דרומי כתב:לאחרונה החסידים - ולא רק גור - לקחו לעצמם תפקידי שרים בממשלה (מה שלא עשו במשך עשרות שנים), בשונה מהליטאים. אולי לזה התכוון המשורר בכך שהם 'מסתכלים על כל דבר בעין פרקטית'.
זה נקרא לדגדג לי באף...
סיכום הסיפור כך היה: הרי''מ לוין היה שר בממשלה הראשונה השניה והשלישית, באישורם של הבית ישראל, הרב מטשיבין, הרב מפרשבורג, הגרא''ז מלצר, הגר''ז סורוצקין, ועוד.
כמה רבנים ליטאים - מבלי להיכנס לסיבה - נתנו רוח גבית לכל הלוחמים נגד השהייה בממשלה. מלחמה מכפישה על גבי עיתונים בפאשקוילים וכו' כנהוג.
ברגע שהעסקונה הליטאית, אז פרוש ולורנץ, הגיעו לקדמת הבמה, בתשל''ז, פתאום נמצא 'ההיתר' של להיות עם ולהרגיש בלי. להיות בממשלה בלי לקחת שרים...
במשך השנים, התירו הליטאים גם את סגני השרים לאגודה, וגם את השרים, אבל רק לש''ס.... מנהיגי ש''ס היו אז מנהיגי הציבור הליטאי.
לאחרונה החסידים קיבלו אומץ, ונזכרו שגם אז גדולי הדור פסקו, שאם יש דברים דרמטיים וחשובים לצורך הדור, אז מותר לקחת תפקידי שרים. בדיוק כמו פסק מועצת גדולי התורה בארץ ובאמריקה בקום המדינה.
ואם אפשר להפוך את זה, ל'ערכיות ליטאית' שלא לקחת שרים, מה טוב.
[אגב, נראה לי שכבודו הדרומי, נמנה על חסידי חב''ד, והרבי הרמ''מ היה כמעט מהיחידים שהתריע כל השנים הראשונות על האיסור של כניסה לממשלה, ובכל זאת כאשר בתש''נ ראה סכנה בהקמת ממשלת שמאל, התיר לנציגו-חסידו להיכנס לממשלת ימין, כי בסופו של דבר על כל דבר יש להסתכל בצורך של אותה התקופה].