במאמר הארוך בתחילת האשכול כתוב: יש עוד סיבה למה היו צריכים גללים. בהלכות טומאה וטהרה שנינו (אהלות פ"ה מ"ה) "היו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה הכל טהור". מה זה כלי גללים? כתב הרע"ב "של צפיעי בקר", כלומר עשו כלים מגללי בקר ואכלו ושתו בהם! וכתב הרמב"ם (פיהמ"ש כלים פ"י) "יש אומרין כי כלי גללים כלי השיש ממה שנאמר אבן גלל. וזה בטל, כי כלי אבנים נכלל בהן כלי השיש והמרמר והלשם והפטדה והשהם ושאר כל האבנים. אבל כלי גללים הם כלים העשוים מגללי הבקר ועפר, והרבה עושין אותן אצלינו בכפרים". כלומר עוד לפני אלף שנה היו בכפרים אוכלים בכלים האלו...
בספר ''לך לך בני'' (אני קראתי באנגלית Go my son) מספר שהיה בשעת המלחמה בכפר קטן באוזבקסטין ושם היה אי אפשר לישן בלילה שהיו מין יתושים שעשו שמות באנשים, אז העצה לזה היתה ליקח גלל בהמות ולעשות שריפה קטן בזה וכה שרף חתיכת גלל כל הלילה ואז לא החציפו היתושים לבאו.
אז הלך המחבר לשוחח עם גוי זקן בכל יום שהיה מאכיל את חמורו עם תאנים ובנתיים החמור מתיל גללים והיה גונב הגללים כשהגוי הזקן לא ראה. ומסתפק שם שאולי הגוי ידע מהגיבות שלו, רק היה עדיף לו השיחה... מאוד יתכן שעדיין נוהגים כן באזבקסטן בין בגלל בין בהגניבות...