יהושפט כתב:וכעת שאלה, המ"ב פסק מה שפסק בהלכות שבת להיתר ועשה כדבריו, החזו"א חולק ואומר שאסור מדאורייתא, האם הוא יאמר בפה מלא שר' ישראל מאיר הכהן מראדין היה מחלל שבת בשוגג? כך הוא הסגנון לדבר בבית המדרש? הגם שאם יבוא נ"מ לחטאת כך הוא יורה, ברור שלהלכה זו דעתו, אבל הגישה היא שאלו ואלו.
האם לדעתך יקבל הבי"ד הקודם בשמים עונש כמו מחלל שבת בשוגג, יש לך בכלל הו"א כזו?, או שיקבל שכר כשומר שבת כהלכתו?
תוכן כתב:אבל אם ב"ד הגדול יפסקו שדבר זה אסור בשבת, ובא גאון עצום, סיני ועוקר הרים, זקן ממרא, וממרה את פיהם, ברור שיסקלו אותו, וברור שאם לא יתוודה וישוב, אז אחרי מיתתו גם יענש בגהינם בעונשים קשים ומרים.
תוכן כתב:יהושפט כתב:וכעת שאלה, המ"ב פסק מה שפסק בהלכות שבת להיתר ועשה כדבריו, החזו"א חולק ואומר שאסור מדאורייתא, האם הוא יאמר בפה מלא שר' ישראל מאיר הכהן מראדין היה מחלל שבת בשוגג? כך הוא הסגנון לדבר בבית המדרש? הגם שאם יבוא נ"מ לחטאת כך הוא יורה, ברור שלהלכה זו דעתו, אבל הגישה היא שאלו ואלו.
האם לדעתך יקבל הבי"ד הקודם בשמים עונש כמו מחלל שבת בשוגג, יש לך בכלל הו"א כזו?, או שיקבל שכר כשומר שבת כהלכתו?
החזו"א לא יגיד שהח"ח הוא מחלל שבת, מפני שהוא מקבל שלדעת הח"ח הוא אינו מחלל שבת. זאת אומרת, שהוא מבין שדעתו אינו מחייב את השני, כי הוא אינו ב"ד הגדול. אבל אם ב"ד הגדול יפסקו שדבר זה אסור בשבת, ובא גאון עצום, סיני ועוקר הרים, זקן ממרא, וממרה את פיהם, ברור שיסקלו אותו, וברור שאם לא יתוודה וישוב, אז אחרי מיתתו גם יענש בגהינם בעונשים קשים ומרים.
נערי האוצר כתב:תוכן כתב:אבל אם ב"ד הגדול יפסקו שדבר זה אסור בשבת, ובא גאון עצום, סיני ועוקר הרים, זקן ממרא, וממרה את פיהם, ברור שיסקלו אותו, וברור שאם לא יתוודה וישוב, אז אחרי מיתתו גם יענש בגהינם בעונשים קשים ומרים.
גם אם יתברר שהוא זכה לכוון להלכה הטהורה כפי שהיא נמסרה למשה רבינו בסיני?
צופה_ומביט כתב:לא, זו לא השאלה שאנו דנים כאן.
אנו דנים רק בשאלה האם יש דברים שמשה לא מסר לישראל / ישראל לא שמעו ממשה, ואותם מחדשים ופוסקים חכמי הדורות, לפי כללים שיש בזה המבוארים בהקדמות הרמב"ם.
תוכן כתב:והוא, מקור התורה שבעל פה, האם היא אלוקית שנמסרה למשה בסיני ביחד עם התורה שבכתב, או שהיא יצירה חדשה של חכמי הדור, כפי הכרעת עיניהם וכפי שיקול דעתם בהתאם לצרכי הדור.
תוכן כתב:מבלי להביע שום תמיכה במפגינים ובהתנהגות שלא ראויה שלהם, הביקורת נגד הר' אוריה עינבל היא במקום. הוא אומר בפירוש, שתורה שבעל פה יכולה להשתנות כפי דעתם של חכמי הדור, ובזה הוא מכחיש את המסורה.
