ההוא גברא כתב:הוגה כתב:
אחד מתלמידיו של רבי אליעזר טריוש הנ"ל, היה רבי יעקב איש רוסהיים (בנו של רבי יוסף איש רוסהיים) שחיבר קיצור מרדכי חדש הנקרא ספר "פסקי מרדכי", ונמצא בכ"י בספריית אוקספורד - בודלי (אוסף ר"ד אופנהיים). בהקדמת החיבור הארוכה, מפרט המחבר רבי יעקב איש רוסהיים את סדר הדורות והחיבורים שנתחברו מזמן הגמרא עד דורו דור אחר דור, כאשר הוא מגיע למרדכי שהיה אחרי רבינו פרץ ב"ר אליהו, הוא פותח במעלתו של ספר המרדכי לעניין פסיקה (ההדגשות כאן, במקור בכ"י בצבע אדום):ואחריו קם הגאון הגדול רבינו מרדכי בר הלל, וחבר הספר שנקרא על שמו ספר המרדכי, והוא אחרון בזמן וראש וראשון במעלה לכל הפוסקי', כי קיבץ כל הדיעות והסברות שקיבל מרבותיו, ובפרט מרבו המובהק מהר"ם שהיה רבו כפי אשר קבלתי מרבותי. ובתר ספר המרדכי גרירינן אנן בני הגולה ובצמא אנו שותין מימיו הקדושים מים חיים. ומפיו הקדו"ש אנו חיים. כי חדושיו ופסקיו אליבא דהילכתא והלכה למעשה אתא לאשמועינן. ולכן כל האחרונים שראו את יקר תפארת גדולתו הביאו את דבריו ודקדקו מלשונו. כמו תשובת מהרי"ל ותשובת מהרר"י ווייל ותשובת מהר"ר דוד קרפו, ועל כולם הגאון מהר"ר יוסף קלון כולם הביאו דבריו ודקדקו מלשונו כמו שדקדקו התוספות מלשון הגמרא. גם כל רבותי שיצקתי מים על ידיהם. ושמשתי לפניהם. כולם הלכו לאורו. ומתוכו פסקו וגם הורו. גם הפסקי' שפסק אבא מארי החסיד זלה"ה אשר קצתן ולא כולם חתומים וכמוסי' באוצרותי, כמעט כל עיקרי ראיותיו הם מהחיבור הנזכר. ולדעתי שהיה בזמן האשירי ובנו הר"ר יעקב בעל טורים, כי כולם היה תלמידי מהר"ם.
תמהני, מעולם לא שמענו שר' יוסף מרוסהיים חיבר פסקים. שמענו שהיה שתדלן גדול, והכרנו ספרי הגות שלו (שרובם נחשבים ליקוטים). או שיש כאן חידוש גדול בתולדותיו, או שמחבר פסקי מרדכי הוא בן של אדם אחר.
התמיה נכונה, וגם אני התפלאתי מן החידוש בתיבות: גם הפסקים שפסק אבא מארי החסיד זלה"ה אשר קצתן ולא כולם חתומים וכמוסי' באוצרותי, כמעט כל עיקרי ראיותיו הם מהחיבור הנזכר.
אבל בסוף הקדמת המחבר (עמ' יא-יב) חתם המחבר את שמו ואת שם אביו "יעקב בן הר"ר יוסף זלה"ה מילדי רוסם ממשפחת ליאנו".
קראתי שם הספר הזה פסקי מרדכי, כשמו כן הוא, בודאי הם פסקיו של המרדכי. ועוד לסיבה אחרת דכתב הרוקח בהקדמתו דכל אדם צריך לרשום שמו בספרו לכן קראתי שמו פסקי מרדכי דעולה במספר זעירא דחנוך כמספר יעק"ב רוס"ם. וכה יזכני האל ב"ה וב"ש ברחמיו הגדולים לראות בטוב החיים שלא עשיתי זאת לשום גיאות או יוהרא לקנות לי שם כשם הגדולים העולים במסילת בית אל המחברי' ספרי' והולכים מחיל אל חיל כי ידעתי חסרון ידעתי. ומיעוט שכלי והבנתי. וזאת לעצמי לבדי עשיתי. ולא לאחר אתי. כי בעו"ה השכחה מצויה בי ביותר. גם לפי האמת מלאכה היא ולא חכמה. גם איננו לא חיבור ולא ביאור כמו שמבאר הרמב"ם בהקדמתו איזה קרוי חיבור או איזה קרוי ביאור רק אני כמעתיק דבר מתוך הספר ואינני מתפאר שאני בקי בכל הפוסקי' או אפי' בשמותיהן כי בעו"ה רחוק ועמוק ממני הדרך שדורכי' בו אותן הבקיאי' הבוקעי' הררי' וסלעי' גדולים בחריפותם ובפלפולם אפי' לאו כההיא דירושלמי ס"פ אילו הן הגולין בר נש דתני חדא מכילא ואזל לאתר דאינון מוקרי' ליה בגין תרתי צריך למימר חדא מכילא אנא חכים וכו' כי אינני חכי' אפי' בזה המעט מזער שטעמתי מפי אלופי הגאון יצ"ו. לכן כתבתי אותו לי למשמרת. ולא יהיה ממני נעדרת. והדן אותי לכף זכות ידיניהו האל ית' לכף זכות. ומאת האל יתברך ויתעלה שמו לעד ולנצח נצחים אשאל, שיזכני להגות בו אני וזרע זרעי אחרי. מעתיק ומבקש הטרוד יעקב בן הר"ר יוסף זלה"ה מילדי רוסם ממשפחת ליאנו.