שאלה בענין צלפחד

[אריה הכהן]

בנות צלפחד אמרו: אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו. ובחז''ל נחלקו הדיעות האם הוא היה המקושש או מהמעפילים. ועוד מבוא' בחז''ל שבנותיו אמרו שהוא לא היה מהמרגלים ולא מהמאתים וחמישים עדת קורח.
והנה רש''י כותב בסוף פרשת שלח שהמקושש היה בשבת השניה היותם במדבר, וא''כ פשיטא שצלפחד לא היה לא מהמרגלים ולא מעדת קורח שזה היה מאוחר יותר ומה חידשו בכך בנותיו?

[דרומי]

בנותיו לא אמרו במה חטא אביהם, הן רק אמרו מה הוא לא חטא. וע"ז נחלקו חז"ל במה כן חטא, אבל הבנות עצמן לא אמרו באופן חיובי את חטאו (מפני כיבוד אב). כלומר, הבנות לא אמרו למשה 'אבינו היה המקושש'.

[דרומי]

וראה בארוכה כאן (בסוף - עמ' כז)

[מחשב מסלול]

יש באור החיים במדבר פרק כז פסוק ב (פרשת פינחס)

ובספר הזוהר הקדוש פרשת בלק דף ר"ה אמרו וזה לשונם דחב במדברא במלולא לגבי משה חשיבו דמשה אנטיר דבבו ובגין כך קריבו לקמיה דמשה ואלעזר וכל הנשיאים וכל ראשי אבהן וכו' עד כאן, הדברים יגידו שמפרש טעם מאמר הנשיאים וכל העדה הוא שהבנות כנסו אותם לחשש שינטור משה להם איבת אביהם, ומה שאמרו בזוהר וכל ראשי אבהן הוא פירוש אומרו וכל העדה, והוכרח לפרש כן לפי מה שמפרש שהם כנסו אותם לא יתכנסו העדה כולם זולת במאמר משה ובתקיעה בחצוצרות כידוע לזה פירש שהם ראשי האבות, ויש להעיר לדברי הזוהר איך יעלה על דעת הצדקניות לחשוד בכשר כמשה, ואולי שאינו אלא ללמדנו דרך החיים, וכמו שפירש שם בזוהר וזה לשונם מכאן מאן דחייש מן דיינא יקרב אחריני ויסגי בגוברי עד כאן, וכבר אמרו ז"ל (ב"ר קיט ב) שהבנות חכמניות היו וצדקניות היו, ולעולם יודעים היו כי משה לא יעוול משפט, או אפשר שחששו כי משה ישפוט בהם כמשפט המתלוננים והמרגלים שלא נטלו בניהם חלק בארץ לפי שדברו בה' ובמשה לזה כנסו כל האמורים לצדד עמו במשפט כדי שלא יטה בדעתו לחובתם, או אפשר שנתחכמו בזה כדי שירגיש משה ויעשה מה שעשה כאמור שם בזוהר שנסתלק מן המשפט והקריבו לפני ה', ונראה שהגם שהיה יודע משה שנוטלות נחלה עם כל זה עשה כן ללמד לדיינים שרואים שנחשדים בדין שיסתלקו וכו' כדרך שעשה הוא, או אפשר שחש להם שיהיו כמתלוננים וסלק עצמו מלצדד במשפטם והקריבו לפני ה':

[ונתנו ידידים]

יש באור החיים במדבר פרק כז פסוק ב (פרשת פינחס)

