ברכת החודש

[שמואל דוד]

לא זכיתי להבין השאלה

לכאורה מתחילה יש לבקש לתורה וליראת שמים .... וידוע ה״וארט״ שלא ברכו בתורה תחילה ...

[נוטר הכרמים]

ישבתי עם המחשב באיזה ביהכ"נ בא' מפרברי ירושלים, אחד הציץ וראה שאני מתעסק עם עניני תפילה,
והעיר באזני, למה העולם נוהג לעמוד אוטומטית ל'יהי רצון' שלפני ברכת החודש, הרי זו תחנה בעלמא,
וטען שמנהג משובש זה השתרש עקב שבעבר היו נוטלים את הספר תורה כבר לפני היה"ר, וקמו לכבוד הס"ת.

מה דעתכם?

[שמואל דוד]

לא זכיתי להבין השאלה

לכאורה מתחילה יש לבקש לתורה וליראת שמים .... וידוע ה״וארט״ שלא ברכו בתורה תחילה ...

עכשיו חשבתי שי״ל שאם אין קמח אין תורה ולכן מתחילה מבקשים פרנסה כו׳

[שייף נפיק]

ישבתי עם המחשב באיזה ביהכ"נ בא' מפרברי ירושלים, אחד הציץ וראה שאני מתעסק עם עניני תפילה,
והעיר באזני, למה העולם נוהג לעמוד אוטומטית ל'יהי רצון' שלפני ברכת החודש, הרי זו תחנה בעלמא,
וטען שמנהג משובש זה השתרש עקב שבעבר היו נוטלים את הספר תורה כבר לפני היה"ר, וקמו לכבוד הס"ת.

מה דעתכם?

שמעתי מאאמו''ר שליט''א מה שאמר בזה הר' סימוניק זצ''ל, שמה שמחזיקים הס''ת הוא בשביל שאסור לבקש בשבת בקשות, ולכן מחזיקים ס''ת להראות שאין זה תפילה שהרי בתפילה אסור להחזיק שום דבר שלא יתבלבל כוונתו.. ולכן אמר שאפשר להחזיק את המשקפיים.. שוב סיפרתי את זה לבנו שיחי' ואמר לי שכך הציע סימוניק לעשות פ''א בבית ישראל כשהיו צריכים את הס''ת למנין אחר..

[נחומצ'ה]

סיכום הדברים; נפק"מ אם ידיעת המולד לעיכובא

[ז] ועכ"פ לסיכום הדברים נמצא דנחלקו הראשונים במהות ברכת החודש ואמירת ר"ח פלוני ביום פלוני, אם יסוד האמירה כולה הוא זכר לקידוש החודש עצמו, או שבאמת יסוד האמירה היא הכרזה בעלמא, אלא שיש בזה זכר לאמירת [הבי"ד ו]הקהל 'מקודש מקודש' בעת קידוש החודש.

ולכאורה יש בזה נפ"מ גם למנהג שמכריזים המולד לפני הכרזת קביעות היום, דבספר שערי אפרים שם הזכיר מנהג זה בזה"ל,

יש מי שכתב, שנכון לידע בשעה שמברכין החודש אימת יהיה המולד, והטעם לפי שעיקר של שם חודש הוא על חידושה של לבנה שהוא המולד... ואם לא ידע לא עיכב, והעיקר הוא לידע יום קביעות החודש בבירור.

ונראה דכל דבריו הוא לפי שיטתו דאין אמירת קביעות היום אלא הכרזה לאודועי בעלמא, וקצת נראה כן בלשון הגר"ז (פסקי הסידור שחרית לשבת),

נכון לידע המולד קודם שמברכין החדש,

והיינו דזה מנהג טוב בעלמא.
אולם לעיל הבאנו לשון הערוה"ש

'ונראה דלכן המנהג לידע המולד בעת שמברכין החדש, דהבית דין כשקידשו פשיטא שבלא ידיעת המולד לא היו מקדשין'.

והיינו דאם יש בברכת החודש משום זכר לקידוש החודש עצמו, אזי בודאי שידיעת המולד מעכבת. ודוק.

