איך מעיר רש"י וחולק על פירוש התרגום יונתן שנכתב ברוח הקודש?

[תלמיד חברים]

זה לשון רש"י בישעיה (ט, יח)
נעתם ארץ - יונתן תירגם חרוכא ארעא, וקשה בעיני לפרש כן, שהיה לו לומר נעתמה הארץ, ואחרי שאין לו דמיון במקרא, לא לשון התרגום ולא לשון אחר, אני מפרשו לפי עניינו... עכ"ל.

מצינו שרש"י חולק על רבותיו או אפילו נוטה מדברי חז"ל לפרש לפי פשוטו של מקרא, אולם כאן רש"י מעיר על אמיתות פירוש התרגום.
וצריך ביאור, הלא מצינו בגמ' (מגילה ג.) שתרגום יונתן הוא כ"כ קדוש ומדוייק, וז"ל הגמ':
תרגום של נביאים - יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם? עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם; גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל.

?

[זאב ערבות]

הנה צילום ממ"ג ארטסקרול ולפי הנ"א יורדת התמיהה שלך.

[תלמיד חברים]

הנה צילום ממ"ג ארטסקרול ולפי הנ"א יורדת התמיהה שלך.

הנ"א לא מוחק את הערת רש"י על התרגום [אלא רק גורס אחרת בפירושו של רש"י].

[תלמיד חברים]

אגב, יש ב' מקומות שרש"י מעיר על תרגום אונקלוס:
1. ותרגום אונקלוס... אבל לא דקדק לפרשו אחר לשון המקרא. (בראשית מב, ט. ד"ה ערות).
2. פן תנקש - אונקלוס תרגם לשון מוקש. ואני אומר שלא חש לדקדק בלשון, שלא מצינו וכו'. (דברים יב, ל).

אך אין זו הערה בלשון תקיפה כמו ההערה הנ"ל על ת"י [רש"י אינו שולל לגמרי, אלא כתב שלא דקדק].

וכן מצאתי שיש לשון שרש"י ממש מעיר על חז"ל:
לשד השמן - לחלוח של שמן, כך פירשו דונש. וכו'. ורבותינו [ספרי בהעלותך פט] פרשוהו לשון שדים, אך אין ענין שדים אצל שמן. (במדבר יא, ח).
וגם שם אין ההערה תקיפה כ"כ כמו ההערה על הת"י, כי אפשר לפרש בהערתו שלפי פשוטו אין פירוש חז"ל מדויק, והיינו שדיברו יותר בדרך דרוש.

[במסתרים]

בריש פרשת וארא

ורבותינו דרשוהו... ואין המדרש מתישב אחר המקרא מפני כמה דברים... לכך אני אומר יתישב המקרא על פשוטו דבר דבור על אָפניו והדרש תדרש שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע מתחלק לכמה ניצוצות

[זאב ערבות]

הנה צילום ממ"ג ארטסקרול ולפי הנ"א יורדת התמיהה שלך.

הנ"א לא מוחק את הערת רש"י על התרגום [אלא רק גורס אחרת בפירושו של רש"י].

לכן הערתי שרק לפי הנ"א, ודרך המ"ג הנ"ל לא לשנות מהנוסח המקובל ולהשמיט עבור נוסח אחר אפילו שהנוסח הקיים מוקשה.
וגם לרש"י היה רוח הקודש כידוע, אז אולי לבעל רוח הקודש אחד מותר לחלוק על בעל רוח הקודש אחר

[מעט דבש]

מורה נבוכים ג, ד

ולא תרחיק זוכרי פירוש יונתן ב"ע ע"ה וּפָרְשִׁי פירוש זולתו (*), שאתה תמצא הרבה מן החכמים וגם מן המפרשים חולקים על פירושו בקצת מלות ובענינים רבים מעניני הנביאים, ואיך לא יהיה כך באלה העמוקות, ועוד שאני איני מכריע פירושי, אבל הבן אתה פירושו כלו מאשר העירותיך והבן פירושי, והשם יודע באיזה משני הפירושים הוא הנאות למה שנרצה:

(*) כצ"ל, ראה כאן.

