מציאה! ציור אוהלי האמהות בכת"י מתקופת הראשונים

[ישראל אליהו]

[התקבל מאת הרב משה שוחט]:
במהלך רפרוף על כתב-יד מתקופת הראשונים, נתקלתי באיור-תרשים ייחודי המתאר את אהלי יעקב והאמהות, זאת כדי ליישב את הקושי בפסוק העוסק בחיפושיו של לבן אחר התרפים.
בדברי הראשונים יש כמה מהלכים לבאר את צורת ומיקום האהלים, והציור שלפנינו תואם את אחת השיטות.
ידידי ר' יעקב לויפר ​השקיע את כוחותיו בלימוד הסוגיה והיטיב להציג את הדברים במדורו הקבוע בעיתון המבשר.

[פלגינן]

יש להעיר קלות על השוואת התרשים לדברי הריב"א:

ויש מפרשים שאהל יעקב היה בין אהל רחל ואחר אהל לאה היו אהלי האמהות, וכולן היו פתוחים זה לזה, וגם היו פתוחים כלם לרשות הרבים, חוץ מאהל האמהות. ולכן בא לבן תחלה לאהל יעקב, כי אמר עליו שגנב אלהיו, ואחריו לאהל לאה ולאהל האמהות, ולא מצא. וחזר עקביו לאהל לאה, לפי שלא היה אהל האמהות פתוח לרשות הרבים, ויצא משם ובא לאהל רחל דרך רשות הרבים, ולא דרך אהל יעקב, שהרי לא כתוב שבא פעם שניה באהל יעקב כמו שכתוב באהל רחל ולאה, ולפי זה אין צריך לסרס המקרא.

משמע מדבריו שכולם היו פתוחים זה לזה, כולל אהל רחל לאהל יעקב, וכן משמע גם בהמשך דבריו שבעיקרון היה יכול לעבור לאהל רחל דרך אהל יעקב שהיה מחובר אליו, אלא שבגלל שלא כתוב שבא פעם שניה לאהל יעקב, לכן צריך לפרש שיצא לגמרי לרשות הרבים, אבל באמת היו מחוברים [ואף סברא היא שיותר היה ליעקב להיות מחובר לרחל מללאה].
ומכל מקום אינו מוכרח כן, וכמובן שבעיקר הדברים וברוב ככל הפרטים, התרשים תואם את דברי הריב"א.

[לייטנר]

יש שרטוט סכמטי יותר , וגם יותר פשוט, אצל רבי אהרן בן יוסי בעל הג"ן מבית מדרשם של חכמי התוס'.

[א. חיים]

מאמר יפה. רק אעיר שלענ"ד הכותב לא דק בשיטת רש"י - כמובן שרש"י לא התכוון שהלומד יידע את התירוץ לקושיא השניה, מלימוד הפירוש לספר דברי הימים (מה עוד שהפירוש ההוא איננו מרש"י כידוע). אלא כוונת רש"י שהקושייא מתיישבת על פי דבריו כאן. היינו שכיון שב"ויבא באהל יעקב" הכוונה לאהל רחל ויוצא שאכן הזכירו בתחילת הפסוק את אהל רחל, א"כ מיושבת גם הקושיא השניה - שהתורה כותבת בתחילה בכללות, כלומר שמונה לאלו אהלים נכנס לבן. ואחר כך מפרטת שלאהל רחל הוא נכנס פעמיים. וראה דברי דוד לט"ז שפירש כן. וי"ל שאדרבא רש"י איננו מסכים עם תירוץ הרשב"ם וסייעתו ולכן הוא מפרש באו"א שבאמת אהל רחל מוזכר מקודם ומזה יוצא תירוץ על הקושיא השניה, וק"ל.

בנוגע לדברי הכותב שלפניי - בספר הג"ן נכתב (בשם ריב"א) שיטה אחרת מפירוש ריב"א שהובא במאמר, נכתב שם שלבן יצא מאהל לאה ונכנס ישירות לאהל רחל (לדעתו יש בכך הדגשה מיוחדת של הפסוק ולכן התפרש (רק) כאן מאין יצא - "ויצא מאהל לאה ויבוא באהל רחל"), משא"כ ריב"א דידן מפרש שמאהל לאה יצא לבן לרשות הרבים ומשם נכנס לאהל רחל. ולכן גם הציורים בשני הספרים שונים זה מזה - בציור שבכת"י דידן אין מעבר ישיר מאהל לאה לזה של רחל ואכן דרך רה"ר היא הדרך הקלה להגיע מאהל זו לזו, משא"כ בזה שבספר הג"ן, עי"ש.

