תורת המן כתב:עתניאל בן קנז כתב:תורת המן כתב:פולסברג כתב:ולהעיר מקידושין מא.
כנראה קושייתך מהא דאסור לאדם לקדש עד שיראנה.
ול"ק כלל, דהיכן כתוב שצריך לראותה הולכת.
לא.
הקושיא הוא מדברי הגמ':
שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר: ואהבת לרעך כמוך.
והתימה כיצד להכריח אדם לישא אשה צולעת נגד רצונו, ולא לחוש שמא תתגנה עליו- ורחמנא אמר...
מסכים. הדרנא בי.
כל חומרא שבעולם אתי לידי קולא.
אם תקנה אתרוג ב150 דולר, היית יכול לקנות ב50 והשאר לפזר לצדקה.
ודרכי לקנות האתרוג הזול ביותר שאוכל, ומחלק השאר לצדקה. אני נותן צדקה יותר מהרבה אנשים.
עושה חדשות כתב:יחזקאל ג, בזמן החורבן;
וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ.
יחזקאל מג, לכשיבנה הבית;
וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וַתְּבִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי וְהִנֵּה מָלֵא כְבוֹד ה' הַבָּיִת.
אשתו של חכם אחד שהיה רגיל לגרוס משניות בע"פ מתה ביום שני של יוט"א דפסח, והוריתי לו שהרשות בידו לחזור על גירסאות משניות השגורות לו בע"פ בכל המועד כולו, ואף דאנן קיי"ל דברים שבצינעה נוהג, חדא דאין לך דבר האבד גדול מזה שאם לא יחזור עליהם ודאי ישכח.
העולם ים זועף רב מצולה רחב ידים. והזמן גשר רעוע בנוי עליו. ראשו אחוז בחבלי ההעדר הקודם להויתו ותכליתו לראות בנועם מתמיד לאור באור פני מלך. רוחב הגשר אמת איש וגם אפסו המסגרות. ואתה בן אדם על כרחך אתה חי עבר עליו תמיד מיום היותך לאיש. בהביטך קוצר המסלול ואין דרך לנטות ימין ושמאל התפאר ביד ושם. בהציצך אבדון ומות לך חומה מימינך ומשמאלך היעמוד לבך התחזקנה ידיך...
ב'בני יששכר' מאמרי חודש תשרי כתב:אמר משה בתפלתו יפקוד ד' אלקי הרוחות וכו' [במדבר כז טז], ודרשו בו חז"ל כל המבקש צרכי ציבור כאילו בא בזרוע עכ"ד [במדב"ר פכ"א י"ד], יש להתבונן אמרם בלשונם כאילו בא בזרוע, הוה להו למימר כאילו בא בחוזק או בעוצם וכיוצא, ונ"ל לפרש, דהנה הבא להתפלל על הציבור הנה על כרחך צריך להעלות במחשבתו שהוא בדרגא דצדיק, הצינור המשפיע אל הדור, דבזולת זה בהאיך אופן יעמוד לפני בוראו להתפלל על הציבור והוא אינו ראוי להתפלל על עצמו, ואיך יעלה זה האדם במחשבתו שהוא בדרגא דצדיק הלא אין צדיק וכו' [קהלת ז כ], ובפרט איש שפל ופחות מלא ומשוקע בתוך תאוות העולם, הנה אפילו יעמיסו עליו בני הדור להתפלל עבורם בחושבם שהוא צדיק הנה כל איש יודע נגעי לבבו ואיך יתרצה להם להתפלל עבורם, אבל יתפרש לי הדבר עפ"י מה ששמעתי בשם קדוש אחד מדבר בפסוק ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים [דברים ד ח], (הנה עפ"י פשוטו אינו מובן האיך יפול לשון צדיקים על חוקים ומשפטים ומוכרחני לומר מצודקים), ופירש הרב הקדוש הנ"ל, דהש"י יש לו בתוך בני ישראל עמו צדיקים שהם חוקים, וצדיקים שהם משפטים, כמו שיש בתורה מצות שהם משפטים מובנים עפ"י שכל ויש בתורה מצות שהם חוקים מבלי טעם, כן נטע הש"י בישראל נשמות כאלו שהם צדיקים ומשפטים מובן בשכל שהם צדיקים, קורא ושונה שייף עייל ושייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה ומסתפק במיעוט וכיוצא, וישנם נשמות שהם צדיקים בגזירת הש"י על דרך החוקים, אינו מובן מפני מה נקרא לזה צדיק ולמה בני הדור מחזיקין אותו לצדיק (אבל הכל הוא מאת הש"י כי הוא בורא כל הנשמות רבון כל המעשים אשר נעשים תחת השמש, הבן), ולפי"ז שיעור הכתוב הוא כך, ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים, רצ"ל הצדיקים של אותו הגוי קדוש הם משפטים, וגם ישנם צדיקים חוקים מבלי טעם, והוא ככל התורה הזאת, היינו דמיון התורה שיש בה חוקים ומשפטים (כי נשמות ישראל הם אחוזים באותיות התורה [זו"ח שה"ש צ"א ע"ב]), כן שמעתי והרחבתי קצת הדברים.
