?
(על פי שמועה, בפסוק זה הספיד החת"ס את חמיו רעק"א שלא התיר להספידו ואמר: הפכת מספדי למחול - תחת לשאת דברי הספד צריך לבקש מחילה שאשיב על דבריו. - מקור מצו"ב).