צופה_ומביט כתב:אראל כתב:במטרה שבצער הכליאה 'יכופר' עוון הנאשם שלפי דיני התורה, אין בזה שום תכלית ושום מטרה, ולא נזכר עונש כזה בשום מקור לא בראשונים ולא באחרונים ....
המטרה להרתיע אחרים, ופשוט.
אולי יש לך רעיון אחר איזה עונש יכאב וירתיע, יגרום לאדם לחשוב עשרים פעמים לפני שהוא מבצע פשע, אבל אין טענה על מי שבחר בצורה הזו להרתיע.
ובית דין פעמים שעונשין ומכין שלא מן הדין בדיוק מהסיבה הזו, וזה המקור בדיני התורה.
כמובן שאפשר לדון על עצם מערכת בתי הסוהר, וחברת הכלואים שם, מה זה עושה לאסיר מעבר לשלילת החופש, והאם זו ענישה אפקטיבית. אבל זה דיון מקצועי, לא תורני, לכאורה.
בכל אופן שכחת שתוכן היה חבר בבית ועד ויש לו ידיעות שאיני בטוח שירצה לחשוף כאן.נערי האוצר כתב:ומכאן לתחזית: הוא יציג הוכחות בלתי מספקות, וכדי להצדיק את הביקורת שלו ולהתבצר בדעתו הוא יטען שהם לא מעזים לומר במפורש את אשר על לבם ושהם משחקים בניסוחים מעורפלים.
זאב ערבות כתב:בכל אופן שכחת שתוכן היה חבר בבית ועד ויש לו ידיעות שאיני בטוח שירצה לחשוף כאן.
נערי האוצר כתב:זאב ערבות כתב:בכל אופן שכחת שתוכן היה חבר בבית ועד ויש לו ידיעות שאיני בטוח שירצה לחשוף כאן.
לא כי. הרי הוא הודיע כמה פעמים באשכול זה שאין לו בעיה עם דעות פסולות שהאדם שומר אצלו בסתר, וכל הבעיה היא שהרב ענבל מפרסם את הדעות הבעייתיות בקרב תלמידיו מעריציו.
תוכן כתב:לא 'שאין לי בעיה', אלא שזה לא העסק שלי. ברגע שהבן אדם מוציא משהו לרשה"ר, שיהיה מוכן שאחרים יגיבו ברשה"ר.
תוכן כתב:זה נכון, שאין לנו שום דרך לדעת אם כל הלכה והלכה היא בדיוק כפי שנמסרה למשה מסיני. הרי רשת הטעות פרושה לרגל כל בן אנוש, ואפשר שטעו חכמים בהכרעת דעתם באופן זה או אחר. אבל התורה מחייבת אותנו לשמוע בקול חכמי כל דור ודור, ואם באמת טעו חכמים נחלקו הראשונים אם כוונת התורה היא, שהכרעת החכמים זה הדבר הנכון לעשות, כי כך הכריעו חכמים, או שאף על פי שזה לא נכון לעשות, מכל מקום חייבים לעשותו כי כן הכריעו חכמים. וכל זה אינו רלוונטי לשאלה שאנו דנים כאן, והוא, מקור התורה שבעל פה, האם היא אלוקית שנמסרה למשה בסיני ביחד עם התורה שבכתב, או שהיא יצירה חדשה של חכמי הדור, כפי הכרעת עיניהם וכפי שיקול דעתם בהתאם לצרכי הדור.
