יש זמן לשני הדברים ביחד לחזור על התורה עם אהבת התורה, וכן ללמוד עם העיון והבירור. ר' איצל'ה מביא בשם ר ישראל ז"ל ששאל מי שלומד מהר, שלא בעיון, מאין יגיע לו יר"ש, אם לומד בלי להכניס לתוכו את הדברים, כאשר אדם לא מתחבר ומתקשר בפנימיותו לתורה, מאיפה יגיע היר"ש, ובודאי יש זמן די להכל, ואפשר לקיים את הידיעה עם ההבנה.
מישהו יודע מקור הדברים?