שמעתי לבאר, איך קרה הדבר שעם ישראל נפלו במעשה שיטים מאיגרא רמה, עד לעבירה נוראה שכזו עם בנות מואב. שהנה אמרו חז"ל (ברכות ז ע"א) שהקב"ה זועם בכל יום רגע אחד, ובלעם היה יודע לכוין את אותו רגע, ורצה לקלל אותם באותו רגע שהקב"ה זועם. ואם בלעם היה מצליח לכוין את אותו רגע, ח"ו היתה מתקיימת מחשבתו, אך הקב"ה ברוב רחמיו לא כעס כלל באותם הימים.
אותו רגע של כעס של הקב"ה - הוא היסוד של כל היראת שמים. וכיון שבאותם הימים היה חסר לעם ישראל את הרגע של הכעס - היתה חסרה בעולם יראת שמים, כתוצאה מכך נפלו עם ישראל בעבירה.
נטיעות כתב:ב"ה
סליחה על העמ'רצות, אבל לא זכיתי להבין. מה הפשט בזה ש"אותו רגע של כעס של הקב"ה - הוא היסוד של כל היראת שמים"?
מישהו יכול אולי לבאר את הדברים בשפה פשוטה שגם אני אוכל להבין?
צופה_ומביט כתב:לא רק זה. אחרי ה' אלוקיכם תלכו, הידבק במידותיו, ועומק העניין הוא שאפשרות התעוררות המידות בנשמת ישראל החצובה ממעל הוא מהתעוררות המידות העליונות. ואם הקב"ה מנהיג עולמו רק בחסד אין למידת הגבורה בנפש האלוקית איך להתעורר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 137 אורחים