[קו ירוק]

אבל שיטת הריב"א כפי שהובאה כאן, תמוהה מאוד אף היא.
וכי לאיזה טעם היה אפשר להיכנס אל אהלי שתי האמהות (שהיו נשות יעקב - וכבר לא אמהות), רק דרך אהל לאה.
שמא נאמר שראו את עצמם עדיין אַמהות של האִמהות, הרי בלהה שפחת רחל, ומה טעם רחל איננה יכולה להכנס אל אהל שפחתה אלא דרך אהל לאה.
ובכלל מדרך הצניעות שלכל אחת יהיה פתח אהלה מכוון אל החצר, מה טובו אהליך יעקב !
וצע"ג.

[בן מלך]

הציור מתאים במדויק לשיטת ר' יצחק בן אברהם (אינו הריב"א) שהובאה בתוס' השלם.
הובאה שיטתו לצד הציור - באוצר מפרשי התורה ח"ב (בנספח) שיצא היום לאור עולם.

[שבע]

Budapest - Magyar tudomanyos akademia, MS. Kaufmann A 178
כתיבה ספרדית, מאה ט"ו

[הא לחמא עניא]

הציור מתאים במדויק לשיטת ר' יצחק בן אברהם (אינו הריב"א) שהובאה בתוס' השלם.
הובאה שיטתו לצד הציור - באוצר מפרשי התורה ח"ב (בנספח) שיצא היום לאור עולם.

מאוד יהיה מעניין לראות את הציור השני.
ברכה תבוא על ראש המביא ויזכה בזיכוי הרבים.

[מיני ומינך]

מאוד יהיה מעניין לראות את הציור השני.
ברכה תבוא על ראש המביא ויזכה בזיכוי הרבים.

כמדומני שהוא הציור המובא בראש האשכול

[פלגינן]

מאוד יהיה מעניין לראות את הציור השני.
ברכה תבוא על ראש המביא ויזכה בזיכוי הרבים.

כמדומני שהוא הציור המובא בראש האשכול

זהו אכן אותו ציור, מצ"ב.

[ונתנו ידידים]

אבל שיטת הריב"א כפי שהובאה כאן, תמוהה מאוד אף היא.
וכי לאיזה טעם היה אפשר להיכנס אל אהלי שתי האמהות (שהיו נשות יעקב - וכבר לא אמהות), רק דרך אהל לאה.
שמא נאמר שראו את עצמם עדיין אמהות של האמאות, הרי בלהה שפחת רחל, ומה טעם רחל איננה יכולה להכנס אל אהל שפחתה אלא דרך אהל לאה.
ובכלל מדרך הצניעות שלכל אחת יהיה פתח אהלה מכוון אל החצר, מה טובו אהליך יעקב !
וצע"ג.

אולי אפשר ליישב שאלתך וליישב גם הדוחק שרה"ר כונתו לחצר, ולומר שכולם היו פתוחות לחצר ורק שאהלי הגבירות הי' להם כניסה ישירה גם מרה"ר ולכן יצא מאהל לאה לרה,ר ומשם חזר לאהל רחל ולא שהאהלים היו באמת פתוחים זה לזה.

[מיני ומינך]

עי' בתוספות השלם עה"ת פר' ויצא עמ' קצ.

[הא לחמא עניא]

עי' בתוספות השלם עה"ת פר' ויצא עמ' קצ.

יש אפשרות להעלות את דבריו מה שכתב???
בתודה מראש.

[הא לחמא עניא]

דבר בעתו מה טוב.
עומדים אנו כבר בסוף שבוע פרשת ויצא,
ולכן מהראוי להזכיר לקהל הנכבד את הענין הזה להתענג לקראת השבת הקרב ובא.
תא חזי מראש האשכול ותחי נפשכם!!!

[הוגה]

רבי יוחנן לוריא (ר - רעד) דרשן ארץ אלזס, בספרו 'משיבת נפש' (בראשית פרק לא פסוק לג)

(לג) ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל. רבים צוללין ומפלפלין לצייר האוהלים איך היו, ובחנם הוא, שבדברי הימים פי' הפשט. ועיין שם אחר ויברך דוד את הש"י לעיני כל הקהל, ונאמר שם וזבחים לרוב לכל ישראל, עיין שם מה שפירש"י שם.

[עזריאל ברגר]

רבי יוחנן לוריא (ר - רעד) דרשן ארץ אלזס, בספרו 'משיבת נפש' (בראשית פרק לא פסוק לג)

(לג) ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל. רבים צוללין ומפלפלין לצייר האוהלים איך היו, ובחנם הוא, שבדברי הימים פי' הפשט. ועיין שם אחר ויברך דוד את הש"י לעיני כל הקהל, ונאמר שם וזבחים לרוב לכל ישראל, עיין שם מה שפירש"י שם.

פירש"י שם - דברי הימים א כט כא - לכאורה חולק על פירש"י בבראשית.
ואולי מכאן ראיה נוספת לכך שפירוש זה - אינו מרש"י עצמו...
ואת דבריו הראשונים של רי"ל - לא זכיתי להבין.