.

זה עתה יצא פסקי תשובות על חלק ד'.
ושם מצאתי שהמקור הראשון להודעה לציבור על מולד החודש הוא מ'פסקי הסידור' של בעל התניא.
[ואחר זמן מצאו בספרי קבלה גם כן על כך. ועכ"פ לערך 100 שנה קודם בעל התניא].

ובזה יובן מדוע אף המשנ"ב לא הביא מנהג זה. כי אין דרכו לצטט מ'פסקי הסידור' אלא מהשו"ע של 'הרב' [הגר"ז].

[יהודהא]

למרות שהאשכול גדוש ומקיף וכמעט לא הניח מקום לחידושים, עדיין קיימים עוללות שלא נאספו.
א.
הנוסח לברכת החודש בכל בו ובארחות חיים הוא : כך גזרו רבותינו שיהיו יודעים גדולים וקטנים שיש לנו ראש חודש פלוני יום פלוני ויום פלוני , בחשבון רבותינו...

נוסח בני רומניא [רומי]
"הקול כל עמא הבו דעתכון למשמע קל קדוש ירחא הדין כמה דגזרו מרנן ורבנן חבורא קדישא דהוו יתבין בארעא דישראל אית לן ריש ירחא ד(פלוני) ב(כך וכך) בשבת, חושבניה ומניניה ב(כך) בשבת, מלכא דעלמא יעבדיניה לסימנא טבא לנא ולכל עמיה בית ישראל ואמרו אמן
תרגום ..כל העם תנו דעתכם לשמוע את קול קידוש החודש הזה, כמו שגזרו מרנן ורבנן חבורא קדישא שהיו יושבין בארץ ישראל... .

ב.
רוח הדברים אינו מודעה והכרזה בלבד, ויש בדברים מעין תשובה לפולמוס והתרסה.
בולטים בנוסח המילים "גזרו רבותינו [ לא הורונו או לימדונו]. וכן -"גדולים וקטנים" !
מה זה חשוב כל כך ל"קטנים" יותר ממצוות אחרות ?
ומה ההדגשה "בחשבון רבותינו" ? ובנוסף ההדגשה "שהיו יושבין בארץ ישראל".וכי מה רע ברבותינו שבבבל ?

ג.
הסבר מעניין ומקורי [ שאינו מלמד על נכונותו] היכול לתת מענה לתמיהות אלו הוא ש-
שברכת החודש נתקנה כחלק מהמאבק שהתנהל כנגד הקראים שלא סמכו על חשבון הלוח של חכמי ישראל. והמשיכו לקבוע את ראש חודש על פי הראייה. ובשבת שלפניה עדיין לא יודעים מתי יחול ראש חודש וממילא לא ניתן להכריז עליו.

ומשום כך כניגוד להתרסתם וכפירתם קבעו להכריז בפומבי בשבת שלפניו ועל סמך החשבון והלוח הקבוע -
.".גזרו רבותינו ...שיהיו יודעים גדולים וקטנים....בחשבון רבותינו...."שהיו יושבין בארץ ישראל"..
וכמפורסם שנוסח רומא יש לו שורשים עתיקים במסורות התפילה ונסמכים רבות על נוסחי התפילות של ארץ ישראל.

ד.הובא בתגובה לעיל -
הודעה על ידי מחשבה אחת » א' ספטמבר 14, 2014 11:09 pm
מאמר נפלא בנושא:
http://tvunah.org/2013/11/06/%D7%91%D7% ... %94%D7%92/
-----------
במאמר המצורף שם נאמר
".... נהגו בבתי המדרש של בעלזא ש'לא היו מכריזים מתי המולד' (מנהגי בעלזא, עמוד ל"ה).ואמנם גם בבתי מדרש של בעלז ראיתי שכל אחד מברר לעצמו זמן המולד ואך אין מכריזים בפרהסיא". גם חסידי ויז'ניץ ולעלוב אין נוהגים להכריז על המולד בפומבי, אלא מוסרים אותו איש לרעהו (הרב מ' גנוט)". ע"כ.