ואמרו בש"ס כמה טפשאי אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבא דאלו בס"ת כתיב ארבעים יכנו ואתו רבנן ובצרי חדא. והקשו מהא דאמרו בקידושין דף ל"ג מהו לעמוד בפני ס"ת, ואמרו מפני לומדיה עומדין מפניה לא כ"ש, ומשמע מזה דכבוד התורה גדול משל לומדיה. ונ"ל לפמ"ש בס' תפארת ישראל, דכאשר נתבונן במעשה הבורא כל הנבראים צריכין תיקון ועשיה, כדאיתא במדרש כל אשר נברא בששת ימי המעשה צריך תיקון ועשיה אחרת חטין צריכין לטחון החרדל צריכין למתק. ומפני כי התורה ניתנה מהש"י ע"י נביא ומעלת השכל גדולה מנביאות, וכדאמרינן חכם עדיף מנביא, וכמו שפעולת השכל גדולה מהטבע כמו כן היא גדולה מנבואה, ולכך החכמים הם עיקר התורה והשלמתה, ומש"ה אתו רבנן ובצרי לה חדא כו', והתורה בא לעולם כמו כל הטבעים שלא באו מבוררים רק האדם בשכלו מבררם והשכל מברר הנבואה כו'. ובמדרש שאל טרנוסרופוס את ר"ע איזה מעשים נאים כו', הרי שאפי' מעשה הש"י צריך תיקון כו'. ואל יפלא בעיניך איך יוכל האדם לברר בחכמה דברי הנבואה, וכמו כן איך החכמה מבררת הטבע שברא הש"י, משום דהכל מהש"י הטבע והחכמה והנבואה הבריאה והתיקון ע"ש. וזה כוונתם ז"ל הני טפשאי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי רבנן, דעיקר תיקון והשלמת התורה ע"י החכמים דבצרי חדא, והרי זה כמי שיש לו כרם מלא גפנים נטע שורק, ואדם אין לעבוד את אדמתה, הנה כרמו כלא היה, אולם אם ישכור פועלים ויעבדו עבודת הכרם ויעשו ענבים בקרן בן שמן, אז הידד הידד יקראו הדורכים, כרם חמד ענו לה, ומ"מ לא יהיו הפועלים מיטב קנינו כי אם הכרם הוא העיקר, אך הוא צריך אל הפועלים ובלעדם לא יכון. וכמו כן הוא בתורה אם אין ת"ח לברר ולתקן והיה כדברי ספר החתום, שאין לך מצוה מפורשת בתורה, תפילין לא נודע כמה פרשיות ומה לכתוב, וכן ציצית, ומזוזה, ושעטנז, ורבות כהנה, ובמלקות בצרי חדא. ובלעדי הת"ח התורה כלא היתה, אבל אם כבר החזקנו ידי המחזיקים הת"ח המתקנים אותה, וכבר אכלנו את לחמה ויינה שתינו. אז היא העיקר ולא הפועלים, כמו המרגלית בתחילת מציאתה סתומה ומכוסה ואינה חשובה מאומה, וכשיש עבד נוקב מרגליות אז הוא יעשנה ויחשיבנה מאוד, אמנם לא יחשב העבד לעיקר כ"א המרגליות. וכן בתורה אם מפני לומדיה אנו עומדין שהם הפועלים וכבר תקנו אותה והשלימוה מפניה לא כ"ש שהיא העיקר. והבן.
לזאת יחרד איש פן ידבר בתורה בדברים אשר לא כן ושכל האנושי לואה להשיג האמת ובפרט כוונת התורה שרפים ואופנים לא השיגו אלהים הבין דרכה. וההוא דמשקר העונש ר"ל מבואר בזוהר היכן ההיא מלה סלקא ושתיקתם יפה מדיבורם שלא יכשלו בשנונם. אך לא נתנה התורה למלאכי השרת ואל האדם נתנה אשר לו שכל האנושי ונתן לנו הקב"ה התורה ברוב רחמיו וחסדיו כפי הכרעת שכל האנושי גם כי אינו אמת בערך השכלים הנבדלים.
