עקביה כתב:פנת יקרת כתב:(לא ברור מה יתרץ על הידיעה המופיעה בספר הזוהר אודות עיגול כדור הארץ, זאת בטרם עת קולומבוס ומגלן ודומיהם. אולי כבר הילכה דעה כזו עוד בטרם זמנם, רק טרם הוכחה מדעית).
עסקו בכך בפורום.
עכ"פ דומני שלא מוכח מלשון הזוהר שמדבר על כדור שלם. אפשר בהחלט שמדבר על חצי כדור, כדעה הרווחת אז.
ואם הזוהר כן התכוון לארץ [לחוד, ולא לכיפת השמים ולא למכלול היקום לפי תפיסת העולם דאז] אז הנה עוד דוגמה שבה הזוהר אומר אחרת מהנגלה, בגמרא בפסחים וכמדומה עוד, שמוכח שלדעת חכמי ישראל [בלי חולק] הארץ שטוחה [כדיסקית עגולה] ומעליה כיפת רקיע כחצי כדור.
[ורק שלגבי מה יש מתחת לארץ בזה אא"ט היתה תפיסה שהרקיע כדור מושלם ובחציו שמתחת לארץ הוא מחזיק מים, כי הוא אטום ולא עביר, ובחצי הכדור הזה שכולו מים צפה היבשה, ומסביבה טבעת של מי אוקיינוס. ובגמרא פסחים משמע לא כך, כי לדעת חכמי האומות ורבי יהודה מסכים איתם החמה - הנמצאת מתחת לרקיע או בתחתית עוביו - עוברת בלילה מתחת לארץ וסמוך אליה ולכן המעיינות מתחממים, ולא משמע שהיא עוברת בתוך מים ושוקעת לים כפשוטו, וצ"ת. ועכ"פ לגבי הסמיכות לארץ אולי סברו שהאדמה מלמעלה שטוחה אבל מלמטה היא כחצי כדור אטום, ואין בו יישוב (הגם שעקרונית יכול להיות, כי לא יפלו ממנו, כי מה שאנו קוראים כוח המשיכה הסבירו שכל דבר כבד מן האוויר יורד "למטה" דהיינו אל "האמצע" שהיא הארץ), כי הוא שקוע באוקיינוס כנ"ל, ומתחתית עובי היבשה הזה נובעים המעיינות, ממילא החמה שממשיכה באותו מסלול מעגלי מתחת לארץ (וכנראה בתחתית עובי הרקיע, מעל לאוקיינוס דלמטה) מחממת את המעיינות, כי בחצי התחתון המסלול שלה סמוך לארץ שמגיעה עד לשם].
ומה עונים על ארבע מרות? ושהריאות הם כנפיים המנשבות רוח על הלב לקרר אותו? [ושס"ה גידים? שבגמרא ומדרש לא מוזכר]. הכל תפיסות רפואה עתיקות שאבד עליהן הכלח, והיום נזקקים לביאורים מושפטים או רעיוניים כדי לקבל ולהסביר אותן. (כך גם לגבי זה שהלב מרגיש וחושב ושהכליות יועצות והטחול שוחק וכבד כועס וכו', עיין בבית ישי). [האם ידעו בכלל על תהליך החימצון וחשיבות האוויר/חמצן לכל התאים בגוף? או שסברו שהדם הוא מין חומר המחיה את כל הגוף (והוא עצמו נוצר מהדק שבאוכל), והחום הטבעי שבו, והוא משכן הנפש, ושאיפת האוויר והוצאתו נועדו רק לנפנוף כנפי הריאה על הלב, וברגע כמימרא שאין נפנוף זה כבר מרתיח החום הטבעי את הלב והאדם מת?].
ואולי בכ"ז יש לזה גם הסבר טבעי, כמו שהרפואה הסינית עובדת [כך נלענ"ד ואכמ"ל] למרות שמונחיה על מערכת הגוף [חום וקור, יובש ולחות] והנפש שונים מההגדרות המדעיות שנודעו בחכמת הניתוח, וכן עוד שיטות הסוברות שיש בגוף לא רק חומר אלא גם אנרגיה/נפש, וממילא לאור זה נותנים הגדרות אחרות למערכת הגוף עצמו, כפי התאמתה והקבלתה לנפש השוכנת בה ומפעילה אותה.