עושה חדשות כתב:שמש בית הכנסת - משבט לוי
מצות משא הארון בכתף... ונוהגת מצוה זו בזמן שישראל על אדמתן, כי אז היו צריכין לשאת ארון ברית ה' מפני מלחמה או כאשר יצוה מלכם, אבל עכשיו בעוונותינו אין לנו מלך ולא ארון לשאת בשום מקום. ומצוה זו מוטלת על שבט לוי ועל שאר ישראל שיסכימו על ידם. וזה שנהגו בגליות היום להוציא ספר תורה לקראת מלכי האומות אין זה בחיוב מצוה זו כלל, שכל בני ישראל רשאין לישא אותו. ואם מדרך כבוד התורה יבחרו גם היום שישאוהו מבני לוי, תבוא עליהם ברכה.
הביבליופיל כתב:בטל תורה סוטה יז: ציטט המחבר פנים יפות בהעלותך שכהן קרוב אסור להשקות סוטה. דבר זה לא נמצא בפ"י כלל, וכנראה נתחלף לו למחבר בקומץ המנחה פ' קרח שם אי' זה.
ורגלים לדבר, שנדפס בוורשה תרס"ג על החומש יחד עם הפנים יפות.
עושה חדשות כתב:חיי אדם כלל קנה -
מזמור לתודה [תהלים ק], פירש"י לאמרו על קרבן תודה וצריך עיון, שהרי בערכין פ"ב [יא, ב] וכן פסק הרמב"ם בפ"ב מהל' כלי המקדש דאין אומרים שירה אלא על חובת צבור. וכן כתב התוס' בהדיא שם [ד"ה עולות נדבה] דעל קרבן יחיד אפילו על חובתו, אין אומרים שירה. ונראה לי דכוונת רש"י על פי מה שכתב הרמב"ם סוף הלכות מעשה הקרבנות, בשעת סמיכה מתוודה על חטאת עון חטאת וכו', ועל תודה ושלמים נראה לי שאינו מתוודה, אלא אומר דברי שבח ע"ש. וזהו כוונת רש"י שבשעת סמיכה אומר על תודה, מזמור לתודה.
וראה מה שהאריך בזה הגריח"ס ב'מקבציאל' כח - תש"ס.
וצ"ע.בתולדות יצחק פ' ויקרא כתב:ויש לנו הקדמה שכל המצות צריך לעשותם בשמחה, שבזה נדע שיש לו בקנין אותה המצוה, כמו שנתבאר במקומו ולזה אמר [דברים כח מז - ח] תחת אשר לא עבדת את יי' אלהיך בשמחה ועבדת את אויביך, שאין העונש בעבור שלא עבד, אלא בעבור שלא עבדו בשמחה, ואם כן איך אפשר שיקריב הקרבן בשמחה ובעצבון שהם הפכים. התשובה, הלויים משוררים בשעת הקרבת הקרבן, לפי שהדברים הרוחניים מקבלים גודל ושמחה בניגון ושיר, ולכן אמר הקדוש ברוך הוא החוטא יתודה כשיביא קרבנו, שהשב בתשובה צריך הכנעה, ולפי שכל מצוה צריך שמחה, ינגנו הלויים במקום הבעלים ויהיה נחשב כאלו הבעלים שמחים.