וכבר האריך הר"ן בדרשותיו דרוש שביעי במה שאמרו פרק השוכר את הפועלים רבה בר נחמני הוי יתיב אגוזאי דדקלא וקא גריס שמע דקא מפלגי במתיבתא דרקיעא אם בהרת קדמה לשער לבן טמא ואם שער לבן קדמה לבהרת טהור ספק הקב"ה אומר טהור ומתיבתא דרקיעא אמרי טמא אמרי מאן נוכח רבה בר נחמני דהוא יחיד באהלות. וע"ש שהקשה אחר שהשיגו מהשי"ת שהיה מטהר איך טמאו הם עד שהוצרכו להכרעתו של רבה בר נחמני וע"ש שכתב בישוב שאלה זו וז"ל כי אם היותם שספק טהור על דרך האמת היו אומרים טמא שאחר שהכרעת התורה נמסרה להם בחייהם ושכלם היה מחייב לטמא היה מן הראוי שיהיה טמא אף על פי שהוא בהיפך האמת שכן חייב שכל האנושי והשאר אף על פי שהוא אמת אין ראוי לעשות מעשה כן בדרכי התורה כמו שלא טהרו בעלי מחלוקתו של רבי אליעזר אף על פי שנתנה עליהם בת קול מן השמים שהלכה כמותו ולא נסתפק להם שהענין מאת השי"ת ואף על פי כן לא בשמים הוא ולפיכך אמרו מאן נוכח רבה בר נחמני ולא באה אליו ההכרעה מן האמת כי לא נסתפקו בזה כמו שכתבנו אלא שהכריע ששכל האדם מחייב וכו' ומה שהיו הם מטמאים לא היה רק מקוצר שכלם בערך השכל האנושי או מהתרשלם בלימוד התורה בחייהם ע"ש.
וכל הרואה זה ישתומם ולבבו יחרד. אם בני עליה שזכו להיות מבני מתיבתא העליונים. לפני אדון האדונים. לא השלימו שכלם שכל האנושי מפני עומק המושג וקוצר המשיגים. או מהתרשלות בלימוד התורה בחייהם ואם הראשונים כמלאכים ומה יעשו חלושי השכל כמונו אשר בטרדת הזמן טרודים. ובעתות הפנאי שוכן ענן העצלות עליהם. בהתרפות מן התורה ידיהם. ואפילו דבר קלה. במסכת כלה. לא ידעו השיב בתורה. אוי לנו מעלבונה של תורה. ובדרוש י"א ז"ל גם כן נאמין שאם הסכימו הפך האמת ונדע זה ע"י בת קול או נביא אין ראוי שנסור מהסכמת החכמים וזה הוא ענין ר"א הגדול עם החכמים שאע"פ שנתן אותות גדולים וחזקים שהאמת כדבריו ויצאה בת קול מן השמים ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכל מקום אף על פי כן כשלא רצה להסכים לדבריהם נמנו עליו וברכוהו לפי שלא מסר ה' יתברך הכרעת ספיקות התורה לנביא ולא לבת קול אלא לחכמי הדור וכו' ומפורש עוד בתמורה שאין צריך לומר שאין ראוי שימשך אחר הנביאים הפך הסכמת החכמים אבל גם כן אם יסופקו החכמים בדבר מה אין לנו שנקח ביאור הספק ההוא על פי נביא אבל יותר טוב שישאר הדבר בספקו שאמרו שם בימי אבלו של משה נשתכחו וכו' ואמרו לו ליהושע שאל ואמר להם לא בשמים הוא ונאמר עוד שם שעמדו עליו כל ישראל ואמר לו הקב"ה לומר לך אי אפשר לך וטורדם במלחמה ע"ש.
ובזה יובן הא דאיתא בזוהר מחידושי אורייתא דבורא ארץ חדשה ומי יבא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו ולחדש דבר מעתה והכל ברא הקב"ה חוץ מן השקר שבני אדם בודין מלבן ומאן דמשקר ח"ו אין זה חידושי תורה והאמת כבר היה אבל הקב"ה בחר בנו ונתן לנו את התורה כפי הכרעת שכל האנושי אף על פי שאינו אמת ואם כן המחדשו הוא חידוש גמור רק שיהיה אמת בהכרעת שכל האנושי וזו שהראה הקב"ה למשה כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כי נתחדשו הדברים על פי התלמיד המחדשו.