וארבעה יסודות ארמ"ע? הרי המספר ארבע הוא יסודי ביותר בהסבר המציאות לפי הנסתר, ארבע אותיות שם הויה, ארבעה עולמות, ארבעה יסודות, ארבעה סוגים בבריאה, ארבע מרות. הכל זה כנגד זה או נובע מהיסוד הזה.
אא"ט הבית ישי כותב על זה שבכל דור ודור חכמי הדור מוכרחים לדבר לפי מושגי זמנם, אחרת יהיו מן המתמיהים. [וצ"ע, הרי בלא"ה היה גנוז אלף שנה ונמסר רק ליחידים אבירי לב. ואולי כי ברוה"ק נודע מראש שיתגלה בימי הביניים בעוד שזו תהיה התפיסה, וצ"ע].
[ועוד קשה, א"כ אז דווקא בעניין תמונת העולם שהיא הדבר הכי מפורסם ידבר הזוהר אחרת מזמנו ויהיה מן המתמיהים?]
בקיצור, הדברים האלה סוגיא לא פשוטה בכלל.
ולענייננו, אשמח לשמוע באילו הוכחות [חדשות, שלא עסקו בהן כבר קדמאי ומכוחן הכריעו מה שהכריעו] נתברר לבתראי שהזוהר [והתיקונים ורע"מ] כולו מרשב"י. ומה ההגדרה המדויקת המקובלת בזה כיום. [כי קדמאי חילקו בזה חילוקים שונים מחמת ההכרחים שהיו להם].
אא"ט מה שנתקבל לא היה מחמת הוכחות, אלא כי מחשיבים את דברי האר"י יותר מכל דעה אחרת, והוא אמר [הקדמת רח"ו לעץ חיים] שכל המאוחרות שבזוהר הכל נאמר מראש ברוה"ק של רשב"י בשם אומרם לעתיד, וזה היה היישוב שלו למאוחרות [האם אין עוד הוכחות מלבד המאוחרות? מה ענה האר"י עליהן?]. וזאת אף שבתראי [כולל קדושי עליון שלא זזו מדבריו] ראו דבריו בזה וחלקו עליו.
ולא שונה משאר ענייני השקפה, שבהרבה סוגיות יסודיות ממש של יסודי התורה כהיום הזה נתקבלו דברי פלוני ופשטה דעתו ברוב ככל חכמי ישראל מכמה דורות, לא בהוכחות כי אין בזה הוכחות, [והרי פשיטא שגם אחרים החולקים ידעו את כל המקורות ואף עוסקים בהם להדיא], אלא כי כך נתקבלה הדעת במוח ובלב של חכמי ישראל המאוחרים, שבזה ראו אמת ובזה לא אמת, [ואולי לא בהגדרה כזו חריפה, וצ"ת], (וכולל בלקיחת חלקי השקפה מפלוני וחלקים אחרים מפלמוני, וחלק מנגלה וחלק מנסתר, והרכבת השקפה בלולה מכולם באיזה אופן), ולכן נעשה בזה כל מי שסובר אחרת ככופר. ועל הרבה פחות מזה מצינו כך בדור הקודם ובדורנו, בהלכות "חרדיות" ו"דעת תורה" והמסתעף [ולעתים כרוך בזה שכתוב היסטוריה מאסיבי כמו שהראו ידידינו החשובים באשכול כנס אחוות התורה רשמים לגבי החינוך העצמאי וכיו"ב. וצ"ע. ואין להכחיש גם את השפעת מהירות הידע, שמאז המצאת הדפוס וכל שכן הדיגיטאלי, והעיתונות הממסדית והתקשורת הגלובאלית המהירה, נעשתה האחדה של הדעות והנוסחאות.