דומני שלא יהיה זה פשוט בבבי"כ גדול להעביר מאחד לשני את זמן המולד, מאות אנשים יתחילו להתלחש
עד שהמסר יגיע לכולם ?
ואמנם ראיתי באחד מבתי הכנסת של לעלוב שניגשים לרבי ומוסרים באזנו את זמן המולד ותו לא. מי שרצה ניגש ללוח לעיין , אבל רובם ככולם מסתמכים על ידיעתו של הרבי.


נ,ב.
גם כיום הקראים אינם נוהגים לפי הלוח שקבעו חזל, אולם בעוד שבעבר קבעו על פי ראייה ממש.
הרי כיום הם נוהגים על פי - אפשרות ראייה - וכדי לדעת מתי יש אפשרות ראייה הם סומכים על חישובים אסטרונומיים מבלי לקבל עדות ראייה ממשית.

[ר' גרונם יקום פורקן]

יש לצרף מכאן:
viewtopic.php?t=18886

[כן מסתבר]

".... נהגו בבתי המדרש של בעלזא ש'לא היו מכריזים מתי המולד' (מנהגי בעלזא, עמוד ל"ה).ואמנם גם בבתי מדרש של בעלז ראיתי שכל אחד מברר לעצמו זמן המולד ואך אין מכריזים בפרהסיא". גם חסידי ויז'ניץ ולעלוב אין נוהגים להכריז על המולד בפומבי, אלא מוסרים אותו איש לרעהו (הרב מ' גנוט)". ע"כ.

דומני שלא יהיה זה פשוט בבבי"כ גדול להעביר מאחד לשני את זמן המולד, מאות אנשים יתחילו להתלחש
עד שהמסר יגיע לכולם ?
ואמנם ראיתי באחד מבתי הכנסת של לעלוב שניגשים לרבי ומוסרים באזנו את זמן המולד ותו לא. מי שרצה ניגש ללוח לעיין , אבל רובם ככולם מסתמכים על ידיעתו של הרבי.

.

האם אין אפשרות להדפיס את המולד בסידורי השבת?

[יהודהא]

"....
דומני שלא יהיה זה פשוט בבבי"כ גדול להעביר מאחד לשני את זמן המולד, מאות אנשים יתחילו להתלחש עד שהמסר יגיע לכולם ?.

האם אין אפשרות להדפיס את המולד בסידורי השבת?

--------------------------
א. אכן כיום נוהגים בבעלז להדפיס פתקים שבהם זמן המולד לחלוקה לקהל.
ב.לעניין הדפה בסידורים - בזכרונ י- שראיתי דיון והתנגדות לכך.
ג.
ולעצם ההסתר של זמן המולד, להלן ההסבר מהספר עולת החודש:
..בספר אוהב ישראל פרשת בא נרמז ענין הסתרת זמן המולד, כי בין שבאה בארוכה ובין בקצרה אין ראוי לגלות להחיצונים כשהיא באה בארוכה כדי שלא יתקנאו בה. וכשהיא באה בקצרה כדי שלא יתאחזו בה .
וזהו ענין פירוש הכתוב אסתר ב כ אין אסתר מגדת את עמה ואת מולדתה, כי הלבנה נקרא בלשון יון אסתתר כמ"ש בגמרא מגילה וזהו אין אסתר מגדת היינו אין הלבנה מגדת ואומרת המולד שלה להחיצונים ...

בס' מנהגים דק"ק וורמיישא ס"ק ל"ו בהגהות שם מפרט סדר ברכת החודש ונראה שלא נהגו באשכנז להכריז את זמן המולד
..בשו"ת מטה לוי סי' ל"ד מנהג כזה להכריז המולד לא ראיתי ולא שמענו ואין לנו בדור יתום הזה לתקן חדשות כמו אלה ובפרט לקבוע דבר חדש בבית הכנסת ...

[חיס]

מאמר יפה מאד על הכרזת זמן המולד

https://www.daat.ac.il/daat/shabat/luac ... -molad.pdf

[יהודהא]

--------------------------
א. אכן כיום נוהגים בבעלז להדפיס פתקים שבהם זמן המולד לחלוקה לקהל.
ב.לעניין הדפה בסידורים - בזכרוני- שראיתי דיון והתנגדות לכך...