ובמדרש בראשית רבה אמר ר' סימון בשעה שרצה הקב"ה לברוא את האדם נעשו מלאכי השרת כתות כתות מהם אומרים יברא ומהם אומרים כו' שנאמר חסד ואמת נפגשו חסד אומר יברא שכולו מלא חסדים ואמת אומר לא יברא שכולו מלא שקרים כו' מה עשה הקדוש ברוך הוא נטל אמת והשליכה ארצה שנאמר ותשלך אמת ארצה אמרו לפניו רבש"ע אתה מבזה תכשיט שלך אמר הקב"ה רצוני שתעלה אמת מן הארץ. והיינו משום דידוע דשכל האדם ילאה להשיג האמת בהיות בארץ שורשו ולזה אמרו אתה מבזה תכשיט שלך כיון שעיקר הבריאה עבור התורה והאדם בשכלו האנושי מהנמנע להשיג האמת האמיתי וכאשר יתנהגו העולמות כולם מעלמא ועד עלמא ע"פ תורת האדם ולא יהיה ע"פ האמת הרי אתה מבזה תכשיט שלך שחותמך אמת ועל זה השיב הקב"ה זהו רצוני שתעלה אמת מן הארץ והאמת יהיה כפי הסכמת החכמים בשכל האנושי ולשכון כבוד בארצינו וע"ד שאפרש בסמוך האמנתי כי אדבר. וזו היא ברכת התורה אשר נתן לנו תורת אמת שיהיה האמת אתנו וחיי עולם נטע בתוכינו לפי מה שהקשה בר"ן שם כיון שיש לכל מצוה כח להחיות חיי עולם ובעבירה להמית מיתת עולם אם כן אם הרופאים יסכימו על הסם המזיק שהוא טוב ומועיל וכי מפני זה לא יעשה הסם שלו ולא יזיק אם בטבעו להזיק וע"ש שכתב כי בסגולת כח המצוה הזאת אשר אנחנו שומעים לדברי החכמים יש בה כח להחיות גם אם אין מכוונין האמת וע"ש לשון הר"ן וזה שאנו מברכין שנתן לנו תורת אמת שיהיה האמת אתנו ושמא תאמר אם אינו אמת יזיק ח"ו לזה אנו מברכין וחיי עולם נטע בתוכינו ומתוכינו יפרה וירבה חיי עולם וכבר אמרו בגמ' לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל תורה שבעל פה שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ואת ישראל והוא כריתת ברית והאהבה הנפלאה שנתן לנו תורה שבעל פה במתנה גמורה ממדבר מתנה כפי הכרעת החכמים ואמרו בש"ס תורה רובה בעל פה ומיעוטה בכתב שנאמר אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו והיינו דאם היה הכל בכתב מיד ה' עלינו השכיל אנחנו כמו זר נחשבו כי מה לשכל האנושי להבין בתורת ה' אבל בתורה שבעל פה משלנו הוא.
