הם השאירו את חותמם :ברוך בן נריה ,גמריהו בן שפן ועוד.
א.
השבוע-בגמרא במועד קטן כו עב:
סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף מְנָלַן דִּכְתִיב וַיְהִי כִּקְרֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה וְיִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסּוֹפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח וְגוֹ' מַאי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה
אֲמַרוּ לֵיהּ לִיהוֹיָקִים כָּתַב יִרְמְיָה סֵפֶר קִינוֹת אֲמַר לְהוּ מָה כְּתִיב בֵּיהּ אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד אֲמַר לְהוּ אֲנָא מַלְכָּא אֲמַר לֵיהּ בָּכֹה תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה אֲנָא מַלְכָּא גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעוֹנִי אֲנָא מַלְכָּא דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת אֲנָא מַלְכָּא
הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֲמַר לְהוּ מַאן אַמְרַהּ כִּי ה' הוֹגָהּ עַל רוֹב פְּשָׁעֶיהָ מִיָּד קָדַר כׇּל אַזְכָּרוֹת שֶׁבָּהּ וּשְׂרָפָן בָּאֵשׁ וְהַיְינוּ דִּכְתִיב וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם מִכְּלַל דִּבְעוֹ לְמִיקְרַע.
...
הסיפור עצמו בעיקרו בפרק לו עם המלך יהויקים, אך הוא נמשך עם צדקיהו בפרקים לז,לח.ונא.
ב.
ירמיה לו
(א) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר׃
(ב) קַח־לְךָ מְגִלַּת־סֵפֶר וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים..
(ד) וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ אֶת־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל־דִּבְרֵי יְהשם אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו עַל־מְגִלַּת־סֵפֶר׃ (ה) וַיְצַוֶּה יִרְמְיָהוּ אֶת־בָּרוּךְ לֵאמֹר אֲנִי עָצוּר לֹא אוּכַל לָבוֹא בֵּית ה ׃...
(י) וַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת־דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֵּית יְהוָה בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן־שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן פֶּתַח שַׁעַר בֵּית־יְהוָה הֶחָדָשׁ בְּאָזְנֵי כָּל־הָעָם׃
(יא) וַיִּשְׁמַע מִכָיְהוּ בֶן־גְּמַרְיָהוּ בֶן־שָׁפָן אֶת־כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה מֵעַל הַסֵּפֶר׃
(יב) וַיֵּרֶד בֵּית־הַמֶּלֶךְ עַל־לִשְׁכַּת הַסֹּפֵר וְהִנֵּה־שָׁם כָּל־הַשָּׂרִים יוֹשְׁבִים אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וּדְלָיָהוּ בֶן־שְׁמַעְיָהוּ וְאֶלְנָתָן בֶּן־עַכְבּוֹר וּגְמַרְיָהוּ בֶן־שָׁפָן וְצִדְקִיָּהוּ בֶן־חֲנַנְיָהוּ וְכָל־הַשָּׂרִים׃
(יג) וַיַּגֵּד לָהֶם מִכָיְהוּ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמֵעַ בִּקְרֹא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר בְּאָזְנֵי הָעָם׃
(יד) וַיִּשְׁלְחוּ כָל־הַשָּׂרִים אֶל־בָּרוּךְ אֶת־יְהוּדִי בֶּן־נְתַנְיָהוּ בֶּן־שֶׁלֶמְיָהוּ בֶן־כּוּשִׁי לֵאמֹר הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר קָרָאתָ בָּהּ בְּאָזְנֵי הָעָם קָחֶנָּה בְיָדְךָ וָלֵךְ וַיִּקַּח בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ אֶת־הַמְּגִלָּה בְּיָדוֹ וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם׃.....
(יח) וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל־הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ׃
(יט) וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל־בָּרוּךְ לֵךְ הִסָּתֵר אַתָּה וְיִרְמְיָהוּ וְאִישׁ אַל־יֵדַע אֵיפֹה אַתֶּם׃
(כ) וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ חָצֵרָה וְאֶת־הַמְּגִלָּה הִפְקִדוּ בְּלִשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וַיַּגִּידוּ בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים׃
(כב) וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת־הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת׃....
