כי שרית כתב:איקלע לידי מקרה בו אחד חפץ להתחתן עם גויה רח''ל ויש בידי לדבר על ליבו שימנע מזאת ויתכן ואף יעלה בידי זאת אך איני בטוח כלל שזה הדבר הראוי והנכון במקרה דנן דהרי לו אותו אדם לא יתחתן עם גויה הוא יתחתן עם יהודיה ולא ישמור על טהרה ואף בענייני א''א אין לדעת האם לא יהיה מכשולות ובכלל האם יש עניין שיביא לעולם ילדים יהודים שלא ידעו מצווה מה היא
אשמח לדעת מה דעתם של חכמי ישראל וחכמי הפורום בשאלה חמורה זו
עקביה כתב:ברוך הבא לפורום!
בהדי כבשי דרחמנא למה לך.
ברור שאם יש בידך לשכנע אותו שלא להתחתן עם גויה - מצווה גדולה הבאה לידך אל תחמיצנה. ואם אח"כ הוא יעבור איסורים אחרים, אין זה באחריותך.
ואמר ר"ש בן לקיש אל תיקרי רקתך אלא ריקתיך שאפי' ריקנין שבך מליאין מצות כרמון עאכ"ו. אלא הא דכתיב עוברי בעמק הבכא, ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם ואתי אברהם אבינו ומסיק להו ומקבל להו בר מישראל שבא על בת עובד כוכבים דמשכה ערלתו ולא מבשקר ליה
אור עולם כתב:בלת"ק, לא כאן ולא באשכול שלינקקתי
ואני לא יודע מה המשקל של ההרגשה הזו
אבל אני מרגיש שיש עברות שהן בתוך המערכת, ואפי' רציחה וגזל וכו' הן עברות על החוק אבל בתוך המסגרת,
ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא
אבל יש עברות כמו נישואין עם נכריה או לא לעשות ברית מילה, שבת, ע"ז, וכדו', שהעובר עליהן הוא מוציא את עצמו מהמערכת של עם ישראל
כרת מציאותי, לאו דווקא עונש כרת אלא הוא פשוט מכרית את עצמו מהעם
ומשם החומרא הגדולה
והוא רחום יכפר וגו'
וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, ונתברר בה אמונתו בה', הוא נכנס בכלל ישראל, ומצווה לאהבו ולרחם עליו, ולנהוג עמו בכל מה שציווה השם יתברך איש לחברו מן האהבה והאחווה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת התאווה והתגברות הטבע הגרוע, הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא, והוא מפושעי ישראל.
וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות, הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר, ונקרא צדוקי ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, ומצווה לשונאו, ועליו נאמר "הלא משנאך ה' אשנא".
כדכד כתב:לא הבנתי את השאלה
איזה איסור יש לשאת נידה?
כי שרית כתב:איקלע לידי מקרה בו אחד חפץ להתחתן עם גויה רח''ל ויש בידי לדבר על ליבו שימנע מזאת ויתכן ואף יעלה בידי זאת אך איני בטוח כלל שזה הדבר הראוי והנכון במקרה דנן דהרי לו אותו אדם לא יתחתן עם גויה הוא יתחתן עם יהודיה ולא ישמור על טהרה ואף בענייני א''א אין לדעת האם לא יהיה מכשולות ובכלל האם יש עניין שיביא לעולם ילדים יהודים שלא ידעו מצווה מה היא
אשמח לדעת מה דעתם של חכמי ישראל וחכמי הפורום בשאלה חמורה זו
כי שרית כתב:כדכד כתב:לא הבנתי את השאלה
איזה איסור יש לשאת נידה?
אותו איסור להנשא לגויה
בשתיהם אין איסור בעצם החתנות למיטב ידיעתי
בברכה המשולשת כתב:הלכות איסורי ביאה פרק יב
א ישראל שבעל גויה משאר האומות, דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לגוי, דרך אישות--הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר "לא תתחתן, בם" (דברים ז,ג): אחד שבעה עממין, ואחד כל האומות באיסור זה. וכן מפורש על ידי עזרא "ואשר לא ניתן בנותינו, לעמי הארץ; ואת בנותיהם, לא ניקח לבנינו" (נחמיה י,לא). [ב] ולא אסרה תורה, אלא דרך חתנות.
ב אבל הבא על הגויה דרך זנות--מכין אותו מכת מרדות מדברי סופרים, גזירה שמא יבוא להתחתן. ואם ייחדה לו בזנות--חייב עליה משום נידה, ומשום שפחה, ומשום גויה, ומשום זונה; ואם לא ייחדה לו אלא נקרית נקרוא, אינו חייב אלא משום גויה. וכל חיובין אלו מדבריהן.
.
צופה_ומביט כתב:האם הוא חי עמה כאיש ואשתו, ולכה"פ שותפים לחיים ועם מערכת יחסים / קשר רגשי וכו', וכחלק מזה [נובע מכך, ולשם כך] מעשה האישות, או שהיא משמשת אותו רק ל[הנאת]ביאה, אלא שהיא מיוחדת לו בזה [ואינו בא על אחרות לשם כך, וצ"ת האם צריך שגם היא תייחד לו עצמה בזה], הסכם כזה שעשו ביניהם.
ונתנו ידידים כתב:בברכה המשולשת כתב:הלכות איסורי ביאה פרק יב
א ישראל שבעל גויה משאר האומות, דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לגוי, דרך אישות--הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר "לא תתחתן, בם" (דברים ז,ג): אחד שבעה עממין, ואחד כל האומות באיסור זה. וכן מפורש על ידי עזרא "ואשר לא ניתן בנותינו, לעמי הארץ; ואת בנותיהם, לא ניקח לבנינו" (נחמיה י,לא). [ב] ולא אסרה תורה, אלא דרך חתנות.
ב אבל הבא על הגויה דרך זנות--מכין אותו מכת מרדות מדברי סופרים, גזירה שמא יבוא להתחתן. ואם ייחדה לו בזנות--חייב עליה משום נידה, ומשום שפחה, ומשום גויה, ומשום זונה; ואם לא ייחדה לו אלא נקרית נקרוא, אינו חייב אלא משום גויה. וכל חיובין אלו מדבריהן.
.
מכיון שאין אישות בגוי ואינו אלא דרך חתנות, מהו בעצם ההבדל בין דרך אישות לייחדה לו בזנות
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 407 אורחים