ואפשר לומר במה שאמר דוד המלך ע"ה אתהלך לפני ה' בארצות החיים האמנתי כי אדבר דמלה דאתחדש באורייתא אתעבד ארצות החיים וקאים לפני ה' כמ"ש בזהר והיינו דאמר אתהלך לפני ה' בארצות החיים אך שכל האנושי לואה להשיג האמת ומאן דמשקר הדברים הולכים למקום שהולכים ר"ל. לזה קאמר האמנתי כי אדבר כי התורה ניתנה על פי הכרעת שכל האנושי והאמת והאמנה כי אדבר ועל דיבורא דידן קא סמיך בעה"ב. והיינו פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה משום דתורה שבעל פה ניתנה כפי הכרעת החכמים אף על פי שאינו אמת ונקרא תורת חסד וכדאיתא בש"ס אם חסד אינו אמת. ומ"ש בזוהר העונש מאן דמשקר במלין דאורייתא ע"ש ז"ל האי דלאו אורחיה ארחי דאורייתא וחדש מלין דלא ידע על בוריין כדקא יאות ההוא מלה סלקא ונפיק לגבי האי מלה איש תהפוכות וכו' ע"ש היינו מאן דלא ידע אורחי דאורייתא אבל מאן דאית ליה ידיעה בארחי דאורייתא דהיינו שרואה כמה פעמים שכוון אל דברי הראשונים דאינון קשוט ואורייתא דלהון קשוט לזה ראוי לחדש כפי שכלו וכחו.
ללמוד תורה לא שייך, רק על מי שלמד תורה ומכווין ההלכה לאמיתתה, שבזה שייך לימוד תורה, אבל מי שאינו מכווין ההלכה על אמיתתה אין זה לימוד. לכך מברכין "לעסוק בדברי תורה", בין שהוא מכווין ההלכה או שאינו מכווין ההלכה, רק שיכווין ללמוד האמת אף על גב ששגג. הרי כי לימוד התורה לעצמו נקל מאוד, ואין צריך לחוש לשום דבר.
אמנם לשום דברי תורה לפני זולתו הוא קשה מב' פנים: האחד כי אם אינו מכווין ההלכה להאיר עיני זולתו בדבר אמת, למה לו? כי תכלית מה שיכווין המניח דברי תורה לפני זולתו - להחכים אותו בדברי אמת ויושר, ודרך האמת רחוק משימצא, ומכל שכן בדורות האלו שאבדה חכמה מבני אדם. השני אף אם הוא מכווין ההלכה, מי יודע אם יהיו לרצון אמרי פיו לזולתו? ואם לא יהיו לרצון, עדיין לא הועיל דבר. ואין ספק כי כל פעולה אשר רחוק שיגיע הפועל אל תכלית כוונתו, אין ראוי שיפעל אותה פעולה, שלא יהיה פעולתו לריק ולבטלה. והדבר הזה אשר אמרנו, אף בדורות השלמים היה צריך לאדם זירוז יתיר, שלא יהיה נכשל בזה.
בפרק ד' דברכות (ברכות כ"ח ב): "בכניסתו לבית המדרש מתפלל: יהי רצון שלא אכשל בדבר הלכה, ולא אומר על טהור טמא וישמחו בי חברי, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם". עד כאן. הרי שאף בתלמידי חכמים גדולים, לב האדם נוטה לשמוח כאשר ימצא בדברי זולתו חסרון, כי כל אדם בטבעו - ששמח בשלמות אשר יש לו על זולתו, ולכך מתפלל שלא ילך אחר טבעו וישמח כשחברו נכשל בדבר הלכה והוא אינו נכשל.
ואם כי יש לפרש ההפך מה שאמר "וישמחו חברי בי", תפלה שישמחו חבריו בו, כאשר לא יכשל הוא בדבר הלכה, אין המאמר סובל זה, שעדיין לא אמר שיאמר דבר הלכה, רק שאמר בדרך שלילה, "שלא אכשל בדבר הלכה", ואולי לא יאמר דבר הלכה כלל, כי לא כל אדם יאמר דבר הלכה בבית המדרש. והיה לו לומר "יהי רצון שאומר על טהור טהור ועל טמא טמא וישמחו חברי בי", ופירוש רש"י ז"ל יוכיח. ואם הדבר הוא כך בשלמי המעלה, מכל שכן בדור הבלתי שלם, אשר כל דברי זולתו אינם לו לרצון, כי לא ילמד זכות על האומר. והרי הקושי מצד שני פנים. אמנם להינצל מזה כאשר יכוון מעשיו אל השי"ת אשר הוריש אל האדם התורה והחכמה, גם עתה ייתן לו תורתו וידריך אותו בנתיבות אמת, כי מאתו תצא תורה.