[אור עולם]

יעויי' באריכות עד אין סוף באשכולות הפשש"מ שם נתבא' בטוטו"ד שפי' רש"י נכתב גם הוא ברוה"ק

אגב, מאיפה כ"כ ברור לך שתרגום יונתן שבידינו הוא הוא שעליו דברה הגמ'?

[תלמיד חברים]

יעויי' באריכות עד אין סוף באשכולות הפשש"מ שם נתבא' בטוטו"ד שפי' רש"י נכתב גם הוא ברוה"ק

אגב, מאיפה כ"כ ברור לך שתרגום יונתן שבידינו הוא הוא שעליו דברה הגמ'?

אם רש"י היה מפקפק באמיתות התרגום [שאולי אינו זה המוזכר בגמ'], לא היה מביאו בשם תרגום. פשוט.

[תלמיד חברים]

בריש פרשת וארא

ורבותינו דרשוהו... ואין המדרש מתישב אחר המקרא מפני כמה דברים... לכך אני אומר יתישב המקרא על פשוטו דבר דבור על אָפניו והדרש תדרש שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע מתחלק לכמה ניצוצות

לא הבנתי מה אתה מוכיח מכאן, ראה מה שכתבתי לעיל, יש הבדל עצום בין פירוש אחר המיושב יותר לפי פשוטו, ורש"י במאות ואולי אלפי מקומות נוטה מחז"ל, לבין הערה על עצם פירוש התרגום יונתן [שקבלו מפי חגי זכריה ומלאכי, והיו קודם חז"ל].

[במסתרים]

לא להיות

מוכיח מכאן

אלא להוסיף מעט על

מה שכתבתי לעיל

[אור עולם]

יעויי' באריכות עד אין סוף באשכולות הפשש"מ שם נתבא' בטוטו"ד שפי' רש"י נכתב גם הוא ברוה"ק

אגב, מאיפה כ"כ ברור לך שתרגום יונתן שבידינו הוא הוא שעליו דברה הגמ'?

אם רש"י היה מפקפק באמיתות התרגום [שאולי אינו זה המוזכר בגמ'], לא היה מביאו בשם תרגום. פשוט.

אגב, דווקא אם רש"י נכתב ברוה"ק השאלה הרבה יותר מסובכת...

ואם נדבר ברצינות, אז:
א. ככל הידוע לי על ת"י לנ"ך אין פקפוק ביחוסו. (להבדיל מהמיוחס ליב"ע על התורה)
ב. לא מוכר לי מקור שיש לת"י משקל גבוה יותר מכל שאר מדרש בגלל שנכתב ברוה"ק, ולכן רש"י כדרכו בוחר מדרשים ודוחה אחרים.

[תלמיד חברים]

כעת נראה לי לומר:
רש"י ס"ל עפמ"ש ד'תורה לא בשמים היא', ולכן אע"פ שיצאה בת קול ונזדעזעה א"י כשנתפרסם תרגומו של יב"ע, רש"י לא הסתיר משום כך את תמיהתו על פירוש התרגום, ואף חלק על זה.
ואולי אם היה מדובר בהלכה, לא היה רש"י חולק על הלכה שחידשו התנאים מעצמם [בי"ג מדות], כי אכתי לבם של ראשונים כמלאכים היה פתוח כאולם וכו', אולם פירוש בפסוק שאין נפק"מ להלכה, בזה חלק.

[צופה_ומביט]

דברים פשוטים לכאורה, וכך נהגו הרבה ראשונים ביחס לדברי חז"ל שאינם להלכה אלא לפירוש, וע"ד שבעים פנים לתורה.
ולשונות חריפים הכוונה לומר שבשום אופן פירוש זה אינו בגדר "פשט", כי מצד הפשט אי אפשר לאומרו.

[א איד]

א. ככל הידוע לי על ת"י לנ"ך אין פקפוק ביחוסו..

תרגום יונתן לנביאים, שהוא לבדו מוזכר בתלמוד.