הגה"ח רבי יואל כהן זצ"ל החוזר של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל

[ליטוואק פון בודאפעסט]

לפ"ב, על ביזוי ת"ח כהגר"י הכהן זלה"ה ['גם' אם דעתי העני' אינה מסכימה עם כל דעותיו] - ראוי שתחלוץ מנעליך ותבקש מחילה על קברו.

הסתכלתי עוד פעם בתגובתי, ולא מצאתי שום דברי ביזוי. רק הוכחתי שדבריו אין להם שחר.
וממנ"פ, אם ת"ח יכול להיות שקצת מדבריו אין להם שחר, אז מה הביזוי? ואם זה פירכא על כל הת"ח, אז למה צריכים לבקש מחילה?

[דרומי]

אני קורא כאן את התגובות האחרונות ופשוט לא מבין את פירוש המלות ואיך תגובה אחת מתקשרת לחברתה. לא נורא.

אבל עושה רושם כללי, לענ"ד, כי לא כדאי להשתמש יותר מידי בטענות על 'ביזוי ת"ח' וכיו"ב, במקומות שלא ברור במאה אחוז שאכן נעשה ביזוי, וכמשל 'זאב זאב' המפורסם. ומסיימים בטוב.

[לבי במערב]

תמיד תתכן טעות בשיקול־הדעת, וכמובן.
לפ"ב: לא 'הוכחת' שום דבר, אלא 'רק' נקטת לשון מזלזלת שאינה ראוי' (כוונתי על תגובתך האחרונה, כמובן).

[ליטוואק פון בודאפעסט]

התגובה האחרונה היתה מענה ל

ולדוגמא שיחה ארוכה מאחד המשפיעים החשובים שמסביר למה למרות שהרבי חי בפועל ממש ממש זה לא סותר ללכת לאהל שלו...

איני יודע מי זה, אבל צריכים לשרוד מפטפטי שטיות כאלה.

[לבי במערב]

עמו המחילה על שלא הבנתי לנכון.

[א איד]

"ווארט" יפה מפי ר' יואל נ"ע, בשם ר' זלמן אהרן נ"ע שניאורסון (בן אדמו"ר מהר"ש ואחי אדמו"ר מהרש"ב) – שהיום (י"ט תמוז) הי' יום הולדתו.
[ראיתיו כאן].

הגרי"כ ע"ה סיפר, ששאלוהו מדוע אינו מקבל ע"[ע] הנשיאות מפני כבוד אבותיו שיישאר הכסא ריק (כי כידוע נשיאותו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב לא נקבעה כסוף פסוק אלא בתרנ"ג-ד).
וענה, שדווקא מפני כבוד אבותיו אינו מקבל ע"ע את הנשיאות שלא יאמרו שגם אבותיו נהיו אדמורים מפני כבוד אבותיהם

[פלוריש]

דיון הלכתי מעניין התעורר בעקבות מכתב שכתב ר' יואל, בו הוא אוסר להדפיס דברים שנערכו משיעורים שהעביר, ללא קבלת אישור מפורש בכתב.
בחוברת המצ"ב הובאו תשובות שנכתבו בעקבות זאת

התוקף ההלכתי של הוראת ר' יואל כהן לא לפרסם את תורתו ללא אישור - הרב מנדל שפרן והרב אליהו קירשנבוים.pdf

(1.49 MiB) הורד 369 פעמים

[א איד]

דברים שפורסמו בעלון "שיח חסידים", מבית היכל מנחם בארא פארק.

ר' יואל.png (986.61 KiB) נצפה 2256 פעמים

[דרומי]

כעת היארצייט הראשון.

מתקיים 'זום' מיוחד עם משפיעים מכל העולם שמעלים זכרונות ומדברים על דמותו והגותו, האמור להימשך שעות רבות.

[גביר]

איש אקדמיה מביא את הרב כדוגמא לבעל זיכרון מופלג כאחד הקדמונים -

הושע : ‏ עם מבוא ופירוש / ‏ מאת שמואל אחיטוב.

מקרא לישראל, הוצאת עם עובד, תל אביב תשפ"ב, עמ' 23.

[הקישון33]

איש אקדמיה מביא את הרב כדוגמא לבעל זיכרון מופלג כאחד הקדמונים -

הושע : ‏ עם מבוא ופירוש / ‏ מאת שמואל אחיטוב.

מקרא לישראל, הוצאת עם עובד, תל אביב תשפ"ב, עמ' 23.

גם אצל אנשי אקדמיה יש תפיסה שיש ירידת הדורות בכח הזיכרון?!

[גביר]

איש אקדמיה מביא את הרב כדוגמא לבעל זיכרון מופלג כאחד הקדמונים -

הושע : ‏ עם מבוא ופירוש / ‏ מאת שמואל אחיטוב.

מקרא לישראל, הוצאת עם עובד, תל אביב תשפ"ב, עמ' 23.

גם אצל אנשי אקדמיה יש תפיסה שיש ירידת הדורות בכח הזיכרון?!

כן, בהחלט

מדברים גם על כך שבעבר הידע היה אוראלי בעיקרו ויצירות שלמות הועברו בעל פה מדור לדור.

היוונים, למשל, אף לא ראו בידע כתוב, שאיש אינו זוכר אותו בפועל, ידע של ממש.

דוגמא חיה בימינו לתופעה מסוג זה, שאינה מצויה כמעט אצל האדם המודרני, המאכסן את רוב ככל הידע שברשותו במאגרים כתובים, ניתן למצא אצל הקיסים האתיופיים, הזוכרים בעל פה עצי משפחה שלמים, כדי לשמור את האיסור הנהוג אצלם על נישואין של בני דודים עד דרגה שביעית.

[סגי נהור]

אין צורך לומר שאין שום קשר בין ר' יואל ע"ה לסוגים כאלה של זיכרון. ר' יואל ידע לחזור על רעיונות באופן מדויק כמו מוזיקאי שיודע לחזור על שיר באופן מדויק. הוא לא משנן מאות תווים בזה אחר זה, אלא תופס היטב את היצירה המגובשת ויודע את מקומו של כל תו בה.

[אליהו_אלאי]

אתמול הי' היא"צ השני.
https://www.youtube.com/watch?v=nTG0msZ2RUQ
קוים לדמותו של בעל היא"צ, מהרה"ג ר' יהושע שלמה גרויז שליט"א

[לאנגע צדיק]

מאמר הערכה מקיף אודותיו בגליון "כי קרוב", לרגל היארצייט השלישי שלו:

כי קרוב.pdf

(2.5 MiB) הורד 58 פעמים