ושמעתי מהגאון המפורס' מ' ארי' ליב אב"ד דק"ק מיץ דרך הלצה
אין בן דוד בא אלא דור שכולו זכאי או כולו חייב
ולכאורה חייב אמאי
אך רשע מותר לשנאתו
והעיקר צריך שלא יהי' שנאת חנם
וזה שאמרו 'דור שכולו חייב'
אז מותר לשנוא זה את זה
ולא יהי' שנאת חנם
וכמ"ש לעיל הלצה מהגאון מ' ארי' ליב ר"י ואב"ד דק"ק מעץ
ששמעתי ממ"ו הרב נ"י שמואל קדנווער ששמע מהגאון הלז
על גמ' אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב
והקשה
זכאי לחי[י]
דור שכולו חייב אמאי
ותירץ
שאמרו בגמ' שרשע מותר לשנוא אותו
ונמצא לא יהי' עבירה של שנאת חנם בינינו
אף ששאר עבירות לא יתוקנו
והעיקר שלא יהי' העבירה מה שגלו בעבורה
ודפח"ח
וכמ"ש מהרב הגאון מ' אברהם אב"ד דק"ק בריסק
שאמר דרך מוסר שאמרו בגמ' למה נברא אדם בערב שבת
אם יתגאה אומרים לו יתוש קדמך
ואמר הרב הגאון הנ"ל
שהוא מוסר
שהרי גיהנם קדם לבריאת העולם
ואם ירצה אדם להתגאות והוא הראש ואבי אבות הטומאה לכל העבירות
אומרים לו הרי יש גיהנם שקדמך ותבא בגיהנם
אך יאמר(ו) לו היצה"ר
הרי עונש רשעים בגיהנם שנים עשר חודש
ואם כן סוף כל סוף תבא לעה"ב
ותדון בגיהנם ואתה תחטא עבור שנה א' כל ימיך
אך להשיב לו הרי יש גיהנם
אם מת בלא תשובה ח"ו נדון לדורי דורות
ואמרו גבי יתוש: מעיילנא אית ביה, מפקנא לית ביה
וזה שאמרו להזכיר לו המוסר
הרי יש גיהנם שהוא דומה ליתוש
ומה תשיב על זה לאבד את נפשו ח"ו לדורי דורות
איש_ספר כתב:
אמרי שלום לר"ש שפירא מטלז קליוולנד.
(מי האיש?)
כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת או דוקא לבני אדם חכמים ביותר...
הא למדנו: שכמה פנים של אמת לתורה.
...דלימוד העיון והסברא נקרא ידים. מפני שבזה הלימוד נושאין ונותנין ונלחמין במלחמתה של תורה, אך לימוד הגרסא נקרא רגלים, כי הרגלים הם העמודים שמעמידין את הגוף, כן הגרסא בה יהיה עמידתה של תורה וקיומה אצל האדם דהכל צריכין למרי חטייא, ואם לא ילמוד תחלה הגרסא לא יוכל ללמוד העיון והסברא...
ובזה פרשתי בס"ד הטעם שדרכן של חכמים לומר על הטועה בדברי תורה לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש, פירוש שאין לו השגה וידיעה לא בלימוד העיון והסברה המכונה בשם ידים, ולא בלימוד הגרסא המכונה בשם רגלים....
ברשילא כתב:"לא מצא ידיו ורגליו"
בניהו בן יהוידע עירובין נד ע"א...דלימוד העיון והסברא נקרא ידים. מפני שבזה הלימוד נושאין ונותנין ונלחמין במלחמתה של תורה, אך לימוד הגרסא נקרא רגלים, כי הרגלים הם העמודים שמעמידין את הגוף, כן הגרסא בה יהיה עמידתה של תורה וקיומה אצל האדם דהכל צריכין למרי חטייא, ואם לא ילמוד תחלה הגרסא לא יוכל ללמוד העיון והסברא...
ובזה פרשתי בס"ד הטעם שדרכן של חכמים לומר על הטועה בדברי תורה לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש, פירוש שאין לו השגה וידיעה לא בלימוד העיון והסברה המכונה בשם ידים, ולא בלימוד הגרסא המכונה בשם רגלים....
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 210 אורחים