(כג) וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל־הָאָח עַד־תֹּם כָּל־הַמְּגִלָּה עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל־הָאָח׃
(כד) וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְכָל־עֲבָדָיו הַשֹּׁמְעִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
(כה) וגַם אֶלְנָתָן וּדְלָיָהוּ וּגְמַרְיָהוּ הִפְגִּעוּ בַמֶּלֶךְ לְבִלְתִּי שְׂרֹף אֶת־הַמְּגִלָּה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם׃
(כו) וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֶת־יְרַחְמְאֵל בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְאֶת־שְׂרָיָהוּ בֶן־עַזְרִיאֵל וְאֶת־שֶׁלֶמְיָהוּ בֶּן־עַבְדְּאֵל לָקַחַת אֶת־בָּרוּךְ הַסֹּפֵר וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיַּסְתִּרֵם יְהוָה׃
.
ירמיה לז
ג. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶת יְהוּכַל בֶּן שֶׁלֶמְיָה וְאֶת צְפַנְיָהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר הִתְפַּלֶּל נָא בַעֲדֵנוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
ירמיה לח
א.וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן מַתָּן וּגְדַלְיָהוּ בֶּן פַּשְׁחוּר וְיוּכַל בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ וּפַשְׁחוּר בֶּן מַלְכִּיָּה אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר. ב כֹּה אָמַרה הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיֹּצֵא אֶל הַכַּשְׂדִּים יחיה [וְחָיָה] וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל וָחָי. ג כֹּה אָמַר ה הִנָּתֹן תִּנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל וּלְכָדָהּ. ד וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל הַמֶּלֶךְ יוּמַת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה כִּי עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת.
בפרק נ"א:
הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶת שְׂרָיָה בֶן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה, בְּלֶכְתּוֹ אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּבֶל, בִּשְׁנַת הָרְבִעִית לְמָלְכוֹ, וּשְׂרָיָה שַׂר מְנוּחָה.
. .מפרק לו' למדים בגמרא הנל דיני אבילות על שריפת ספר תורה,ויש כאן את סיפור מגילת איכה שבתחילתה
היתה קצרה [3\4 פרקים]שנשרפה ונכתבה בארוכה 5 פרקים] מחדשלאחר שריפתה. ועוד.
ג.
אבל הפעם ברצוני להתייחס לצד ההיסטורי ארכיאולוגי, ומדוע - קיראו ואולי תופתעו -ותבינו .
. .בחפירות עיר דוד לאחר ששת הימים נחשפו ממצאים רבים ונתרכז מהשייך לפרקנו המוזכרת בגמרא בדף היומי השבוע. בין היתר נמצא כנראה הארכיון השרוף של מזכיר המלך , שבו היו מאוכסנים כתבים שונים ועליהם חותמות, כמובן שכולם נשרפו אבל החותמות נצרפו באש נשתמרו וננחשפו לאחר כ 2500 שנה,
נתגלו כאו 51 חותמות ועליהם 82 שמות עבריים,חלקם מוכרים לנו מהתנך , וחלקם קשורים לפרק דלעיל:
1 - ברוך בן נריה סופרו של ירמיהו והכותב של מגילת איכה.
2 - גמריהו בן שפן - דודו של גדליה בן אחיקם בן שפן.נמצא בעיר דוד.
3 - יהוכל בן שלמיה - שהלך לבקש מירמיהו שיתפלל על ישראל.נמצא בעיר דוד.
4 - גדליהו בן פשחור - שהיה שותפו של יהוכל כשאמר לצדקיהו להרוג את ירמיהו. נמצא בעיר דוד.
5 - ירחמיאל בן המלך שנשלח עי יהויקים לאסור את ירמיהו.
6 - שריהו בן נריה, אחיו של ברוך בן נריה, שירד עם ירמיהו לבבל .
..........
. .דהיינו יש לנו ששה שמות הקשורים למעשה הנל, 3 נמצאו בעיר דוד עצמה. ו- 3 נוספים כנראה גם מירושלים אך מיקומם המדוייק בו נמצאו לא ברור. כמו"כ לא ידוע מה היו השטרות \מגילות שעליהם היו החותמות שכן הם נשרפו.
. .וחשוב יותר לומר: 1-אין שום וודאות של מי היו הבולות האלו- "ושמא שני יוסף בן שמעון איכא". 2-ובנוסף יש כאלה שקריאת הכתוב בבולה נתונה במחלוקת, 3- יש חותמות שיש עליהם ערעור כמזויפים.
. .ולמרות הכול -עדיין היתה התרגשות רבה בעת גילויים של 3 החותמות באתרם ,ובמקום התרחשותם של מאורעות אלו !
......
ועל המשפחות שפן ועכבור בעזהי בפעם הבאה.