ראיתי קושיא נפלאה על מה דאיתא בספר מהר"ם שיק על תרי"ג מצות (מ"ע תר"ה ל"ת שס"ה באות ב') בשם החתם סופר דבשנת העיבור היא מכוין לצאת זכירת מעשה עמלק בקריאה בפרשת תצא משום דעד הקריאה בפרשת זכור יעבור שיעור שכחה דהיא י"ב חודש, כדאיתא בפרק אלו מציאות במת ובאבידה.
ולכאורה מרפסין איגרא, דאם אתה חושש מחמת שיעור שכחה הלא שייך חשש זו כמעט בכל שנה ושנה אף דלא הוי שנת העיבור, דהא שבת זכור אינו קבוע ביום קבוע בחודש, אלא הוי פעם בט' לחודש ופעם בי' לחודש וכו', ובשנה הבאה יהא לדוגמה בי"א או בי"ב, א"כ שייך שיעור שכחה בשאר שנים, ולא מצינו מי שיחשוש לכוין בקריאת פ' תצא בסתם שנה, והיא קושיא עצומה.