תוכן כתב:עקביה כתב:הטענה שלך מוסבת אך ורק על אותה הוצאת שם רע שלך על הרב פייבלזון ועל הרב אוריה ענבל.
אתה בטוח שאני מוציא שם רע? במיליון אחוז?
תוכן כתב:עקביה כתב:ובכן, אם נסכם, אין בינינו ויכוח למעשה. מקסימום קצת סמנטיקה.
אני חושב שהויכוח הוא עקרוני ומעשי ביותר, כמו ההבדל שבין שמירת שבת וחילול שבת.
פלוריש כתב:שכחו ללנקק לאשכול בו 'תוכן' פירט כמה וכמה טענות נגד ר' לייב מינצברג, וחברים הפורום הפצירו בו לציין למראי מקומות מדוייקים היכן כתובים אותם דברים "חמורים", ולא ממש נענו
תוכן כתב:יש לי שני סוגי שונאים בפורום,
נערי האוצר כתב:לעומת זאת קיים יצור כלאים מוזר, שכל כולו חדשנות מכף רגל ועד ראש אין בו מתום, שורץ באינטרנט בעשרים וחמש השנים האחרונות, קרא את כל ארון הספרים הפילוסופי, תלמידו המובהק של גדול החדשנים ר' גדליה נדל, אבל מקפיד להתריע בכל הזדמנות מול כל תופעה שהוא רואה כחדשנית. ר' לייבל מינצברג, ר' נתן רוטמן, ר' נפתלי אנשין, ר' אליהו מאיר פייבלזון, ר' אוריה ענבל, ועוד היד נטויה. ואתה אומר לעצמך: מה פשר העניין? ממתי חדשנות היא סכנה? למה מספיק להצביע על החדשנות כדי לגזור עליה ג'יהאד?
תוכן כתב:
החינוך בבית מדרשו של החזו"א היה, שהחשיבה העצמאית גוברת על הכל. וכך חונכים שמה עד היום. לעומת זאת בבריסק תפסו את הקצה השני, שיש לבטל את החשיבה העצמאית מכל וכל לחז"ל והראשונים. מישהו אמר לי פעם, שיש הרבה יותר יוצאים בשאלה בחוג החזו"א מאשר בחוג בריסק. האמת שזה היה נכון כבר בימי החזו"א, שהיו לו כמה תלמידים שלא הלכו בדרכו, ולעומת זאת תלמידי הבריסקר רב נשארו נאמנים לדרכו עד הסוף. ונראה שזה הטעם. והרבה יש להאריך בזה...
תוכן כתב: בחסידות סטמר יש תנועה ענקית של יציאה בשאלה היינו חילון גמור בין בגלוי ובין בסתר, וחלק מהיציאה בשאלה הזאת מתאפיינת בפניה להשכלה. אלו שמתעניינים בפשוטו של מקרא, הם אלו שמזמינים את פרופסור קרלוס פרנקל להרצות על שפינוזה, הם אלו שכותבים, עורכים וקוראים עיתוני השכלה. הם אלו שמפרנסים גלריות לאומנות והצגות בבברודוואי, ונלאיתי למצוא קישורים. בקיצור, לא על חסידי סטמר תפארתך.
ובאמת מה שקורה בחסידות סטמר, ועוד חסידיות בארצות הברית, קורה אצלנו, אם זה בבתי המדרש החדשים שכרגע לא אזכיר שמם, אם בפורומים שונים שאת שמם הזכרתי בעבר. וכבר כתבתי על כך כמה פעמים, שלבעלי כשרון בציבור החרדי שרוצים קצת לפרוץ החוצה, אין להם איפה להביע את הכישורים שלהם, ולספק את צמאונם לחכמה ומדע, והתוצאה היא שהם רועים בשדות זרים, והציבור החרדי מפסיד כוחות עצומים. חייבים ליצור אלטרנטיבה! הלוואי שיקום מישהו ויקח את הפרויקט הזה על עצמו.
