סברת ה'דבר אברהם' בענין ספירת שני ימים מספק

[פרוזבול]

טעות

[פרוזבול]

טעות

[פרוזבול]

טעות

[יין המשמח]

זכורני ששמעתי שהעובר את קו התאריך בספירה חוגג שבועות ביום החמישים שלו.
וא"כ יש לכל א' ספירה לעצמו.
אגב אם שכח כנראה שחוזר לספירה הכללית האמיתית (אפי' אם עבר).

ואגב שבועות הוא החג היחידי שבאמת היו"ט השני הינו מד"ס
כיון שלכל המועדים לא הגיעו השלוחים אמנם מניסן עד סיון מן הסתם הגיעו,
ולכן חגגו רק מד"ס. וכן גם היום...

[בעלזער]

'חישוב' ולא 'ידיעה'

ומעתה נראה לומר דזה ודאי נכון שהספירה צריכה להיות ודאית ומי שאינו יודע כמה מונין היום לא יכול לספור, כי התורה הכריחה שיהיה לבן אדם במחשבתו את מנין הימים לעומר, אמנם אי"ז סותר שאם יש לו ספק מתי היה יום הקרבת העומר שיכול לספור מספק, כי התורה לא חייבה לדעת באמת כמה ימים עברו מיום הבאת העומר, אלא רק חייבה לחשב כמה ימים עברו ממנו, וחשבון זה יכול להיעשות גם על הספק, שאם חל פסח ביום א' יש בידינו כך ימים ממנו ואם חל ביום ב' יש בידינו כך ימים ממנו, וכל זמן שיש במה לתלות את החשבון הרי זה נקרא ספירה. ובקיצור: ספירה היא לא 'ידיעה' – ספירה היא 'חישוב'.
ועל כן הא ודאי שמצד ספיקא דיומא הוצרך הבעה"מ לתי' אחר ולא די בסברת הדב"א, אמנם לענין מי שאינו זוכר מה מונים היום, סברת הדב"א נכונה שאינו יכול לספור, כי אין לו שום 'חשבון' של ימים מיום הבאת העומר. ודו"ק היטב.

[אם יש אפי' אחד מכל באי המקום שמונח מעט בסוגיא זו ויבין את הדברים למרות שנכתבו בקיצור גדול כדרך העצלים, ויוכל להעיר אם צדק בדבריי, והיה זה שכרי...]

אם ספירה צריכה להיות ודאית, וכל עוד הוא מוטל בספק אין זה נחשב לספירה, מדוע לדבריך יש כאן חישוב, והרי עדיין הוא בספק חישוב, ומה הרווחת בזה שהנך מחשב מיום העומר.
ובכל אופן גם אם נסכים לדבריך, להבדיל בין ספירה לחשבון, עדיין, מה הבדל יש ספק חשיכה ממי שאינו יודע, ומדוע זה שאינו יודע אינו יכול לחשב מספק, ומאי גרע האינו יודע מבין השמשות.

ולעצם קושית הדבר אברהם יתכן לומר בזה שאין כאן עניין של ספירה וחישוב אלא עניין של אמירה, וכעין קידוש, וכל יום עליו לומר היום כך וכך, אם כי שאין זה פשטות הדברים.


ולעצם עניין הספירה בספק חשיכה שפסק הב"י להקל מטעם שבזה"ז הספירה מדרבנן.
יש להקשות, ממה שאמרו בסוכה ושיהא יום הנף וכו' וא"כ איך יוכל לספור בלילה הראשון בספק חשיכה והרי יש לחשוש שמהרה יבנה ביהמ"ק ויתברר שהספירה בלילה הראשונה הייתה מדאורייתא, ואיך כתב הב"י להקל בבין השמשות.

[אוצר החכמה]

זכורני ששמעתי שהעובר את קו התאריך בספירה חוגג שבועות ביום החמישים שלו.
וא"כ יש לכל א' ספירה לעצמו.
אגב אם שכח כנראה שחוזר לספירה הכללית האמיתית (אפי' אם עבר).

ואגב שבועות הוא החג היחידי שבאמת הינו מד"ס
כיון שלכל המועדים לא הגיעו השלוחים אמנם מניסן עד סיון מן הסתם הגיעו,
ולכן חגגו רק מד"ס. וכן גם היום...

אתה מתכוון לזה http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=5166

[בברכה המשולשת]

ויעויין מה שכתב בענין זה ידידינו הרב עמיחי ישראל כנרתי שליט"א (המוכר לחו"ר אתרא קדישא הדין כרב גאולה בקרוב) בענין זה בסוף החוברת שכתב על מרנן הראי"ה והדבר אברהם.