ובספר הזוהר הקדוש פרשת בלק דף ר"ה אמרו וזה לשונם דחב במדברא במלולא לגבי משה חשיבו דמשה אנטיר דבבו ובגין כך קריבו לקמיה דמשה ואלעזר וכל הנשיאים וכל ראשי אבהן וכו' עד כאן, הדברים יגידו שמפרש טעם מאמר הנשיאים וכל העדה הוא שהבנות כנסו אותם לחשש שינטור משה להם איבת אביהם, ומה שאמרו בזוהר וכל ראשי אבהן הוא פירוש אומרו וכל העדה, והוכרח לפרש כן לפי מה שמפרש שהם כנסו אותם לא יתכנסו העדה כולם זולת במאמר משה ובתקיעה בחצוצרות כידוע לזה פירש שהם ראשי האבות, ויש להעיר לדברי הזוהר איך יעלה על דעת הצדקניות לחשוד בכשר כמשה, ואולי שאינו אלא ללמדנו דרך החיים, וכמו שפירש שם בזוהר וזה לשונם מכאן מאן דחייש מן דיינא יקרב אחריני ויסגי בגוברי עד כאן, וכבר אמרו ז"ל (ב"ר קיט ב) שהבנות חכמניות היו וצדקניות היו, ולעולם יודעים היו כי משה לא יעוול משפט, או אפשר שחששו כי משה ישפוט בהם כמשפט המתלוננים והמרגלים שלא נטלו בניהם חלק בארץ לפי שדברו בה' ובמשה לזה כנסו כל האמורים לצדד עמו במשפט כדי שלא יטה בדעתו לחובתם, או אפשר שנתחכמו בזה כדי שירגיש משה ויעשה מה שעשה כאמור שם בזוהר שנסתלק מן המשפט והקריבו לפני ה', ונראה שהגם שהיה יודע משה שנוטלות נחלה עם כל זה עשה כן ללמד לדיינים שרואים שנחשדים בדין שיסתלקו וכו' כדרך שעשה הוא, או אפשר שחש להם שיהיו כמתלוננים וסלק עצמו מלצדד במשפטם והקריבו לפני ה':

איני מבין כונת הזוה"ק האם הוא חולק על הגמרא שהיה מקושש או מעפילים?

[ונתנו ידידים]

בנות צלפחד אמרו: אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו. ובחז''ל נחלקו הדיעות האם הוא היה המקושש או מהמעפילים. ועוד מבוא' בחז''ל שבנותיו אמרו שהוא לא היה מהמרגלים ולא מהמאתים וחמישים עדת קורח.
והנה רש''י כותב בסוף פרשת שלח שהמקושש היה בשבת השניה היותם במדבר, וא''כ פשיטא שצלפחד לא היה לא מהמרגלים ולא מעדת קורח שזה היה מאוחר יותר ומה חידשו בכך בנותיו?

אני לא הבנתי הכונה של רש"י שהיה שבת שניה, וכי לפני מתן תורה ניתנה להם שבת לכל הלכותיה, וגם אם כן וכי היה להם חיוב מיתה - יודעין היו שהמקושש במיתה ולא ידעו איזה - ומה שנתנה במרה לא היה אלא לימודה, ועל המן נתנה רק איסור הוצאה. ואחר מתן תורה לא היה משה עד יום כיפור.
ובמדבר הוא בפשטות במדבר פארן והיה אחר המרגלים, ובכל אופן שבת שניה איני מבין איך יתכן.

[עזריאל ברגר]

איני מבין כונת הזוה"ק האם הוא חולק על הגמרא שהיה מקושש או מעפילים?

א. ייתכן שזוהי דעה שלישית. לפי המקובל שהזוהר נכתב ע"י רשב"י - תנא הוא ופליג!
ב. אפשר להעמיס בדבריו בדוחק שצלפחד היה מהמעפילים.

[עזריאל ברגר]

אני לא הבנתי הכונה של רש"י שהיה שבת שניה, וכי לפני מתן תורה ניתנה להם שבת לכל הלכותיה, וגם אם כן וכי היה להם חיוב מיתה - יודעין היו שהמקושש במיתה ולא ידעו איזה - ומה שנתנה במרה לא היה אלא לימודה, ועל המן נתנה רק איסור הוצאה. ואחר מתן תורה לא היה משה עד יום כיפור.
ובמדבר הוא בפשטות במדבר פארן והיה אחר המרגלים, ובכל אופן שבת שניה איני מבין איך יתכן.

א. מה שכתבת שצלפחד היה אחרי המרגלים - אכן יש דעה כזאת.
ב. אפשר לפרש "שבת שניה" בשני אופנים:
1. שבת שניה ממש לירידת המן, ואפשר לומר שהמקושש עבר על מלאכת הוצאה (כידוע שיש בזה כמה דעות בגמרא מסכת שבת), ועל מלאכת הוצאה הצטוו עם אזהרת לקיטת המן.
2. שבת שניה אחרי שקיבלו את מצות שבת לפרטיה, ואז אין מקום לקושיא כלל.