תוכן כתב:פלוריש כתב:שכחו ללנקק לאשכול בו 'תוכן' פירט כמה וכמה טענות נגד ר' לייב מינצברג, וחברים הפורום הפצירו בו לציין למראי מקומות מדוייקים היכן כתובים אותם דברים "חמורים", ולא ממש נענו
כמובן שזה שקר. הנה אשכול אחד לדוגמא:
viewtopic.php?f=51&t=45891
עלה בדעתי רעיון יפה, שירבה שלום בישראל. יש לי שני סוגי שונאים בפורום, אני קורא להם המשקרים והרושמים. המשקרים ממציאים עלי שאיני מביא מקור לדברים שלי, שאני סתם אומר, וכיוצא. הרושמים זוכרים את ההודעות שלי לפרטי פרטים אפילו יותר טוב ממני, וכל פעם מתקיפים אותי על הודעה שכתבתי לפני חמש שנים, עשר שנים וכיוצא. וחשבתי בעצמי, שאפילו שחז"ל אומרים פיזור לרשעים נאה להם ונאה לעולם, אבל כאן שיצא לצדיק קצת טובת הנאה, אולי אפשר לחבר בין הרשעים. לפיכך אני רוצה להציע לשתי המחנות להתאחד, וכך כל פעם שהמשקרים רוצים להאשים אותי במשהו, שיבדקו אצל הרושמים, אם באמת כך הם פני הדברים אם לאו, וכך יחסכו מעצמם בזיונות.
זאב ערבות כתב:לנערי האוצר, מדוע רק עלי מתלוננים שהודעותי ארוכות? בכל מקרה מה לנו ואיך מתנהלת האנושות? האם אתה משווה אותנו לשאר האנושות? אנו מחוייבים לתורה ולשמור על קיומה ככל יכולתינו ולדעת המנהיגים של הדור, ואם הם סוברים שמהלך מסויים שגוי או לא ברוח התורה, אז זה סוף פסוק. ומי שמחפש חדשנות בסופו של דבר ימצא את עצמו מחוץ למחנה, עם הפגנות או בלי הפגנות (ד"א, איני סבור שזה דרך ארץ לקרוא לרב שך "טיפוס").
לבי במערב כתב:לכה"פ קראת את גיבובי ה-ChatGPT בטרם הקשת על כפתור ה'שלח'?
עקביה כתב:תוכן כתב:יש לי שני סוגי שונאים בפורום,
נשמע לי קצת מוגזם. אני עכ"פ ודאי לא שונא אותך חלילה. הייתי שמח לשבת איתך על כוס קפה וללבן נקודות אחדות.
ומ"מ כשאתה מסתער ותוקף בכל הכח, והסיפור מסתיים במה שתיארתי בתגובתי הסמוכה לעיל, מטבע הדברים זה מעורר איזשהו רוגז.
נערי האוצר כתב:לעומת זאת קיים יצור כלאים מוזר ... תלמידו המובהק של גדול החדשנים ר' גדליה נדל, אבל מקפיד להתריע בכל הזדמנות מול כל תופעה שהוא רואה כחדשנית. ר' לייבל מינצברג, ר' נתן רוטמן, ר' נפתלי אנשין, ר' אליהו מאיר פייבלזון, ר' אוריה ענבל, ועוד היד נטויה.
תוכן כתב:ג. אין לי שום דבר נגד חדשנות. יש לי הרבה ביקורת על דעות המנוגדים למה שעם ישראל הכיר, במשך אלפי שנים, כערכי יסוד של היהדות. ושוב אני מזכיר שאני לא פונקציה בכל הפולמוסים האלו, אני בסך הכל מצטט את מה שחז"ל וגדולי הראשונים והאחרונים אומרים על שאלות בסיסיות ביהדות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 125 אורחים