[למאי_נמ?]

ר' בספר מעדני יום טוב (להרב זנגר שליט"א) ח"ד עמ' תשכו-תשכח; וכן בספר מועדי קדשך (להרב אליהו שלזינגר, הוצאת מוסד הרב קוק תשע"ב) סי' נט עמ' רסז-ערב.

(אגב, המעדני יו"ט נמצא באוצר, על כל כרכיו, אך חסר קונטרס הנישואין ח"ב [ח"א נמצא בתוך הכרך השני - חאה"ע], וכדאי להכניסו ג"כ, ייש"כ מראש)

viewtopic.php?f=28&t=4811

[למאי_נמ?]

ומקורות נוספים:
שו"ת משיב דבר ח"ד סי' עח ד"ה והראיה שהביא; שו"ת אורח משפט לראי"ה סי' קכו-קכז (צויין ע"י הרב א. כנרתי, כמובא באשכול הנ"ל); שו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' מח אות ג; שו"ת בצל החכמה ח"ה סי' ק (וכן סי' צו אות יב); יביע אומר ח"ח או"ח סי' מה; חבל נחלתו חי"ב סי' יז; הרב אברהם יצחק ברוך גערליצקי; ר' שמואל שמעוני באתר הר עציון; הרב צבי רייזמן באתר רץ כצבי; במאמר מאת הרב יהודה יונגסטר; ועוד.

[עושה חדשות]

סברת הדבר אברהם על ספירה בספק.png (28.64 KiB) נצפה 6335 פעמים

[כרמי שלי]

אג"ק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זיע"א - חי"ז ע' רסה-ו:

. . בהנוגע לברכת מי שמסתפק באיזה יום לספירה עומד, שהובא ג"כ בספר כת"ר מועדים להלכה פרק ספה"ע, ומעתיק שם סברת שו"ת דבר אברהם, שאין לברך על ספירת ספק, כיון שעצם ענין הספירה הוא - ידיעה ברורה דיומא, ואין מקום לברך באם ספק בידו, עד"ז מצאתי במכ"ע שערי ציון [כנראה שנת תרצ"ה (חסר השער - בטופס זה שבידי)] נזכר בשם הרב רי"א ווינגרד - ואף שסברא שכלית היא, אבל נגוד לסברא זו בהחלט הוא, שאת"ל שכן הוא הדין, הרי בכ"מ שלא הגיעו השלוחים (בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי') - לא קיימו מצות ספירת העומר (כדבעי) מעולם, ופשיטא שלא ברכו עלי', שהרי בששה עשר בניסן עדיין לא היתה ידיעה ברורה בידם, שהרי חגגו יו"ט שני מפני הספק, ובמילא לא יכלו לברך, ובעצם הספירה - הרי לא היתה בידם ידיעה ברורה. ובמילא חסר גם בהתמימות של כל המ"ט ימים. ואיך זה אפשר שלא נזכר בש"ס ענין תמוה כזה? אין הס' דבר אברהם ת"י, ואיני יודע אם עמד על נקודה זו.

[נהר שלום]

בעניין חשש הפסק בספירת ב' ימים מספק

[.השוחט]

לא ראיתי שהזכירו, קוריוז מעניין, מקוה שאני לא טועה, שבס' שערי יושר להגרש"ש זצ"ל מביא חקירה זו בשם חכם אחד.
זיכרון בן עשרות שנים. ולא יודע איך מחפשים.

[מקדש מלך]

בשו"ת יביע אומר או"ח חלק ח סימן מה האריך בעניין, וכדרכו הביא את רוב מה שקדמוהו בנושא. יעויין שם.

[מקדש מלך]

ההודעה נכפלה בטעות

[.השוחט]

לגבי המובאה בשערי יושר שכמדומה לו שראה זאת באיזה ספר,
כתב לי א' מחכמי המקום: (אלא שבהעתקה הקישור מפסיק לקשר...)

הוא בשער הספקות פ"ה.

מנסה להעתיק, אולי יצליח (ואברך שהחיינו על הקישור הראשון בחיי שהעתקתי...)
http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

[אהרון 37]

הרב השוחט

שהחיינו או הטוב והמטיב.

טוב לך שהצלחת להעתיק, וטוב לאותם הנהנים מהמקור.
אם כי יש לדון שכשיש ב' סוגי טובות שונים מדבר אחד, אולי בכה"ג לא מברכים הטוב והמטיב.