----------------------------------------
תודה לחיס על הבאת המאמר של י, לוינגר. - ובכך החזיר לי את אבידתי [ המקור בו ראיתיו] בעניין ההתנגדות להדפסת המולד בסידורים.

ולהלן הקטע המדובר :
...מולד והדפסתו בסידורי התפילה, עד שנדמה, שהוא מביא אותו רק כדי לבטא הסתייגויותיו מגידולי הפרא שהביא בעקבותיו. וזו לשונו (שער י, לז): "העיקר הוא לידע יום קביעת ר"ח בבירור, ונמצאו מדפיסי סידורים, חדשים מקרוב התחכמו, והדפיסו בסידורים מולדות ור"ח... ותקנתם זו קלקלתם...
לא על זה בלבד יש לקבול, אלא גם על ספרי מחזורים וסליחות וסידורים אשר לבקרים מתחדשים ומרבים להביא דיני דינים ועושים כַּוָּנִים (ירמיה ז, יח; מד, יט; במקור הוא כינוי לתקרובת ל"צבא השמים", מפולחני עבודה זרה, וכאן זה אולי רמז עוקצני על "הכוונות" הנדפסות בסידורים החדשים. הרב מ' גנוט), אשר לא שערום אבותינו, ועיקרי התפילות והתחנונים עלו קמשונים..."

[כן מסתבר]

דברים אלו אין להם ענין לקהילה שנוהגת כן לדעת את שעת המולד, ועליה יש לתמוה מדוע לא יפרסמו זאת ע”י הדפסה בסידורים, או בכל דרך אחרת.
ואפשר שאכן אלו שנוהגים שלא להכריז ולא להדפיס, מנהגם האמיתי הוא גם שלא לברר ולדעת כלל את שעת המולד, ואח”כ נשתבש הענין כשנשכח עיקר המנהג.

נ.ב. תיתכן גם דרך שלישית, שענין ידיעת שעת המולד נוגע רק למי שמקדש את החודש.

[יהודהא]

על תפקיד הקהל בקידוש החודש .

סיכום הדברים; נפק"מ אם ידיעת המולד לעיכובא

[ז] ועכ"פ לסיכום הדברים נמצא דנחלקו הראשונים במהות ברכת החודש ואמירת ר"ח פלוני ביום פלוני, אם יסוד האמירה כולה הוא זכר לקידוש החודש עצמו, או שבאמת יסוד האמירה היא הכרזה בעלמא, אלא שיש בזה זכר לאמירת [הבי"ד ו]הקהל 'מקודש מקודש' בעת קידוש החודש.
.

.
----------------------------------
הר ב, זולטי זל רצה לחדש שעמידת הקהל בעת קידוש החודש בבית דין היא משום שעם ישראל נחשב כבעל דין,
וביה"ד תפקידו לפסוק להם את זמניהם.
והאנשים שנמצאים בביה"ד מתפקדים כנציגי עמ"י בדומה למעמדות. והסיבה שהם נדרשים לעמוד שם בשעת פסק קידוש החודש הוא שהם
ככל בעל דין - שחייבים הם לעמוד בשעת מתן פסק הדין.

ומתחברים דבריו לדברי הר מ, פיינשטיין ז"ל בשו"ת אגרות משה (אורח חיים א', קמ"ב),
"ומשמע לעניות דעתי שעיקר המצוה היא בעניית העם, דאמירת ראש הבית דין הוא פסק הדין שפסקו אחר חקירתם את העדים שהחדש מקודש .. אבל אחר שפסקו הבית דין מצוה על העם לקדשה באמירת תרי זימני מקודש מקודש כדילפינן מקרא ... ולכן באמירת ראש הבית דין שהוא לפסוק הדין תנן שאומר רק פעם אחת מקודש ... ועניית העם היא המצוה דקדוש ועל זה נאמר שיאמרו ב' פעמים מקודש מקודש".