[עזריאל ברגר]

יש באור החיים במדבר פרק כז פסוק ב (פרשת פינחס)

ובספר הזוהר הקדוש פרשת בלק דף ר"ה אמרו וזה לשונם דחב במדברא במלולא לגבי משה חשיבו דמשה אנטיר דבבו ובגין כך קריבו לקמיה דמשה ואלעזר וכל הנשיאים וכל ראשי אבהן וכו' עד כאן, הדברים יגידו שמפרש טעם מאמר הנשיאים וכל העדה הוא שהבנות כנסו אותם לחשש שינטור משה להם איבת אביהם, ומה שאמרו בזוהר וכל ראשי אבהן הוא פירוש אומרו וכל העדה, והוכרח לפרש כן לפי מה שמפרש שהם כנסו אותם לא יתכנסו העדה כולם זולת במאמר משה ובתקיעה בחצוצרות כידוע לזה פירש שהם ראשי האבות, ויש להעיר לדברי הזוהר איך יעלה על דעת הצדקניות לחשוד בכשר כמשה, ואולי שאינו אלא ללמדנו דרך החיים, וכמו שפירש שם בזוהר וזה לשונם מכאן מאן דחייש מן דיינא יקרב אחריני ויסגי בגוברי עד כאן, וכבר אמרו ז"ל (ב"ר קיט ב) שהבנות חכמניות היו וצדקניות היו, ולעולם יודעים היו כי משה לא יעוול משפט, או אפשר שחששו כי משה ישפוט בהם כמשפט המתלוננים והמרגלים שלא נטלו בניהם חלק בארץ לפי שדברו בה' ובמשה לזה כנסו כל האמורים לצדד עמו במשפט כדי שלא יטה בדעתו לחובתם, או אפשר שנתחכמו בזה כדי שירגיש משה ויעשה מה שעשה כאמור שם בזוהר שנסתלק מן המשפט והקריבו לפני ה', ונראה שהגם שהיה יודע משה שנוטלות נחלה עם כל זה עשה כן ללמד לדיינים שרואים שנחשדים בדין שיסתלקו וכו' כדרך שעשה הוא, או אפשר שחש להם שיהיו כמתלוננים וסלק עצמו מלצדד במשפטם והקריבו לפני ה':

איני מבין כונת הזוה"ק האם הוא חולק על הגמרא שהיה מקושש או מעפילים?

א. ייתכן שזוהי דעה שלישית. לפי המקובל שהזוהר נכתב ע"י רשב"י - תנא הוא ופליג!
ב. אפשר להעמיס בדבריו בדוחק שצלפחד היה מהמעפילים.

אבל בכ"מ אחרים בזוהר נקט שצלפחד מקושש היה.
ועפ"ז מוכרחים למצוא יישוב לקושיא, ואיני יודע.
ושמא עמדו על זה מפרשי הזוהר כאן?

[איקטורין]

מעניין לעניין באותו עניין:
למ"ד שהיה מהמעפילים מה כוונת רש"י: "שלא החטיא אחרים עימו". בשלמא מקושש היה הוא לבדו, אבל המעפילים היו קבוצת אנשים שחטאו יחדיו, ולכאורה כל אחד ואחד מדרבן את חברו?

[דרומי]

לכאורה המעפילים היתה החלטה ספונטנית כך שכל אחד דירבן את עצמו.

עכ"פ עיקר הכוונה היא בהשוואה לעדת קרח והמרגלים ששם היה מסע שכנוע מצד החוטאים כנגד משה רבינו, ואילו כאן כל אחד התעורר מעצמו ולא חיפש להניע אחרים ולשכנעם.

[מטה עז]

איני מבין כונת הזוה"ק האם הוא חולק על הגמרא שהיה מקושש או מעפילים?

א. ייתכן שזוהי דעה שלישית. לפי המקובל שהזוהר נכתב ע"י רשב"י - תנא הוא ופליג!
ב. אפשר להעמיס בדבריו בדוחק שצלפחד היה מהמעפילים.

עיין בדברי רמד ואלי על צלפחד על פי הזוהר