"עיקר המצוה היא בעניית העם, דאמירת ראש הבית דין הוא פסק הדין, שפסקו אחר חקירתם את העדים שהחדש מקודש. ולכן באמירת ראש הבית דין שהוא לפסוק הדין תנן שאומר רק פעם אחת מקודש, ועניית העם היא המצוה דקידוש, ועל זה נאמר שיאמרו ב' פעמים מקודש מקודש, ומצוה זו היא למצוה ולא לעיכובא. ואמירת העם "מקודש מקודש" היתה בעמידה. ובודאי העם שנמצא שם במקום מושב הבית דין לא ישבו אלא עמדו".
ומבואר בדבריו כי בית דין אמנם ישבו בשעת קבלת העדות וקביעת פסק הדין שהחודש מקודש, אולם העמידה בברכת החודש "דוגמת קידוש החודש" אינה כדוגמת בית הדין, אלא כדוגמת עמידת העם בשעה שאמרו "מקודש מקודש". כי בזה היה עיקר קיום מצות קידוש החודש.
העולה מדבריו שיש כאן שתי הלכות בקידוש החודש: הלכה אחת של קבלת הדין ובירור פסק הדין, והלכה שנייה של הקידוש בפועל. את ההכרעה ההלכתית מוסמך לקבל רק בית דין סמוך. אך בהכרעה זו אין די! כדי לקדש את החודש, יש צורך בסמכותם של כלל ישראל, אשר באה לידי ביטוי מכוח הציבור העומד במקום ובהכרזה הכפולה מקודש מקודש...

[יהודהא]

ועוד קשר בין פרשת בא לקידושהחודש.
א.
שכן נשאלו למהות הקשר בין תפילת מי שעשה וכו לקידוש החודש והסביר הלבוש [תכא ,א] לפי שמצוות קידוש החודש היא המצווה הראשונה שנצטוו מיד כשנגאלו ממצרים , ולכן מתפללים על הגאולה בכל פעם שמקדשים החודש , ועוד הוסיף ומסתפק כאפשרות - שבזמן המקדש היו מקדשים על פי הראייה ומשום כך מבקשים אנו שיחזור ויקבץ נידחינו ואז נשוב לקדש ע"פ הראייה.
ובסידור ר שלמה מגרמייזא נימק זאת בכך שבכל ראש חודש ה' יושב בדין וע"כ מצרפים אנו בקשה שיגאלינו.

ב.
ולגבי המשפט "חבירים כלישראל וכו"- בסיום תפילת מי שעשה שנמצאת בנוסחים האשכנזיים מקורם במחזור ויטרי, אלא ששם היא מסתיימת ב "חבירים כל ישראל לירושלים עיר הקודש ונאמר אמן".
והיא נאמרת בהכרזות של חודש וגם בהכרזה בשבת שלפני התענית.

בנוסחי הספרדים לעומת זאת תפילת "מי שעשה "מבוססת על נוסח סידור ר עמרם גאון והיא שונה, ואין בה את כלל את הסיומת
חבירים כל ישראל.
כל זה - מלבד עוד שינויים רבים בתפילת החודש בין שתי הנוסחים.
ציטוט הגב עם ציטוטדווח ערוך מחק

[בשער המלך]

מעניין למה המנהג לברך את החודש בשבת לפני ר"ח לא מוזכר במחבר וברמ"א
המגן אברהם בסימן תי"ז מביאו וכן מובא בראשונים.

[כמהים_]

מעניין למה המנהג לברך את החודש בשבת לפני ר"ח לא מוזכר במחבר וברמ"א
המגן אברהם בסימן תי"ז מביאו וכן מובא בראשונים.

נזכר דרך אגב ברמ"א סו"ס רפ"ד.

[בשער המלך]

מעניין למה המנהג לברך את החודש בשבת לפני ר"ח לא מוזכר במחבר וברמ"א
המגן אברהם בסימן תי"ז מביאו וכן מובא בראשונים.

נזכר דרך אגב ברמ"א סו"ס רפ"ד.

כן אבל זה בעצם מגדיל התמיהה כי מזכירו רק כדרך אגב